הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 27461-02-20

מספר בקשה:28
לפני
כב' השופט חאלד כבוב, סגן נשיא

מבקשים

דן אויקנין
ע"י ב"כ עו"ד: שי אבניאל י
ממשרד ברנע ג'פה לנדה ושות', עורכי דין
מרח' הרכבת 58, תל אביב
טל': 03-XXXX600; פקס: 03-XXXX650

נגד

משיבים

יונתן אברמצ'יק
ע"י ב"כ עו"ד: רוזנברג, א ברמוביץ, שנלר
מגדלי עזריאלי, בניין עגול, קומה 17, תל אביב
טל: 03-XXXX451; פקס: 03-XXXX452

החלטה
לפניי בקשה (דחופה) לצירוף ראיות נוספות שהוגשה מטעם המשיב 1 בהליך העיקרי, מר דן אויקנין (להלן – המשיב), בגדרה עותר המשיב לצירופם של מסמכים שונים, אשר הובאו לידיעת המשיב אך ביום 21.01.2021, ובהתאם להמלצתה של לשכת המסחר בפריז – בהתייחס לבקשת המשיב לקבלתם (להלן – הבקשה).
ביתר פירוט, המדובר במסמכים הנוגעים להליך המתנהל בבית המשפט הכלכלי בפריז, במסגרתו ניתן שם צו המורה על העברת מניותיה של חברת Moffat LTD (20%) – חברה קפריסאית בשליטתו (בשרשור) של המשיב (להלן – חברת מפואט), בחברת Lion Snakes (להלן – חברת ליון), לנאמנות. חברת מופאט היא חלק משרשור החברות בהן עוסקת המרצת הפתיחה שבכותרת – ובעניין זה, מחזיקה חברת מופאט ב-75% ממניותיה של חברת Courtesyheroes S.A הפורטוגלית, המחזיקה במלון בפורטוגל.
כמפורט בבקשה, פניית ב"כ המשיב בהליך בצרפת לב"כ חברת ליון בבקשה לקבל את כתבי הטענות והאסמכתאות שהוגשו במסגרת ההליך שם, נענתה בשלילה; ובעקבות זאת, פנו ב"כ המשיב בצרפת אל ראש לשכת המסחר בפריז, שהמליץ בתורו לב"כ חברת ליון למסור למשיב את המסמכים המבוקשים. בעקבות המלצה זו, ביום 20.01.2021 העבירו ב"כ חברת ליון לב"כ המשיב בצרפת את המסמכים המבוקשים (להלן – המסמכים המבוקשים) – ואלו הראיות אותן מבקש המשיב לצרף במסגרת הבקשה דנן.
לטענת המשיב, המדובר במסמכים רלוונטיים להליך העיקרי שלפניי, וצירופם נדרש על מנת שבפני בית המשפט תהא מצויה התמונה בשלמותה. כן הובהר, כי המסמכים המבוקשים הובאו לידי המשיב רק בימים האחרונים, ובקשה זו מוגשת בהזדמנות הראשונה בה יכול היה המשיב להגישה.
המבקש בגדרי ההליך העיקרי, מר יונתן אברמצ'יק (להלן – המבקש), מתנגד לבקשה. לטענתו, כל עניינה של הבקשה הוא דחיית בירור טענותיו והארכת התקופה בה מצויים הנכסים שבנאמנות בידי המשיבים בהליך העיקרי, תוך פגיעה בזכויותיו הדיוניות של המשיב, כמו גם בזבוז זמנם ומשאביהם של הצדדים ושל בית המשפט. בתוך כך, מושם הדגש לעובדה, כי הבקשה שבנדון הוגשה ימים ספורים טרם מועד הדיון שהיה קבוע בתיק. כן מלין המבקש על כך שמדובר במסמכים הערוכים בשפה הצרפתית, שאינם מתורגמים ואינם מוגשים באמצעות מי שיעיד על תוכנם וקבלתם. כן נטען, שגם לגופם, מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים למחלוקת מושא התביעה.
למען שלמות התמונה יצוין, כי בהחלטתי מיום 31.01.2021 נעתרתי לבקשה לדחיית מועד הדיון בתיק – זאת בהתייחס למשבר הקורונה ותנאי הסגר ומגבלותיו, וזה נדחה ליום 18.04.2021.
עם דחיית מועד הדיון אינני רואה טעם מוצדק לדחיית הבקשה לצירוף ראיות שבנדון, זאת מבלי לקבוע מסמרות לגבי טיבן או מידת חשיבותן של הראיו ת שצירופן מבוקש – ובכפוף לתרגומם של המסמכים לשפה העב רית, מצאתי לאשר צירופם, ואבאר מדוע.
דיון והכרעה
האפשרות לצרף ראיה או מסמך חדש, שלא גולה לצד השני במסגרתו של הליך גילוי מסמכים (אשר הושלם זה מכבר, נוכח השלב המתקדם בו מצוי ההליך), הוגבלה במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – התקנות הישנות ).
כך, בתקנה 114א נקבע: "בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או 113 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים". לצד זאת, הקנתה תקנה 254 לתקנות הישנות סמכות לבית המשפט לתקן פגמים שנפלו בהליך, בין היתר לעניין צירופן של ראיות נוספות.
