הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 14901-10-16

לפני
כבוד ה שופט מגן אלטוביה

המבקשים:

1.תמיר קליסקי
2.דרור קליסקי
3.שולטן בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אילן דסאו ו/או אריאל שריג

נגד

המשיבים:

1.זאב נחמה
2.גל הדני
3.יורם פויזנר
ע"י ב"כ עו"ד דר' יוסי כהן ואוהד מחרז

פסק דין

בתובענה המתוקנת שלפני מבוקשים סעדים אלה:

פסק דין הצהרתי לפיו המבקש 1, מר תמיר קליסקי (להלן: "תמיר"), הינו חלק בלתי נפרד מלהקת אתניקס (להלן: "אתניקס") ולהורות כי מכתב המשיבים מיום 11.9.16 לפיו תמיר מושעה מאתניקס, בטל ומבוטל.

כפועל יוצא מהסעד המבוקש בסעיף א שלעיל, להורות למשיבים לא לבצע כל פעולה שתמנע מתמיר להופיע במסגרת אתניקס בכל הופעה שאתניקס מופיעה ו/או הקלטה שהיא מבצעת ו/או קליפ הק שור בהופעה ו/או בהקלטות של אתניקס ו/או בכל מופע תקשורתי בכלי התקשורת לרבות עית ונות כתובה ו/או אלקטרונית שאתניקס ו/או חלק ממנה מופיעה ו/או מתראיינת, וזאת כל עוד אתניקס קיימת, וכן לא לבצע כל פעולה שת מנע מהמבקשים שימוש באתר אתניקס באינטרנט, בדף הפייסבוק הרשמי של אתניקס ובחשבון האינסטגרם של אתניקס.
לחלופין,

מתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים או על אתניקס לעשות שימוש כלשהו בסימן המסחרי "אתניX" (להלן: "סימן המסחר") לרבות בהופעות, בפרסום להופעות, בתקשורת, במוצרי שמע וברשתות החברתיות לרבות פייסבוק, אתר האינטרנט וחשבון האינסטגרם .

להורות על פירוק אתניקס, המהווה שותפות בלתי רשומה, ולצורך הפירוק למנות כונס לנכסי הלהקה או מנהל מיוחד שידאג לפירוק השותפות בדרך הקבועה בפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 (להלן: "פקודת השותפויות").
לחלופין,

להצהיר כי במידה ובית המשפט לא יורה על החזרתו של תמיר לאתניקס או על פירוק אתניקס ומינוי כונס נכסים , יועבר חלקו של תמיר מרווחי הלהקה , 10%, לתמיר ולחילופין לשולטן בע"מ (להלן: "שולטן"), כמפורט בהסכם בין הצדדים מיום 31.5.12 ובפרט בסעיפים 9, 11, 12, 15 ו – 16 ובפרק סוף דבר בהחלטה מיום 19.1.2017 שניתנה בבקשה לסעד זמני שהגישו המבקשים .

בהמרצת הפתיחה המתוקנת נכללו סעדים נוספים (שם, סעיפים 3.2 ו – 3.3), אולם על פי בקשת המבקשים בדיון מיום 27.11.2017 (ע' 161 לפרוטוקול הדיון) סעדים אלה נמחקו.

עוד לציין כי במקביל להגשת התובענה הגישו המבקשים בקשה לסעד זמני (בקשה מס' 1) אשר נדחתה בהחלטה מיום 19.1.2017 "בכפוף להעברת 10% מרווחי הלהקה מיום 11.9.2016 ועד ליום מתן החלטה זו לשולטן...".

בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 11.9.2016 נדחתה על ידי בית המשפט העליון (כבוד השופט נ' הנדל) בהחלטה מיום 27.3.2017 (רע"א 1352/17).

צדדים ורקע עובדתי

תמיר והמשיבים היו חברים בהרכב אתניקס.

ביום 31.05.12 נכרת הסכם בין משיב 1 (להלן: "זאב"), מבקש 2, אחיו של תמיר (להלן:"דרור"), אמנות וחברה בע"מ, תמיר ושולטן (להלן: "הסכם 2012"), לפיו הוסדרו היחסים בין הצדדים.

במכתב מיום 11.9.16 (להלן: "מכתב הסילוק") הודיע עוה"ד ד"ר יוסי כהן, לתמיר:

"בשם מרשיי, חברת אתניקס וחברי להקת אתניקס הריני מודיעך כדלקמן:
בפגישה שנערכה בינינו ביום 22.8.16 במשרדי וכן בפגישה שנערכה ביום 31.8.16 במשרדי בנוכחות דרור קליסקי, העלתם שורת טענות כלפי הלהקה וחבריה.
טענותיך ודרישותיך נבדקו לעומקן ונמצאו בלתי נכונות וזאת בלשון המעטה. חברת אתניקס וחברי הלהקה מקיימים ומכבדים כלשונו את ההסכם שנכרת בין היתר עם תמיר קליסקי ביום 31.5.12.
דרישותך השונות ומשונות לגבי שינויים באופן ניהול הלהקה וחלוקת רווחיה נדחות אף הן מכל וכל. ההסכם עומד בתוקפו כלשונו ובכפוף לאמור להלן, אין בכוונתנו לשנותו.
התנהלות תמיר קליסקי בחדשים האחרונים הסבה וממשיכה להסב נזקים עצומים ללהקה, לחבריה ולחברה במישורים רבים.
משכך הם פני הדברים, מודיעות בזאת החברה והלהקה על השעייתו של תמיר קליסקי מהלהקה.
ההשעיה תיכנס לתוקפה החל ממועד שיגור מכתבי זה ותמיר מתבקש שלא להגיע יותר להופעות הלהקה.
זאת ועוד, החל מהיום, הינך מתבקשת שלא לפנות יותר לנציגי הלהקה או אלי אלא באמצעות עורכי דינו של תמיר.
אין מכתבי זה ממצה את טענות מרשיי באשר להתנהלות תמיר".

