הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 42815-09-20

לפני
כבוד השופט הבכיר אליהו בכר

מבקש

גלעד אבני
בעצמו

נגד

משיבים

1.ועדת הבחירות של הליכוד העולמי
3.הליכוד העולמי, תנועה עולמית לציונות לאומית -ליברלית
4.העמותה ליישום וביצוע עקרונות והחלטות הליכוד העולמי (ע"ר)
5. יו"ר הליכוד העולמי – יעקב חגואל
המשיבים 1, 3-5 ע"י ב"כ עו"ד נדב העצני ואח'
2.השופטת (בדימוס) שרה פריש יו"ר וועדת הבחירות
ע"י ב"כ עו"ד אריאל ליבר
6.יפעת עובדיה לוסקי
ע"י ב"כ עו"ד נריה מאיר
7.הליכוד תנועה לאומית ליברלית
ע"י ב"כ עו"ד אבי הלוי

פסק דין

האם יש לפסול את בחירתם של המשיבים 5-6 כשלוחים לתפקידים ביצועיים במוסדות הלאומיים בקונגרס הציוני מטעם תנועת הליכוד העולמית (להלן: "הליכוד העולמי"), בשל פגמים נטענים בהליך מועמדותם ובחירתם זו השאלה המרכזית לדיון .
רקע
בימים 20.10.2020 -22.10.2020 צפוי להתקיים הקונגרס הציוני ה-38 . לקונגרס זה שולחת תנועת הליכוד, בין היתר, מועמדים לתפקידים ביצועיים במוסדות הלאומיים (ההסתדרות הציונית, קק"ל, קרן היסוד והסוכנות היהודית) (להלן גם: " שלוחים").
אחת לחמש שנים ולקראת הקונגרס הציוני, נערכות בליכוד העולמי בחירות במסגרתן נבחרים בעלי תפקידים למוסדות הליכוד העולמי (כגון יו"ר הליכוד העולמי) וכן נקבעים שלוחי התנועה לכהונה במוסדות הלאומיים (כגון יו"ר קק"ל) . לצורך הבחירות מתכנסת ועידת הליכוד העולמי , המורכבת מצירים מסניפי הליכוד ברחבי העולם (להלן: "הועידה"). הועידה מתכנסת בהתאם לתקנון הליכוד העולמי , והליך הבחירות מנוהל ומפוקח על ידי ועדת הבחירות של הליכוד העולמי (להלן: "ועדת הבחירות").
לצרכי הקונגרס הציוני הקרוב ולאחר מספר דחיות , התכנסה ועידת הליכוד העולמי בהיוועדות חזותית ביום 15.9.2020, לבחירת בעלי התפקידים והשלוחים הרלוונטיים ונבחרו במסגרתה משיבים 5 ו-6 הן כשולחים והן כיו"ר הליכוד העולמי (משיב 5) ומ"מ יו"ר הליכוד העולמי (משיבה 6) . בראש ועדת הבחירות עמדה כב' השופטת בדימוס שרה פריש (משיבה 2).
המבקש הוא חבר מרכז ליכוד וציר מטעם תנועת הליכוד בישראל לתנועת הליכוד העולמי; המשיב 5 הוא יו"ר הליכוד העולמי; והמשיבה 6 כיהנה עד לאחרונה כמנכ"לית הליכוד העולמי.
על פי לוח הזמנים המקורי (נספח ה' להמרצה) , המועד לפרסום ספר הבוחרים היה יום 13.8.2020, המועד האחרון להגשת מועמדות לתפקידים היה ביום 19.8.2020 כשבאותו יום תתפרסם רשימת המועמדים, המועד האחרון להגשת ערעור על רשימת המועמדים נקבע ליום 20.8.2020 וועידת הליכוד הייתה עתידה להתקיים ביום 23.8.2020. ביום 19.8.2020 הוארך המועד להגשת מועמדות עד ליום 20.8.2020 והמועד להגשת ערעור הוארך עד ליום 21.8.2020 (נספח ו' להמרצה). על פי טופס הגשת המועמדות, ניתן היה לסמן מועמדות לתפקידים הבאים: יו"ר הליכוד העולמי; יו"ר עמית הליכוד העולמי; מ"מ יו"ר הליכוד העולמי; תפקיד ביצועי ראשון במוסדות הלאומיים; תפקיד ביצועי שני במוסדות הלאומיים; תפקיד ביצועי שלישי במוסדות הלאומיים; חבר בבית הדין של הליכוד העולמי, אב בית הדין ומ"מ אב בין הדין (נספח ט' להמרצה).
