הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 31686-05-18

לפני
כבוד ה שופט נפתלי שילה

המבקשים

  1. דוד חי מנשה
  2. הילה מנשה

ע"י באי כוחם עו"ד אבי עמר ועו"ד נעמי צוקר

נגד

המשיבים

  1. משה סוויסה
  2. שרית סוויסה

ע"י בא כחם עו"ד עופר סמוך

החלטה

א. רקע עובדתי

1. ביום 16.6.15 מכרו המבקשים (להלן: "המוכרים") דירה למשיבים (להלן: "הקונים"), בהתאם להסכם מכר (להלן: " ההסכם"). על פי ההסכם, היה על הקונים לשלם סך של 270 אלף ₪ עד ליום 10.7.15 ותשלום שני אמור היה להיות משולם עד ליום 10.8.15 ישירות לבנק למשכנתאות, בכפוף לכך שהמוכרים ימציאו מכתב כוונות מהבנק למשכנתאות. כמו כן נקבע , כי יתרת התמורה תשולם כנגד מסירת חזקה ומסירת מסמכים נוספים.

2. המוכרים טענו, כי יש לבטל את ההסכם עקב הפרתו ע"י הקונים ולפיכך פנו הצדדים לבית דין צדק ברשות הרב קרליץ וזאת בהתאם לסעיף 17 להסכם, אשר קבע כי כל מחלוקת תתברר בבוררות.

3. ביום 26.6.16 ניתן פסק דין ע"י הבוררים (להלן: "פסק הבוררות") ובו נקבע כי אין לעכב את מכירת הדירה ויש להמשיך בביצוע ההסכם.

4. ביום 1.9.16 שלח ב"כ המוכרים מכתב לב"כ הקונים ובו הודעת ביטול של ההסכם . המוכרים טענו במכתב, כי הקונים הפרו את ההסכם הפרה יסודית, שעה שלא שילמו את התמורה על פי ההסכם. לטענתם, חלפו כבר חודשיים מאז שניתן פסק הבורר והקונים לא שילמו ולו את התשלום הראשון ולכן הם מודיעים על ביטול ההסכם ומבקשים את הפיצוי המוסכם בסך של 195 אלף ₪.

5. ביום 9.9.16 העבירו הקונים באמצעות העברה בנקאית למוכרים סך של 270 אלף ₪.

6. ביום 12.9.16 שלח ב"כ המוכרים מכתב לב"כ הקונים ובו טען כי למרות שפסק הבוררות ניתן עוד ביום 26.6.16, לא שילמו הקונים את התמורה במועד ולפיכך הם הפרו את ההסכם הפרה יסודית וההסכם בוטל כפי שכבר נמסר במכתב מיום 1.9.16. המוכרים צרפו למכתבם המחאה ע"ס של 75 אלף ₪, מאחר שלטענתם הם קיזזו את הפיצוי המוסכם מתוך הסך של 270 אלף ₪ שהועבר אליהם.

7. ביום 13.9.16 שלח ב"כ הקונים מכתב לב"כ המוכרים ובו נטען כי העיכוב בתשלום, נ עשה בהתאם לבקשת המוכרים. לטענתם, המוכרים שלחו עוד ביום 9.7.15 הודעה כי הם מבקשים לבטל את ההסכם וכי בדעתם לפנות לבוררות. המוכרים טענו כי אף לאחר מתן פסק הבוררות, הם פנו במספר הזדמנויות על מנת להעביר את התשלום הראשון בסך של 270 אלף ₪ לידי המוכרים ואולם המוכרים סרבו לשתף איתם פעולה. רק לאחר שלא ניתן היה לקבל מהמוכרים שום תגובה, למרות פניות רבות של הקונים לצורך תשלום התמורה, העבירו הקונים למוכרים את הסך של 270 אלף ₪ בהעברה בנקאית לחשבונם . הקונים טענו כי ההסכם תקף לכל דבר ועניין ועל המוכרים לפעול בהתאם לפסק הבורר ולקיים את ההסכם.

8. המוכרים הגישו תביעה לביטול פסק הבוררות לבית משפט זה . ביום 20.2.17 ניתן פסק דינה של כב' ס"נ השופטת יהודית שבח, אשר דחתה את תביעת המוכרים לביטול פסק הבוררות ופסק הבוררות אושר.