המבקשים אינם משלימים עם סילוקו של תמיר מאתניקס ומכאן התובענה שלפני.

טענות המבקשים

אתניקס היא שותפות לא רשומה ובהתאם להוראות סעיף 35 לפקודת השותפויות , אין המשיבים רשאים לסלק את תמיר מאתניקס, וממילא על המשיבים לשלב את תמיר בכל הפעילות של אתניקס.

ככל שהמשיבים מבקשים שתמיר לא יהיה חלק מאתניקס , הדרך המשפטית החוקית העומדת לרשותם, היא פירוק אתניקס בהתאם להוראות הפירוק הקבועות בפקודת השותפויות. יתר על כן, ככל שתמיר לא יוחזר לאתניקס זכאי תמ יר לבקש מבית המשפט לפרק את אתניקס בהתאם להוראות הפירוק הקבועות בפקודת השות פויות, ועד לפירוק הסופי של אתניקס בפסק דין יש למנות כונס נכס ים או מנהל שינהל את ענייניה של אתניקס.

שולטן היא הבעלים של סימן המסחר ומנהליה הם תמיר, דרור וזאב. בעצם הגשת הבקשה לסעד זמני במסגרת התובענה כאן, יש לראות כהחלטת רוב של תמיר ודרור מנהליה של שולטן, האוסרת על המשיבים לעשות שימוש בסימן המסחר במידה ותמיר לא יוחזר לאתניקס. על כן, במקרה שתמיר לא יוחזר לאתניקס יש לראות במשיבים כמי שמפרים את סימן המסחר ולאסור על המשיבים לעשות שימוש בסימן המסחר.

בהתאם להוראות סעיף 23 להסכם המבקשים רשאים לעשות שימוש באתר האינטרנט, דף הפייסבוק הרשמי וחשבון האינסטגרם של אתניקס, אלא שהמשיבים מונעים זאת מהם שלא כדין. על כן, מבוקש לאסור על המשיבים למנוע מהמבקשים שימוש באתר האינטרנט, דף הפ ייסבוק וחשבון האינסטגרם של אתניקס.

אמנם, על פי הוראות סעיף 17 להסכם 2012 , על המשיבים להעביר לשולטן 10% מרווחי הלהקה, אלא שבסעיף 17 האמור נקבע כי הוראותיו כפופות להוראות ההסכם האחרות. לפיכך, ובהתאם להוראות סעיף 9 להסכם 2012, תמיר באופן אישי זכאי ל – 10% מרווחי אתניקס.
טענות המשיבים

תמיר הפסיק את כל פעילותו באתניקס, למעט קלידן בהופעות, כבר בשנת 2007, ועל כן, קשריו עם יתר חברי אתניקס אינם עולים כדי "קשרי שותפות" כהגדרתם בפקודת השותפויות.

מכל מקום בהסכם 2012 נקבע כי המשיבים רשאים להשעות את תמיר מפעילות באתניקס באופן חד צדדי, ונוכח התנהלותו של תמיר המשיבים מצאו לנכון להשעותו.

לחלופין, אין לראות בהשעייתו של תמיר מתפקידו כקלידן כהוצאתו מהשותפות.

ככל שמדובר בשותפות, המבקשים לא הגישו בקשה לפירוק השותפות כנדרש בדין.

בהסכם 2012 נקבע כי אתניקס, אף אם אינה כוללת את תמיר, רשאית להשתמש בסימן המסחרי בפעילותה וכי רק הסכמה של כל בעלי מניות שולטן, ביניהם זאב, יכולה לשנות מהיתר זה. הסכמה כזו לא התקבלה נוכח התנגדותו של זאב, ועל כן אין לשנות מזכות השימוש בסימן המסחרי.

שולטן אינה זכאית לקבלת חלקו של תמיר ברווחי אתניקס בשל הנזקים להם גרם תמיר . לחילופין, יש לקזז מחלקו של תמיר ברווחים את הוצאות העסקתו של הקלידן המחליף אותו.