ביום 18.8.2020 הגיש המבקש מועמדות לשמש בתפקיד ביצועי ראשון במוסדות הלאומיים, והבהיר שבכוונתו לשמש כיו"ר דירקטוריון קק"ל. בקשת מועמדות מתוקנת הוגשה ביום 19.8.2020. (נספחים ח'-י' להמרצת הפתיחה). יצוין כי במקביל להגשת המועמדות, בפניות בדוא"ל ליו"ר ועדת הבחירות הלין המבקש על כך שלא ברור מי קיבל את ההחלטה לדחות את המועד האחרון להגשת מועמדות וכי החלטה זו יוצרת לוח זמנים צפוף הפוגע בשוויון ויש לדחות את מועד כינוס הוועידה; כי בטופס המועמדות הוגדרו התפקידים במוסדות הלאומיים לשלוש רמות (ביצועי ראשון, ביצועי שני וביצועי שלישי) כשלא ברור איזה תפקיד מיוחס לאיזו רמה; כי וועדת הבחירות נמנעת מפרסום ספר בוחרים הכולל כתובות דוא"ל ומספרי טלפון נייד, מידע המצוי בידי בעלי תפקידים בליכוד העולמי, ואי גילוי פרטים אלה פוגע בטוהר הבחירות ובשוויון בין המועמדים.
על פי רשימת המועמדים (נספח י"ג להמרצת הפתיחה), לתפקיד ביצועי ראשון הגישו מועמדות המבקש והמשיב 5, לתפקיד ביצועי שני הגישו מועמדות המשיבה 6 ואדם נוסף (שניטען שהסיר את מועמדותו קודם לבחירות) . כמו כן הגיש המשיב 5 מועמדות לתפקיד יו"ר הליכוד העולמי – לא היו מועמדים נוספים לתפקיד ז ה, וכן הגישה המשיבה 6 מועמדות למ"מ יו"ר הליכוד העולמי – גם לתפקיד זה לא היו מועמדים נוספים.
ביום 31.8.2020 הגיש המבקש ערעור לבית הדין של הליכוד העולמי על החלטת וועדת הבחירות בעניינים לגביהם הלין בדוא"ל מטעמו, ובכלל זה דחיית המועד להגשת מועמדות; אי פירוט התפקידים בטופס המועמדות אלא רק "דרגות"; אישור מועמדות משיבים 5-6 לתפקידים ביצועיים על אף היותם בעלי תפקיד בליכוד העולמי ובשל כך בעלי ניגוד ענייני מובנה וזאת אף בניגוד לתקנון הליכוד העולמי; ופרסום רשימת הבוחרים ללא פרטי התקשרות.
ביום 12.9.2020 ניתן פסק דינו של בית הדין של הליכוד העולמי. בית הדין דחה על הסף את הערעור שהוגש באיחור של 10 ימים. למעלה מן הצורך דחה בית הדין את טענות המבקש גם לגופו של עניין, כדלקמן: דחיית המועדים היא בסמכות ועדת הבחירות ואין מקום להתערב בהחלטה ודאי לאור נסיבות המיוחדות של מגיפת הקורונה; המשיבה 6 התפטרה ביום 20.4.2020 כשבמכתבה היא מציינת במפורש שבכוונתה להתמודד לתפקיד במוסדות הלאומיים; כי התקנון לא אוסר על המשיב 5 המשמש כיו"ר הליכוד העולמי להתמודד על תפקיד במוסדות הלאומיים, וכי מקום בו התקנון רצה להגביל את ההתמודדות של נושא משרה הוא עשה זאת במפורש; וכי אין מקום להתערב בהחלטה ש לא לפרסם את פרטי הקשר של הבוחרים לאור העובדה שפרסום כזה עלול לחשוף אותם ללחצים והטרדות מגורמים שונים.
ביום 15.9.2020 התקיימה ועידת הליכוד העולמי במסגרתה נבחרו המשיבים 5 ו-6 כבעלי תפקידים לפי המועמדות שהגישו (הן לתפקידים הביצועיים והן לתפקידים כיו"ר וכמ"מ יו"ר הליכוד העולמי). המבקש לא נבחר לתפקיד ביצועי.