9. ביום 16.3.17 פנו הקונים באמצעות בא כוחם לבא כוח המוכרים וביקשו לתאם את ביצוע התשלום השני על חשבון מכר הדירה. במכתב צוין, כי הקונים פנו מספר פעמים למוכרים וביקשו לתאם מועד לתשלום השני ואולם הפניות נותרו ללא מענה.

10. ביום 23.4.17 שלח ב"כ הקונים מכתב נוסף לב"כ המוכרים ובו ציין כי מכתבו מיום 16.3.17 הנ"ל לא נענה וכי הוא מבקש לקיים את ההסכם, אשר כאמור נקבע כתקף, הן בהתאם לפסק הבוררות והן בהתאם לפסק דינה של כב' השופטת שבח.

11. ביום 25.4.17 הודיע ב"כ המוכרים דאז עו"ד פרלה, כי הוא לא מייצג יותר את המוכרים וכי על ב"כ הקונים לפנות ישירות אליהם.

12. ביום 27.4.17 פנה ב"כ הקונים ישירות למוכרים וביקש לתאם מועד להעברת התשלום השני. המוכרים התבקשו לקיים לאלתר את הסכם המכר ולמנוע נזקים נוספים.

13. המוכרים פנו שוב לבית הדין הרבני וביום 14.5.17 ניתן פסק דין שני של בית הדין הרבני (להלן: "פסק הבוררות השני") . בפסק הבוררות השני נקבע בין היתר כי :

"בהמשך לפסק הדין ... ולאחר דיון נוסף במעמד הצדדים... החליט בית הדין:

א. העיכוב בהעברת התשלום ע"י סוויסה אינו מהווה עילה לביטול החוזה, לאור חששם של סוויסה כי משפחת מנשה תסרב לקבל את פסק הדין, כפי שאכן התרחש בפועל . בית הדין ישקול בהמשך האם יש מקום להטיל קנס כספי בגין האיחור.

ב. בית הדין קובע בזאת מועדים לתשלום יתרת התשלומים:
1. התשלום שבסעיף 8.2.2 ישולם לא יאוחר מ-15.6.17 בכפוף להמצאת מכתב כוונות לפחות שבועיים לפני מועד התשלום.
2.. התשלום שבסעיף 8.2.3 (ישולם במועד מסירת החזקה). בית הדין קובע את מעוד מסירת החזקה ליום 1.8.17".

14. ביום 21.5.17 שלח המוכר לקונה מסרון שבו כתב כי:

"לפי הוראות הבורר בפסק הדין אתה צריך להביא לי עד ל- 1.6.17 מכתב כוונות מהבנק בכדי שאוכל להעביר לך את ה- 400 אלף ₪. אני מוכן עם הכסף ורוצה להעבירו אליך בכפוף למכתב כוונות" (ראו סעיף 11 למוצג מ/1 שהוא מכתב ששלח ב"כ הקונים לבית הדין הרבני לאחר פסק הדין השני).
15. ביום 5.6.17 קבע בית הדין הרבני לאחר שהתקבלו פניות מהצדדים, כי הוא לא יעסוק יותר בתיק וכי המשך הדיון ביחס לביצוע ההסכם יתקיים בבית המשפט המחוזי.

16. ביום 8.6.17 שלח ב"כ הקונים מכתב נוסף לב"כ המוכרים ובו התבקשו המוכרים לקיים לאלתר את הסכם המכר ולאפשר ביצוע התשלומים .

17. ביום 21.6.17 שלח המוכר מכתב לקונים ובו נאמר בין היתר כי:

"אני מעונין לסיים את העניין של הדירה בצורה מכובדת ומעדיף שזה יהיה בפיקוח של בית דין בבני ברק".

18. משהמוכרים לא המציאו מכתב כוונות כפי שקבע בית הדין הרבני בפסק הבוררות השני, הגישו הקונים ביום 3.7.17 בקשה למתן הוראות וזאת בתוך תיק התביעה לביטול פסק הבוררות שהתנהל בפני כב' השופטת שבח. בבקשה זו, התבקש בית המשפט להורות לקונים לפעול על פי ההסכם ועל פי פסקי הדין ולאפשר ביצוע תשלומים על ידי הקונים.