דיון

בין הצדדים התגלעה מחלוקת בשאלה האם אתניקס היא שותפות. לטענת המבקשים, אתניקס היא שותפות ואילו המשיבים טוענים כי אתניקס אינה שותפות. בהתחשב בנסיבות העניין, נראה כי בתקופה הרלבנטית (2012 – 2016), אתניקס אינה שותפות משום שהחובות והזכויות הקבועות בהסכם 2012 ביחס לכל אחד מהצדדים להסכם, אינם מתאפיינים בניהול משותף של עסקי הלהקה אלא בהפרדה ותיחום זכויות וחובות , למצער בכל הקשור ביחסים בין תמיר לבין יתר חברי אתניקס. סעיף 8 להסכם נועד להבטיח את מעמדו וזכויותיו הכלכליות של תמיר באתניקס, במנותק מעסקיה, וכך גם סעיף 9 להסכם. סעיף 10 נועד להבטיח את זכותו של תמיר לפעול "לפרנסתו שלא במסגרת הלהקה". סעיף 12 להסכם פוטר את תמיר מפעילות עסקית במסגרת אתניקס, סעיף 13 להסכם נועד להבטיח את התמלוגים להם זכאי תמיר בחלק מיצירות אתניקס, סעיף 14 להסכם נועד להבטיח את זכות היוצרים של תמיר וסעיף 15 להסכם נועד להבטיח זכויות של שולטן. לכך יש להוסיף, שבמסגרת ההסכם הצדדים הגדירו את אתניקס כ"להקה מוסיקלית" ולא הגדירו אותה כשותפות. אכן בסעיף 7 להסכם נקבע כי זאב ותמיר יעשו כמיטב יכולתם "לעבוד בשיתוף פעולה", אולם חובת השתדלות לשיתוף פעולה, אינה מצביעה על קשרים שכוננו זאב ותמיר לניהול עסק משותף "לשם הפקת רווחים". במיוחד כך בהתחשב בהוראות הסכם 2012 שלעיל, המצביעות על הפרדה ותיחום זכויות וחובות הצדדים. עם זאת, איני רואה צורך להכריע בעניין השותפות, לפי שהוראות פקודת השותפויות הן הוראות דיספוזיטיביות שניתן להתנות עליהן, ומשאין חולק אודות תוקפו של הסכם 2012, בין אם אראה באתניקס שותפות ובין אם לאו, כפי שיובהר להלן, יש להחיל בענייננו את הוראות הסכם 2012 בעניינים הנוגעים לסעד המבוקש.

סעיף 30 לפקודת השותפויות, קובע:

"הזכויות והחובות ההדדיות של השותפים, בין שנקבעו בהסכם ובין שהוגדרו בפקודה זו, ניתנים לשינוי בהסכמת כל השותפים, וההסכמה יכול שתהיה מפורשת או משתמעת מתוך מהלך עסקיה".

בהתייחסו להוראות סעיף 30 לפקודת השותפויות, מציין שופט בית המשפט המחוזי (בדימוס), זלמן יהודאי בספרו "דיני שותפויות בישראל תוך זיקה למשפט האנגלי והאמריקני" (שם, ע' 201):

"כידוע מהווה שותפות, כמו כל תאגיד אחר, התארגנות רצונית (וולונטרית בלע"ז), שהינה פועל יוצא של הסכם והסכמה. רצתה קבוצת בני אדם לייסד תאגיד, עליהם להגיע לידי הסכם באשר לתנאי ההצטרפות וצורת ההתארגנות. הוא הדין לגבי כנון שותפות... הזכויות והחובות ההדדיות של השותפים נקבעות, בדרך כלל, בהסכם השותפות. אולם מקום שלא נקבעו בהסכם מפורש או משתמע זכויות השותפים בנכסי השותפות או חובותיהם כלפי השותפות והשותפים האחרים, כי אז יש להיזקק לעניין זכויותיהם וחובותיהם של השותפים להוראות הפקודה. עולה מכאן שהסכמה מפורשת או משתמעת בין השותפים עדיפה על פני הוראה שבדין ולזו האחרונה יש להיזקק רק בהיעדר הסכמה כזו. כך, למשל, קובע סעיף 42 לפקודה שבמות אחד השותפים, תפורק השותפות. אולם אין כל מניעה שהצדדים יסכימו ביניהם כי השותפות, לא תפורק במות אחד מהם וכי יורש פלוני יבוא במקומו של השותף המת".
מכאן, שבכל עניין הנוגע לסעד המבוקש , לגביו נקבע הסדר בהסכם 2012, יש ליתן עדיפות להוראות הסכם 2012 על פני הוראות הפקודה.

הסכם 2012

הסכם 2012 צורף כנספח ז להמרצת הפתיחה אשר בכותרתו צוין "טיוטא בלבד לצרכי מו"מ". הצדדים לא טענו דבר בנידון והסתמכו על הוראות ההסכם האמור , ועל כן אניח כי טיוטה זו מהווה את הנוסח הסופי של ההסכם שנחתם בין הצדדים.

במבוא להסכם, נקבע:
" ... להקת "אתניקס" הינה להקה מוסיקלית שנוסדה ע"י, זאב, תמיר ודרור שמורכבת היום מזאב, תמיר, יורם פויזנר וגל הדני (להלן: "להקת "אתניקס"" ו/או "אתניקס");
[...]
1. ... דרור יחדל לבצע פעילות עבור להקת אתניקס וצדדים שלישיים מכל מן וסוג הקשורים בלהקת אתניקס, החל ממועד 01.01.12
[...]
6. עם פירעון הממסרים הנ"ל במלואם, ובכפוף לאמור בכל מקום אחר בהסכם זה, לא תהיינה לדרור כל דרישות ו/או טענות מכל מין וסוג בגין מופעי אתניקס ו/או כל הכנסה ו/או זכות של "להקת אתניקס" ו/או מי מחבריה. סעיף זה יחול הן על להקת "אתניקס" כשותפות לא רשומה והן על כל חברי להקת אתניקס בעבר, בהווה ובעתיד."

