הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 43192-06-16

לפני:
כבוד השופט יהושע גייפמן

המבקש:

ראובן ויזמן
ע"י ב"כ עו"ד רונית לירן-שקד

נגד

המשיבים:

  1. עו"ד מנחם עצמון
  2. עו"ד מתתיהו עצמון
  3. מרים אברהמי
  4. שלמה עצמון
  5. ברכה פירמין
  6. ליאורה עורבי
  7. פרידה ברוייר

ע"י ב"כ עו"ד מנחם עצמון
8. זהבה ישראלי
9. דן עצמון
10. מאיר עצמון

פסק - דין

תביעה להצהיר שהמבקש [להלן: "ראובן"] הינו הבעלים של הבית ברח' רוני 21 בשכונת התקווה שבת"א, הידוע כחלק מגוש 6315 חלקה 47 [להלן: "הבית"].

הבית לא רשום במרשם המקרקעין כיחידת רישום נפרדת. הזכויות בחלקה 47, ששטחה 11,831 מ"ר, רשומות במושע; ואת הזכויות בבית מייצגים 161/11831 חלקים הרשומים בבעלות המנוחה לוי לאה ז"ל [להלן: "המנוחה"].

ב-4.11.97 רכש ראובן מהמנוחה את הזכויות בבית תמורת 160,000 דולר [חוזה המכר צורף כנספח א' לתובענה]. ב-25.11.97 נרשמה הערת אזהרה לטובת ראובן על זכויות המנוחה במקרקעין, והערת אזהרה נוספת לטובת בנק טפחות למשכנתאות בגין משכנתא בסך 420,000 ₪ שנטל ראובן לצורך רכישת הבית [ראו רישום הערות האזהרה בעמ' 42 לנסח הטאבו שהוגש לתיק התובענה].

ההחזקה בבית נמסרה לראובן ב-15.11.97, כ-11 ימים לאחר חתימת החוזה ובטרם ביצוע התשלום השני באמצעות כספי המשכנתא [ראו מוצגים נ/2 ו-נ/3].

המנוחה יוצגה בעסקה ע"י בנה, המשיב 1 [להלן : "עו"ד עצמון"]. המנוחה חתמה במועד חתימת החוזה על ייפוי כוח בלתי חוזר לצורך רישום הזכויות במרשם המקרקעין ע"ש ראובן [ראו מוצג נ/14].

עו"ד עצמון סירב לעשות שימוש בייפוי הכוח הבלתי חוזר לצורך חתימה על שטרי מכר ורישום הזכויות במרשם המקרקעין ע"ש ראובן, באשר לטענתו לא שולמה מלוא התמורה בעסקה, ונותר חוב בסך 42,000 דולר [ראו עמ' 7 לפרוטוקול מ-3.5.17 שורות 19-20]. מנגד טען ראובן ששולמה מלוא התמורה בעסקה, ועל כן יש לרשום את הזכויות בבית על שמו.

כתוצאה מהסירוב של עו"ד עצמון גם המשכנתא לטובת הבנק, בגין ההלוואה שנטל ראובן, לא נרשמה במרשם המקרקעין, ונרשמו רק הערות אזהרה לטובת ראובן ולטובת הבנק.

עיקר המחלוקת בתובענה האם שולמה מלוא התמורה בעסקה.

המנוחה הלכה לבית עולמה בשנת 2000 בהיותה אלמנה. המשיבים 1-10 הינם ילדיה ויורשיה הפוטנציאליים. המנוחה הותירה אחריה צוואה שלא הוגשה לקיום במשך כ-19 שנים. המשיבים 8-10 נתנו הודעה בכתב שהם מסכימים לעתירה בתובענה, ולא התנו זאת בתשלום. המשיבים 1-7 התנו את העברת הזכויות ע"ש ראובן בתשלום יתרת התמורה שטרם שולמה.

עפ"י הצוואה שלא הוגשה לקיום במשך כ-19 שנים ירשו המשיבים 1-7 76% מהזכויות בעיזבון. עפ"י הוראת סעיף 39 לחוק הירושה אין לתבוע זכויות עפ"י צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אם לא ניתן עליה צו קיום. מכוח כללי ירושה עפ"י דין ירשו המשיבים 1-7 70% מהזכויות בעיזבון.

ראובן הגיש בעבר שלוש תביעות על מנת שתתקבל הכרעה במחלוקת, אולם התביעות נמחקו מטעמים שונים [ת.א. 23591-06-14 – מוצג נ/6, ה"פ 30854-01-14- מוצג נ/7, ת"ע 28603-12-15 – מוצג נ/8].

להשלמת התמונה נציין, שנכון למועד חתימת ההסכם ב-97', הבית היה מחולק ל-2 יחידות. ביחידה אחת בת 2 חדרים היתה דיירת מוגנת, והיחידה השניה בת 2 חדרים היתה פנויה [ראו דברי ב"כ המבקש בעמ' 6 לפרוטוקול שורות 2-3]. ב-30.8.01 רכש ראובן את זכויות הדיירת המוגנת תמורת 9,000 דולר [ראו צרופה לנ/7].