ביום 16.9.2020 הוגשה התובענה דנן במסגרתה התבקש לבטל את בחירתם של המשיבים 5-6 לתפקידים בליכוד העולמי ולתפקיד ביצועי במוסדות הלאומיים, בטענה כי מדובר בתפקידים בניגוד עניינים, בפגיעה בעקרון השוויון ובטוהר הבחירות ובפעולה בניגוד לתקנון הליכוד העולמי.
טענות הצדדים
המבקש חזר על טענותיו כפי שעלו בפני בית הדין, והתייחס לכשלים שנפלו בהליך ה מועמדות, כדלקמן: (1) נטען שהמשיבה 2 האריכה את המועד להגשת מועמדות לתפקיד ביצועי במוסדות הלאומיים כדי לפתוח פתח למניפולציות; (2) נטען שעל פי סעיף 9(ג) לתקנון הליכוד העולמי "במידה והמנכ"ל יגיש מועמדותו לכל תפקיד בליכוד או מטעמו, יתפטר מתפקידו כמנכ"ל לא יאוחר משלושה חודשים לפני הבחירות הרלוונטיות". נטען ש המשיבה 6 – מנכ"לית הליכוד העולמי, גב' יפעת עובדיה לוסקי, התמודדה לתפקיד במוסדות הלאומיים על אף שלא התפטרה מתפקידה כמנכ"לית במועד, היינו 3 חודשים קודם לבחירות, וכי היא נמנעה מלצרף לתגובתה בפני בית הדין תצהיר מפורט ומסמכים ברורים להוכחת עמידתה בתקנון; (3) נטען כי על פי סעיף 7(א) לתקנון הליכוד העולמי יו"ר הליכוד הלאומי " מייצג את התנועה מול המפלגות האחרות ומול כל הגורמים האחרים בישראל ובעולם", ומכאן שהוא אינו רשאי לייצג את הליכוד העולמי בתפקיד ביצועי במוסדות הלאומיים , אולם המשיב 5 – יו"ר הליכוד העולמי, מר יעקב חגואל, התמודד לתפקיד במוסדות הלאומיים במקביל להיותו נושא משרה בליכוד העולמי, ובניגוד לתקנון ; (4) נטען שהליכוד העולמי לא העביר כנדרש את פרטי ההתקשרות של הבוחרים (מספרי טלפון נייד וכתובות דוא"ל) , ובכך גם יצר חוסר שוויון בין המועמדים, כיוון ש ליו"ר הליכוד העולמי ולמנכ"לית הליכוד העולמי גישה לפרטים אלו מתוקף תפקידם ומדובר בהסתרה מכוונת כדי להקנות למשיבים יתרון ; (5) נטען כי המשיבים שגו כשדירגו את המועמדות לתפקיד ביצועי מבלי לציין את שם התפקיד הספציפי.
נטען שכלל פגמים אלו הובילו לכך שנבצר מהמבקש להשתתף בהליך הבחירות ומדובר בפגם מהותי היורד לשורש העניין ומביא לביטול הליך הבחירות . המבקש הוסיף וטען כי גם בבחירות עצמן נפלו כשלים, עת המשיב 5 ומר פלמן – המועמד ליו"ר עמית הליכוד העולמי, ניהלו את הבחירות וישבו לצידה של יו"ר ועדת הבחירות בעת קיומן.
לטענת הליכוד העולמי (משיבים 1, 3-5), התובענה היא ניסיון לערער בשנית על החלטת ועדת הבחירות, וזאת מבלי להעלות כל טענות נגד החלטת בית הדין שדחה את ע רעור המבקש נגד ועדת הבחירות. נטען שבית המשפט יתערב בהחלטתם של טריבונלים פנימיים רק במקרים חריגים, ובמקרה דנן המבקש לא הראה כל עילה להתערבות. עוד נטען שמלוא טענות המבקש נבחנו לגופן ובאופן ענייני, הן ע"י ועדת הבחירות והן על ידי בית הדין של הליכוד העולמי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 10 לתקנון, וט ענות המבקש נדחו לאחר בחינת הדברים. בנסיבות אלו נטען כי יש לדחות את התובענה על הסף.