פעילות עתידית של "להקת אתניקס"
7. זאב ותמיר ימשיכו לפעול במסגרת להקת אתניקס ויעשו כמיטב יכולתם לעבוד בשיתוף פעולה.
8. כל החלטה שיש בה כדי להשפיע על הכנסות תמיר ו/או על הגדרתה של להקת אתניקס כהרכב הכולל את תמיר תתקבל בשיתופו של תמיר ובהסכמתו.
9. החל מ – 1.1.12 תמיר יהיה זכאי ל – 10% מההכנסות נטו מהופעות של אתניקס, אך לא פחות מ – 2,000 ₪ להופעה, ולעניין תוכניות טלוויזיה – לא פחות מתעריף המינימום של איגוד הנגנים. זאב ותמיר יפעלו לעגן הסכמה זו מול יתר חברי הלהקה ומנהליה. חלקו של תמיר בהכנסות נטו לא ישונה כל עוד הלהקה קיימת ותמיר לא פרש ממנה. [...]
10. תמיר רשאי לפעול לפרנסתו שלא במסגרת הלהקה. עם זאת, הוא יופיע בכל הופעה של הלהקה כפי שעשה עד כה ובלבד שהופעותיו יתואמו אתו מראש וככל שהדבר לא יימנע ממנו מסיבות שאינן בשליטתו.
11. קופת המופעים תשמש אך ורק להכנסות ולהוצאות של המופעים.
12. תמיר אינו חייב להשתתף בכל פעילות הקשורה בהפקת אלבומים ומוצרי שמע נוספים של להקת אתניקס ולא ישתתף בהכנסות או בהפסדים מאלה. ההוצאות בגין אלה לרבות הוצאות נגנים, אולפנים, יח"צ וכד' ינוהלו בנפרד מפעילות המופעים ולא ינוכו מקופה זו. על אף האמור, ככל שלבקשת הלהקה, תמיר ישתתף בפעילות הקשורה לאלבום או למוצרי שמע אחרים יהיה זכאי לתמורה שתוסכם בינו לבין זאב.
[...]
17. מבלי לגרוע מהוראות הסכם זה, במידה ויידרש תמיר לעזוב את הלהקה באופן חד צדדי ולא מיוזמתו, יועבר חלקו המלא בהכנסות כאמור בסעיף 9 לעיל לשולטן.
[...] "

לתמיכה בתשובתם להמרצת הפתיחה צירפו המשיבים את תצהירו של מר מיקי דה פז (להלן: "מיקי"). בתצהירו, התייחס מיקי לנסיבות כריתת הסכם 2012, וכך הצהיר (שם, סעיפים 29 ו – 30):
"ההסכם שנכרת בין חלק מהצדדים להמרצת הפתיחה ביום 31.5.12, חיוני ביותר להבנת התשובה ומשמש יסוד ומסד ליחסים המשפטיים בין הצדדים להמרצת הפתיחה. במסגרת הסכם זה, החליטו הצדדים, בהסכמת כל חברי הלהקה, לערוך רה ארגון בעסקי הלהקה ובמבנה המשפטי שלה. לאחר מו"מ אינטנסיבי שארך חודשים רבים, נכרת בין המשיב 1 לבין המבקש 1 ואחיו..., חברה שבשליטת דרור, המבקשת 4... וחברת שולטן..., הסכם מפורט, אשר נועד לשלוש מטרות מרכזיות: האחת, להביא לסיום היחסים העסקיים בין דרור ולבין הלהקה, צדדים שלישיים רלבנטיים והמשיבים; השנייה להסדיר את זכויותיו וחובותיו של המבקש 1 והשלישית להפריד בין חברת שולטן ולבין להקת אתניקס, הופעותיה ותקליטיה העתידיים, באופן שלהופעות הלהקה לא יהיה קשר עם שולטן או דרור.
... זה המקום להבהיר כי על פי המידע והמסמכים שבידי, כבר מספר שנים לפני כריתת ההסכם 2012, הפסיק המבקש 1 למעשה כל פעילות יצירתית בלהקה, כגון שותפות חלקית בהלחנת השירים והפקה מוסיקלית, ותפקידו התמצה בנגינת קלידים...".

הצהרה זו של מיקי באשר לנסיבות ותכלית הסכם 2012, נתמכה באמור בסעיפים 5.4 ו – 5.5 לתצהירו של תמיר מיום 6.10.2016.

הסעד העיקרי המבוקש בהמרצת הפתיחה נוגע לביטול ההחלטה על סילוקו של תמיר והחזרתו לפעילות באתניקס. לעניין זה אציין, כי מאחר והמשיבים מתנגדים להחזרתו של תמיר לאתניקס, אין לקבל את המונח "השעיה" בו עשו שימוש המשיבים במכתבו של עו"ד ד"ר יוסי כהן מיום 11.9.2016 (נספח א1 להמרצת הפתיחה) ובמסגרת ההליך כאן. משכך, ענייננו בפרשנותו ומשמעותו של סעיף 17 להסכם 2012, מכוחו סילקו המשיבים את תמיר מאתניקס.