מאז רכישת הבית ב-97' ראובן מתגורר בו, אולם הזכויות לא נרשמו על שמו במרשם המקרקעין עקב המחלוקת באשר לתשלום התמורה.

נעבור ונדון במחלוקת באשר לתשלום התמורה. עפ"י הסכם המכר מ-97' מועדי תשלום התמורה בסך 160,000 דולר היו כדלקמן:

[א] תשלום 5,000 דולר בחתימת ההסכם – ב-11.4.97 [ראו סעיף 4[א] להסכם].

[ב] תשלום 115,000 דולר עד 30.11.97 [ראו סעיף 4[ב] להסכם].

[ג] תשלום 35,000 דולר עד 31.12.97 – מועד מסירת החזקה [ראו סעיף 4[ג] להסכם]. מועד מסירת החזקה – ראו סעיף 7 להסכם.

[ד] תשלום 5,000 דולר ב-10 תשלומים רצופים שווים של 500 דולר לחודש החל מ-1.1.98 ועד 1.10.98 [סעיף 4[ד] להסכם].

ראובן הצהיר בתחילת הדיון בעמ' 6 לפרוטוקול שורה 20: "שילמתי את הכסף [תמורה העסקה – י.ג.] רק למשיב 1 [לעו"ד עצמון – י.ג.], ולא למנוחה". ראובן העיד בעמ' 31 שורות 24-25 : "ש. את המוכרת [ המנוחה י.ג.] אף פעם לא ראית? ת. אף פעם לא ראיתי אותה " .

עוד נקבע בסעיף 4[ד] להסכם: "מוסכם בין הצדדים כי רישום והעברת הדירה ע"ש הקונה ידחה עד לפירעון מלוא התמורה".

התשלום הראשון ששולם בעסקה ב- 11.4.97 - 1,413 דולר
בסעיף 4[א] להסכם נאמר, שבחתימת החוזה ב-4.11.97 ישולם סכום של 5,000 דולר .

הוצג בפני ביהמ"ש אישור מקורי מ-5.11.97 החתום ע"י ראובן [מוצג נ/1], ובו נאמר: "אני הח"מ ראובן ויזמן מאשר בזאת כי למרות האמור לעיל בסעיף 4[א] להסכם עם לאה לוי מיום 11.4.97, לא שילמתי את הסך של 5,000 דולרים אלא 5,000 ₪ בלבד על חשבון ".

ראובן הצהיר בתחילת הדיון בעמ' 6 לפרוטוקול שורה 26: "לעניין הפתק מ-5.11.97, שצורף לכתב התשובה של המשיב 1, זה נראה חתימה שלי". ראובן העיד בחקירתו לעניין הפתק בעמ' 25 שורה 17: "זה החתימה שלי".

לעניין תוכן האישור מוצג נ/1 אמר ראובן בתחילת הדיון בעמ' 6 שורות 21-22: "אני לא זוכר אם בחתימת החוזה שילמתי 5,000 לירות [צ"ל דולרים – י.ג.] או 5,000 ₪".

תימוכין נוספים לתשלום בסך 5,000 ₪ מצינו בתרשומת שערך עו"ד עצמון בסמוך לחתימת ההסכם מ-97' [מוצג נ/12]. בתרשומת נאמר: "רכש [ראובן – י.ג.] את הדירה של אמא [המנוחה – י.ג.] בשכונת התקווה באוגוסט 97', שילם 5,000 ₪ על החשבון והתחרט. קיבל הכסף חזרה, ולאחר כ-3 חודשים חזר וביקש לרכוש. קבענו סכום של 160,000 דולר ושוב התחרט. חזר לאחר מספר ימים, נחתם הסכם, ושילם לי על החשבון את ה-5000 ₪ שקיבל בחזרה".

אשר על כן נקבע בזה, שראובן שילם במועד חתימת החוזה 4.11.97 – 5,000 ₪, שהם 1,413 דולר [לפי שער יציג של הדולר נכון ל-4.11.97 - 3.5380].

התשלום השני ששולם בעסקה ב-20.11.97 - 118,912 דולר

התשלום השני ששולם בעסקה ב-20.11.97 היה מכספי משכנתא שנטל ראובן מבנק טפחות. התשלום שולם בשתי המחאות בנקאיות לפקודת המנוחה. המחאה אחת ע"ס 70,000 ₪, והמחאה שניה ע"ס 350,000 ₪ [ראו מוצג ת/12].

עו"ד עצמון הודה בחקירתו: "ש. השיקים הבנקאיים של בנק משכנתאות היו לפקודת מי? ת. לאה לוי [המנוחה – י.ג.]" [עמ' 54 שורות 27-28]; "אני הכנסתי את זה לפיקדונות [שתי ההמחאות של בנק משכנתאות הוכנסו לחשבון פיקדונות שניהל עו"ד עצמון – י.ג.]. הפיקדון [חשבון הפיקדונות – י.ג.] היה על שמי" [עמ' 55 שורות 5-6].

