הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 15024-09-18

לפני
כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

המבקש

אברהם פרל
ע"י ב"כ עו"ד אילן בומבך

נגד

המשיבים

1.אוניברסיטת תל אביב
2.ריצ'ארד אלן
שניהם ע"י ב"כ עו"ד עופר דרורי ו/או מלי זוסמן

פסק דין

זוהי תובענה על דרך של המרצת פתיחה במסגרתה עותר המבקש כי בית המשפט יתן פסק דין הצהרתי ולפיו: המבקש קיבל ציון עובר בבחינת ה-NBME שנערכה ביום 3.5.2018; החלטת המשיבה מיום 23.5.2018 על הפסקת לימודיו של המבקש למשך שנה התקבלה שלא כדין; החלטת המשיבה שלא לאפשר למבקש להשלים את הסבב המחלקתי ברפואה גניקולוגית התקבלה שלא כדין; המשיבים הפלו את המבקש בהחלטתם שלא לאפשר לו לגשת לבחינת הרישוי האמריקאית; המשיבים הפלו את המבקש בהחלטתם שלא להתיר לו לסיים את הסבב המחלקתי ברפואה גניקולוגית.

העובדות וטענות הצדדים

1. למשיבה תכנית ללימודי רפואה בשפה האנגלית בשיתוף אם אוניברסיטת ניו יורק, המיועדת לסטודנטים שהם אזרחי ארה"ב וקנדה (להלן: "התכנית"). במהלך הלימודים בתכנית, הסטודנטים נבחנים בבחינות בכתב המחוברות, נבדקות ומוערכות בידי הוועד הלאומי של ארה"ב לבחינות ברפואה. עם סיום לימודיהם, המשולבים עם בחינות הרישוי ברפואה בארה"ב, מכירה מדינת ניו יורק בסטודנטים של התכנית כבעלי רישיון לעסוק ברפואה.
2. המשיב 2 הינו סגן מנהל התכנית והוא מוסמך מטעם המשיבה לקבל כל החלטה הנוגעת למצבם האקדמי של הסטודנטים בתכנית, זכויותיהם וחובותיהם.
3. המבקש הוא סטודנט בשנה השלישית ללימודיו בתכנית, אותם החל באוגוסט 2014.

