הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 31893-07-19

מספר בקשה:2
לפני
כבוד ה שופטת - הרשמת נועה גרוסמן

מבקשות

  1. סוליובסט בע"מ
  2. פורמולקס פארמה אינוביישנס בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ע. לייבוביץ ו/או ל. כפרי

נגד

משיבה

pivot pharmacautials inc
אצל ב"כ עוה"ד שגיא אונגר, לירון יונה ואריה לאמעי

החלטה

כללי:

לפני בקשת המבקשות למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המשיבה, זאת לאור חלוף המועד להגשת תשובה מטעמה להמרצת הפתיחה, ובהסתמך על מסירה של המרצת הפתיחה שבוצעה ביום 29.7.19 למשרד לאמעי סידר רהט צידון פינק – משרד עורכי דין ונוטריונים ( להלן: "משרד עוה"ד") – מי שעל פי הנטען משמש ב"כ המשיבה.

רקע וטענות הצדדים:

1. זו המרצת פתיחה שהוגשה על ידי המבקשות למתן סעד הצהרתי בה התבקש בית המשפט להורות, בין היתר, כי הסכמים שנחתמו בין המבקשות לבין המשיבה, בוטלו כדין על ידי המבקשות.

2. המבקשות הן חברות פרטיות המאוגדות בישראל, ואילו המשיבה היא תאגיד זר שעל פי הנטען מקום מושבו ונקובר קנדה.

3. ביום 29.10.19 פנו המבקשות בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המשיבה, לאחר שחלף לטענתן המועד להגשת תשובה מטעם המשיבה להמרצת הפתיחה.
המבקשות מבססות את בקשתן למתן פסק דין בהעדר על מסירה של התובענה שבוצעה לטענתן ביום 29.7.19 למשרד עוה"ד, ועל סמך טענתן כי משרד עוה"ד משמש בא כוחה של המשיבה במדינת ישראל.

4. המבקשות הגישו ביום 4.11.19 הודעה בה הפנו למכתבים מטעם משרד עוה"ד שצורפו כנספחים להמרצת הפתיחה, מהם עולה לטענת המבקשות כי המשיבה מינתה את משרד עוה"ד לייצגה בסכסוך עם המבקשות נושא הליך זה עוד בטרם החל, כבר מחודש אפריל 2019.

5. המבקשות מוסיפות ומציינות כי גם בחודש יוני 2019 המשיך משרד עוה"ד לפעול בשם המשיבה בהשתתפם בשיחת ועידה בנוכחות נציגי המשיבה, נציגי המבקשות וב"כ – עו"ד עמית לייבוביץ, כמפורט בתצהיר שהוגש מטעמו בתמיכה להודעה.
לטענת המבקשות, אף בחודש אוגוסט 2019, לאחר שכבר נמסרה המרצת הפתיחה למשרד עוה"ד, פנה משרד עוה"ד אל עו"ד לייבוביץ, ב"כ המבקשות, והצהיר כי מייצג את המשיבה במחלוקת נושא משפט זה.

6. זאת ועוד – טוענות המבקשות כי במהלך חודש ספטמבר 2019, פנה אל ב"כ המבקשות עו"ד לירון יונה ממשרד עוה"ד, הציג עצמו כמי שמייצג את המשיבה בהמרצת הפתיחה יחד עם עו"ד לאמעי, והצהיר זאת מפורשות בפני ב"כ המבקשות. לדברי ב"כ המבקשות, עו"ד לירון יונה הצהיר כי הוא עומד בקשר עם המשיבה בנושא משפט זה וביקש מב"כ המבקשות כי תינתן למשיבה ארכה בת חודש להגשת כתב תשובה מטעמה.

7. כן מוסיפות המבקשות וטוענות, כי ניתן אף לראות שמשרד עוה"ד צפה בהחלטות בית המשפט ובמסמכים אחרים בתיק זה מספר פעמים באמצעות מערכת נט המשפט, זאת כשמשרד עוה"ד מוגדר כמייצג המשיבה.