לנוחיות הקורא, להלן הוראות סעיף 17 להסכם 2012:

"מבלי לגרוע מהוראות הסכם זה, במידה ויידרש תמיר לעזוב את הלהקה באופן חד צדדי ולא מיוזמתו, יועבר חלקו המלא בהכנסות כאמור בסעיף 9 לעיל לשולטן".

במישור הלשוני, נראה לכאורה שהרישא של סעיף 17 להסכם 2012, יוצרת היררכיה נורמטיבית לפיה הוראות ההסכם האחרות גוברות על הוראת סעיף 17, כל עוד הוראות סעיף 17 אינן מתיישבות עם הוראות אחרות הקבועות בהסכם 2012. יחד עם זאת, במסגרת הפרשנות של הוראות ההסכם, יש ליתן משקל להנחה ולפיה בניסוח החוזה לא התכוונו הצדדים לקבוע הוראות חסרות תוקף, ועל כן, ככלל יש להעדיף פרשנות המתיישבת עם לשון ההסכם ומאפשרת את קיומן של הוראות ההסכם זו לצד זו, ראה סעיף 25 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973.

בהתחשב בנסיבות כריתת הסכם 2012 כמפורט לעיל, והעובדה העולה מחקירתו של תמיר, לפיה עובר לכריתת הסכם 2012, בין השנים 2007 – 2011, תמיר לא היה מעורב בפעילות היצירתית והמוסיקלית של אתניקס או בפעילות המוסיקלית של חברי אתניקס האחרים במסגרות אחרות ("טוטובל") (ע' 18 – 20 לפרוטוקול הדיון מיום 21.11.2016) , למעט הופעה כקלידן בהופעות של אתניקס, סביר להניח שהמשיבים ביקשו לשמר בידם את האפשרות והכוח להיפרד מתמיר, ככל שמדובר בהיבט המקצועי מוסיקאלי. מנגד, תמיר שכבר אז עסק באופן עצמאי שלא בשיתוף חברי אתניקס בתחום המוסיקאלי, ביקש להבטיח את זכויותיו הכלכליות ביצירות שתבצע אתניקס בלעדיו. בהתחשב בכך, נראה כי יש לפרש את הוראות סעיף 17 להסכם 2012 באופן שמצד אחד חברי אתניקס יהיו זכאים לסלק את תמיר באופן חד צדדי מאתניקס אולם לא יהיה בכך כדי לגרוע מחובתם של חברי אתניקס להעביר לשולטן את חלקו המלא של תמיר "מההכנסות נטו מההופעות של אתניקס".

במילים אחרות, אין לראות ברישא של סעיף 17 כהוראה הגורעת מתוקפו של סעיף 17 אלא כהוראה המאזנת בין הוראות סעיף 17 לעניין זכות הסילוק לבין הוראות סעיף 9 לעניין חובתם של חברי אתניקס להעביר את חלקו המלא של תמיר "מההכנסות נטו מההופעות של אתניקס" לשולטן. אם לא תאמר כן, יימצא שהוראות סעיף 17 אשר נועדו להסדרת מקרה קונקרטי של פירוד בין תמיר לבין חברי אתניקס, חסרות תוקף , ואין להניח שבניסוח סעיף 17 התכוונו הצדדים להסכם ל קבוע הוראה חסרת תוקף. במיוחד כך, כאשר מדובר בהסדרה קונקרטית של אופן ההיפרדות של הצדדים.

נוכח האמור לעיל, איני מקבל את טענת המבקשים לעניין סעיף 8 להסכם 2012. אכן, על פי הוראות סעיף 8 להסכם שינוי בהיקף ההכנסות של תמיר או שינוי בהרכב אתניקס מחייב את הסכמתו של תמיר. אלא שהוראות אלה, תקפות כל עוד אתניקס פועלת במתכונת שנקבעה בהסכם 2012, אולם מקום שהמשיבים בוחרים לסלק את תמיר מהלהקה, יחולו הוראות סעיף 17 להסכם, המהווים הסדרה קונקרטית של מקרה מסוים, ובפרשנות חוזה יש ליתן עדיפות להוראה קונקרטית על פני הוראה כללית. הוא הדין באשר לטענת המבקשים לעניין סעיף 7 להסכם אשר במהותו הוא סעיף הצהרתי ולכל היותר חיוב השתדלות.
לכך יש להוסיף, כי לשון סעיף 17 , "במידה ויידרש תמיר לעזוב את הלהקה באופן חד צדדי ולא מיוזמתו...", מעידה כי הצדדים ראו לנגד עיניהם מצב בו יחסיהם יעלו על שרטון ותמיר יידרש, בניגוד לרצונו, לעזוב את הלהקה. על כן לא סבירה טענת המבקשים כי סיום יחסיהם של הצדדים הותנה בהסכמה ובשיתוף פעולה ביניהם.

לטענת המבקשים, נוכח הוראות סעיף 35 לפקודת השותפויות, רשאים המשיבים לסלק את תמיר מאתניקס רק על דרך של פירוק השותפות.