בנק משכנתאות הוציא שתי המחאות בנקאיות לפקודת המנוחה באשר הסכום של 350,000 ₪ ניתן מכספי הבנק, והסכום של 70,000 ₪ ניתן מכספי המדינה בריבית מופחתת, ובהטבה שחלק מהסכום יהפוך למענק. גידי ניסן, מנהל סניף בנק חשמונאים של הבנק למשכנתאות, העיד בחקירתו: "יש 2 שיקים ... מדובר ב-2 כספים מ-2 מקורות. ממדינה, ומהבנק... ולכן זה מחולק ל-2 שיקים. יש שיק אחד של ביצוע הלוואה מכספי תקציב [תקציב מדינה – י.ג.] ע"ס 70,000 ₪ ... ש. הבנק נתן פה הלוואה בסך 420,000 ₪ בלבד ? ת. נכון מאד" [עמ' 75 שורות 9-31]; "הכספים של המדינה [70,000 ₪ - י.ג.] הם היו בריביות יותר זולות, וזו הסיבה שבן אדם הנפיק תעודת זכאות" [עמ' 93 שורות 16-17]. למוצג נ/7 נספח 4 צורף נספח הסכם ההלוואה שנחתם בין בנק המשכנתאות לבין ראובן, ובו פורטו נתוני הריבית המופחתת של ההלוואה מכספי מדינה בסך 70,000 ₪ והסכום שייהפך למענק מהסך של 70,000 ₪.

הסכום של 420,000 ₪ ששולם ב-20.11.97 מכספי המשכנתא היה שווה ערך ל-118,912 דולר [לפי שער יציג של הדולר נכון ל-20.11.97 - 3.5320 ].

סה"כ שולם ע"י ראובן עד ל-20.11.97 סך של 120,325 דולר -

120,325 דולר = 1,413 דולר + 118,912 דולר

עוד טען עו"ד עצמון, שהוחזר לראובן סכום 70,000 ₪ מכספי המשכנתא לצורך מימון שיפוצים שביקש ראובן לבצע בבית. טענה זו לא הוכחה ודינה להידחות. הטעמים לכך הינם כדלקמן :

ראשית, עו"ד עצמון במכתב ששלח לפרקליטו של ראובן ב-12.9.13 [חלק ממוצג נ/7 שהוגש בהסכמה כראיה] אישר בסעיפים 3-5: "ההסכם מאשש את זכרוני בתשלום 2 הסכומים הראשונים בלבד [ התשלומים של סעיפים 4[א] ו-4[ב] להסכם בסך 120,325 דולר – י.ג.], כאשר התשלום השני ... למיטב זיכרוני בוצע בתשלום משכנתא. מר ויזמן נכנס לדירה עוד בטרם קבלת התשלום השני שכן ביקש לשפץ הדירה. התשלומים לפי סעיפים ג' ו-ד' של סעיף 4 לא שולמו, ועל כן לא הועברה הדירה ע"ש ויזמן כאמור בסעיף 4[ה] להסכם".

עפ"י המובא במכתבו של עו"ד עצמון מ-2013 סכום המשכנתא שולם במלואו, ולא נטענה טענה שחלק מכספי המשכנתא בסך 70,000 ₪ הוחזרו לראובן לצורך מימון השיפוץ בבית. עניין השיפוץ אוזכר בסעיף 4 למכתב, אולם בסעיף 3 לא נטענה טענה ש-70,000 ₪ הוחזרו לראובן לצורך השיפוץ. בסעיף 5 למכתב נטען, שהכספים שלא שולמו הם רק התשלומים לפי סעיפים 4[ג] ו-4[ד] להסכם.

שנית, בעוד עו"ד עצמון הציג הודעות זיכוי ותדפיסי חשבון בנק לעניין התשלומים ששולמו בשנים 98'-01' עפ"י סעיף 4[ד] להסכם - לא הוצג לבית המשפט צילום שיק או תדפיסי חשבון בנק המוכיחים שעו"ד עצמון החזיר לראובן 70,000 ₪ מחשבון הבנק שלו. יודגש לעניין זה, שאת השיק של בנק משכנתאות בסך 70,000 ₪ לא ניתן היה להחזיר לראובן, באשר השיק הוצא לפקודת המנוחה, ומנהל סניף הבנק למשכנתאות, גידי ניסן, העיד בעמ' 94 שורה 2: "השיק הוא למוטב בלבד".

לא הוצג לביהמ"ש אישור חתום ע"י ראובן על החזר 70,000 ₪ מכספי המשכנתא לראובן, באמצעות שיק של עו"ד עצמון, למרות התיעוד שנשמר בעניין ביצוע התשלומים [מוצג נ/13], ולמרות שהוצג אישור מקורי [מוצג נ/1], על פיו עו"ד עצמון טרח להחתים את ראובן על אישור לפיו שולם בתשלום הראשון 5,000 ₪ ולא 5,000 דולר.