8. לדברי ב"כ המבקשות, ביום 28.10.19 קיבל הודעה מטעם משרד עוה"ד לפיה האחרון אינו מייצג את המשיבה בהליך זה. זאת, לאחר שעל פי הנטען המועד להגשת תשובה מטעם המשיבה להמרצת הפתיחה, חלף.

9. לטענת המבקשות, מהאמור עולה כי מכוח תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), המצאת המרצת הפתיחה למשרד עוה"ד נעשתה כדין, ולפיכך יש לקבל את בקשתן למתן פסק דין בהעדר.
10. משרד עוה"ד הודיע בתגובה ביום 28.11.19 כי אינו מייצג את המשיבה בהליך; כי אינו מחזיק בייפוי כח לייצוג המשיבה בהליך זה; כי מענה משרד עוה"ד בשם המשיבה למכתבים כאלה ואחרים אינו יוצר עבור המשרד ייפוי כח לטיפול בהליך דנן.
משרד עוה"ד הוסיף וציין בין היתר, כי עו"ד לירון יונה מטעם המשרד שוחח עם ב"כ המבקשות במועד מסוים בחודש ספטמבר שאינו זכור לו ושלא תועד. זאת, לצורך היתכנות לייצוג המשיבה על ידי משרד עוה"ד, בשים לב כי מדובר בחברה זרה שנציגיה דוברי וקוראי אנגלית באופן הדורש תרגום של כל מסמך וכתב טענות, תקשורת בשעות לא שגרתיות וכיוצ"ב. על פי הנטען, בדיקת היתכנותו של הייצוג כללה בראש ובראשונה פניה לב"כ המבקשות לקבלת הסכמה ראשונית להארכת מועד להגשת כתב תשובה, נושא שלא התקבלה לגביו תשובה.

11. המבקשות הגישו תגובה לעמדת משרד עוה"ד וחזרו הלכה למעשה על עמדתן לפיה המסירה שבוצעה למשרד עוה"ד היא בבחינת מסירה כדין לפי תקנה 477 לתקנות, גם בראי הפסיקה.
המבקשות הוסיפו וטענו בין היתר, כי בנסיבות שפורטו סביר להניח כי משרד עוה"ד העבירו לידיעת המשיבה את דבר המרצת הפתיחה, לאור אינטנסיביות הקשר בין משרד עוה"ד לבין המשיבה.

דיון והכרעה:
המסגרת הנורמטיבית:

12. תקנה 477 לתקנות קובעת כדלקמן:

"ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".

13. בע"א 23/83 יוחימק נ' תרז, פ"ד לח(4) 309 (1984) נפסק כי:

"מסירה לעורך-דין היא מסירה מספקת על-פי תקנה 439 מתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, שהיתה אז בתוקף ( ראה כיום תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984)... לגבי מורשה, דורשת התקנה הנ"ל, שהוא יהא "מורשה לקבל כתבי בידין", אך אינה דורשת, שיהא רשאי גם לייצג את מרשהו בבית המשפט. די בכך שכמורשה לקבלת כתבי-בי-דין חזקה עליו שיעביר את הידיעה למרשו... לגבי עורך-דין, אין התקנה דורשת, שלקוחו יסמיך אותו לקבל כתבי-בי-דין. די שהוא פועל אותה עת כעורך-דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי-בי-דין בשמו" ( עמ' 314 לפסק דינה של כב' השופטת נתניהו).

14. ברע"א 1947/91 שטיין נ' כץ, פ"ד מה(4) 705, הובהר כי תקנה 477 חלה ביחס לעורך דין של הנתבע בנושא ההתדיינות ולא בעניין אחר. הובהר שם כי הדבר נובע ממטרות ההמצאה – ליידע את הנתבע על ההליך ולהחיל עליו את סמכות השיפוט של בית המשפט.

15. בבע"מ 1378/07 זדה נ' זדה ( פורסם בנבו, 29.4.07) (להלן: "עניין זדה") התייחס כב' השופט רובינשטיין לעניין יוחימק והבהיר כי:

"...תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 מאפשרת להמציא כתבי בי-דין לעורך דינו של הנמען, אף אם לא הורשה מפורשות לקבל כתבי בית דין. בפרשת יוחימק הנזכרת, ניתנה לתקנה פרשנות מרחיבה, ולפיה ניתן לבצע המצאה לעורך דין, אף אם במסגרת יחסי השליחות בינו לבין הנמען אין הוא מוסמך לייצגו בבית משפט. ברם אין להסיק מכאן שניתן להמציא לעורך דין המייצג את הנמען בעניין אחר..." ( סעיף ה. להחלטה).