כאמור, ספק בעיני אם אתניקס היא שותפות ואיני רואה צורך להכריע בכך, לפי שאפילו אניח שמדובר בשותפות אין בהוראות סעיף 35 לפקודת השותפויות כדי לסייע למבקשים, מקום שבין הצדדים נקבעה הוראה לפיה זכאים המשיבים לסלק את תמיר מהלהקה באופן חד צדדי ובלבד שהמשיבים ימשיכו לשלם 10% "מההכנסות נטו מההופעות של אתניקס" לשולטן. בהקשר זה אוסיף, כי טענת המבקשים, הנסמכת על האמור בספרו של זלמן יהודאי, ל עניין סעיף 35 לפקודת השותפויות (סעיפים 8.2 – 8.5 לסיכומי המבקשים) אינה יכול ה להועיל להם , כפי שיפורט להלן.

סעיף 35 לפקודת השותפויות, קובע:

"שום רוב של השותפים לא יוכל להרחיק שותף מן השותפות, אלא אם ניתנה סמכות לעשות כן בהסכם מפורש שבין השותפים".

סעיף 17 להסכם 2012, עונה להגדרה של "הסכם מפורש", לפי שבצד הרשות לסלק את תמיר מאתניקס נקבע כי שולטן תהיה זכאית לקבל 10% "מההכנסות נטו מההופעות של אתניקס", ו הסדר זה מהווה הסדר קונקרטי ושלם המקנה למבקשים זכות לסלק את תמיר מהלהקה. לעניין זה אוסיף, כי אין באמור בפסק הדין בת"א (באר שבע) 127/93 אלי שי נ' אטיאס יעקב ואח', (פורסם בתקדין) (להלן: "עניין שי") כדי ללמד על ענייננו. בשונה מהמקרה כאן, במקרה שנדון בעניין שי נקבע כי בהסכם השותפות "אין כל התייחסות למקרה של התנהגות כהתנהגותו של התובע". דהיינו, בית המשפט אשר דן בעניין שי הגיע למסקנה כי על פי הסכם השותפות שם, לא ניתנה סמכות להרחיק שותף במקרה של מעילה בכספי השותפות. מבלי להביע עמדה באשר לקביעה בעניין שי, במקרה כאן, הצדדים לקחו בחשבון אפשרות שהמשיבים לא ירצו לשתף את תמיר בהופעות אתניקס ובהתאם עיגנו בסעיף 17 להסכם 2012, הסדר מלא וקונקרטי המאפשר למשיבים לסלק את תמיר באופן חד צדדי.

טענת המבקשים, כאילו משיבים 2 ו – 3 אינם צד להסכם 2012 ועל כן, אין לייחס להם את ההסדר הקבוע בסעיף 17 להסכם האמור, אינה מקובלת עלי. ראשית ועיקר, משום שעל קיומו של הסכם ובכלל זה הסכם שותפות ניתן ללמוד גם מהתנהגות הצדדים לו , ואין חולק שחברי אתניקס ובכלל זה גל הדני ויורם פויזנר פעלו בהתאם להוראות הסכם 2012 ממועד כריתתו ועד היום. על כך אוסיף, כי המבקשים הם הטוענים כי גל הדני ויורם פויזנר שותפים באתניקס ובסעיף 4.5 לסיכומיהם אף פירטו את שיעור חלקם בשותפות. ממילא יש לראות את גל הדני ויורם פויזנר כצדדים להסכם 2012 .

נוכח האמור עד כאן, נראה כי אף מבלי להידרש להוראות סעיף 3 (1), (2), (3) ו – (4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970, אין הצדקה להיעתר לסעד העיקרי המבוקש בתובענה כאן , ועל כן, אין אלא לדחות את עתירתו של המבקש להצהיר כי הוא חלק בלתי נפרד מאתניקס (בהרכבה כיום) ובהתאם אין להיעתר לסעד שבסעיפים ב' ו – ד' שלעיל שעניינם עתירה להורות על שילוב תמיר בפעילות אתניקס ובפלטפורמות החברתיות שלה ובקשה להורות על פירוק אתניקס ומינוי כונס נכסים, סעד המנוגד להסדר הקבוע בסעיף 17 להסכם 2012 . בהקשר זה, יצוין, כי בחקירתו אישר תמיר כי אם לא יוחזר לאתניקס אין לו עניין בדף הפייסבוק של אתניקס (ש' 14 ע' 184 לפרוטוקול הדיון מיום 27.11.2017).

סימן המסחר

לטענת המבקשים, שולטן היא בעלת הסימן המסחרי (נספחים ב1, ב2 ו ב3 להמרצת הפתיחה), ובהחלטת רוב "מועצת המנהלים של שולטן", תמיר ודרור , נאסר על המשיבים להשתמש בסימן המסחר במידה ולא יתאפשר לתמיר להמשיך ולהופיע במסגרת אתניקס.

הסכם 2012, מסדיר את השימוש בסימן המסחר, וכך הוא קובע (שם, סעיפים 18 – 22):

"בין חברת הליקון מחד, ולבין נחמה ותמיר מאידך, נכרת ביום 14.10.94 הסכם הקלטה (להלן: "הסכם ההקלטה") אשר אושר ע"י דרור כמנהל הלהקה.