4. במהלך השנה השלישית ללימודיהם נדרשים הסטודנטים בבית הספר לרפואה של המשיבה לבצע סבבים מחלקתיים בבתי החולים השונים בישראל. על פי ידיעון בית הספר לרפואה לשנים 2014-2015 עומד ציון המעבר בסבבים המחלקתיים על 60, בכל אחד מהרכיבים עליהם מתבסס הציון המחלקתי.
5. המבקש טוען בבקשתו, כי שעה שהתחיל את לימודיו בתכנית נגלה לו כי ציון המעבר בכל אחד מהרכיבים, לרבות בבחינת הרישוי של ארה"ב הוא 65, בניגוד לאמור בתקנון הכללי של בית הספר לרפואה של המשיבה. בתחילת השנה השלישית נדרשו הסטודנטים בתכנית לחתום על תקנון לימודים הקובע באופן "רשמי" כי ציון המעבר הינו 65. בלית ברירה, טוען המבקש, חתם על התקנון, לאחר שהוזהר כי אי חתימה תוביל להרחקתו מהתכנית.
6. במהלך הסבבים המחלקתיים שביצע, קבל המבקש על עבודתו במחלקה הכירורגית ציון 90. בבחינה בע"פ ברפואה כירורגית קיבל ציון 80. ביום 3.5.2018 ניגש המבקש לבחינה בכתב של הוועד הלאומי של ארה"ב ברפואה (ה-NBME) ברפואה כירורגית. ביום 6.5.2018 קבל המבקש הודעת דוא"ל לפיה נכשל בבחינה בכתב ועליו לגשת לבחינה חוזרת בעוד שלושה ימים בלבד. למעט יום חופש בודד שניתן לו, נדרש המבקש לעבוד בשלושת הימים שלפני הבחינה ימים מלאים, כחלק מלימודיו בתכנית.
7. המבקש טוען, כי מועד הבחינה החוזרת היה מנוגד להוראה בעניין זה בידיעון בית הספר לרפואה, הקובעת כי מועד ב' יתקיים כעבור שבועיים לפחות ממועד פרסום הציונים של מועד א', וכן בניגוד להוראות סעיף 4 להוראה 12-008 להוראות המשיבה בעניין "סדרי בחינות ודיווח ציונים ביחידות הלימוד של האוניברסיטה", לפיה ככלל מועדי הבחינות יפורסמו בתחילת כל שנה, ולכל הפחות חודש לפני מועד הבחינה.
8. ביום 9.5.2018, בתום יום עבודה מלא במחלקה, ניגש המבקש לבחינה החוזרת. אחת השאלות בבחינה הציגה תמונת א.ק.ג קטנה, מטושטשת ובלתי ניתנת לפענוח. הקישורית שנועדה להגדלתה לא פעלה. למחרת קבל המבקש הודעה בה נתבקש להתייצב לפגישה עם המשיב 2 בבית החולים בלינסון.
9. במהלך הפגישה הודיע המשיב 2 למבקש כי הוא נכשל בבחינה החוזרת, לאחר שקיבל בה ציון 64, ומשכך עליו להפסיק לאלתר את הסבב המחלקתי ברפואת נשים, לבטל את הרשמתו לקורסי הבחירה בארה"ב הנחוצים לו להשלמת התואר, ולהמתין במשך שנה שלמה עד שיוכל לחזור ללימודיו בתכנית. יחד עם זאת, ציין המשיב 2, כי לא אמורה להיות למבקש בעיה לגשת לשלב השני של בחינת הרישוי האמריקאית ברפואה.
10. בתגובה ביקש המבקש לערער על ציונו בבחינה. ביום 11.5.2018 שלח המבקש ל-NBME הודעת ערעור באמצעות דוא"ל במסגרתה ערער על ציונו ועל שאלות מהמבחן, על אף שטופס המבחן לא הוצג לו. באותו היום קיבל הודעת תשובה לפיה אינו רשאי להגיש את ערעורו ישירות ל- NBME, וכי רק מוסד הלימודים רשאי לערער.
11. על כן פנה המבקש למשיב 2 וביקש ממנו לערער בשמו על השאלה הלקויה המתוארת לעיל. כמו כן, ביקש ממנו לשקול שנית את עמדתו שלא להתיר לו להמשיך את הסבב שביצע באותה עת במחלקה הגניקולוגית של בית החולים וולפסון. המשיב 2 סירב לבקשה זו. את הערעור אותו ביקש המבקש להעביר העביר המשיב 2 ל-NBME רק ביום 16.5.2018. נוסח הערעור מעולם לא הוצג למבקש.
