הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 144-11-17

̄
לפני
כבוד ה שופטת תמר אברהמי

מבקשת
יולנדה נגלר
ע"י ב"כ עו"ד שרי זיו

נגד

משיבה
ההתאחדות הישראלית לכלבנות
ע"י ב"כ עו"ד גיא נוף ועו"ד מ ̄ה אקרמן
[נוף, אורן, בן עמי ושות']

פסק דין

1. לפני תובענה המתייחסת לשיפוט בתחרויות כלבים.

התובענה הוגשה במתכונת של המרצת פתיחה. חרף כך ולמען הנוחות יכונו הצדדים: "התובעת" ו- "הנתבעת".

רקע כללי
2. התובעת, גב' יולנדה נגלר, היא – לפי הצהרתה בתצהירה – תושבת ישראל ואוחזת הן באזרחות ישראלית והן באזרחות רומנית. התובעת נחשבת לטענתה לעילוי בתחום השיפוט לכלבים מכל הגזעים וצברה שם עולמי כבעלת כישורי שיפוט פנומנאליים.

3. הנתבעת, ההתאחדות הישראלית לכלבנות (המכונה גם: "ההתאחדות", "ההתאחדות הישראלית " ו" ההי"ל"), היא עמותה רשומה בישראל המהווה ארגון גג של עמותות רשומות שהוקמו "לתכלית כלבנית". ההתאחדות מאגדת כ-26 עמותות המסווגות ככלל לפי גזעים של כלבים, כשמטרותיה הן לפעול לקידום מודעות ציבורית בישראל לכלבנות ולאחזקת כלבים אחראית, לקדם גידול מכוון ורישום יוחסין של כלבים גזעיים, לפעול למניעת התעללות בבעלי חיים ו"מטרות כלבניות" נוספות.

4. ההתאחדות חברה בפדרציה הבינלאומית לכלבנות, Federation Cynologique Internationale (להלן: ה-" FCI").

5. אחת מהעמותות הרשומות כחברות בהתאחדות היא החוג הישראלי לכלבים זעירים (להלן: "החוג לזעירים" או "החוג"). החוג לזעירים הוא מהעמותות הכלבניות הגדולות בישראל.

6. מהלך שנים היתה התובעת חברה בחוג לזעירים, שימשה בו בתפקידים שונים ובכלל האמור היתה יו"ר החוג.

התובעת גם שימשה כשופטת מטעם ההתאחדות בתחרויות כלבים שונות בארץ ובעולם. ההתאחדות מכירה בכך שהתובעת היתה השופטת הבכירה ביותר בישראל (עמ' 5 ש' 16-15 לפרוטוקול).

7. בן זוגה של התובעת מזה שנים רבות הוא מר יוסי קוסובר (להלן: "קוסובר"). קוסובר שימש מהלך מספר שנים כיו"ר ההתאחדות (קרי – יו"ר הנתבעת עצמה). עובדה זו צפויה "לככב" בהמשך הדרך.

8. חבר ותיק של התובעת הוא מר כריסטיאן סטפנסקו, נשיא ההתאחדות הרומנית לכלבנות (להלן: " סטפנסקו").

9. לבה של התובענה, בטענת התובעת כי ההתאחדות מונעת ממנה הלכה למעשה לעבור לשפוט מטעם ההתאחדות הרומנית לכלבנות, ללא הצדקה עניינית וממניע של רדיפה ונקם אישי. נטען כי מהלכיה של ההתאחדות בהקשרים אלה – לרבות החלטות, הצהרות, העברות מידע ל-FCI ועוד – נעשו ללא סמכות או באופן לא מידתי וממניעים פסולים.

10. אין זה ההליך הראשון בין הצדדים. כפי שמציינת התובעת עצמה, ההליך הנוכחי הוא למעשה "גלגול שני" של המרצת פתיחה קודמת שהוגשה ע"י התובעת ונמחקה (ה"פ (מחוזי ת"א) 22401-10-16; להלן: "ההליך הקודם"). בין מחיקת ההליך הקודם לבין הגשת ההליך הנוכחי גם הוגשה וסולקה על הסף עתירה מינהלית שהגישה התובעת ( בהעדר סמכות עניינית של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בה).

חרף הזמן שחלף מאז החלו המחלוקות ביניהם, לא השכילו הצדדים ליישב ן באופן שייתר התדיינות בבית המשפט או בכלל. על כך יש להצר.