בהתאם לסעיף 10 להסכם ההקלטה, עם סיומו של ההסכם יעברו לבעלות דרור כל הזכויות של הליקון בבקשה לרשום סימני מסחר "אתניX" ו/או "ETHNIX", לרבות בקשות לרישום סימן מסחרי שהוגשו ו/או כל הזכויות בסימן המסחרי ובין אם הסתיים הסכם ההפקה ובין אם לאו. כמו כן, ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, עם סיום הסכם ההקלטה יעברו לדרור כל הזכויות לשימוש בשם "אתניקס".

נחמה הגיש בקשה לרישום סימן מסחרי בשם "אתניקס" וכן הקים חברה בשם "אתניקס". כמו כן, הגיש דרור שתי בקשות לרישום השם "אתניקס" והלוגו אתניקס כסימני מסחר (בקשות מס' 245803 ו – 245804). מוסכם על הצדדים, כי הבקשות יאוחדו ויועברו מלוא הזכויות בסימן המסחרי הנ"ל לחברת שולטן בע"מ. הוצאות רישום הסימן המסחרי וחידושו ישולמו על ידי קופת להקת אתניקס כל עוד להקת אתניקס פעילה.

בכפוף לאמור להלן, מוותרים דרור וזאב על כל טענה ו/או דרישה בסימן המסחרי אתניקס ו/או בשם אתניקס ו/או בזכויות בהם ו/או בזכויות השימוש בהם, ושולטן תהא רשאית לעשות בסימן המסחרי מנהג בעלים, בכפוף להסכמת כל בעלי מניות שולטן.

כן מוסכם על הצדדים כי נחמה או תמיר או דרור, יהיו רשאים לעשות בסימן המסחרי כל שימוש ללא תשלום תמורה למי מהצדדים האחרים, הן בהופעות והן בתקליטורים ובמוצרי שמע אחרים ובכל עניין אחר הקשור למוסיקה ולהקים חברות בשם זה וכיוצ"ב, ולמעט שימוש חורג, כמפורט להלן: "שימוש חורג" לעניין זה, הוא אחד מאלה (א) כל עוד הלהקה קיימת בהרכב הכולל הן את זאב והן את תמיר – כל פעולה, שאינה הוצאת ו/או הפצת תקליטורים ו/או כל מוצר שמע אורקולי של להקת אתניקס ו/או השמעת שירי להקת אתניקס ו/או כל עניין אחר הקשור למוסיקה של להקת אתניקס בכל מדיה, ו/או שיווק של להקת אתניקס; (ב) לאחר שהלהקה תחדל להתקיים בהרכב הכולל הן את זאב והן את תמיר – כל פעולה שאינה בתחום המוסיקה או קשור למוסיקה.

כל שינוי של הוראות הסכם זה ביחס לסימני המסחר "אתניקס" – Ethnix תצריך את הסכמת כל בעלי המניות בשולטן.

ככל שמי מהצדדים ירצה להקים חברה העושה שימוש בשם אתניקס או כל דריבציה שלה ובמידה והדבר ידרוש את הסכמתו, יחתום זאב על הסכמה מטעם החברה שהקים לרישום זה".

נמצא שבמסגרת הסכם 2012 קבעו הצדדים הסדר כולל ומלא לבעלות והשימוש בסימן המסחר, כמפורט להלן.

בסיכומיהם, התייחסו המבקשים להוראות סעיף 21 להסכם 2012, וטענו כי על פי האמור בסיפא של הסעיף, במקרה בו תמיר אינו חלק מאתניקס, אסור לזאב לעשות שימוש בסימן המסחר בכל תחום (שם, סעיף 11.11).

המשמעות של סעיף 21 להסכם 2012, המצוטט לעיל, היא שתמיר או זאב או דרור רשאים להשתמש בסימן המסחר כל עוד הם פועלים בתחום המוסיקה ובלבד שפעילותם לא תפגע בפעילות אתניקס כאשר תמיר וזאב מופעים בהרכב הלהקה. בהתאם נקבע, בהוראות סעיף 21 להסכם הממעטות מרשות השימוש בסימן המסחר "שימוש חורג" (א) , לפיו כל עוד אתניקס פועלת בהרכב זאב ותמיר נאסר על הצדדים לעשות בסימן המסחר כל פעולה שאינה קשורה לפעילות המוסיקלית והשיווקית של אתניקס. בהגדרת "שימוש חורג" (ב) התייחסו הצדדים למצב שאתניקס תחדל להתקיים בהרכב תמיר וזאב וביקשו למנוע שימוש בסימן המסחר במסגרת פעילות שאינה מוסיקלית ככל הנראה כדי שלא לפגוע או לדלל את המוניטין הגלום בסימן המסחר שנרכש בפעילות מוסיקלית רבת שנים של חברי אתניקס. דהיינו, מצב דברים לפיו זאב או תמיר אינם חלק מהרכב אתניקס לא שלל את זכות השימוש של אתניקס והמשיבים בסימן המסחר, אלא שלל את זכות השימוש בסימן המסחר ב"כל פעולה שאינה בתחום המוסיקה או קשור למוסיקה". שאינה בתחום המוסיקה, לאו בתחום המוסיקה, הן. הסדר זה משקף את זכויותיהם של תמיר וזאב בסימן המסחר עובר לכריתת הסכם 2012, כמפורט בסעיפים 18 – 20 להסכם, ונראה כי הוא משרת את האינטרסים של כל אחד מהצדדים, בכך שהוא מאפשר לתמיר ולזאב להשתמש בסימן המסחר בקשר עם פעילותם המוסיקלית לטובת אתניקס כאשר שניהם בהרכב הלהקה ולטובת כל אחד מהם בנפרד כאשר דרכם המוסיקלית המשותפת נפרדת, ובלבד שלא תהיה פגיעה בסימן המסחר בדרך של שימוש בפעילות שאינה בתחום המוסיקה על ידי תמיר או זאב או דרור לאחר היפרדותם. בהקשר זה, יש לזכור כי בהתאם להוראות סעיפים 17 ו – 9 להסכם, במקרה בו תמיר אינו חלק מהרכב אתניקס עדיין מחויבים המשיבים להעביר 10% מרווחי אתניקס מהופעות לשולטן וממילא גם לאחר שסולק מאתניקס יש לתמיר אינטרס בהמשך פעילותה של אתניקס תחת סימן המסחר.