לגופן של טענות נטען כדלקמן: (1) כי הטענה בדבר הארכת המועד נדחתה על ידי בית הדין, כי הארכה נעשתה על רקע התדיינויות מול הליכוד ישראל ועל מנת לנהוג בהגינות מופלגת כלפי מי שאולי לא שם לב, על מנת שיוכל להגיש מועמדותו; (2 ) כי המשיבה 6 הת פטרה כבר ביום 20.4.2020, כחמישה חודשים קודם לבחירות, והוכיחה זאת בפני בית הדין שקיבל את עמדתה. הליכוד העולמי צירף לתגובתו בפניי אישור רו"ח המאשר שהמשיבה 6 לא קיבלה שכר מאז חודש אפריל 2020; (3) כי סעיף 7 לתקנון אינו מונע מיו"ר הליכוד להתמודד לתפקיד ביצועי, כי מדובר בהסדר שלילי בהשוואה לסעיף 9 לתקנון העוסק במנכ"ל המקבל שכר, וכי יש הגיון בתפקיד כפול – הן כיו"ר והן בתפקיד ביצועי כדי לקדם את מטרות התנועה; (4) כי ההחלטה שלא להעביר את פרטי הבוחרים כדי למנוע פגיעה בפרטיות היא סבירה, כי הם לא הסכימו לפרסום פרטיהם והם גרים במדינות שונות בהן קיימת חקיקה נוקשה בעניין פרטיות; (5) כי ההצבעה בוועידה בוצעה על דירוג של בעלי תפקידים מבלי לציין שם התפקיד הספציפי כיוון שבשלב הבחירות בו ועידה לא ידוע מה יהיו התפקידים במוסדות הלאומיים בהם תזכה התנועה, והדבר נקבע רק בתום משא ומתן בין הגורמים השונים בקונגרס הציוני.
בנוסף נטען שהמבקש היה מעורב מאד בהליך הבחירות, עמד בקשר עם ראשי הליכוד העולמי וב"כ הליכוד העולמי, וכן פנה רבות ליו"ר ועדת הבחירות, ועם זאת פנה לבית הדין של הליכוד העולמי באיחור ושיהוי ניכר – ביום ,31.8.2020 כאשר המועד האחרון להגשת ערעור היה יום 21.8.2020, וזאת ללא הסבר או צידוק. הליכוד העולמי הוסיף וטען שליכוד ישראל אינו צד נדרש וצירופו לתובענה נעשה באופן פסול שכן המבקש יודע שבין הליכוד העולמי לבעלי השליטה בליכוד ישראל תלויים ועומדים הליכים משפטיים, וצירוף ליכוד ישראל נעשה מתוך ציפייה שהליכוד ישראל יסייע למבקש בתובענה. עוד נטען כי בעוד המבקש צירף באופן פסול את ליכוד ישראל, הוא נמנע מצירוף משיבים שכן דרושים ובכלל זה את כלל הגורמים שנבחרו בוועידה ועלולים להיפגע מתוצאות ההליך, ואת בית הדין של הליכוד העולמי על אף שהסעד המבוקש הוא למעשה ביטול פסק דינו.
המשיבה 2, יו"ר ועדת הבחירות, טענה כי בכל הנוגע לאופן ניהול הבחירות היא פעלה באופן מקצועי ובהתאם לכלל הדינים הרלוונטיים, וכי ועדת הבחירות ניהלה את הליך הבחירות, ולנשיאות הלי כוד העולמי כמו גם למשיבים 5-6 לא הייתה נגיעה להליך.