הקדמת מסקנה לדיון (ספוילר; קלקלן)
11. לאחר סיום כתיבת פסק דין זה מצאתי לנכון לשוב לראשיתו ולציין כבר כאן את עיקר מסקנות הדיון.

לאחר בחינת הראיות והטיעונים בקפידה וחרף פירוט לא מבוטל שיובא בהמשך בפן הראייתי והאחר, באתי לכלל מסקנה כי אין זה נכון שבית המשפט יתערב בהחלטות ההתאחדות קודם לכך שהתובעת תמצה את הערוצים הקיימים בגופים הרלוונטיים ובכל מקרה, לפני שידרש לכך בית הדין של ההתאחדות. כפי שיובהר בהמשך, הדבר אינו ראוי הן ברמה הדיונית והן ברמה המהותית; המידע העומד בפני בית המשפט הוא חסר באופן ממשי.

12. עוד ניתן להקדים ולציין כי מצאתי טעם בטענת ההתאחדות בדבר תאורטיות הסעד המבוקש, אולם סברתי כי חרף זאת, בנסיבות המקרה לא מצדיקה סוגיית התאורטיות כש לעצמה, הימנעות מבחינת טענות אחרות.

13. בנוסף למסקנות אלה, יובאו בהמשך מספר הערות בלתי ממצות לגבי סוגיות אחרות שהעלו הצדדים.

14. קודם שנפנה אל טענות הצדדים ולדיון, אין מנוס מפירוט השתלשלות עניינים כרונולוגית. השתלשלות עניינים זו אינה קצרה אך היא דרושה להבנת ההמשך. כמו כן, ואף זאת כרקע להמשך, יובאו הוראות סעיף 8 לתקנות ה-FCI (כהגדרתן להלן) , אליהן מרבים הצדדים להתייחס.

15. ההפניות להלן הן לפרוטוקול ישיבות הדיונים, אלא אם מצוין או משתמע אחרת.

השתלשלות עניינים (עובר להליך הקודם)
16. כנקודת מוצא כרונולוגית ניטול את חודש יולי 2016, הגם שניתן לאחוז בנקודות מוצא אחרות. נסיים פרק זה בשלב בו הגישה התובעת את ההליך הקודם.

חודש יולי 2016
17. בעיקרם של דברים, בחודש יולי 2016 למדה ההתאחדות לטענתה, כי התובעת וקוסובר בן זוגה, לוו באופן פרטי כספים מחברים ומארגונים החברים בהתאחדות; כי התובעת פנתה אל חברים וביקשה כי ימסרו לידיה המחאות פתוחות כבטוחות לעניינים שונים; כי חברים מסרו לתובעת המחאות בהיקף של עשרות אלפי שקלים על רקע מעמדה כיו"ר החוג לזעירים וכשופטת; וכי התובעת מסרה את ההמחאות לגורמים בשוק האפור אשר החלו לדרוש את פרעונן. עוד טוענת ההתאחדות כי התברר שכספים המגיעים לחוג לזעירים לא הופקדו כנדרש בחשבון העמותה.

18. להלן נקודות ציון כרונולוגיות בחודש יולי 2016:
במכתב מפורט מיום 19.7.2016 דרש רשם העמותות מהחוג לזעירים הסברים ומסמכים, לרבות בעניין הכנסות מ"ביקורת שגר", ממבחני התאמה לגידול ומתערוכות, ב עניין הוצאות מסוימות, בעניין דמי חבר ועוד (נספח 7ב לראיות הנוספות מטעם ההתאחדות). החוג נדרש להשיב באופן מפורט ולהעביר את המסמכים עד ליום 7.8.2016.
ביום 28.7.2016 בשעות הערב פנו יו"ר החוג לזעירים ויו"ר ועדת ביקורת לחוג זעירים אל ד"ר לזר ג'רסי (Lazar Gerassi), חבר הנהלת ההתאחדות, יו"ר ועדת הגידול המדעית וחבר החוג לזעירים (להלן: "ג'רסי"), והמציאו לידיו מסמכים. המסמכים הועברו בו ביום ליו"ר ועדת הביקורת של ההתאחדות, עו"ד בן קרפל (סע' 5 לתצהיר ג'רסי בהליך הקודם, נספח ט"ז לתובענה הנוכחית, להלן גם: "נספח ט"ז" או " תצהיר נספח ט"ז").
ביום 29.7.2016 פנה יו"ר ועדת הביקורת אל חברי הנהלת ההתאחדות, הודיע כי ועדת הביקורת "מצאה חשד סביר" לליקויים בהתנהלות החוג לזעירים וראשיו וביקש זימון ישיבת הנהלה בדחיפות (נספח 1 לראיות הנוספות מטעם ההתאחדות, סע' 8, 9). באותו מכתב צוין בין השאר, כי לוועדת הביקורת הועבר חומר ובו תדפיסי חשבון בנק "ובהם פעולות רבות אשר לא עולות בקנה אחד עם ניהול תקין של עמותה", כי יש צורך לבצע ללא דיחוי ביקורת עומק חשבונאית של איש מקצוע חיצוני וניטראלי, וכי יש לבקש ללא דיחוי הסברים חד משמעיים ופורמאליים מהתובעת לעולה מן התדפיסים.