עו"ד עצמון העיד לעניין זה: "ש. החתמת אותו על איזה מסמך שהוא קיבל את ה-70,000 ₪ ? ת. ... אני לא מצאתי את המסמך. אני לא יכול לזכור אם החתמתי אותו או לא" [עמ' 55 שורות 16-17]; "ש. יש שיק שרשום עליו לפקודת ראובן ויזמן 70,000 ₪? ת. כן. ש. ואיפה השיק הזה? ת. לא מצאתי את התיעוד הזה" [עמ' 56 שורות 9-13]; "ש. החתמת על איזה מסמך? ת. לא .ש. מסמך שנתת לו 70,000 ₪ יש קבלה? ת. לא. לא מצאתי מסמך כזה. ש. יש איזה דף חשבון שמראה שיצא 70,000 ₪ מהחשבון? ת. אבל אין לי את הדפים האלה. ש. ואין לך את התדפיס של החשבון שממנו יצא 70,000 ₪? ת. לא" [עמ' 56 שורה 19 עד עמ' 57 שורה 3]; "ש. אבל בתוך התיק הזה [תיק העסקה במשרד עו"ד עצמון – י.ג.] אין שום הוכחה שמר ויזמן קיבל 70,000 ₪ ? ת. נכון" [עמ' 57 שורות 23-25].

אין בפני ביהמ"ש אסמכתא בכתב המוכיחה החזר של 70,000 ₪ מכספי המשכנתא, ששולמו ע"י ראובן למנוחה.

שלישית, נפלו גם אי דיוקים במכתבו של עו"ד עצמון מ-12.9.13 [צרופה למוצג נ/7]. בסעיף 5 למכתבו טען שהתשלומים לפי סעיף 4[ד] להסכם לא שולמו, ובפועל הוכח, כפי שיוסבר בהמשך, ששולמו התשלומים שנקבעו בסעיף 4[ד] להסכם. לא ניתן לאמץ את הגרסה בעניין החזרת 70,000 ₪ מכספי המשכנתא רק בהסתמך על עדות עו"ד עצמון, ועדותו בעניין זה אף לא תאמה את הגרסה שהובאה במכתבו מ-12.9.13 [חלק ממוצג נ/7].

רביעית, גם מבחינת המדינה, שהעמידה 70,000 ₪ מכספי המשכנתא לטובת ראובן; וגם מבחינת הבנק, שהעמיד 350,000 ₪ מכספי המשכנתא, הגרסה של החזר 70,000 ₪ מכספי המשכנתא לראובן לצורכי שיפוצים היא בעייתית.

עפ"י כללי המדינה חל איסור לעשות שימוש בכספים שהעמידה המדינה למטרה אחרת שאינה רכישת הדירה. באשר לבנק למשכנתאות, הגרסה בדבר החזר 70,000 ₪ מכספי המשכנתא לראובן מביאה להגדלת סכום התמורה שצריך להיות משולם מהון עצמי של ראובן, מאיינת את דרישת הבנק להוכחת הון עצמי המאפשר לשלם את יתרת התמורה שנותרה לאחר מתן המשכנתא שניתנה לצורך הרכישה, וסותרת לכאורה את המצג שהוצג בפני הבנק בעת שהבנק התבקש לאשר את מתן המשכנתא.

גידי ניסן, מנהל סניף חשמונאים בבנק משכנתאות, העיד: "יש שיק אחד של ביצוע הלוואה מכספי תקציב ע"ס 70,000 ₪ ש. תקציב של מי, של המדינה? ת. ... של המדינה" [עמ' 75 שורות 11-14]; "הכספים של המדינה [70,000 ₪ - י.ג.] הם היו בריביות יותר זולות" [עמ' 93 שורות 16-17]; "הכסף הזה מיועד רק לעסקה הראשונה [רכישת דירה – י.ג.] ... הוא לא יכול לקנות עם זה אוטו או רהיטים. ש. השיפוצים בדירה למשל. ת. לא יכול. ש. זה רק עצם הרכישה [ עבור רכישת דירה – י.ג.]? ת. נכון " [עמ' 93 שורות 20-26].

הסכום של 70,000 ₪ מכספי המשכנתא, שניתן בשיק נפרד ע"י בנק למשכנתאות, מקורו בכספי מדינה. הסכום ניתן כהטבה מיוחדת – בריבית מופחתת וחלקו כמענק, וחל איסור לעשות בו שימוש למטרה אחרת שאינה לצורך רכישת הבית נשוא הדיון.

מנהל סניף הבנק, גידי ניסן, העיד: "אני לא הייתי מאשר בלי ההון העצמי הדרוש " [עמ' 92 שורות 5-6]; "בשביל לתת לו את המשכנתא נדרש שהוא יוכיח שהוא שילם [ או יש לו – י.ג.] את כל ההון העצמי" [ עמ' 96 שורות 15-16].

מנהל סניף בנק למשכנתאות הוסיף והסביר בעדותו, שהבנק לא היה מעמיד משכנתא אם לא היה מוכח לו שלראובן יש יכולת לשלם את יתרת סכום העסקה [מימון עצמי]. הגרסה בדבר החזרת 70,000 ₪ מכספי המשכנתא לראובן לצורך שיפוץ הבית - משמעותה שהוצג לבנק למשכנתאות מצג מטעה באשר לסכום המימון העצמי של ראובן לצורך השלמת העסקה. עפ"י גרסה זו לא ניתן לשלול את האפשרות, שהבנק לא היה מלווה את כספי המשכנתא, אם היה מובא לידיעתו שכ-20,000 דולר מכספי המשכנתא לא ישמשו לצורך הרכישה.