12. ביום 21.5.2018 שלחה מנהלת אדמיניסטרטיבית בתכנית הודעת דוא"ל למבקש בה היא מצטטת את הודעת ה-NBME, ממנה עולה כי לא הייתה כל בעיה בשאלות שבמבחן. ביום 23.5.2018 קבל המבקש הודעה רשמית ממנהל התכנית, פרופ' ארנון אפק, לפיה לאור העובדה שנכשל פעמיים בבחינת ה-NBME ברפואה כירורגית עליו לחזור על הסבב בתחום זה, אולם הוא יוכל לעשות זאת רק עם תלמידי המחזור הבא של התכנית, הצפויים להתחיל את לימודיהם בשנת 2019. עוד נכתב כי מעתה נמצא המבקש במצב של "חופשת היעדרות".
13. בניסיון להקטין את נזקיו ביקש המבקש להיבחן במהלך ה"חופשה" שנכפתה עליו בבחינת הרישוי האמריקאית (להלן: "בחינת הרישוי") תוך שהוא מסתמך על דבריו של המשיב 2 משיחתם ביום 10.5.2018.
14. מאחר שהפסקת לימודיו הפסיקה גם את עבודתו במחלקה הגניקולוגית, ביקש המבקש לדחות את מועד בחינת הרישוי שנועדה להתקיים ביום 13.7.2018, אליה נרשם זמן רב קודם לכן, זאת במטרה לקבל שהות מספקת להשלים את החומר הלימודי שהפסיד כתוצאה מהפסקת עבודתו במחלקה, בטרם ייגש לבחינה. על מנת לדחות את מועד הבחינה נדרש המבקש להציג לגוף הבוחן בארה"ב את אישור בית הספר על היותו סטודנט בתכנית. בהתאם לכך פנה המבקש ביום 5.6.2018 למנהלת האדמיניסטרטיבית, גב' ליפקין צור, וביקש את סיועה בעניין.
15. ביום 6.6.2018 השיבה גב' ליפקין צור, כי על המבקש להשלים את הסבבים של השנה השלישית כדי להירשם לבחינת הרישוי. זאת בניגוד להבטחתו המפורשת של המשיב 2 ואף בניגוד לתקנון התכנית, לשיטת המבקש.
16. לטענת המבקש, תקנון התכנית אינו מתנה את ההשתתפות בבחינת הרישוי בהשלמת הסבבים המחלקתיים, ובעבר אף התיר בית הספר לשתי סטודנטיות בתכנית לגשת לבחינה, על אף שנאלצו להפסיק את השתתפותן בסבבים המחלקתיים, לאחר שנכשלו בבחינת ה-NBME ברפואה כירורגית.
17. המבקש טוען, כי היחסים בין סטודנט למוסד אקדמי הם יחסים חוזיים. סעיף 33 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") קובע, כי חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיו"ב על פי הכרעה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית משפט. עם זאת, בשורה של פסקי דין קבע בית המשפט העליון כי סעיף 33 לחוק החוזים אינו מונע מבית המשפט לקיים דיון משפטי במקום שהשאלה הדורשת הכרעה אינה נוגעת לשיקול דעת מקצועי.
18. לטענת המבקש, החלטת המשיבה להפסיק את לימודיו למשך שנה וכן לא לאפשר לו לגשת לבחינת הרישוי האמריקאית התקבלה באופן שרירותי, תוך הפליה פסולה ובהתבסס על תקנון לימודים בלתי חוקי. בנסיבות אלה, לטענת המבקש, רשאי בית המשפט להתערב בהחלטות של מוסדות אקדמאיים.
19. בנוסף, טוען המבקש, כי התקנון עליו חתם קבע ציון מעבר שונה לסבבים המחלקתיים מזה שהופיע בידיעון הפקולטה לרפואה, ואף הכיל תניות מקפחות רבות הפוגעות בזכויות המעוגנות בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007 (להלן: "חוק זכויות הסטודנט"), ועומדות בניגוד להוראות הכלליות של המשיבה עצמה. תנאיו המקפחים של תקנון זה, עליו חתם המבקש בתחילת השנה השלישית ללימודיו, וכן העובדה שהמשיבה התנתה את המשך לימודיו בחתימה על התקנון, שוללים את האפשרות שחתם על התקנון מרצונו החופשי, באופן שעולה כדי עושק של המבקש בחתימה על התקנון.