בעקבות ההתנהלות האמורה שבחודש יולי, זומנה ישיבת הנהלה דחופה בעניין "המשבר בחוג לזעירים" (סע' 8-7 לנספח ט"ז).

1.8.2016
19. לימים הסתבר כי ביני לביני, היינו – לאחר שהועבר לחברי ההנהלה החומר על החוג לזעירים ומכתב יו"ר וועדת הביקורת וקודם למועד בו התכנסה ישיבת ההנהלה, היו מספר התפתחויות:
במכתב הנושא תאריך 1.8.2016 וממוען לקוסובר, בן זוגה, בתפקידו כיו"ר ההתאחדות, כתבה התובעת כי היא מודיעה על "הפסקת שייכותי כשופטת כלבים להתאחדות" (נספח א' לתובענה).
במכתב מאותו מועד עצמו, 1.8.2016, שנחתם ע"י קוסובר ומוען להתאחדות הרומנית לכלבנות, נכתב כי ההתאחדות מקבלת את בקשת התובעת להצטרף כשופטת להתאחדות הרומנית והתובעת לא תשמש עוד כשופטת מטעם ההתאחדות הישראלית (נספח ב' לתובענה).

חברי הנהלת ההתאחדות, פרט לקוסובר, לא היו מודעים בזמן אמת למהלכים הנזכרים לעיל.

ישיבת הנהלת ההתאחדות מיום 3.8.2016 והימים הסמוכים לאחריה
20. ביום 3.8.2016 התקיימה ישיבת ההנהלה הדחופה של ההתאחדות שזומנה בעקבות פניית יו"ר ועדת הביקורת בעניין החוג לזעירים. לישיבה זו הוזמנו חברי ועדת הביקורת וחברי החוג לזעירים (אשר חלק מהם התפטר זמן קצר קודם לכן).

21. הישיבה התקיימה בשני חלקים. בחלק הראשון נכחו אנשי החוג לזעירים; כדי לאפשר התבטאות חופשית, קוסובר מינה את מר אמנון מדר, סגן יו"ר ההתאחדות (להלן: "מדר"), לעמוד בראש חלק זה של הישיבה והוא עצמו לא נטל בו חלק.

מפרוטוקול הישיבה (נספח 2 לראיות הנוספות מטעם ההתאחדות, עמודי המסמך אינם ממוספרים) עולה בין השאר כי חברי החוג לזעירים תארו את ממצאיהם מהעת האחרונה והשיבו לשאלות בעניין ההתנהלות הכספית והניהולית של החוג (לרבות היותו של קוסובר גזבר החוג מהלך תקופה מסוימת ).

22. בשלב הבא עזבו חברי החוג לזעירים את הישיבה וקוסובר הצטרף. כעולה מהפרוטוקול, בפתח הדיון בשלב זה של הישיבה, הציג קוסובר לחברי ההנהלה את מכתבה של התובעת, זוגתו, מיום 1.8.2016, בדבר הפסקת שייכותה להתאחדות כשופטת. קוסובר אמר כי התובעת "התקבלה כשופטת בהתאחדות רומניה", כי היא אינה מופיעה ברשימת השופטים הישראלים, כי "היא מופיעה מזה שלושה ימים כשופטת רומניה" ובהמשך: כי התובעת ביקשה לעבור להיות שופטת של רומניה, כי "ההתאחדות הרומנית שלחה ל- FCI את ההודעה" וכי "ה- FCI אישר את זה".

לפי הראיות שהוצגו בהליך, בשלב זה קוסובר עדיין לא אמר לחברי ההנהלה ולא הציג בפניהם את המכתב בחתימתו שהועבר להתאחדות הרומנית, בו אישר בשם ההתאחדות את מעבר התובעת להתאחדות הרומנית .