חמישית, עו"ד עצמון טען בעמ' 14 לפרוטוקול שורות 20-21: "הפיצול של העמדת המשכנתא ב-2 שיקים – 350,000 ₪ ו-70,000 ₪ היתה לפי בקשת המבקש שביקש להחזיר לו 70,000 ₪ לצורך שיפוצים". עו"ד עצמון ביקש ללמוד מפיצול כספי המשכנתא ל-2 המחאות, שראובן יזם וביצע את הפיצול כדי שיוכל לקבל בחזרה 70,000 ₪ לצורך השיפוץ. עו"ד עצמון העיד בעמ' 54 שורות 21- 22: "הוא פיצל את זה ל-2 , וביקש בחזרה 70,000 ₪".

טיעון זה הופרך באשר מנהל סניף הבנק למשכנתאות העיד, שכספי המשכנתא פוצלו ל-2 המחאות באשר 350,000 ₪ היו מכספי הבנק, ו-70,000 ₪ היו מכספי המדינה עם תנאי החזר של ריבית מופחתת ובהטבה שחלק מהסכום יהפוך למענק.

התשלום השלישי בסך 35,000 דולר [סעיף 4[ג] להסכם], שצריך היה לשלמו לא יאוחר מ-31.12.97 [כחודש לאחר תשלום המשכנתא] בכפוף למסירת החזקה בבית – לא שולם במועד שנקבע בהסכם. לא הוכח בראיות מהימנות ביצוע תשלומים נוספים עד מועד התשלום השלישי מעבר למה שנקבע בפסק דין זה.

ראובן העיד בעדותו, שקיבל את החזקה בבית לאחר ששילם את מלוא התמורה, כפי שנקבע בהסכם. ראובן העיד: "את המפתח קיבלתי אחרי שקיבלת את כל הכסף" [עמ' 32 שורה 17]; "את המפתח של הדירה אתה [עו"ד עצמון – י.ג.] נתת לי ... אחרי שקיבלת את כל הכסף " [עמ' 27 שורות 25-26].

עפ"י סעיף 4[ג] להסכם, התשלום של 35,000 דולר צריך היה להתבצע לא יאוחר מ-31.12.97 ובכפוף למסירת החזקה בדירה. לא ניתן ללמוד ממסירת החזקה בדירה על ביצוע התשלום של 35,000 דולר, באשר החזקה בדירה נמסרה עוד ב-15.11.97, כ-11 יום לאחר חתימת החוזה ועוד לפני ביצוע התשלום השני באמצעות כספי המשכנתא. משקבענו שמסירת החזקה בוצעה ב-15.11.97 - נסתרה גרסת ראובן שקיבל את החזקה בבית לאחר ששולמה מלוא התמורה.

הקביעה שהחזקה נמסרה ב-15.11.97 נסמכת על הודעת עו"ד עצמון לעיריית ת"א, מ-25.1.98, בה נאמר: "... ב-15.11.97 נמסרה החזקה למר ויזמן ... אבקשכם להחליף המחזיקים, ולחייב את מר ויזמן בתשלומי ארנונה ומים החל מתאריך 15.11.97 ואילך" [מוצג נ/2], וכן על תדפיס חשבון ארנונה שהוצא ע"י עיריית ת"א ובו נאמר: "שם המחזיק בנכס: ראובן ויזמן... תקופת החיוב: 1.11.97 ..." [ מוצג נ/3].

ראובן הצהיר בסעיף 25 לתצהיר אשר הוגש בתיק ה"פ 30854-01-14 [מוצג נ/7]: "שילמתי את כל התחייבויותיי בהתאם לחוזה, ומעולם לא חרגתי מלוחות הזמנים שהוקצבו בחוזה. נהפוך הוא, נהגתי לשלם את תשלומי במועדים מוקדמים יותר ". גם הצהרה זו של ראובן הופרכה במהלך העדויות.

ראובן הצהיר בתחילת הדיון בעמ' 6 לפרוטוקול שורות 20-21 : "חוץ משיק המשכנתא כל התשלומים היו במזומן. שילמתי אותם למשיב 1". ראובן העיד: "הייתי בא אליך [לשלם לעו"ד עצמון– י.ג.] כל הזמן CASH ליד" [עמ' 33 שורה 8]; "הכל במזומן" [עמ' 34 שורה 20]. גם הצהרה זו של ראובן הופרכה במהלך העדויות.

הוצגו בפני ביהמ"ש 22 הודעות זיכוי של בנק לאומי [מוצג נ/13], על פיהן נתן ראובן הוראות לבנק איגוד להעביר לחשבון הבנק של עו"ד עצמון בבנק לאומי תשלומים חודשיים עבור התמורה בעסקה, וההעברות הבנקאיות בוצעו . בכך נסתרה טענת ראובן שכל התשלומים בעסקה שולמו במזומן. מהודעות הזיכויים של בנק לאומי ומתדפיסי הבנק הוכח שמ-1.9.98 ועד 1.8.01 שולמו בהעברות בנקאיות מחשבון הבנק של ראובן בבנק איגוד לחשבון הבנק של עו"ד עצמון בבנק לאומי, תשלומים חודשיים על חשבון תשלום התמורה.