20. עוד טוען המבקש, כי המשיבה שינתה את ציון המעבר בסבבים המחלקתיים שלא כדין. כאמור, בידיעון הפקולטה לשנים 2014-2015 המופיע באתר של המשיבה, עומד ציון המעבר על 60 בכל אחד מהרכיבים עליהם מתבסס הציון המחלקתי. בענייננו, עד לשנה השלישית ללימודים לא הוצג למבקש כל תקנון לימודים. משכך, רק כשהתחיל המבקש את לימודיו בתכנית התברר לו כי ציון המעבר בכל אחד מהרכיבים הוא 65, בניגוד לאמור בתקנון.
21. לטענתו, אף אם ההחלטה על שינוי ציון המעבר התקבלה רק לאחר תחילת הלימודים, העובדה כי לא ניתנה על כך הודעה מוקדמת לפני תחילת הלימודים, עומדת בניגוד לכללי המנהל התקין.
22. המבקש מוסיף וטוען, כי תקנון הלימודים של התכנית הוא חוזה אחיד. התנאי בעמוד האינטרנט של התכנית, תחת הכותרת policies and statements, לפיו למשיבה מותר לה לשנות כל מידע המופיע באתר, ללא הודעה מוקדמת הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד.
23. לטענת המבקש, גם סעיף 4 בפרק B לתקנון התכנית, לפיו סטודנט שנכשל באחד מהרכיבים מהם מורכב הציון המחלקתי, בפעם השנייה, ייחשב כמי שנכשל בסבב המחלקתי כולו ויצטרך לחזור עליו בשנת הלימודים הבאה, ללא קשר לציוניו בשני הרכיבים האחרים, הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד.
24. לשיטת המבקש, המשיבה פועלת מכוח חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק המל"ג"), ונתמכת בידי המדינה. לאור זאת נחשבת היא לגוף דו מהותי אשר פועל הן בתחום המשפט הפרטי והן בתחום המשפט הציבורי, ובתור גוף שכזה חלים עליה כללי המשפט המנהלי. משכך, על המשיבה לקבל את החלטותיה בסבירות תוך הימנעות מקבלת החלטות הפוגעות בזכויות היסוד של הפרט באופן שאינו מידתי.
26. בענייננו, טוען המבקש, הפסקת לימודיו למשך שנה, בשל ציון הנמוך בנקודה בלבד מציון המעבר, הייתה לא מידתית, שכן הדבר יפגע בסיכוייו של המבקש להתקבל לעבודה בעתיד ומהווה פגיעה בחופש העיסוק של המבקש. המשיבה יכולה הייתה לשבץ את המבקש בקורס חוזר ברפואה כירורגית בכיתה אחרת, דוברת עברית, במהלך שנת הלימודים הבאה, במקביל להמשך לימודיו בתכנית. במקום זאת החליטה המשיבה להפסיק את לימודיו לשנה ואף מנעה ממנו לסיים את הסבב המחלקתי במחלקה הגניקולוגית, מה שגרם לו למבוכה רבה בפני חבריו לכיתה.
27. עוד טוען המבקש, כי סעיף 2 בפרק B לתקנון התכנית מהווה תנאי מקפח. סעיף זה קובע, כי המשיבה רשאית לקבוע מועד בחינה חוזרת, במקרה של כשלון במועד הראשון, לפי שיקול דעתה. המשמעות היא כי ניתן לקבוע מועד ללא פרסום מראש וללא התחייבות למתן זמן סביר ללמידה לבחינה החוזרת. סעיף זה אף עומד בסתירה להוראות סעיף 15(א) לחוק זכויות הסטודנט, לפיו על מוסד אקדמי לפרסם את מועדיה של כל בחינה מסכמת סמוך למועד הרישום לקורסים, וכל שינוי במועד יובא לידיעת הסטודנטים.
28. לטענת המבקש סעיף 2 בפרק B לתקנון התכנית אף עומד בסתירה להוראות המשיבה עצמה. כך, בסעיף 4 להוראה 12-008 להוראות המשיבה לעניין "סדרי בחינות ודיווח ציונים ביחידות הלימוד של האוניברסיטה" נקבע כי מועדי הבחינות יתפרסמו בידיעונים בתחילת כל שנה, לקראת מועד הרישום לקורסים, ובמקרים מיוחדים יתפרסמו מועדי קיומן של בחינות מועד ב' במועד מאוחר יותר, אך לכל הפחות חודש לפני מועד הבחינה.