המשיבה 6 עמדה על השיהוי בהתנהלות המבקש – הן בפנייה לבית הדין באיחור של 10 ימים בשלה נדחה ערעורו על הסף, והן בכך שלא פ נה לבית המשפט מיד עם קבלת פסק הדין אלא בחר להתמודד בבחירות לליכוד העולמי ובכך קיבל על עצמו למעשה את הכרעת בית הדין ואת כשרות הליך הבחירות. נטען שלאחר שהמבקש נחל הפסד בבחירות על תפקיד ביצועי ראשון, בחר לפנות לבית המשפט באופן שמעיד על מניעיו וחוסר תום לבו . לגופו של עניין טענה כי התפטרה מתפקידה כמנכ"לית ביום 20.4.2020 והתפטרותה נכנסה לתוקף באותו מועד, כן צירפה מסמכים לתמיכה בטענותיה לרבות מכתב ההתפטרות בו נכתב כי "בהתאם לסעיף 9(ג) לחוקת הליכוד העולמי, ולאור העובדה כי ברצוני להגיש מועמדות לתפקיד מטעם הליכוד העולמי במוסדות הלאומיים, הריני להודיעך על הפסקת כהונתי כמנכ"לית הליכוד העולמי", כך גם תמכה טענותיה בתצהיר. המשיבה הוסיפה וטענה כי בהתאם לפסק הדין של בית המשפט המחוזי בי-ם בבש"א 2117/06 הליכוד תנועה עולמית לציונות לאומית ליברלית נ' הליכוד תנועה לאומית ליברלית סניף ישראל, כדי לעתור נגד פסק דין של בית הדין של הליכוד העולמי, יש להגיש בקשה לביטול פסק בוררות, המבקש לא עשה כן והתובענה שהגיש אינה עומדת בתנאים הנדרשים לביטול פסק בוררות. זאת ועוד, נטען כי התערבות בית המשפט בהחלטות של טריבונל פנימי נעשית רק במקרים חריגים, והמבקש לא הרים את הנטל להוכיח חוסר סבירות קיצונית או פגיעה קשה בעקרונות הצדק. אשר לטענה לפיה המשיבה 6 לא יכולה להתמודד על תפקיד ביצועי במוסדות הלאומיים במקביל להתמודדות לתפקיד מ"מ יו"ר הליכוד, נטען כי הבחירה לתפקיד הביצועי נתונה למו"מ בקונגרס הציוני ובמספר התפקידים שיהיו לליכוד, ותפקיד מ"מ יו"ר הליכוד העולמי הוא תפקיד ייצוגי שאינו בשכר. נטען שנקבע שאין בכפילות כל בעיה משפטית בהינתן שתקנון הליכוד העולמי שותק בנושא והנוהג של עשרות השנים האחרונות מעיד כי אנשים רבים שימשו בתפקידים מקבילים באופן דומה.
המשיבה 7, הליכוד ישראל, עמדה על הרקע והסכסוך הקיים בין תנועת הליכוד העולמי לבין הליכוד ישראל ההופכות לשיטתה את החלטות הוועידה לחסרות תוקף , והוסיפה וטענה כי החלטת בית הדין של הליכוד העולמי בכל הנוגע לאי פירסום פרטי הבוחרים היא בלתי סבירה באופן קיצוני ופוגעת בזכות להיבחר, כיוון שהמידע המאפשר יצירת קשר עם הבוחרים הוא תנאי לקיומו של שיח דמוקרטי בין המועמדים ובין הבוחרים. המשיבה הפנתה לסעיף 39 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], השתכ"ט – 1969 המאפשר למפלגה לקבל "רשימה הכוללת את שם המשפחה, השם הפרטי, שם האב או האם, המען ומספר הזהות במרשם האוכלוסין של בעלי הזכות לבחור", ולסעיף 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה – 1965. לטענתה מדובר במידע בסיסי שאינו פוגע בפרטיות , בניגוד לדוגמה למידע על מצבו הסוציו-אקונומי או הבריאותי של אדם.
דיון והכרעה
בראשית הדברים יצוין כי על אף שהמבקש טען גם לגבי אופן ניהול הליך הבחירות בוועידה מיום 15.9.2020 ובכלל זה למעורבות המשיב 5 ומר פלמן בניהול הבחירות בהן הם מתמודדים (סעיף י' להמרצה), בפועל טענותיו של המבקש הן כנגד אישור המועמדות של המשיבים 5-6 לתפקידים השונים בשל הוראות התקנון וניגוד ה עניינים הנובע מתפקידם. בשאלה זו שעניינה מועמדות המשיבים 5-6 הכריע בית הדין של הליכוד העולמי, ובדיון בפניי אישר המבקש שהמרצה זו תוקפת למעשה את פסק דינו של בית הדין. לפיכך, לא אתייחס בפסק דין זה לטענות בדבר אופן ניהול הליך הבחירות. יודגש כי התצהיר שהגיש המבקש בתמיכה להמרצת הפתיחה כלל אינו מתייחס לטענות בנוגע לאופן התנהלות הבחירות, ועל אף ניסונו של המבקש בהמשך לקבל פרטים נוספים, ל צרף ראיות ולהוסיף טענות בעניין זה, לא מצאתי שיש בפני בית המשפט ראשית ראיה לצורך הכרעה בשאלות כבדות משקל אלו, וזאת מבלי להיכנס לסוגיית סמכות בית משפט זה לדיון בטענות אלו, סמכות שהמבקש לא ביסס.