16. ברע"א 5150/02 וינברג נ' בייליס פ"ד נח(2) 205 (2003) הבהיר בית המשפט העליון כי "סמכותם של בתי-המשפט בישראל נקנית, ככלל, בהמצאת הזמנה לדין ( י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [7], בעמ' 34. דרך המלך להמצאת ההזמנה לדין היא המצאתה לנתבע המצוי בישראל. כך הוא כאשר הנתבע מצוי בישראל דרך קבע, כך הוא כאשר הנתבע מצוי בישראל באקראי, וכך הוא גם כאשר הנתבע עצמו אינו מצוי בישראל, אך מצויים בה מורשהו או עורך-דינו בנושא ההתדיינות ( תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי)" ( ראו גם: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 435 (2013, מהדורה 11).

17. כן הובהר והודגש על ידי כב' השופט פוגלמן (בהסכמת כב' השופטת כתוארה אז חיות וכב' השופט עמית) ברע"א 9048/07 הרשות הפלסטינית נ' גולדמן (פורסם בנבו, 2.5.10):

"אכן, תקנה 477 לתקנות מבוססת על ההנחה שהמצאה למי שאינו בעל-דין תביא את ההליך או את כתב-בי-הדין הרלוונטי – על המידע האמור בו – לידיעתו של בעל-הדין... המצאה לבא כוח היושב בישראל מצמצמת כמה מן הקשיים הכרוכים בהמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, וכשהיא ניתנת לביצוע באופן מעשי, יש להתירה. ההסדר הקבוע לשם כך הוא זה המצוי בתקנה 477, ואין טעם טוב שימנע החלתו גם בקטגוריה שלפנינו..."
(שם פסקאות 17-18).

17. זאת ועוד – כב' השופט גרוניס ( כתוארו אז), בהתייחסו לתקנה 482 לתקנות, הדגיש ברע"א 8957/09 אוזן נ' קיובי ( פורסם בנבו, 8.3.2011) כי :
"...הרציונל העומד בבסיס ההוראות הדנות בדרכים השונות להמצאה הוא, כי במקרים מסוימים ניתן להמציא כתב בי-דין לידי אדם או גורם שאינו בעל הדין על יסוד ההנחה שדבר ההגשה יגיע באמצעות אותו גורם לידי בעל הדין. היינו, הדגש הינו על כך שהנתבע יידע מן האחר, כי הוגש נגדו הליך משפטי ועל תוכנו...".

18. עוד נקבע בפסיקה כי הנטל להוכיח כי עורך הדין אינו מייצג אדם בהליכים וכי המצאה למשרדו אינה מהווה המצאה כדין, מוטל על הטוען זאת, דהיינו על עורך הדין, וכי אחת הדרכים להוכיח זאת הינה באמצעות הצגת ייפוי כח מטעם הלקוח המגביל את עורך הדין מלשמש כתובת לקבלת כתבי בית דין בהליכים אחרים ( ה"פ 19218-05-14 ז'קונט נ' האפרתי, פרסם בנבו, 15.12.2014, פסקה 10 להחלטת כב' השופטת דפנה אבניאלי; ת.א. 59725-02-15 בן שבת נ' לוי, פורסם בנבו, 26.6.2015, פסקה 15 להחלטת כב' הרשמת עירית כהן).

מן הכלל אל הפרט:

19. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, סבורה אני כי נסיבות העניין מטות את הכף אל עבר הקביעה כי משרד עוה"ד הוסמך על ידי המשיבה לייצגו בנושא התדיינות זו ולקבל כתבי בי-דין ביחס להליך דנן. לאור זאת, המסירה של המרצת הפתיחה לידי משרד עוה"ד היא מסירה כדין לפי תקנה 477 לתקנות.
אנמק קביעתי זו להלן.