29. זאת ועוד, הסעיף האמור מנוגד להוראה שהופיעה בידיעון בית הספר לרפואה לשנים 2014-2015, לפיה מועד ב' יתקיים כעבור שבועיים לפחות ממועד פרסום הציונים של מועד א'. מאחר שהמבקש הסתמך על הוראות המשיבה ועל ידיעון ביה"ס לרפואה בעת שנרשם ללימודיו, אין ספק כי שינוי זמן המינימום הקבוע לעריכת מועד ב', באופן חד צדדי, מפר את החוזה שנכרת בין המבקש לבין המשיבה עם תחילת לימודיו.
30. אף סעיף 6 בפרק B לתקנון התכנית מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, לטענתו של המבקש. סעיף זה קובע, כי ציון במבחן NBME לא ניתן לערעור, זאת על אף שכשלון שני בבחינה זו מביא להפסקת הלימודים בתכנית למשך שנה, כפי שאירע למבקש.
31. בנוסף, טוען המבקש, כי המשיבה אינה נוהגת להעביר לסטודנטים את טופס הבחינה שהגישו, אלא מוסרת להם את תוצאות המבחן עם התפלגות הטעויות לפי תחומים, מבלי שיימסר להם באילו שאלות טעו. בכך מפרה היא את הוראות סעיפים 15(ג) ו-15(ד) לחוק זכויות הסטודנט, הקובע כי יש לאפשר לסטודנט לעיין בכל מחברת בחינה שנבחן בה ולקבל העתק ממנה, וכן לערער על הציון לאחר שעיין בבחינה.
32. עוד טוען המבקש, כי המשיבה הפלתה אותו לרעה כאשר מנעה ממנו לגשת לבחינת הרישוי האמריקאית ולסיים את הסבב המחלקתי בגניקולוגיה. כל עוד לא הופסקו לימודיו של המבקש כליל, והוא הוגדר כסטודנט המצוי בחופשת היעדרות, לא הייתה למשיבה כל סמכות למנוע ממנו לקבל אישור פורמאלי על היותו סטודנט מן המניין, הנדרש על מנת לגשת לבחינת הרישוי האמריקאית.
33. מנגד, טוענים המשיבים, כי מדובר בניסיון מובהק להתערבות בוטה בחופש האקדמי הנתון למשיבה על פי דין, חרף הניסיון המלאכותי להלבישה גם בכסות מנהלית. לטענתם, אין מחלוקת כי הסעד לו עותר המבקש הינו החזרתו לספסל הלימודים, קרי סעד שעניינו חוזה למתן תואר אקדמי. לפיכך, דין התובענה להידחות לפי הוראות סעיף 33 לחוק החוזים וההלכה הפסוקה בעניין, כמו גם לאור עיקרון החופש האקדמי המעוגן בסעיף 15 לחוק המל"ג, ולו רק מאחר שבית המשפט לא דן בסכסוכים אקדמיים הנוגעים בשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים המקצועיים במוסד להשכלה גבוהה בעניין קביעת התנאים ללימודים אקדמאיים.
34. התכנית, תכנית ניו יורק, הינה תכנית בינלאומית שמטרתה להכשיר סטודנטים מארה"ב וקנדה בעלי תואר ראשון מחו"ל לעיסוק ברפואה בתחומי ארה"ב וקנדה והיא פועלת החל משנת 1973. מאחר שמדובר בתכנית ספציפית וייחודית, בעלת דרישות אקדמאיות שונות לעומת לימודי הרפואה אצל המשיבה לסטודנטים ישראלים, קיים תקנון ספציפי לתכנית. המבקש, כמו יתר הסטודנטים בתכנית, חתם על התקנון ומכאן שהוא כפוף ומחויב לו.
35. הדרישות האקדמאיות של התכנית נגזרות ממטרתה והקבלה לתכנית נעשית באמצעות משרד בניו יורק ובהתאם לסטנדרטים אמריקאים. התכנית מתקיימת כולה בשפה האנגלית, המבחנים הם מבחנים של מרכז הערכה ידוע בארה"ב, אשר מקובל על מוסדות רפואיים בארה"ב, ובמהלך הלימודים ניגשים הסטודנטים למבחני ההסמכה האמריקאים.
36. משך התכנית הינו 4 שנים, כאשר במשך השנתיים הראשונות, המכונות pre-clinical, רוכשים הסטודנטים ידע תיאורטי ובשנתיים האחרונות הלימודים נערכים בקליניקה, כאשר הסטודנטים מבצעים רוטציות (סבבים) במחלקות שונות בבתי חולים שונים. הציון של כל רוטציה מורכב מ-3 פרמטרים: ההערכה הניתנת לסטודנט במחלקה עצמה; הציון במבחן בע"פ; והציון במבחן בכתב של NBME אותו רוכשת האוניברסיטה בעבור הסטודנט.