עוד יצוין כי בית משפט זה נמנע מלהיכנס לסכסוך בין הליכוד העולמי לליכוד ישראל, ואין בפסק דין זה כדי להביע דעה בדבר מעמדן של התנועות זו כלפי זו, מעמד בתי הדין והתקנונים השונים, זהות ומספר הנציגים שהתנועות רשאיות לשלוח לקונגרס הציוני וכיו"ב.
זה המקום להדגיש כי המבקש פנה לבית המשפט בבקשות לקיום דיון דחוף ומתן הכרעה מהירה בשל החשש שהסעד ש יינתן בתובענה יהפוך לתיאורטי שכן יעבור המועד להגשת מועמדי הליכוד למוסדות הלאומיים . עם זאת, המבקש עצמו איחר כל מועד אפשרי שנקרה בדרכו, ולא פעל בזריזות המצופה מאדם המבקש לבטל תוצאות של בחירות ההכרחיות לייצוג הליכוד בקונגרס הציוני הקרוב. על פי לוח הזמנים (נספח ה' להמרצה), ספר הבוחרים פורסם ביום 13.8.2020. על אף זאת, רק ביום 19.8.2020 בשעה 18:42 פ נה המבקש ליו"ר ועדת הבחירות בדוא"ל והלין על כך שלא פורסמו פרטי הקשר של הבוחרים (נספח ח' להמרצה). בהמשך, על אף שעל פי לוח הזמנים יש להגיש ערעור על רשימת המועמדים עד ליום 21.8.2020 (נספח ו' להמרצה), רק ביום 31.8.2020 טרח המבקש להגיש ערעור לבית הדין. הדעת נותנת כי לו סבר המבקש כי באמת נגרמת לו פגיעה משמעותית מאי קבלת פרטי הקשר או בשל אחד מהפגמים האחרים שמנה בערעור , היה פועל בעניין ללא דיחוי, וזאת על מנת לבטל את הפגיעה הנטענת בשוויון ולהתמודד כנדרש בבחירות.
זאת ועוד, על אף שפסק הדין של בית הדין ניתן כבר ביום 12.9.2020, וכאשר ידוע למבקש לפחות ביום 14.9.2020 כי הוועידה צפוי להתקיים ביום 15.9.2020 (ס' י' להמרצה), המבקש פנה לבית משפט זה רק לאחר קבלת תוצאות הבחירות ולא מי ד לאחר קבלת פסק הדין. וזאת לזכור – המבקש מלין על המועמדות הבעייתית לגישתו של משיבים 5-6 ומבקש לפסול את מועמדותם. אלא שפנה לבית משפט זה בשיהוי. אין מדובר בפסילת מועמדות בלבד, אלא בביטול בחירות. בעניין זה הפנה המבקש עצמו ל ע"א 4071/16 יוסי בכר - ראש עיריית בת ים נ' יריב (20.02.2017) , שם נקבע כי כדי לבטל בחירות על המבקש להוכיח שני תנאים מצטברים "האחד, קיומו של ליקוי בהליך הבחירות; והשני, כי הליקוי האמור עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות" (שם, בפס' 13). בענייננו, אפילו היה מדובר בליקוי בבחירות, אין מדובר בליקוי כה חמור שהיה עלול להשפיע על תוצאות הבחירות, ואין בטענות בהמרצה כדי להביא לביטול קולם של הבוחרים בוועידה .
אמנם, המבקש לא טוען כנגד פסק הדין של בית הדין, אלא כלפי החלטת ועדת הבחירות וזאת על אף שטענותיו כלפי ועדת הבחירות הוכרעו בבית הדין. עם זאת, ועל מנת שלא לצאת חסר, אבחן את טענותיו לגופן.
בענייננו, בית הדין לא הסתפק בדחיית ערעור המבקש על הסף אלא דן בטענותיו לגופו של עניין ודחה אותן. בנסיבות, לא מצאתי להתערב בפסק דינו. " הלכה ותיקה עמנו היא כי התערבות בתי המשפט בהחלטותיהם של טריבונלים פנימיים של גופים וולונטריים היא מצומצמת ושמורה למקרים חריגים ... שני נימוקים ניתנו למגמת אי ההתערבות: האחד – יתרון הידיעה הפנימית או המומחיות הספציפית של הארגון; והשני – יישום חופש ההתקשרות וחופש החבירה, שכן החברות בארגון הוולונטרי הינה על בסיס הסכמי ... השורה התחתונה של הלכות אלה היא, כי בית המשפט לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתם של טריבונלים בגופים פנימיים דוגמת עמותה או אגודה שיתופית או מפלגה. בית המשפט לא יושב כערכאת ערעור על החלטות של טריבונלים פנימיים, והביקורת על החלטותיהם דומה בהיקפה ובעילותיה לזו המקובלת במשפט המינהלי. על בית המשפט לבחון את הפן הפרוצדורלי והפן הנורמטיבי-מהותי של ההחלטה ובית המשפט יתערב, אם ההחלטה עומדת בניגוד לחוק או לתקנון או לחוקה של המפלגה, תוך חריגה מסמכות, בהיותה נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי, או החלטה שנתקבלה בחוסר תום לב, חוסר סבירות, או בניגוד לתקנת הציבור" (ע"א 2129/19 טוירמן נ' הליכוד תנועה לאומית ליברלית, פס' 7 וההפניות שם (24.12.2019)).