20. מהוראות הדין והפסיקה עולה כי דרך המלך לביצוע מסירה של כתב בי-דין היא לנמען גופו.
יחד עם זאת, תקנה 477 הנ"ל מאפשרת לבצע מסירה לבעל הדין גם באמצעות עורך דינו, במקרים המתאימים בהם עולה כי עורך הדין הוסמך על ידי לקוחו – הנתבע – לייצגו בנושא ההתדיינות המשפטית.
אמנם העדר ייפוי כח מלמד כי בעל הדין אינו מיוצג בהליך המשפטי הספציפי על ידי עורך הדין לו בוצעה המסירה, אך לא די בהעדר ייפוי כח כדי לקבוע בהכרח כי עורך הדין אינו מוסמך לקבל כתבי בי-דין בשם בעל הדין בגין ההליך המשפטי. הדבר תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה ובהפעלת שכל הישר.

21. בהקשר זה כבר הובהר והודגש על ידי כב' השופטת חיות (כתוארה אז) ברע"א 5448/14 אלגיר טכנולוגיות נ' לדרמן, (פורסם בנבו, 5.10.14) כי:

"...לעניין ההמצאה לעורך-דין נפסק לא אחת כי בלא הרשאה פורמאלית, אין עורך דין מוסמך לפעול בשמו של לקוח, וכי שאלת קיומה של הסמכה כזו היא שאלה שבעובדה הטעונה הוכחה...
"...אף שמקובל עלי כי בהתקיים נסיבות מתאימות ניתן יהיה להגיע למסקנה שהלקוח הסמיך מראש את עורך-הדין אשר טיפל בעניין טרום ההליך, לייצגו גם בהליך לכשיינקט - הסמכה כזו טעונה הוכחה..."
(שם, פסקאות 7-8).

ראו גם: רע"א 842/00 רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' צויקל פסקה 6 (פורסם בנבו, 2.7.00);

22. בחינת חומר הראיות שלפני מלמדת כי משרד עוה"ד פעל בשם המשיבה וייצג אותה בשלב טרום ההליך המשפטי דנן, ממש בסמוך לפני הגשת המרצת הפתיחה, ואף לאחר שבוצעה המסירה של המרצת הפתיחה לידי משרד עוה"ד.
ב"כ המבקשות מפרט בפרטי פרטים בתצהירו, כיצד התנהלו בחודשים האחרונים מגעים בינו לבין משרד עוה"ד בנוגע לסכסוך נושא התובענה בין הצדדים. גם מהתכתובות שצורפו עולה בבירור כי בשלב טרום ההליך המשפטי ואף לאחר שהוגשה המרצת הפתיחה, ייצג משרד עוה"ד את המשיבה מול המבקשות.

23. כך למשל, כחודש לאחר הגשת המרצת הפתיחה, פנה עו"ד שגיא אונגר במכתב מיום 11.8.19 בשם המשיבה, אל ב"כ המבקשות, עו"ד עמית לייבוביץ, והציג עצמו כמי שפונה בשם לקוחתו (המשיבה), בזו הלשון:
"On behalf of our client, Pivot Pharmaceuticals, inc…"

דברים אלה מדברים בעד עצמם ומלמדים כי משרד עוה"ד שימש ב"כ המשיבה במועד שלאחר הגשת המרצת הפתיחה.

24. יש להדגיש כי טיעוני המבקשות מגובות כאמור בתצהיר מפורט מטעמו של ב"כ המבקשות ובאסמכתאות. מנגד, ניצבת הודעה לאקונית וקצרה ביותר שהגיש משרד עוה"ד, הודעה שלא נתמכה בתצהיר מטעם מי מהמשרד. דומה כי הגשת תצהיר לתמיכה בהודעת משרד עוה"ד היא מתבקשת ביותר בנסיבות העניין, שכן משרד עוה"ד אישר בהודעתו כי אכן נוהל דין ודברים בין עו"ד לירון יונה לבין ב"כ המבקשות.
חלף זאת, משרד עוה"ד בחר שלא להגיש תצהיר מטעמו, אלא להגיש הודעה קצרה בה דחה את הטענה כי משמש ב"כ המשיבה בהעדר ייפוי כח, וזאת מבלי להתמודד עם מרבית הטענות שהועלו על ידי ב"כ המבקשות והראיות שצורפו על ידו, שכאמור מלמדות אחרת. התנהלות זו מעלה תהיות ושאלות, שכן מנגד ניצב לו תצהיר מפורט וחומר ראיות לא מבוטל המלמד כי בסמוך לפני הגשת התובענה ואף לאחר שבוצעה המסירה למשרד עוה"ד, התנהל דין ודברים בקשר למחלוקת בין המבקשות למשיבה, בין משרד עוה"ד בשם המשיבה לבין ב"כ המבקשות.