19. ביום 3.7.17 החליטה כב' השופטת שבח, כי מאחר שמדובר בהוצאה לפועל של פסק בוררות שקיבל תוקף של פסק דין, על הקונים לפנות ללשכת ההוצאה לפועל.

20. בהתאם לכך, פנו הקונים ללשכת ההוצאה לפעול וביקשו למנות כונס נכסים לצורך אכיפת פסק הבוררות שאושר כאמור.

21. במסגרת הליכי הוצאה לפועל, מונה כונס נכסים ואולם תלויה ועומדת בפני בית משפט השלום בקשת רשות ערעור על החלטה זו וכן בקשה להארכת מועד.

22. כונס הנכסים החל בתפקידו והגיש כבר שני דוחות ביניים לכב' רשם ההוצאה לפועל .

23. ביום 16.5.18 הגישו המוכרים את המרצת הפתיחה נשוא הליך זה, שבו התבקש בית המשפט ליתן סעד הצהרתי לפיו הקונים הפרו את ההסכם וכי יש להצהיר על ביטול ההסכם (להלן: "המרצת הפתיחה").

24. לאור המרצת הפתיחה שהוגשה, החליט כב' הרשם ההוצאה לפועל ביום 16.5.18, כי ככל שהמוכרים מעוניינים לעכב את הליכי הוצאה לפועל, עליהם להגיש בקשה מתאימה לבית משפט זה.

25. בהתאם להחלטה זו, הגישו המוכרים ביום 31.5.18 בקשה דחופה למתן סעד זמני לעיכוב הליכי הוצאה לפועל, עד למתן פסק דין בהמרצת הפתיחה.

26. בהמרצת הפתיחה טוענים המוכרים, כי הקונים הפרו את ההסכם וזאת מאחר שהיה עליהם לשלם את התשלום הראשון בסך של 270 אלף ₪ במועד שנקבע בהסכם ואולם ה ם הפרו את ההסכם הפרה יסודית ולא שילמו את התשלום הראשון במועד שנקבע , אלא רק בחודש ספטמבר 20 16. לטענתם, היה על הקונים לשלם את התשלום הראשון מיד לאחר מתן פסק הבורר, כאשר מניין הימים שנקבע בהסכם לתשלום, היה צריך "לרוץ" ממועד מתן פסק הבוררות. משהקונים אחרו באופן משמעותי בתשלום, המשמעות היא הפרת ההסכם , כפי שהודיעו על כך המוכרים, במכתבם מיום 1.9.16.

27. כמו כן טענו המוכרים, כי הקונים הפרו את ההסכם , כאשר שילמו את התשלום בהעברה בנקאית , על אף שבהסכם נקבע כי התשלום הראשון ישולם בהמחאה בנקאית בלבד.

28. המוכרים טענו כי מדובר בעילות ביטול שנולדו לאחר שניתן פסק הבוררות ולכן הן לא חוסמות אותם מלהגיש את המרצת הפתיחה, אשר עוסקות בהפרות שבוצעו לאחר שניתן פסק הבוררות.

29. לטענת המוכרים, אף התנהלות כונס הנכסים אשר מונה לבקשת הקונים, מהווה הפרת ה הסכם, מאחר שלטענתם, התשלומים שמבקש כונס הנכסים שהקונים ישלמו, נמוכים מהתמורה שנקבעה בהסכם. המוכרים טענו גם , שבקשת כונס הנכסים להארכת מועדי התשלום מנוגדים להסכם.

30 סך הכל טוענים המוכרים בהמרצת הפתיחה, לארבע הפרות מצד הקונים:
א. אי תשלום התשלום הראשון במועד.
ב. תשלום באמצעות העברה בנקאית ולא באמצעות המחאה בנקאית.
ג. תשלום מופחת מהתמורה הנקובה בהסכם כפי שקבע כונס הנכסים.
ד. שינוי במועד העברת התשלום האחרון כפי שקבע כונס הנכסים.

31. המוכרים טוענים, כי הקונים הפרו את ההסכם הפרה יסודית ולכן יש להצהיר על בטלות ההסכם עקב הפרתו היסודית על ידי הקונים.