בכל הנוגע לשאלת הסמכות, המבקש הוא שפנה לבית הדין ומכאן ברור שהכיר בסמכותו ואף אין טע נה אחרת בעניין זה .
בכל הנוגע לפגיעה בכללי הצדק הטבעי או חוסר סבירות קיצוני (כטענת המשיבה 7) , המבקש למעשה טוען לפגמים מהותיים בטוהר הבחירות, שכן לשיטתו אושרה התמודדות נציגים בניגוד לתקנון . נציגים אלו מצויים בניגוד עניינים חמור, ו נבחרו תוך ניצול תפקידם ופגיעה בשוויון. לא מצאתי כי טענות המבקש מצדיקות התערבות בהכרעת בית הדין.
אשר לטענה בדבר דחיית מועד הגשת המועמדות ב-24 שעות, בית הדין קבע כי מדובר בהחלטה שנעשתה במסגרת סמכותה של ועדת הבחירות ובוודאי לאור הנסיבות המיוחדות של מגיפת הקורונה. קביעות אלו נמצאות במתחם הסבירות. יצוין כי בפנייה המקורית בדוא"ל מיום 19.8.2020 (נספח ח' להמרצה) עת הייתה צפויה הוועידה להתקיים ביום 23.8.2020, טען המבק ש כי הארכת המועד הביאה ללוח זמנים צפוף הפוגע בשוויון וביקש "לרווח את לוחות הזמנים ולדחות את מועד כינוס ועידת הליכוד העולמי". בפועל התקיימה הוועידה רק ביום 15.9.2020, ולפיכך הנימוק לפיו צפיפות הזמנים פוגעת בטוהר הבחירות הפך לא רלוונטי ולא מצאתי ולו ראשית ראייה לטענה ש ככל שהבנתי משגת עלתה לראשונה בתובענה דנן, כי הדחייה נעשתה לצורך מניפולציה ברשימת המועמדים .
אשר לטענה בדבר מועד התפטרות המשיבה 6. מדובר בטענה עובדתית בה הכריע בית הדין והכרעתו מתיישבת לכאורה עם תצהירה של המשיבה 6 והמסמכים שצירפה וכן עם אישור רו"ח שצירף הליכוד העולמי לתגובה מטעמו בדבר מועד הפסקת תשלום שכרה של המשיבה 6. בנסיבות אלו, מקום בו המשיבה 6 התפטרה כ-5 חודשים קודם לבחירות, היא עמדה בתנאי סעיף 9 לתקנון ואין מקום להתערב בהכרעת בית הדין.
אשר לטענה בדבר חוסר האפשרות לכהן במקביל כיו"ר הליכוד העולמי ו כבעל תפקיד ביצועי במוסדות הלאומיים, בית הדין לא מצא מניעה לכהונה מקבילה זו שלא נאסרה במפורש בתקנון . פרשנות בית הדין לפיה לא מדובר בלקונה אלא בהסדר שלילי, כיוון שכאשר ביקש התקנון למנוע כהונה מקבילה, כמו כהונת המנכ"ל, הוא עשה זאת במפורש, היא פרשנות סבירה. פרשנות זו נתמכת בהסברי הליכוד העולמי בדבר ההבדלים בין תפקידו של מנכ"ל – המקבל שכר ועיקר תפקידו לנהל את העניינים הפנימיים בתנוע ה, ובין תפקידו של יו"ר – המכהן ללא שכר ועיקר תפקידו לפעול במוסדות הלאומיים, והשפעה זו מושגת בצורה מקסימלית באמצעות כהונה באותם מוסדות. הליכוד העולמי השווה את הדבר ליו"ר הליכוד שמטרתו היא לכהן כראש הממשלה.