ככל שמדובר בשימוש בסימן המסחר, המבקשים עותרים לשנות מהמוסכם לעיל, ובהתאם להוראות שלעיל, לצורך שינוי כמבוקש נדרשת הסכמת כל בעלי המניות בשולטן ובכלל זה זאב המתנגד לסעד המבוקש. לפיכך, אין אלא לדחות את הסעד המבוקש בעניין סימן המסחר.

העברת רווחים לתמיר או לשולטן

נוכח האמור לעיל, באשר להוראות סעיף 17 להסכם 2012, על המשיבים להעביר לשולטן את הרווחים שיוחסו לתמיר בהתאם לאמור בסעיף 9 להסכם 2012.

בהסכם נקבע במפורש שחלקו המלא של תמיר בהכנסות כאמור בסעיף 9 להסכם יועבר לשולטן. בניגוד לטענת המבקשים אין למצוא בהוראה הקבועה בסעיף 17 להסכם 2012, אי בהירות המצדיקה פירוש לטובת תמיר. ככל שמדובר בנעברת אליה יועבר חלקו המלא של תמיר בהכנסות המוגדרות בסעיף 9 להסכם, לשון הסעיף ברורה, הנעברת היא שולטן. על כן, ככל שמדובר ביחסים שבין המשיבים או אתניקס לבין תמיר, טענות המבקשים לאי צדק או העדר הגיון הן טענות בדיעבד שאין בהן כדי להצדיק התעלמות מהסכמת הצדדים בזמן אמת. בהקשר זה יצוין, כי בחקירתו התייחס תמיר לעניין עתירתו להעביר אליו את התשלומים הקבועים בסעיפים 17 ו – להסכם, אולם ל בד מהטענה לצדק, לא הצביע תמיר על מקור חוקי המצדיק התעלמות מהוראות סעיף 17 להסכם 2012. בהקשר זה יש להבהיר, כי אמנם שולטן מופיעה בצד של המבקשים, אולם בעלי המניות בשולטן הם תמיר, דרור וזאב, דהיינו, אין מדובר בחברה שהבעלות המלאה בה היא של תמיר ודרור , שאז אפשר שהיה מקום להרמת מסך מטעמים של צדק אם וככל שניתן היה למצוא זהות או חפיפה בין האינטרס של תמיר לאינטרס של שולטן.

לציין כי בסיכומיהם העלו המבקשים טענת קיזוז שלכאורה עומדת להם ואף טענו באשר לייעוד הכספים שיועברו לשולטן מכוח הוראות סעיף 17 להסכם 2012, אולם הותירו את ההכרעה בעניין לבית המשפט (שם, סעיף 96).

נוכח כל אלה, נראה כי על המשיבים להעביר לשולטן 10% מההכנסות נטו מהופעות של אתניקס אך לא פחות מ – 2000 ₪ להופעה ולעניין תכניות טלוויזיה – לא פחות מתעריף המינימום של איגוד הנגנים.
כללי

בהתחשב בסעד המבוקש ונוכח מסקנותיי שלעיל, איני רואה צורך להידרש לטענות באשר להתנהלות הצדדים עד ולאחר פרוץ הסכסוך, לטענות באשר לנזקים שנגרמו למי מהצדדים, ולטענות באשר למשקלן של העדויות אשר נשמעו במסגרת ההליך.

סוף דבר

התובענה נדחית בעיקרה, בכפוף לצווים שלהלן:

המשיבים יעבירו לשולטן בע"מ 10% מההכנסות נטו מהופעות של אתניקס אך לא פחות מ – 2000 ₪ להופעה ולעניין תכניות טלוויזיה – לא פחות מתעריף המינימום של איגוד הנגנים.

בסמוך להעברה האמורה ולא יאוחר מ – 30 ימים לאחר ביצוע ההעברה , יעבירו המשיבים למר תמיר קליסקי אישור של רו"ח מיכה לזר או רו"ח של שולטן על העברת הכספים כאמור.

מאחר והתובענה נדחתה בעיקרה והמשיבים הותירו את עניין הענקת הסעד שלעיל לשיקולו של בית המשפט ובהתחשב ב משך דיון ההוכחות בהליך העיקרי, כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 27.11.2017 , אני מחייב את המבקשים לשלם למשיבים הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪.

מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים
ניתן היום, י"א ניסן תשע"ט 16 באפריל 2019 , בהעדר הצדדים.