הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 26772-07-20

לפני
כבוד ה שופטת יעל בלכר

המבקשים

  1. יוסף לב
  2. תמר רפפורט
  3. שאשה שושנה רוט

ע"י ב"כ עו"ד גדעון סגל ואח'

נגד

המשיב
משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שותפויות

החלטה

לפניי בקשת המבקשים, יורשי בעל מניות, למתן פטור מתשלום חוב האגרות כתנאי להחייאת החברה. על פי תשובת רשם החברות, חוב האגרות לשנים 1983-2020 עומד על סך של כ- 54,400 ₪.

מעיון בבקשה להחייאת חברה, הנתמכת בתצהיר, עולה כי המבקשים הם ילדיו יורשיו של המנוח, שהיה הבעלים של החברה ונפטר ביום 15/6/19. החייאת החברה נדרשת ל צורך העברת המקרקעין שבבעלות החברה, ע"ש יורשי המנוח אגב פירוק החברה ו"לא היה ידוע להם [למבקשים] כלל כי הבעלות במקרקעין הללו הינה באמצעות החברה. רק לאחר פטירת המנוח ומעיון במסמכים שנותרו בעיזבונו נודע להם על קיומה של החברה ועל כך שהמקרקעין רשומים על שמה."

הרשם סבור כי יש לחייב את המבקשים בחוב האגרות כתנאי להחייאת החברה , משעה שמדובר ביורשי בעל מניות אשר מבקשים להחיות את החברה לצורך פעולה שאינה נדרשת על פי דין. הרשם הפנה לפסקי דין לתמיכה בעדתו. בתגובה עמדו המבקשים על בקשתם לפטור מחוב האגרות והפנו לפסיקה שבה חויבו יורשים רק בחוב אגרות חלקי לגבי השנים שבהם היו מודעים לקיומה של החברה או מהמועד שבו נכנסו בנעלי בעל המניות שנפטר.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני מקבלת את הבקשה בחלקה ומורה כי המבקשים יישאו בחוב האגרות עבור השנים 2019-2020 בלבד כתנאי להחייאת החברה.

סעיף 369 לפקודת החברות קובע כדלקמן:
חברה או אחד מחבריה או מנושיה שראו עצמם מקופחים ממחיקת שמה של החברה, ובית המשפט, על פי בקשת אחד מאלה שהוגשה תוך עשרים שנים מיום פרסום ההודעה על המחיקה ברשומות, שוכנע שהחברה המשיכה בעסקיה או היתה מופעלת בעת שנמחק שמה, או שראה מטעם אחר שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס - רשאי בית המשפט להורות בצו ששמה יוחזר לפנקס, ומשהוגש לרשם העתק מאושר של הצו יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחק שמה; ורשאי בית המשפט ליתן באותו צו כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אילולא נמחקה החברה.

תקנה 5 א(ד) לתקנות האגרות קובעת כדלקמן:
חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות, לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה, ובלבד שהגישה לרשם, לאחר שקיימה את חובותיה כאמור, דוח והודעה לפי סעיף 338 לפקודת החברות והמציאה לרשם את המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א) ובתקנת משנה (א1).

לפי סעיף 369 לפקודה נתונה לבית המשפט סמכות לקבוע תנאים להחייאת החברה ו"לתת כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אילולא נמחקה החברה". בבש"א (ת"א) 12334/01 ורשבסקי נ' חברת חלקה 143 בגוש 6122 בע"מ (כב' הש' אלשיך). נקבע כי יש לבחון את הבקשה לפטור מתשלום חוב האגרה לצורך החייאת החברה, לאור שיקולים שבמדיניות משפטית וביניהם גם השיקול שלא ייהנה מעוול מעוולתו ועיקרון השוויון בתשלום האגרה (שעליהם עמד המשיב), חשש מפני התחמקות מתשלום אגרות אגב צריכת שירותי רשם החברות, הרצון לעודד עבירות נכסים ומעמדה של זכות הקניין. נקבע עוד כי על רקע האמור, יש לבחון שני שיקולים מרכזיים בסוגיית הבקשה לפטור מאגרה: האחד, בחינת זהות מבקש ההחייאה ובכלל זה יש לשקול גם את קרבתו של מבקש ההחייאה לחברה, האם הוא מצוי במעגל הפנימי של בעלי החברה, ידיעתו את המצב המשפטי של הנכס ועד כמה הובילה התרשלותו למצב הנוכחי. בהקשר זה יש לבדוק את ידיעתו בפועל של המבקש אודות מצבו המשפטי של הנכס; ו השני, מטרת החייאת החברה. בתוך כך, יש לבחון גם אם מדובר בבקשה להחייאת חברה כדי שתשוב לפעילות או שמא בעניין פורמלי הקשור לפירוקה אשר עשוי היה להסתיים בנסיבות רגילות לפני שנים רבות.