מוצג נ/13 גם מוכיח שראובן לא עמד במועדי התשלום שנקבעו בהסכם. עפ"י סעיף 4[ד] להסכם היה עליו לשלם 5,000 דולר - 500 דולר ב-10 תשלומים חודשיים שווים, מ-1.1.98 ועד 1.10.98. בפועל הוכח שראובן החל לשלם את התשלומים החודשיים ב-1.9.98, באיחור של 8 חודשים, והתשלומים שולמו עד 1.8.01, במשך כ-36 חודשים.

עפ"י סעיף 4[ד] להסכם ראובן היה צריך לשלם סכום של 5,000 דולר. בתקופה מ-1.9.98 ועד 1.8.01 שולמו 18,000 דולר. מצינו, שבנוסף לאיחור בתשלום הסכום בסך 5,000 דולר, הנקוב בסעיף 4[ד] להסכם, היה גם איחור בתשלום הסכום לפי סעיף 4[ג] להסכם, באשר 13,000 דולר מתוך ה-18,000 דולר ששולמו יש לזקוף לסכום שהיה על ראובן לשלם עד 31.12.97 לפי סעיף 4[ג] להסכם.

גרסת ראובן בעדותו בעמ' 22 לפרוטוקול שורות 6-17 : "ת. מביא לך פעם 5, פעם 7, פעם 8 [אלף דולר – י.ג.] עד שסגרתי את החשבון...ש. ככה שילמת? ת. כן .ש. במשך שנה שלמה. ת. כן .ש. בשקלים? ת. לא. בדולרים. ש. אתה שילמת בדולרים? ת. בדולרים. ש. כל הכסף היה דולרים? ת. כל הכסף היה, קיבלת בדולרים" – אינה מהימנה על ביהמ"ש ועומדת בסתירה לחומר הראיות.

התשלום של 18,000 דולר, שהועבר ב-36 תשלומים, שולם בש"ח באמצעות העברות בנקאיות [ראו מוצג נ/13] ולא בדולרים, כפי שהעיד ראובן. גם הצהרה זו של ראובן הופרכה. התשלום של 35,000 דולר עפ"י סעיף 4[ג] להסכם היה צריך להיות משולם תוך חודש מתשלום כספי המשכנתא. ראובן לא העיד ששילם 35,000 דולר תוך חודש ימים מתשלום המשכנתא אלא העיד ששילם כספים במזומן, מפעם לפעם, ובמשך כשנה. גרסה זו, לאור ריבוי הסתירות בעדותו של ראובן, אינה מהימנה על ביהמ"ש.

הגרסה של ראובן ששילם את התשלום השלישי בסך 35,000 דולר טיפין טיפין כלשונו: "מביא לך פעם 5, פעם 7, פעם 8 [אלף דולר – י.ג.] " – עומדת בסתירה לסעיפים 16 ו-25 לתצהירו שהוגש בה"פ 30854-01-14, בו הצהיר ראובן: "שילמתי את התשלום השלישי בהתאם למוסכם בסעיף 4 לחוזה בסך שווה ערך ל-35,000 דולר... מעולם לא חרגתי מלוחות הזמנים שהוקצבו בחוזה".

עפ"י האמור לעיל נקבע, שהתשלום השלישי בסך 35,000 דולר לא שולם במועד שנקבע בהסכם. לא הוכח בראיות מהימנות שבוצעו תשלומים נוספים מעבר למה שנקבע בפסק הדין.

התשלום הרביעי – שולמו 18,000 דולר ב-36 תשלומים חודשיים באמצעות העברות בנקאיות מחשבון הבנק של ראובן בבנק איגוד לחשבון הבנק של עו"ד עצמון בבנק לאומי, וזאת בתקופה מ-1.9.98 ועד 1.8.01. 13,000 דולר נזקף על חשבון התשלום השלישי בהסכם, ו-5,000 דולר נזקף על חשבון התשלום הרביעי בהסכם.

הוצגו בפני ביהמ"ש 22 הודעות זיכוי של בנק לאומי המתייחסות להעברות כספים מחשבון בבנק איגוד של ראובן לחשבון בבנק לאומי של עו"ד עצמון [מוצג נ/13], ותדפיס חשבון בנק המוכיח העברה נוספת ב-1.11.98 בסך 2,125 ₪.

על סמך 23 מסמכים בנקאיים אלה שאותרו הצהיר עו"ד עצמון בסעיפים 15, 17, ו-20 לתצהירו: "לאחר לחץ שלי על המבקש, הוא החל בתשלומי 500 דולר לחודש רק ביום 1.9.98 ... המבקש המשיך ברציפות בתשלומים השווים ל-500 דולר לחודש עד 1.8.01, שאז היה התשלום האחרון, וחדל לשלם... לפיכך שילם המבקש 36 תשלומים בסך 500 דולר כל אחד המסתכמים בסכום של 18,000 דולר". גרסה זו מהימנה על בית המשפט.