32. המוכרים מבקשים בבקשה הדחופה למתן סעד זמני, כי בית המשפט יורה על עיכוב הליכי הוצאה לפועל. לטענתם, קיימת עילת תביעה ומאזן הנוחות נוטה לטובתם. לדבריהם, לא יגרם שום נזק אם הליכי הוצאה לפועל יעוכבו עד לאחר שהמרצת הפתיחה תידון. לטענתם, הם הגישו את הבקשה בתום לב.

33. המוכרים טוענים כי אם לא יעוכב ביצוע הליכי הוצאה לפועל, הם יעמוד בפני שוקת שבורה, מאחר שהליך ההוצאה לפועל יביא למצב שבו הזכויות יעברו לקונים והם "ייזרקו לרחוב" . לטענתם, יש לשמור על המצב הקיים עד להכרעה בהמרצת הפתיחה.

34. ביום הגשת הבקשה, ניתן על ידי צו זמני בכפוף להפקדת 50 אלף ₪ במזומן להבטחת הוצאות המוכרים וקבעתי דיון להיום. בדיון היום, התברר כי טרם הופקד הסך הנ"ל ע"י המוכרים ולפיכך הצו לא נכנס לתוקפו.

35. הקונים הגישו אתמול תגובה מפורטת, על אף הזמן הקצר שעמד לרשותם. בין היתר טוענים הקונים, כי אין יסוד לטענה כי הפרו את ההסכם. לדבריהם, בפסק דינה של כב' השופטת שבח שאישר את פסק הבוררות , כבר נדחו טענות המוכרים בדבר הפרת הסכם. כמו כן טוענים הקונים , כי אף בפסק הבוררות השני , נקבע כי לא הייתה הפרה.

36. הקונים טוענים כי המוכרים מנסים לטרפד בכל דרך אפשרית את ביצוע ההסכם וכי הם מעוניינים לשלם את התשלומים ואולם מאחר שהמוכרים לא ממציאים מכתב כוונות מהבנק ואפילו לא מסכימים כי שמאי מטעם הבנק יבקר בדירה, נמנע מהם לשלם את התשלומים שנקבעו בהסכם.

37. כמו כן, מפנים הקונים לתגובות המוכרים כפי שהוגשו בלשכת ההוצאה לפועל שמהם עולה כי המוכרים מסכימים לביצוע ההסכם. לדוגמא: בתגובת המוכרים מים 12.12.17 לבקשה למינוי כונסי נכסים טענו המוכרים בסעיף 27 כי:

"הצדדים ניצים ועל כן נדרש גורם שלישי מוסמך שיפקח על המשך תהליך הסכם המכר".

הקונים טוענים כי קיימת אם כן הודאת בעל דין מפורשת, שיש להמשיך את ביצוע ההסכם ואין כל עילה לביטולו.

38. כמו כן, הקונים מפנים לתגובת המוכרים לדוח השני מטעם כונס הנכסים שבו מצהירים המוכרים בעמ' 2 (עמ' 87 לנספחי הקונים) כי:

"החייבים הבהירו חזור והבהר כי כל בקשתם היא כי הסכם המכר אשר קיבל תוקף של פסק דין יקוים ככתבו וכלשונו".

מכאן, שקיימת הודאת בעל דין מפורשת כי יש לקיים את ההסכם ואין עילה לביטולו.

39. הקונים טוענים גם, כי כל ההפרות הנטענות בוצעו לפני יום 21.2.17, המועד שבו נתנה כב' השופטת שבח את פסק דינה ולכן המוכרים מנועים ומשתקים מלהעלות כל טענה אשר כבר נדונה בהליכים קודמים.

40. כמו כן טוענים הקונים, כי כונס הנכסים אינו שליח או עו"ד מטעמם והוא פועל כ"קצין בית משפט" ללא משוא פנים ובשקיפות מלאה. לטענתם, ככל שטעה כונס הנכסים בחישוב כלשהו או בקביעת מועד כלשהו, אזי המוכרים רשאים לפנות לרשם ההוצאה לפועל והנושא יידון.

41. הקונים טוענים כי סיכויי המרצת הפתיחה קלושים ביותר, בין היתר בגין חוסר תום הלב של המוכרים ולפיכך יש לדחות את בקשתם לצו מניעה.

42. בדיון היום הצדדים נחקרו ובאי כוחם סיכמו טענותיהם בע"פ.