25. יתרה מכך – בהודעת משרד עוה"ד אושרה הטענה כי עו"ד לירון יונה מטעם המשרד שוחח עם ב"כ המבקשות בנוגע להליך דנן, ואף פנה לב"כ המבקשת ל"קבלת הסכמה ראשונית להארכת המועד להגשת כתב תשובה".
משרד עוה"ד טען בהקשר זה כי מדובר במגעים שהתנהלו בין ב"כ המבקשת לבין משרד עוה"ד "לצורך היתכנות לייצוג המשיבה על ידי המשרד...", וכי לטעמו בהעדר ייפוי כח, ממילא אינו יכול לפנות לב"כ המבקשת ולהציג עצמו כב"כ המשיבה.

26. בכל הכבוד, דעתי שונה.
סבורה אני כי נסיבות העניין מוכיחות כי משרד עוה"ד הוסמך לייצג את המשיבה בנושא ההתדיינות שלפני.

כך עולה מחומר הראיות כי:
משרד עוה"ד מציג את המשיבה כלקוחתו ופונה לב"כ המבקשות בשמה לאחר שכבר הוגשה המרצת הפתיחה;
התקיימו דין ודברים בין משרד עוה"ד בשם המשיבה, אל מול ב"כ המבקשות, בקשר עם הסכסוך נושא המרצת הפתיחה, אך לפני מספר חודשים בשלב טרום ההליך ואף לאחר שהוגשה המרצת הפתיחה;

משרד עוה"ד לא הכחיש זאת באמצעות תצהיר אלא בחר להגיש הודעה תמציתית ולאקונית מטעמו הדוחה את הטענה כי מייצג את המשיבה בהליך זה;
משרד עוה"ד פונה לב"כ המבקשות לקבלת הסכמה למתן ארכה להגשת תשובה מטעם המשיבה בשלב בו כבר בוצעה מסירה למשרד עוה"ד;

אל מול הנ"ל, עומדת טענתו היחידה של משרד עוה"ד כי על אף כל האמור, אין הוא מוסמך לקבל כתבי בי-דין בשם המשיבה בקשר עם ההליך הנוכחי בשל העדר ייפוי כח פורמאלי בלבד;

27. לטעמי, לא ניתן לנתק את הליכי ההידברות שהתקיימו בין באי כוח הצדדים בטרם הגשת המרצת הפתיחה ואך לאחר שבוצעה המסירה למשרד עוה"ד, ולקבוע על בסיס טענה של העדר ייפוי כח בלבד, כי נותק הייצוג באופן שלא ניתן לבצע מסירה של כתב התובענה למשרד עוה"ד בשם המשיבה. השתלשלות האירועים המתוארת מובילה אותי למסקנה כי משרד עוה"ד הוסמך לייצג את המשיבה בנושא ההתדיינות המשפטית בתיק זה וכי הוא מוסמך לקבל כתבי בי-דין בשם המשיבה בנוגע לסכסוך המשפטי. זאת, גם בהתחשב בטענה כי משרד עוה"ד אינו מחזיק בייפוי כח לייצג את המשיבה בהליך דנן.

28. מן האמור, אני קובעת כי המסירה של המרצת הפתיחה שבוצעה למשרד עוה"ד ביום 29.7.19, היא בבחינת מסירה כדין למשיבה לפי תקנה 477.