עפ"י המסמכים הבנקאיים שאותרו והוצגו [מוצג נ/13] ראובן שילם ב-23 חודשים מתוך 36 חודשים את הסכומים כדלקמן :
1.9.98 -1,918.50 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 3.8370]
1.10.98 -1,936.50 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 3.8730]
1.11.98 - 2,125.00 ₪ [תדפיס בנק ולא הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.2500]
1.12.98 - 2,092.50 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.1850]
2.4.99 - 2,017.00 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.0340]
2.5.99 -2,077.50 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.1550]
1.6.99 - 2,048.00 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.0960]
1.7.99 - 2,033.50 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.0670]
1.8.99 - 2,079.50 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.1590]
1.9.99 - 2,114.50 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.2290]
1.10.99 - 2,132.50 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.2650]
2.4.00 - 2,013.00 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.0260]
1.5.00 - 2,017.50 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.0350]
1.6.00 - 2,078.50 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.1570]
2.7.00 - 2,042.00 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.0840]
1.8.00 - 2,040.00 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.0800]
2.10.00 - 2,017.50 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.0350]
1.11.00 - 2,060.00 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.1200]
1.2.01 - 2,071.50 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.1430]
1.3.01 - 2,059.00 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.1180]
1.6.01 - 2,071.00 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.1420]
1.7.01 - 2,082.50 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.1650]
1.8.01 - 2,105.50 ₪ [הודעת זיכוי] - 500 דולר [שער יציג 4.2110]

23 המסמכים הבנקאיים שאותרו והוצגו תומכים בגרסה ששולם מדי חודש בחודשו, מ-1.9.98 ועד 1.8.01, סכום חודשי זהה בסך 500 דולר.

אשר על כן נקבע בזה, שבמסגרת התשלום הרביעי שולמו 18,000 דולר ב-36 תשלומים חודשיים באמצעות העברות בנקאיות מחשבון הבנק של ראובן בבנק איגוד לחשבון הבנק של עו"ד עצמון בבנק לאומי בתקופה שמ-1.9.98 ועד 1.8.01.

סופו של מסע, ראובן שילם בעסקה סך של 138,325 דולר, ונותר חייב 21,675 דולר.
138,325 דולר = 1,413 דולר + 118,912 דולר + 18,000 דולר
21,675 דולר = 138,325 דולר - 160,000 דולר

שלושה יורשים, המשיבים 8-10, הודיעו בכתב, שהם מסכימים לתביעה ולא התנו זאת בתשלום כספי.

מכוח כללי ירושה עפ"י דין זכאים המשיבים 1-7 ל-70% מהתמורה, ועפ"י הצוואה שלא הוגשה לקיום במשך 19 שנים - ל-76% מהתמורה.

סעיף 39 לחוק הירושה מורה : "אין לתבוע זכויות עפ"י צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום לפי הוראות הפרק החמישי". מאז פטירת המנוחה חלפו כ-19 שנים, הצוואה לא הוגשה לקיום, ולא ניתן צו קיום.

החזקה נמסרה ב-15.11.97, כ-11 ימים לאחר חתימת החוזה ועוד לפני ביצוע התשלום השני באמצעות כספי המשכנתא [ראו מוצגים נ/2 ו-נ/3], וראובן התגורר בבית במשך כל השנים, ואף רכש ב-01' את יתרת זכויות הדיירות המוגנת בחלק מהבית.

בנסיבות אלה, ביהמ"ש יורה על אכיפת ההסכם מ-97' בכפוף לתשלום 70% מהתמורה שלא שולמה. האכיפה תותנה בתשלום 15,172 דולר בש"ח לידי ב"כ המשיבים 1-7.

15,172 דולר =21,675 דולר X 70%

ב"כ המשיבים 1-7 הצהיר בעמ' 64 לפרוטוקול, שורות 5-9: "ת. פה אני ויתרתי על הריבית ...ש. לצורך התביעה אתה לא מבקש הצמדה וריבית על הסכום? ת. אני מוותר על הריבית". עוד הצהיר ב"כ המשיבים 1-7 בעמ' 47 לפרוטוקול שורה 14: "אני מוכן להסתפק בקרן נכון להיום", ובעמ' 47 שורה 22: "אני מוכן לוותר על ההצמדה והריבית".

באשר לשערוך יתרת התמורה שלא שולמה, יש לתת משקל גם לכך שהמשיבים לא הגישו תביעה במשך כ-19 שנים בעניין יתרת התמורה שלא שולמה, והסתפקו בסירוב להפעיל את ייפוי הכוח הבלתי חוזר לצורך חתימה על שטרי המכר.

יתרת הסכום שלא שולמה בסך 15,172 דולר תוצמד לשער היציג של הדולר, ולא פחות משער יציג של 3.55 ₪ לדולר [ ראו סעיף 5[ב] להסכם המכר].