37. הרוטציות של הסטודנטים בתכנית, כמו יתר הקורסים, מועברות באנגלית, והן נערכות אחת לשנה בכל מחלקה נדרשת. בהתאם לנהלי התכנית, על מנת לעבור בהצלחה את הרוטציה על הסטודנט לקבל ציון אקדמי של 65 בכל אחד מהרכיבים האמורים לעיל, כאשר כישלון בפעם השנייה באחד מהרכיבים של הציון משמעו שהסטודנט נכשל ברוטציה כולה. לשיטת המשיבים, כללים אלו ברורים וידועים לסטודנטים, כאשר בתחילת השנה השלישית נדרשים הם לחתום על תקנון השנה השלישית.
38. בשנה הרביעית ללימודיהם, לאחר שסיימו את חובותיהם האקדמיות בארץ לרבות סיום בהצלחה של כל הרוטציות הקליניות, מבצעים הסטודנטים בתכנית רוטציות של 16 שבועות במחלקות בבתי חולים בארה"ב וקנדה. לצורך זה נדרשים הסטודנטים להגיש מבעוד מועד בקשות מפורטות בכתב לבתי החולים בחו"ל לביצוע ההתנסות הקלינית.
39. באשר לעניינו של המבקש, טוענים המשיבים, כי המבקש החל את לימודיו בתוכנית בשנת 2014 ובסיום שנת הלימודים השניה בחר לקחת שנת הפסקה. לאחר שנה הפסקה שב המבקש ללימודים בשנה השלישית. במהלך שנה זו השתתף המבקש ברוטציה במחלקה הכירורגית, אולם נכשל במבחן שנערך לו בתום הרוטציה, מבחן ה NBME. בחלוף מספר ימים ניגש שוב למבחן זה ונכשל שוב. משנכשל פעמיים במבחן זה, הודיעה המשיבה 1 למבקש כי עליו להשלים הרוטציה בתחום זה בשנת לימודים הבאה.
40. המשיבים טוענים, כי ידיעון הפקולטה לרפואה לשנים 2014-2015עליו מסתמך המבקש, אינו רלוונטי לתוכנית ניו יורק, אלא רק ללימודי הרפואה הכלליים של האוניברסיטה לסטודנטים ישראלים. לתכנית ניו יורק יש תקנון משלה, והוא אשר חל על המבקש. תקנון התוכנית מצוי באתר האוניברסיטה והמבקש אף חתם עליו בתחילת שנת הלימודים השלישית שלו. מעבר לכך, לא חל כל שינוי בציון המעבר הקבוע בתוכנית, אשר עומד מזה שנים ארוכות על 65, וכך גם היה במועד בו נרשם המבקש ללימודים בתוכנית.
41. עוד טוענים המשיבים כי ההחלטה בעניין המבקש התקבלה בהתאם לתקנון התוכנית והיא מצויה בלב ליבו של החופש האקדמי, ומשכך חסינה מפני ביקורת משפטית. לשיטתה מדובר בתובענה שעניינה התערבות בציון אקדמי והשגה על החלטה אקדמית טהורה של המשיבה, אשר אין מקום לאפשרה.
42. מעבר לכך, טוענים המשיבים כי המשיבה 1 הפעילה שיקול דעת סביר בעניינו של המבקש. לטענת המשיבים, בשים לב לכישלונותיו של המבקש במבחן בתום הרוטציה הקלינית במחלקה הכירורגית, הרי שעליו לחזור על הרוטציה, ורק לאחר שיעבור אותה בהצלחה, יוכל להמשיך בלימודיו. כל קביעה לפיה המבקש עבר בהצלחה את הרוטציה בכירורגיה למרות שקבל ציון הנמוך מ – 65 במבחן, וכי הוא יכול להמשיך את לימודיו ולגשת למבחן ההסכמה האמריקאי כבר בשלב זה – כרוכה בסטייה מנהלי התוכנית וממדיניות המשיבה 1, ומהווה פגיעה בעקרון השוויון.
43. באשר לטענות לפיהן קיימים סעיפים בתקנון התכנית המהווים תנאים מקפחים בחוזה אחיד, אזי לטענת המשיבים יש לדחותן, שהרי אין הן אלא דרישות אקדמאיות – מקצועיות, אשר לא נכנסות לגדרן של אף אחת מהחזקות המצוינות בסעיף 4 לחוק חוזים אחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים").
44. לאור האמור, עסקינן לשיטתם של המשיבים, בתובענה שעניינה התערבות בוטה בשיקול הדעת האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה, מתוך אינטרס לכפות עליו להעניק למבקש ציון אקדמי שאין הוא זכאי לו.