ב. דיון והכרעה

1. אומר כבר בפתח הדברים, כי יש לדחות את הבקשה למתן סעד זמני ברובה, ולהלן אפרט את נימוקיי:

2. השיהוי הרב בהגשת המרצת הפתיחה:

בין הצדדים התנהל הליך בוררות בבית הדין הרבני אשר הסתיים בחודש יוני 2016. בחודש ספטמבר 2016 הגישו המוכרים תביעה לביטול פסק הבוררות. למרות שלטענתם ההפרות היסודיות של הקונים אירעו עוד בקיץ 2016 - סמוך לאחר מתן פסק הבורר מאחר שהקונים לא שילמו את התמורה - הם לא הגישו שום תביעה שבה התבקש כי יוצהר שהקונים הפרו את ההסכם והוא בטל .

המוכרים עתרו לביטול פסק הבורר בלבד. אם אכן הפרו הקונים את ההסכם, מדוע לא הגישו שום תביעה לביטול ההסכם? הדבר אולי מובן כל עוד לא אושר פסק הבורר. ברם, משאושר פסק הבורר עוד בחודש פברואר 2017, היה על המוכרים לעתור לביטול ההסכם לו סברו שאכן יש עילה בגין כך. ברם, המוכרים לא עשו דבר ולא הגישו שום תביעה לביטול ההסכם עקב ההפרה. הם נזכרו להגיש את הבקשה רק לפני כשבועיים, לאחר שכבר מונה כונס נכסים ע"י לשכת ההוצאה לפועל. מדובר בשיהוי מהותי ביותר.

3. פסק הבוררות השני של בית הדין הרבני :

כמפורט לעיל, ביום 14.5.17 ניתן פסק הבוררת השני ע"י בית הדין הרבני, לאחר ששני הצדדים התייצבו בפניו ובו נקבע כי ההסכם תקף. אף אחד מהצדדים לא ביקש לבטל את פסק הבוררות השני והוא שריר וקיים. הטענות בגין שתי ההפרות הראשונות המפורטות בהמרצת הפתיחה, אירעו כאמור בחודש ספטמבר 2016 ונדונו בפני הבוררים אשר הכריעו בפסק הבוררת השני כי העיכוב בהעברת התשלום לא מהווה עילה לביטול החוזה. המוכרים לא הגיש ו בקשה לבטל את פסק הבוררות השני ולא השיגו עליו. יש לראות בחומרה רבה את העובדה שפסק הדין השני אף לא צורף לבקשה לסעד זמני ולא אוזכר. מדובר בהתנהלות חסרת תום לב שאף היא מספיקה לדחיית הבקשה לצו זמני.
למוכרים היה אם כן יומם בבית הדין הרבני, שכאמור הוסמך על ידם בהסכם להיות בורר, ביחס לכל טענות ההפרה. משהדבר כבר הוכרע, לכאורה קיים מעשה בית דין בנושא זה.
יצוין כי ביחס שתי ההפרות שנטען כי נעשו ע"י כונס הנכסים, לא מדובר בהפרות של הקונים ועל המוכרים לפנות בנושא זה לרשם ההוצאה לפועל ולטעון שם את טענותיהם.

4. הודאת בעל דין של המוכרים בלשכת ההוצאה לפועל:

כפי שטוענים בצדק הקונים, המוכרים הצהירו במפורש הן בתגובה לבקשה למינוי כונס נכסים והן בתגובה לדוח השני מטעם כונס הנכסים, כי הם מבקשים לקיים את החוזה. הסברם של המוכרים בדיון היום, כי כוונת המילים שיש לקיים את ההסכם "ככתבו וכלשונו" משמעותה ללא ההפרות שביצעו הקונים, אין לה כל שחר. ברור לחלוטין מההצהרות המפורשות של המוכרים בלשכת ההוצאה לפועל , כי הם מסכימים לביצוע ההסכם ולפיכך ברור כי לא ניתן להעלות טענות של הפרה יסודית של ההסכם וטענה כי ההסכם בטל. אם ההסכם בטל, מדוע הסכימו המוכרים לבצע את ההסכם ככתבו וכלשונו וכל מה שהם דרשו הוא ש"גורם שלישי מוסכם שיפקח על המשך תהליך הסכם המכר"? (סעיף 27 לתגובתם מיום 12.12.17).
המוכרים לא יכולים להתכחש כיום להצהרות מפורשות שנתנו בלשכת ההוצאה לפועל, שבו הם מודים במפורש כי ההסכם תקף.