23. חברי ההנהלה החליטו להמתין לנתונים (הקשורים בהיבטים הכספיים של המועדון וההתנהלות בחשבון הבנק) שיתקבלו מביקורת שתיערך ע"י מבקר חיצוני שיפעל עבור החוג לזעירים.

24. למחרת ישיבת ההנהלה (ביום 4.8.2016) פנו חברי ועד החוג לזעירים אל ועדת הגידול המדעית בבקשה להשעות לאלתר א ת התובעת מתפקידה כרכזת גזע (סע' ונספח 9 ל תצהיר נספח ט"ז). בפנייה נכתב בין היתר, כי הבקשה מועלית בהמשך לישיבה שהתקיימה ביום 3.8.3016 ולאור חשדות ואי ־סדרים כבדים בהתנהלות בכלל ובכספים של המועדון בפרט.

25. ביום 6.8.2016 הודיעה ועדת הגידול המדעית כי היא נעתרת לבקשת החוג לזעירים ומשעה את התובעת "מכל תפקידיה כרכזת גזעי החוג ל כלבים זעירים" (סע' 10 לנספח ט"ז).

26. במכתב מיום 9.8.2016 הודיע החוג לזעירים לתובעת כי "עקב חשד כבד לאי סדרים חמורים בפעילות הכספית של החוג המשתקפים... בחשבון הבנק של החוג.... בו פעלת כבשלך..." הוחלט עד תום בירור "לדחות כל בקשה לחידוש חברותך בחוג" והובהר למען הסר ספק כי התובעת מושעית מכל תפקידיה בחוג (סע' ונספח 11 ל תצהיר נספח ט"ז).

11.8.2016
27. התאריך 11.8.2016 היה רב אירועים. הראשון ואולי המרכזי בהם היה התכנסות נוספת של הנהלת ההתאחדות.

ישיבת הנהלת ההתאחדות מיום 11.8.2016
28. הנושא הראשון על סדר היום בישיבת 11.8.2016 היה "מהלכים נדרשים בענין מכתב [התובעת]" (פרוטוקול ישיבת 11.8.2016 צורף כנספח ה' לתובענה וכנספח 5 לתשובה; אף עמודי מסמך זה אינם ממוספרים).

29. בתחילת הישיבה ציין ג'רסי, שהוא אחד מחברי ההנהלה, כי להבנתו, אם שופט עובר ממדינה למדינה, המדינה הקולטת צריכה לקבל מכתב מהמדינה הקודמת.

בשלב זה הודיע קוסובר למשתתפי הישיבה כי פנו אליו מההתאחדות הרומנית 10 ימים קודם לכן, שאלו אותו אם הוא מאשר את המעבר והוא אישר אותו.

30. חברי ההנהלה קיבלו את עדכונו של קוסובר בחומרה. לאחר שיצא קוסובר מהחדר (כפי שהצהיר מבעוד מועד כי יעשה, כמי שאינו רואה את עצמו "דן במהלכים כנגד מי שנמצאת בביתי") המשיכו חברי ההנהלה לדון בנושא והגיעו פה אחד להחלטה כי התובעת תושעה מכל פעילות כלבנית ושיפוטית וכי היא "מועברת לרשימת השופטים הבלתי פעילים ואינה מורשית לשפוט בשום מקום בעולם". עוד נקבע כי ההנהלה דוחה את נסיון התובעת לשייך את עצמה להתאחדות הרומנית לכלבנות "בחוסר סמכות ובניגוד לתקנון ה- FCI". הוחלט כי יוכן נוסח מכתב בעניין זה שיתורגם לאנגלית ויחתם ע"י חברי ההנהלה. בנוסף הוחלט, כי קוסובר איבד את התוקף המוסרי שלו להנהיג את הנהלת ההתאחדות.

31. בשלב זה שב קוסובר לישיבה. נמסר לו כי ההנהלה החליטה להשעות את התובעת מכל פעילות ולהודיע ל- FCI וכן צוין בפניו כי אנשי ההנהלה אינם נותנים בו עוד אמון.

לפי הפרוטוקול, קוסובר הודיע בשלב זה על התפטרותו, הקריא מכתב אותו הכין מבעוד מועד וביקש "רק 24 שעות להגיש את המכתב ולנסח אותו מחדש לנוכח הדברים". ניתנה החלטת הנהלה בהתאם ו מדר נבחר ליו"ר בפועל.