דיון
45. לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי ושקלתי את עמדות ב"כ הצדדים, מסקנתי היא שדין התובענה להידחות.

46. סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח – 1958 קובע כי:
"מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל את ענייניו האקדמיים והמינהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו".
47. המשיבה היא מוסד להשכלה גבוהה שיחסיו עם תלמידים הם יחסים חוזיים. סעיף 33 לחוק החוזים קובע כי:
"חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית המשפט".
48. יפים לענייננו הדברים שנאמרו בפרשת ע"א 319/65 דוד אלבלדה וישראל עזריאלי נ' חברת האוניברסיטה העברית, פ"ד כ(1) 204, 208, 215- 216 (1966):
"בקצה השני נראה לי שלמשל עניינים הנוגעים למתן ציונים, הענקת פרסים וכדומה אין לתפסם במסגרת של יחסים חוזיים, אפילו הודיע המוסד האקדמי מראש על הדרך בה ילך בעניינים כגון אלה. בלשון הלכות החוזים, נעדרת בהם הכוונה ליצור יחסים משפטיים מעיקרא. ... אם ישנם חילוקי דעות בין התלמיד או המועמד לקבלת התואר לבין האוניברסיטה או יותר נכון בינו לבין הסגל האקדמי, ביחס לשאלה האם ראוי הוא אותו תלמיד לתואר, לשם או לתעודה שהוא דורש, הרי זהו ענין לבירור בקרב חברי הסגל המדעי של האוניברסיטה ואין זה ענין לבית-המשפט לענות בו.
... אינני בא לקבוע כי להבטחות מסויימות של האוניברסיטה לא יכולות להיות תוצאות משפטיות, אך כתוצאה מהבטחה כזו אינה יכולה לצמוח לתלמיד זכות תביעה להוצאת צו-מניעה נגד האוניברסיטה או להצהרה כי זכאי הוא לקבל תעודה המעידה עליו כי הוא כשיר למקצוע מסויים ואפשר לסמוך על השכלתו וידיעותיו באותו מקצוע."
49. דברים אלה שנאמרו בטרם נחקק חוק החוזים, משקפים את המצב המשפטי הנוהג גם כיום, לפי סעיף 33 לחוק החוזים.
וראו גם ע"א 838/87 שני נ' אוניברסיטת תל-אביב, פ"ד מב (2) 380, 382 (1988):
"אכן, סעיף 33 לחוק החוזים (חלק כללי) אינו אלא ביטוי לרעיון המקובל במשפט המינהלי, כי בית המשפט אינו מתערב בשיקול-דעת מקצועי ואינו מחליף את שיקול הדעת המקצועי של הרשויות המוסמכות בשיקול-דעת שלו. אין בהוראה זו כדי לאפשר לאורגנים אוניברסיטאים לפעול ללא סמכות, ואין בהוראה כדי לאפשר שרירות, הפליה או פגמים אחרים הפוגעים בשיקול הדעת של רשות מקצועית מחליטה."
50. בע"א 4106/11 רויזמן נ' הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (פורסם בנבו, 23.1.2013) עתר המערער לסעד הצהרתי לפיו החלטת האוניברסיטה לפסול את הצעת המחקר שהגיש, בטלה. עתירתו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, ופסק הדין אושר על ידי בית המשפט העליון, מפי כב' הנשיא א' גרוניס, שקבע כי:
"אלא שאף בהנחה כי התקנון הוא חוזה, הרי שמדובר בחוזה בו מתחייבת האוניברסיטה ליתן תואר "על פי הכרעה או הערכה" של הגורמים המוסמכים בה. לפי הוראת סעיף 33 לחוק החוזים, בחוזים מסוג זה "אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית משפט". מטרתה של הוראה זו היא למנוע התערבות של בית המשפט בשיקול דעת מקצועי הקשור למתן התואר (או למתן ציון או פרס ...) בהתאם להוראה זו נקבע למשל, כי לא תידון תביעה למתן ציון "מעולה" לעבודת דוקטורט ... כי אין מקום להתערב בהחלטה להפסיק את לימודיו של תלמיד רפואה ... וכי אין מקום להעניק לתלמידה תואר בוגר ... הרציונל שבבסיס הוראת סעיף 33 תקף אף בתחום המשפט המינהלי...".
51. נוכח הלכות אלה, אין מקום לבחון את נכונות ההחלטה של המשיבה, אלא יש לבחון אם קיים פגם בשיקול דעתה, אם שיקולים עניינים הנחוה או אולי שיקולים זרים, או שמא נהגה בשרירות לב, תוך הפלייה או בחוסר סמכות.
52. בחינה מדוקדקת של העובדות שנפרשו בפני, מעלה שאין כל פגם בשיקול דעתה של המשיבה, והמבקש לא הצליח להצביע על פגם שכזה.
53. בענייננו, אין חולק על העובדה, לפיה המבקש נכשל בשני המועדים של המבחן במסגרת הרוטציה במחלקת כירורגיה, שעה שקבל ציון 64 בעוד ציון המעבר הוא 65. יאמר כבר עתה: אין מקום כי בית המשפט יתקן בדיעבד את הציונים שהוענקו למבקש ברוטציה הכירורגית באופן הנוגד את התקנון ויוצר הפליה מול סטודנטים אחרים בתוכנית. כמו כן, אין מקום לכך שבית המשפט ישים עצמו כ"בוחן על", ויחליף את שיקול דעתם המקצועי של מנהלי תכנית ניו יורק, בשיקול דעתו שלו.
54. טענתו הראשונה של המבקש הינה כי המשיבה פעלה בניגוד לתקנון הפקולטה לרפואה ולפיה ציון מעבר הינו ציון 60.
