הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 2915-11-18

המבקשת

אלפא מון לייט קפיטל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שרון שקד

נגד

המשיבים

1. כפתור דבי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יורם תובל

2. הארגז בע"מ

החלטה

1. כללי
תביעה זו הוגשה על דרך המרצת פתיחה ובמסגרתה מבוקש צו הצהרתי הקובע כי המבקשת:
"זכאית לקבל לחזקתה ולשימושה שטח של כ- 8 מ"ר (בכפוף למדידה מקצועית) אשר צורף "פיסית" מסיבה לא ברורה לשטח משרדה של המשיבה 1 ומצוי בפועל בחזקתה ובשימושה של זו".
וכפועל יוצא של הצהרה להורות למשיב למסור לחזקה ולשימושה של המבקשת את השטח העודף המוחזק בידיה בפועל ואשר אינו בבעלותה והינה מסרבת לתתו למבקשת".

2. רקע
המבקשת והמשיבה 1 (להלן: "המשיבה"), הן חלק מקבוצה שרכשה את הזכויות בקרקע הידועה כחלקה 3 בגוש 7095 בתל אביב (להלן: "המקרקעין") מבעלת הקרקע חברת "הארגז בע"מ" (להלן: "המוכרת"). על המקרקעין נבנו שני מגדלי משרדים (להלן:"הפרוייקט") ובין חברי קבוצת הרכישה נחתם הסכם שיתוף במסגרתו הוקצו היחידות של כל אחד מחברי הרוכשים. היחידות שהוקצו לצדדים בענייננו נמצאות במגדל הדרומי בקומה 13. למבקשת הוקצתה יחידה מס' 46 בשטח של 196 מ"ר (להלן: "יחידה 46") ולמשיבה הוקצתה יחידה מס' 45 בשטח של 164 מ"ר (להלן: "יחידה 45").

לטענת המבקשת, בסמוך לאחר קבלת החזקה ביחידה 46 התחוור לה כי נגרעו משטח יחידתה כ-8 מ"ר שצורפו פיזית ליחידה 45. המבקשת ביקשה לתקן טעות זו בקבלת החזקה בשטח או לחילופין בקבלת תשלומי איזון כפי שהוצע על ידי המנהל ההנדסי של הפרויקט (נספח ג' להמרצת הפתיחה), אולם נתקלה בסירוב מצד המשיבה.

במסגרת התשובה מעלה המשיבה את סוגיית הסמכות העניינית שלטענתה מסורה לבית משפט השלום היות ועסקינן בסעד של שימוש וחזקה. ודוק: מאחר והמחלוקת הינה בעניין החזקת שטחים ולא בעניין בעלות נתונה הסמכות לדון בה לבית משפט השלום. מכל מקום, יש לכמת את שווי הסמכות לפי שווי המחלוקת הכספית, ובהינתן שהסכום שמחלוקת נאמד בסך של 72,000 ₪, שמצוי בסמכות בית משפט השלום, אין מקום לברר את המחלוקת בבית המשפט המחוזי.

המבקשת בתגובתה לעניין הסמכות מציינת כי עניינה של המרצת הפתיחה הוא בזכות לבעלות (חכירה לדורות) בשטח שהמשיבה מחזיקה ועושה בו שימוש למרות שאינה זכאית לבעלות בו ומשכך, נתונה הסמכות לבית המשפט המחוזי. עוד הוסיפה המבקשת כי אין לגישתה משמעות לשווי הכספי שעה שמדובר בענייני מקרקעין ומכל מקום, שווי מ"ר בפרויקט מוערך על ידה ב-18,000 ₪.

7. דיון והכרעה
הלכה מושרשת וידועה היא כי "סמכות בית-המשפט לדון בעניין נקבעת על-פי הסעד שאותו מבקש התובע", תהא עילת התביעה אשר תהא (ע"א 27/77 טובי נ' רפאלי, פ"ד לא(3) 561, 568 (1977)).

הסמכות העניינית בתביעות מקרקעין הוסדרה בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") הקובע חלוקה כדלקמן:
" 51(א). בית משפט שלום ידון באלה:
...
(3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;"

מיישום האמור לענייננו ומשעה שהתבקש סעד של שימוש וחזקה, הרי שהסמכות לדון בהליך מוקנית לבית משפט השלום, כקבוע בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט דלעיל.
אמנם הזכויות במקרקעין כפי שנמכרו על ידי המוכרת הינן זכויות חכירה, שמעמדן הושווה לזכויות בעלות, אולם לא על כך נסוב הסעד המבוקש בתביעה למסירת השטח לחזקתה ושימושה של המבקשת. העובדה כי המקרקעין טרם נרשמו על שם הרוכשים בלשכת רישום המקרקעין כעולה מתגובת המשיבה, אין בה כדי לשלול את סמכותו של בית משפט השלום בהינתן שהמחלוקת אינה בין המוכרת לבין הרוכשים ובעניין מהות הזכויות, קרי קנייניות או חוזיות, אלא כאמור בעניין חזקה ושימוש בפועל בשטחי היחידות. מה גם שהן לגישת המבקשת והן לגישת המשיבה שווי הזכויות הנו בסכומים הנופלים בסמכות בית משפט שלום.

על יסוד האמור לעיל, ובהתאם לסמכותי מכח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט אני מורה על העברת התיק לבית משפט השלום.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ט, 30 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק מההחלטה לב"כ הצדדים.
המזכירות תעביר את התיק לבית משפט השלו בתל אביב-יפו.