ככל שהסכום של 15,172 דולר בשקלים לא ישולם תוך 60 יום ממתן פסק הדין, יתורגם הסכום של 15,172 דולר לשקלים לפי השער היציג של הדולר נכון למועד מתן פסק הדין, ולא פחות משער יציג של 3.55 ₪ לדולר [ראו סעיף 5[ב] להסכם המכר], ויתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק ממועד הפסק ועד התשלום בפועל.

ומכאן למספר הערות נוספות :

[א] לראובן לא עומדת טענת שיהוי או התיישנות באשר עוד ב-01' הודיע עו"ד עצמון לפרקליטו, שלא שולמה מלוא התמורה בעסקה מ-97' ונותר חוב [ראו המכתב מ-25.10.01 שצורף לכתב התשובה בתובענה]. עו"ד עצמון, מיופה הכוח הבלתי חוזר [ייפוי הכוח הבלתי חוזר – נ/14], נמנע כדין מהפעלת ייפוי הכוח הבלתי חוזר לאחר פטירת המנוחה, מחתימה על שטרי המכר ומהעברת הזכויות במרשם המקרקעין ע"ש ראובן. ראובן היה מודע לכך, שזכויות הבעלות בבית לא נרשמו על שמו, ושעו"ד עצמון מסרב לחתום על שטרי מכר מכוח ייפוי הכוח הבלתי חוזר. ראובן העיד בחקירתו בעמ' 29 שורות 12-13: "ש. ידעת שהדירה לא נרשמה על שמך ת. בטח...".

עו"ד עצמון פעל בעניין, עפ"י האמור בסעיף 4[ה] להסכם, בו נקבע: "מוסכם בזה בין הצדדים כי רישום והעברת הדירה ע"ש הקונה ידחה עד לפירעון מלוא התמורה".

כתוצאה מאי העברת הזכויות במרשם המקרקעין ע"ש הקונה גם המשכנתא לטובת הבנק בגין ההלוואה של ראובן לא נרשמה במרשם המקרקעין, ונרשמו רק הערות אזהרה לטובת ראובן ולטובת הבנק.

[ב] באשר לבירור טענת תשלום התמורה, נוסיף ונאמר שלא ניתן להסתמך על כך, שבדרך כלל הבנק למשכנתאות דורש את תשלום המימון העצמי בעסקה לפני מתן המשכנתא, באשר הוכח שבעסקה זו שולמו תשלומים לאחר מתן המשכנתא - מ-1.9.98 ועד 1.8.01.

סוף דבר

[א] המבקש זכאי להעברת הבעלות על שמו במרשם המקרקעין ביחס ל-161/11831 חלקים הרשומים בבעלות המנוחה לוי לאה ז"ל בגוש 6315 חלקה 47, המייצגים זכויות בבית ברח' רוני 21 ת"א הידוע כחלק מגוש 6315 חלקה 47, בכפוף לתשלום יתרת התמורה שלא שולמה כמפורט בסעיף 9[ג] לפסק.

לצורך ביצוע הרישום במרשם המקרקעין יתווסף ליד שמה של לוי לאה ז"ל בגוש 6315 חלקה 47 תעודת זהות XXX234 . העדויות שהובאו בפני ביהמ"ש מספיקות לצורך זיהוי בעלת הזכויות הנ"ל.

הזכויות של הבית רשומות במושע, ומתייחסות ל-161/11831 חלקים הרשומים ע"ש המנוחה. במבוא להסכם הוגדרו הזכויות הנמכרות: "דירת 4 חדרים ... הנמצאת בתל אביב ... חלקה 47 גוש 6315 ... הדירה וכל הזכויות שיש לה ... ".
[ב] להסמיך את עוה"ד רונית לירן-שקד לחתום בשם עיזבון המנוחה לאה לוי, ת.ז. XXX234, על כל מסמך שיידרש לצורך רישום הזכויות בבית ע"ש המבקש.

העברת הזכויות כפופה להצגת אישורי מסים בפני רשם המקרקעין.

[ג] הפעלת סעיפים א' ו-ב' לפסק מותנית בתשלום של המבקש לב"כ המשיבים 1-7 בסך 15,172 דולר, שישולם בש"ח, תוך 60 יום ממועד מתן פסק הדין, לפי השער היציג של הדולר במועד התשלום, ולא פחות משער יציג של 3.55 ₪ לדולר, כפי שנקבע בסעיף 5[ב] להסכם המכר.

ככל שהסכום של 15,172 דולר בש"ח לא ישולם תוך 60 יום ממועד מתן פסק הדין - יתורגם הסכום של 15,172 דולר לש"ח נכון למועד הפסק, ולא פחות משער יציג של 3.55 ₪ לדולר, כפי שנקבע בסעיף 5[ב] להסכם. לסכום החוב יתווספו הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק ממועד הפסק ועד התשלום בפועל.

[ד] לאור הקביעה שלא שולמה מלוא התמורה, אם כי החוב שנותר הינו בסכום נמוך מזה שנטען ע"י המשיבים 1-7 – המבקש ישלם למשיבים 1-7 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ז סיוון תש"פ, 08 יוני 2020, בהעדר הצדדים.