55. אין בידי לקבל טענה זו. לתכנית ניו יורק יש תקנון משלה, אשר הוא, ורק הוא, חל על המבקש והוא הרלוונטי לענייננו. אין חולק על כך כי המבקש חתם על תקנון זה בתחילת שנת לימודיו השלישית. אף טענתו של המבקש, לפיה "הוטעה" באשר לציון המעבר בתוכנית זו, או שאולץ רק בשנה השלישית לחתום על התקנון אינה מעלה ואינה מורידה, שעה שציון המעבר בתכנית ניו יורק היה מאז ומתמיד, גם בעת שנרשם המבקש לתוכנית, ציון של 65. המבקש אף ניגש למועד ב' בחלק מהבחינות בשנה הראשונה והשניה ללימודיו. מכאן שלא ניתן לקבל הטענה, לפיה לא ידע או שונה מצבו לרעה בכל הנוגע לציון המעבר.
56. כל הפנייה לתקנון הכללי של הפקולטה לרפואה – איננו רלוונטי לתכנית זו שהינה תכנית ייחודית שהדרישות האקדמיות שלה נגזרות ממטרתה, קרי הכשרת סטודנטים לעיסוק ברפואה בתחומי ארה"ב וקנדה. נוכח מטרה זו, הקבלה לתוכנית נעשית בהתאם לסטנדרטים אמריקאיים, התוכנית מתקיימת בשפה האנגלית והמבחנים הנערכים לסטודנטים במסגרת הרוטציות הקליניות הם מבחנים של מרכז הערכה בארה"ב – NBME.
57. אין חולק כי החלטת המשיבים בעניין המבקש התקבלה בהתאם לתקנון התכנית. החלטת המשיבים תואמת את הוראות התקנון, ולפיה לנוכח כישלונותיו של המבקש בשני מבחנים שנערכו לו בתום הרוטציה בכירורגיה – ציון 64 - אזי עליו לחזור על הרוטציה. המבקש כאמור עותר כי בית המשפט יצהיר כי קיבל ציון עובר בבחינת ה-NBME שנערכה ביום 3.5.2018 וכי החלטת המשיבה מיום 23.5.2018 על הפסקת לימודיו של המבקש למשך שנה התקבלה שלא כדין . סעד זה, כאמור, מהווה השגה על החלטה אקדמית טהורה של המשיבה.
58. בנסיבות אלה אף אין בידי לקבל את טענת המבקש, לפיה הפסקת לימודיו למשך שנה הייתה לא מידתית, שעה שכאמור המשיבה 1 פעלה בהתאם לתקנון שלה, שעליו חתם המבקש.
59. טענה נוספת מפי המבקש הינה כי הופלה לרעה לעומת שתי סטודנטיות אשר המשיבה איפשרה להם לגשת לבחינת ה-USMLE עוד בטרם השלמת חובותיהן האקדמאיות לשנת הלימודים השלישית. לטענה זו השיבה המשיבה, כי לא זו בלבד ששינתה מדיניות לעניין זה אלא שסטודנטיות אלו לא נגשו בשנית לבחינת NBME, כמבוקש בתובענה זו, אלא לבחינות USMLE (ראו עמוד 6 לפרוטוקול הדיון מיום 20.3.2019, בשורות 8-9).
60. עוד טוען המבקש כי התקנון כולל תניות מקפחות בחוזה אחיד. גם טענה זו אין בידי לקבל.
חוק החוזים האחידים קובע בסעיף 3, שבית המשפט יבטל או ישנה "תנאי בחוזה אחיד שיש בו – בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות – משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן העלול להביא לידי קיפוח לקוחות". אכן, ניתן לראות את תקנון האוניברסיטה כחוזה אחיד, אולם אף אחת מהוראות התקנון אליהן מתייחס המבקש בתובענה אינה נכנסת לגדרן של איזה מהחזקות המצוינות בהוראת סעיף 4 לחוק החוזים האחידים. משכך, אין מקום להסיק שהתנאים אליהם מתייחס המבקש בתובענה הם מקפחים.
61. סעיפי התקנון אותם מבקש המבקש לתקוף, עוסקים בדרישות אקדמיות-מקצועיות המסורות לשיקול הדעת המקצועי האקדמי של המשיבה.
62. כך, הסעיף בתקנון הקובע את אופן מתן הציון ברוטציה קלינית, באופן שכישלון באחד משלושת רכיבי הרוטציה משמעו כישלון ברוטציה, מסור לשיקול דעתה המקצועי האקדמי של המשיבה 1 שאין מקום לראות בו כתניה מקפחת או להתערב בו.
63. באשר לטענה כי לא ניתנה למבקש שהות ללמוד למועד ב', הרי שלעניין זה מקובלת עלי טענת המשיבה, כי מאחר והרוטציות הקליניות נערכות בבתי חולים בזו אחר זו, הרי שמועדי ב' נקבעים במועד מוקדם ככל הניתן, וזאת כדי לפגוע כמה שפחות בסטודנט וברצף הרוטציות שעליו לעבור.
64. באשר לטענות המבקש לעניין אפשרות הערעור על מבחן ה – NBME, הרי שלעניין זה הוסבר הן בתשובת המשיבה והן במהלך הדיון מיום 20.3.2019, כי הבחינה הינה בחינה של מוסד אמריקאי, המחוברת על ידי המוסד הרפואי האמריקאי, ולמשיבה אין כל שליטה על תוכנו או על אופן בדיקתו. ממילא גם למשיבה אין כל יכולת להשפיע על תוצאות הערעור (ראו עמוד 3 לפרוטוקול, בשורות 6-9).
65. הסעיף בתקנון הנוגע להערכה כללית, איננו רלוונטי לעניינו של המבקש, מה גם שאין מקום לראותו כתניה מקפחת בהיותו דרישה אקדמית טהורה.

סוף דבר

66. לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי בסיס להתערבות בהחלטת המשיבה.

67. אני דוחה את התובענה.

68. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
69. אין אלא לאחל למבקש הצלחה בהמשך דרכו.

המזכירות תשלח העתק פסק דיני זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ז אדר ב' תשע"ט, 03 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.