המשך אירועי 11.8.2016
32. בסמוך לאחר שהסתיימה ישיבת ההנהלה, פורסמה ככל הנראה הודעה פורמאלית מאת ההתאחדות הרומנית לכלבנות המברכת על הצטרפות התובעת לשורותיה . ל הודעה צורף מכתב רשמי מאת ההתאחדות הרומנית לפיו התקבלה בקשת התובעת לעבור לשפוט מטעם רומניה , ו כי החל ממועד המכתב נמנית התובעת על רשימת שופטי ההתאחדות הרומנית (סע' 13 לנספח ט"ז; נספח B לתצהירו של מר סטפנסקו).

33. לאחר פרסום הודעת ההתאחדות הרומנית, התקיימה ישיבה טלפונית של הנהלת ההתאחדות ובעקבותיה פורסמה הודעה בדף הרשמי של ההתאחדות בפייסבוק. ההודעה התייחסה להתפטרות קוסובר ולהשעיית התובעת בישראל ובארגונים לאומיים אחרים השייכים ל-FCI ו כן הוצהר כי מכתבו של קוסובר להתאחדות הרומנית, המאשר את מעבר התובעת, נעשה תוך חריגה מסמכות והוא בטל.

34. זמן קצר לאחר מכן, בסמוך לחצות הליל, התקבלה החלטה נוספת של ההנהלה, שאושרה בדוא"ל, ולפיה התחייבות של ההתאחדות מחייבת שתי חתימות שאם לא כן היא בטלה ומבוטלת; הודעת קוסובר כי אישר את המעבר של התובעת כשופטת ברומניה היא חריגה מסמכות ומזכות החתימה שניתנה לו; כל זכות חתימה של קוסובר מבוטלת וההנהלה מורה לו שלא לחתום ולא להתחייב בשום דבר ועניין בשם ההתאחדות (נספח ו' לתובענה).

לאחר 11.8.2016
35. התרחשויות 11.8.2016 היוו פתח לשטף נוסף של מסמכים והתרחשויות בעניינים אלה, ובהם:

הודעה בשפה האנגלית, בחתימת קוסובר, על גבי נייר רשמי של ההתאחדות, בה נכתב בין השאר כי לא התפטר; כי מדובר ב"דיסאינפורמציה" אשר האחראים לה יועמדו לדין ("will be prosecuted"); כי הנהלת ההתאחדות אינה מוסמכת להשעות את התובעת שהתפטרה מרשימת השופטים עוד ביום 1.8.2016; וכי כל הודעה מטעם ההתאחדות שלא בחתימתו שלו בטלה ומבוטלת (סע' 13.7-13.6 ונספח 19 לתצהיר נספח ט"ז);
הודעה שפרסמה התובעת בפורום שופטי ה-FCI באינטרנט לפיה האמור בהודעת ההתאחדות באתר הפייסבוק אינו נכון; קוסובר עודו יו"ר ההתאחדות; התובעת רשומה בהתאחדות הרומנית מאז 1.8.2016 ותמשיך להאבק על שמה הטוב (סע' 13.8 לנספח ט"ז).
מכתב מפורט מיום 13.8.2016 על נייר רשמי של ההתאחדות, אל יושבי הראש של העמותות החברות בהתאחדות, בחתימת מדר ובשם כל חברי ההנהלה, ובו תיאור אירועים (סע' 14 ונספח 20 ל תצהיר נספח ט"ז; נספח 6 לכתב התשובה);
הזמנה מיום 16.8.2016 לאסיפה כללית של ההתאחדות לשם בחירת יו"ר (סע' 15 ונספח 21 לתצהיר נספח ט"ז);
מכתב מיום 18.8.2016 מאת בא כוחו של קוסובר אל הנהלת ההתאחדות, בו נטען בין השאר כי קוסובר לא התפטר, לא ניתנה החלטה אחרת ב עניין זה בהתאם לתקנון והוא עודו יו"ר ההתאחדות (סע' 16 ונספח 22 ל תצהיר נספח ט"ז);
מכתב מיום 18.8.2016 מאת בא כוחה דאז של התובעת (אותו פרקליט ששימש כבא כוחו של קוסובר במכתב הנזכר לעיל) אל הנהלת ההתאחדות בו נטען כי פעולות ההתאחדות כנגד התובעת הן חסרות סמכות ובטלות. עוד נטען, בין השאר, כי התובעת לא שילמה דמי חבר ואינה חברה בהתאחדות וכן כי קוסובר עודו יו"ר ההתאחדות (סע' 18 ונספח 6 לתצהירה של התובעת בהליך הקודם).