בענייננו, מדובר במקרה "קלאסי" ונפוץ שבו מתבקשת החייאת החברה לצורך העברת זכויות בנכס הרשום ע"ח החברה ליורשים. כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, נסיבות אלה, אינן באות בגדר המקרים הנזכרים בתקנה 5א. החייאת חברה לצורך הסדרת רישום זכויות ירושה במקרקעין, אינה פעולה המתחייבת מן הדין ואין היא פטורה מטעם זה מכוח תקנה 5א הנזכרת לעיל, אלא היא פעולה שיש בה כדי להטיב עם המבקשים (ראו למשל: ה"פ 55875-11-12 שמחה בע"מ נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות; ה"פ 24968-12-13 שיף נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות 16/2/14; ה"פ 16978-02-15 אברך חברה לבניין נ' משרד המשפים/אגף רשם החברות; ה"פ 19639-01-13 אמינוף נ' רשם החברות 25/12/13; ה"פ 34878-09-16 אלקון נ' רשם החברות 13/11/16; ה"פ 18731-05-16 חברת גוש 8274 חלקה 74 בע"מ נ' משרד המשפטים 5/1/17)). ואולם אין בכך כדי למנוע את הפעלת שיקול הדעת הנתון לבית המשפט לפי סעיף 369 לפקודת החברות.

בקשת המבקשים נסמכת, בעיקרה, על חוסר הידיעה על קיומה של החברה, עליה נודע למבקשים רק לאחר פטירתו של המנוח. הבקשה להחייאת החברה הוגשה בחודש יולי 2020, כשנה לאחר פטירת המנוח (ביום 15/6/19) ומתן צו קיום צוואה, שניתן ביום 13/8/19.

בענייננו מדובר ביורשי בעל מניות וככאלה, נחשבים כמצויים ב"מעגל הפנימי" של החברה. יחד עם זאת, טענתם של היורשים כי לא היו מודעים לכך שהמקרקעין מוחזקים באמצעות חברה ולא היו מודעים למצבה של החברה, לא נסתרה והמבקשים פעלו במהירות יחסית לצורך החייאתה ולהסדרת הרישום, כך שלא תרמו להיווצרות עיקרו של חוב בהתרשלות או באדישות. בנסיבות כמפורט ועל רקע הפסיקה (לרבות הפסיקה שנזכרה ע"י הצדדים) והדין - מצאתי להתנות את החייאת החברה בתשלום חלקי, לשנים 2019-2020.

הרשם יודיע למבקשים מהו סכום האגרות בו עליהם לשאת כתנאי להחייאת החברה על פי החלטה זו והמבקשים ישלמו את חוב האגרות בהתאם.

בהתקיים התנאים להחייאת החברה לפי ההחלטה מיום 12/8/20 והחלטה זו, יגישו המבקשים בקשה מתאימה.
בהקשר זה אעיר, כי יש לצרף אישור מסירה כדין של המסמכים המקוריים לרשם.
המכתב שנשלח וצוין לגביו שמסירתו אושרה טלפונית (ללא כל תרשומת) אינו מניח את הדעת לצורך החייאת החברה.

המזכירות תדוור לצדדים.

ניתנה היום, י' חשוון תשפ"א, 28 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.