אני מבין את החשש של המבקש בדבר ניגוד עניינים מובנה בשל האפשרות של בעלי תפקידים בליכוד העולמי להגיש מועמדות לתפקידים ביצועיים במוסדות הלאומיים. ברם, הפתרון לחשש זה אינו מצוי בידי בית משפט זה, כי אם בידי חברי הליכוד העולמי עצמם – אם במסגרת שינוי התקנון, אם במסגרת הצבעה למועמדים ש אינם בעלי תפקידים, ואם במסגרת קביע ות של בית הדין הפנימי של התנועה ש הוא בעל המומחיות הספציפית של הארגון והוא המיישם את חופש ההתקשרות של החברים . כמפורט לעיל, ההחלטה שהתקבלה בעניין זה לא נתקבלה בחוסר סבירות והיא אינה פוגעת בכללי הצדק הטבעי.
אשר לטענה בדבר אי העברת פרטי הקשר של הבוחרים, בית הדין מצא כי אין להעביר את פרטי הקשר מחשש שהבוחרים יהיו חשופים להטרדות. הליכוד העולמי הוסיף כי מדובר בפרטי קשר של אנשים מרחבי העולם, שלא בהכרח נתנו את הסכמתם להעברת הפרטים, וכי העברת הפרטים עלולה להיות בניגוד לרגולציית הגנת הפרטיות במדינות השונות ובמיוחד באירופה שם קיימת חקיקה נוקשה בעניין אי חשיפת פרטים אישיים . כמו כן נטען כי גם ברשימת הבוחרים של הקונגרס הציוני הועברו רק שמות האנשים ומדינת מוצאם, ולא הועברו פרטי קשר.
גם החלטה זו מצויה אם כן במתחם הסבירות ולא מצאתי להתערב בה. אוסיף ואציין כי השאלה בדבר היקף הפרטים שזכאי מועמד בבחירות לקבל בדבר הבוחרים הפוטנציאלים שלו היא שאלה מעניינת הראויה לדיון , אולם הליך זה אינו המקום לבררה. במקרה דנן המבקש לא הוכיח מקור זכות לקבלת פרטי הקשר כגון מכוח התקנון, במיוחד לנוכח הטענות כי הבוחרים לא הסכימו לחשיפת פרטיהם ו כי הרגולציה במדינות הזרות מונעת את החשיפה, וכן לא הוכיח כי אי החשיפה גרמה לפגיעה בעיקרון השוויון או בטוהר הבחירות, שכן לא הציג ולו ראשית ראיה שהמשיבים 5-6 אכן נחשפו לפרטי הבוחרים ועשו בהם שימוש לצרכי תעמולה לטובתם. עוד יצוין כי גם לפי חוק הבחירות [נוסח משולב] וחוק הרשויות המקומיות (בחירות) אליהם הפנתה המשיבה 7, פרטי הקשר שנמסרים כוללים שם ומען בלבד , ואינם כוללים פרטים כגון מספר טלפון נייד וכתובת דוא"ל – שאלו הפרטים אותם דרש לקבל המבקש . עוד יוער כי פרטים אלו אכן עלולים לחשוף את האדם ל הטרדות, בשל השילוב בין הטכנולוגיה למשלוח הודעות/הוצאת שיחות לנייד והעובדה כי רוב האנשים נושאים עימם את הטלפון הנייד לכל מקום ובכל עת.
אשר לטענה בדבר קביעת דרגות מועמדות במקום קביעת תפקיד ספציפי, בית הדין לא התייחס לטענה זו אולם לא מצאתי שהיה בכך לפגוע בזכויות המבקש, אשר התמודד בכל זאת בבחירות. מקובלים עלי בהקשר זה הסברי הליכוד העולמי כי אופן הצגת המועמדות נעשה כך גם בוועידות הקודמות וכי הסיבה לכך היא שלא ניתן לדעת בשלב הוועידה אילו תפקידים יינתנו לתנועת הליכוד במוסדות הלאומיים.
סוף דבר
התובענה נדחית.
המבקש יישא בהוצאות המשיבות 1, 3-5 בסך 15,000 ₪, בהוצאות המשיבה 6 בסך 10,000 ₪, ובהוצאות המשיבה 2 בסך 10,000 ₪. אין מקום להוצאות למשיבה 7.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשפ"א, 16 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.