משמעות ביצוע המסירה של המרצת הפתיחה למשרד עוה"ד:

29. לכאורה, עצם הכשרת המסירה של המרצת הפתיחה למשרד עוה"ד, יש בה כדי להוביל למתן פסק דין בהעדר הגנה, זאת לאור חלוף המועד הקבוע בדין להגשת תשובה.

30. אין ספק כי זו תוצאה קשה עבור המשיבה שכן היא מביאה לחסימת דלתו של בית המשפט בפניה, שכן היא יהיה תהיה מנועה מלהשמיע טענותיה לגופו של הסכסוך. ברי כי יש לנקוט במשנה זהירות במקרים כגון דא, בשים לב לזכות הגישה לערכאות (ראו: רע"א 6620/13 וינר נ' שרוט, פסקה 10 (פורסם בנבו, 17.10.13)).

31. כב' השופטת פרוקצ'יה הטעימה על כך ברע"א1473/00 ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' werke gmbh- blomberg (פורסם בנבו, 1.8.00):

"מתן פסק דין בהעדר הגנה הנו הליך דיוני יוצא דופן המביא עמו הכרעה שיפוטית לגופה של תביעה במעמד צד אחד, ובלא שנשמע הצד האחר. ההצדקה לנקיטה בהליך חריג כזה בנויה על ההנחה כי לבעל הדין שכנגד ניתנה מלוא ההזדמנות להתייחס לתביעה שהוגשה נגדו ולהתגונן בפניה, וכי אם לא ראה לנכון למצות את זכותו להתגונן, אין לתת בידו את הכח להכשיל את ההליך הדיוני והוא חשוף, על כן, לקבלת פסק דין נגדו על פי התביעה ובהעדר הגנה. אולם ברי, כי מצב דברים זה מתבסס על ההנחה כי לנתבע ניתנה הזמנה כדין ונמסרו לו כתבי בי-דין כדין וכי בכך ניתנה לו ההזדמנות המלאה להציג את עמדותיו במחלוקת. רק בתנאי זה קמה זכותו של התובע להמשיך את ההליך ואפילו בהעדר הגנה".

32. בענייננו, אמנם קבעתי כי בוצעה מסירה כדין למשיבה באמצעות משרד עוה"ד, ואף נראה כי חלף המועד להגשת תשובה מטעמה באופן שיש בו כדי לשקול מתן פסק דין בהעדר הגנה.
חרף זאת, לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בסעד דרסטי וקיצוני ביותר למשיבה, כפי שציינתי לעיל. יש ליתן משקל גם לעובדה שלפנינו משיבה שהיא בעלת דין זרה, על כל המשתמע מכך.

זאת ועוד, לאור העובדה כי הצדדים ניהלו בעבר הלא רחוק מגעים ביניהם, נראה כי אין לפנינו בעלת דין זרה שמתכחשת לסכסוך המשפטי בין הצדדים.
בנסיבות אלה, יש לנקוט במשנה זהירות ולאפשר למשיבה פרק זמן נוסף להגשת תשובה מטעמה להמרצת הפתיחה.

לפיכך, אני מאשרת למשיבה ארכה בת 45 ימים להגשת כתב תשובה מטעם המשיבה.

סיכום:

מן המקובץ לעיל, אני קובעת כדלקמן :

33. א. משרד לאמעי סידר רהט צידון פינק – משרד עורכי דין ונוטריונים מוסמך לקבל כתבי בי-דין בשם ה משיבה בגין פתיחת ההליך. לאור זאת, מסירת המרצת הפתיחה למשרד עוה"ד ביום 29.7.19 היא מסירה כדין לפי תקנה 477 לתקנות.

ב. עם זאת , אין בידי לקבל את הבקשה למתן פסק דין בהעדר, על אף שחלף המועד להגשת כתב תשובה להמרצת הפתיחה מטעם המשיבה.

ג. ניתנת בזה ארכה להגשת כתב תשובה מטעם המשיבה להמרצת הפתיחה, תוך 45 ימים ממסירת החלטה בידי משרד עוה"ד.

ד. המשיבה תישא בהוצאות המבקשות בגין בקשה זו בסך 5,000 ₪.

ניתנה היום, בשבתי כרשמת, י"ט כסלו תש"פ, 17 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.