הגיונן של התקנות ברור – על הצדדים למסור לצד השני את הראיות המצויות בידם, וזאת על מנת לאפשר להם להיערך לחקירת העדים כמו גם להמשך טיעוניהם במועד בו מבוצע הליך גילוי המסמכים, וזאת כחלק מהתפיסה לפיה יש לנהל את ההליך ב"קלפים פתוחים". לצד זאת, בית המשפט רשאי להתיר צירופן של ראיות נוספות בשלב מאוחר יותר של ההליך, באותם מקרים בהם היה טעם סביר למחדל שלא לצרף את אותם מסמכים לכתחילה.
הוראות תקנה 114א לתקנות, עוגנו הלכה למעשה ברישא תקנה 60(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 (להלן – התקנות החדשות) [ראו גם רע"א 8761-20 פלונית נ' פלוני, פס' 14 (20.01.2021) (להלן – עניין פלונית)], הקובע כדלהלן:
60. (א) הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו.
[...]
(ג) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו, ואם מדובר במסמך המזיק לעניינו של בעל הדין רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה, לפי העניין, ואם לא הורה כן, יורה על חיובו בהוצאות זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.
בפסיקותיו של בית המשפט העליון נקבע לא אחת , כי הכלל הוא שעל צד להביא את מלוא ראיותיו בפני בית המשפט "בחבילה אחת", שאחרת "יטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואיתה מידת הדין, לוקה" [ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי, פ"ד יט 337, 339 (1965); ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון, פ"ד מ(3) 738, 742 (1992)]. לצד זאת, הוכרו גם מקרים חריגים, בהם השתכנע בית המשפט כי קיים הצדק סביר להתיר את צירופה של הראיה בשלב מאוחר יותר, וזאת בהתבסס על מבחני משנה, והם: אופייה של הראייה הנוספת – האם היא פשוטה וטכנית, אם לאו. ככל שהראיה פשוטה יותר, כך ייטה בית המשפט לקבלה; השלב אליו הגיע ההליך; וכן האם הצד המבקש ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר. אם התשובה לשאלה זו היא בחיוב, אזי לא ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה. עם זאת, ככל שבית המשפט יימצא שמדובר בראייה משמעותית, העשויה להרים תרומה נכבדת לגילוי האמת, אפשר כי ייעתר לבקשה, וזאת בשים לב לכך כי "אין להתיר את הרצועה יתר על המידה, שמא הדבר יעודד רשלנות מצד הפרקליטים בקיום ההוראות הדיוניות" [ע"א 188/89 עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, מז(1) 661, 665 [(1993)
בענייננו, בשים לב לשלב בו מצוי ההליך – ובפרט נוכח העובדה שהדיון הקבוע נדחה ממילא; לאור העובדה שהשתכנעתי כי אכן הראיות הובאו לידיעת המשיב אך לאחרונה, עת נאלץ לפנות לרשויות בצרפת לשם קבלתן; וכן בשל אופיין של הראיות הנוספות – שבכפוף לתרגומן, אין מדובר בראיה מורכבת או סבוכה – הרי שמאזן הנוחות לקבלת הבקשה, נוטה לטובת המשיב.
כך גם באשר לסוגיית הרלוונטיות של הראיות שצירופן מבוקש – בעניינו מדובר ביחסי נאמנות בין הצדדים. מכאן, שגם אילו הייתי דוחה את הבקשה בשלב זה, הדעת נותנת כי לא הייתי דוחה את בקשת המשיבים להציג את המסמכים בשלב חקירתם על תצהיריהם (ובלבד שיתורגמו לשפה העברית כאמור) – כך שגם בשל טעם זה, מצאתי כי יש לקבל את הבקשה.
אשר על כן, אני מורה למשיב להמציא עותק מתורגם של המסמכים מושא הקשה, הן לבית המשפט הן לצד שכנגד, זאת תוך 14 ימים מהיום. עותק המסמכים המתורגם יצורף כראיה בתיק, אך באופן זה בלבד.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ' שבט תשפ"א, 02 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.