5. מאזן הנוחות:

במקרה דנן, מנסים הקונים מזה כשלוש שנים לאכוף עסקת מכר דירה פשוטה. המוכרים עושים כל מאמץ לטרפד את הסכם המכר. במקרה דנן, כאשר עילת התביעה קלושה וסיכוייה נמוכים, יש לבחון האם מאזן הנוחות נוטה לטובת הקונים או המוכרים. אני סבור כי יש להמשיך בהליכי הוצאה לפועל ולאפשר את ביצוע העסקה. אכן עסקינן בנכס מקרקעין. יחד עם זאת, השיהוי הרב בהגשת המרצת הפתיחה והעובדה כי הליכי ההוצאה לפועל בעיצומם ומונה כבר כונס נכסים, פועלים לחובתם של המוכרים.

6. לפיכך, בכפוף לכך שלא תבוצע כל העברה של הזכויות בדירה מהקונים לצד ג' כלשהו ובכפוף לכך שלא יעשה שום שינוי בדירה עצמה, לרבות שיפוצים או שינויים כלשהם, אני סבור כי מאזן הנוחות נוטה לטובת הקונים ויש לאפשר להם להשלים את ביצוע עסקת המכר. אף אם תתקבל המרצת הפתיחה, ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ולהורות על רישום הבעלות בדירה חזרה על שם המוכרים.

7. יחד עם זאת, מאחר שהמוכרים מתגוררים בדירה אחרת שבבעלותם ומאידך עם השלמת ביצוע התשלומים, יהיו צריכים המוכרים לפנות את הדירה ולהעביר את החזקה לקונים – ומדובר במשפחה בת חמש נפשות עם תינוק בן שנה - אזי בשלב זה , וכל עוד המרצת הפתיחה לא הוכרעה, לא יפונו המוכרים מהדירה. ברם, תנאי לכך שהמוכרים לא יפנו את הדירה , הוא שה ם ישלמו שכר דירה ראוי לקונים, בהתאם לשמאי שימנה כונס הנכסים וזאת בגין כל חודש שהם נמצאים בדירה ועד לפינוייה ככל שאקבע כי יש לדחות את המרצת הפתיחה. ככל שהמוכרים לא ישלמו מידי חודש בחודשו עד ה- 10 לכל חודש קלנדרי את שכר הדירה הראוי לידי הקונים, יוכל כונס הנכסים לפעול להעברת החזקה בדירה על שם הקונים. תשלום שכר הדירה יבוצע בהעברה בנקאית ישירה לחשבון הקונים, על מנת שניתן יהיה לוודא את ביצוע תשלום שכר הדירה.

8. לפיכך צו המניעה הזמני שניתן יצומצם באופן זה שכונס הנכסים יוכל להמשיך בהשלמת ביצוע ההסכם ורישום הדירה על שם הקונים. אולם, תירשם הערה לפיה הקונים לא יכולים לבצע שום דיספוזיציה בדירה ולא יוכלו לעשות שום שינוי בדירה עצמה לרבות שיפוצים. זאת , בכפוף לכך שיופקד סך של 50 אלף ₪ בקופת בית המשפט, בערבות בנקאית או במזומן, כפי שנקבע על -ידי בהחלטה שבמסגרתה ניתן הצו הזמני. כמו כן, מיום שבו תשולם יתרת התמורה על-ידי הקונים לידי כונס הנכסים, יהיו חייבים המוכרים לשלם מידי חודש בחודשו, לידי הקונים את שכר הדירה הראוי בהתאם לשמאות שיזמין כונס הנכסים. ככל שהמוכרים לא ישלמו את שכר הדירה החודשי, יוכל כונס הנכסים לפנותם כמפורט לעיל.

9. אציין כי הקונים הסכימו כי הם יוגבלו בהעברת הזכויות בדירה לצד ג' כלשהו.

10. מאחר שהבקשה נדחתה ברובה, ישלמו המוכרים לקונים הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בגין הליך זה בסך כולל של 10,000 ₪.

11. המזכירות תשלח לצדדים החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשע"ח, 05 יוני 2018, בהעדר הצדדים.