36. חשיבות מיוחדת יש לשני המסמכים הבאים אשר יצאו בשלב זה מההתאחדות אל ה-FCI:
מכתב הנושא תאריך 18.8.2016 בחתימת חברי ההנהלה, המתאר את השתלשלות האירועים, לרבות ישיבות ההנהלה מיום 3.8.2016 ומיום 11.8.2016, ובו מודיעים חברי הנהלת ההתאחדות כי הם רואים את המכתב בחתימת קוסובר (בו אישר לתובעת לעבור לשפוט מטעם רומניה, כנזכר) כבטל ומבוטל וחסר תוקף לגבי כל ארגון כלבני בעולם (נספח ז' לתובענה; נספח 7 לכתב התשובה).
מסמך הנושא תאריך 19.8.2016 מאת נשיאת וחברי ועדת השופטים של ההתאחדות, בו נכתב כי בהתאם למכתב ההנהלה שצורף (המכתב בסעיף א' ל עיל) מודיעה ועדת השופטים כי התובעת הועברה לרשימת השופטים הלא פעילים בישראל וכן כי בהתאם לסעיף 8 לתקנות ה-FCI, מובעת התנגדות לקבלת התובעת ע"י ההתאחדות הרומנית לכלבנות (נספח ח' לתובענה; נספח 8 לכתב התשובה).

37. לאחר זאת המשיכו תכתובות והתפתחויות שונות בין הצדדים, באי כוחם וגורמים רלוונטיים אחרים. בכלל האמור ניתן לציין:
מכתב מיום 21.8.2016 מבא כוחה של התובעת, בו נכתב בין השאר, כי לאחר אי תשלום דמי חבר, התובעת אינה חברה בהתאחדות ובהתאם, אין להתאחדות סמכות לנקוט כלפיה כל סנקציה (סע' 19 ונספח 25 ל תצהיר נספח ט"ז);
מכתב נושא תאריך 23.8.2016 מבא כוחה של התובעת אל ההתאחדות בשפה האנגלית ובו טענות מהסוג הנזכר במכתב מיום 21.8.2016 דלעיל (סע' 18 לתצהיר התובעת והנספח הנזכר בו);
מכתב מיום 24.8.2016 מבא כוחה של התובעת אל ה-FCI ובו נטען בין השאר , כי המעבר אל ההתאחדות הרומנית נעשה לפני שהיו הליכים כלפי התובעת בישראל, כאשר היא לא צפתה הליכים כאלה ואין הליכים כאלה נכון למועד המכתב; כי ההחלטות בישיבת 11.8.2016 נוגדות את תקנון ההתאחדות, כי סמכות השעיה נתונה לבית הדין של ההתאחדות ולא להנהלה, כי התובעת לא התבקשה מעולם ע"י ההתאחדות להגיב לטענות כנגדה או להתגונן; כי לאחר אי תשלום דמי חבר, התובעת אינה חברה עוד בהתאחדות ואין להתאחדות סמכות לדון בעניינה (סע' 20 לתצהיר התובעת והנספח הנזכר בו);
פנייה מיום 29.8.2016 מההתאחדות אל החוג לזעירים כדי לקבל עדכון לגבי סטטוס הבדיקות בעקבות הנושאים שעלו בישיבה מיום 3.8.2016 (סע' 16 ונספח 27 ל תצהיר נספח ט"ז);
פנייה מיום 4.9.2016 או בסמוך לכך מאת 16 עמותות החברות בהתאחדות, בקריאה לכינוס אסיפה כללית שלא מן המנין והצעות לסדר היום בסוגיות של "הדחת" קוסובר, אשרור מהלכי ההנהלה והעדר תוקף המכתב בחתימת קוסובר למעבר התובעת להתאחדות הרומנית (סע' 23 ונספח 29 ל תצהיר נספח ט"ז);
הזמנה מיום 5.9.2016 לישיבת אסיפה כללית שתתקיים ביום 21.9.2016 (סע' 24 ונספח 30 לתצהיר נספח ט"ז);
הגשת תלונות במשטרה כנגד התובעת : ביום 11.9.2016 למרמה , הונאה וזיוף לגבי המחאות החוג לזעירים; וביום 19.9.2016 לגבי קבלת דבר במרמה ומשיכת שיק ללא כיסוי (סע' 25 ו-29 ונספחים 31 ו-35 ל תצהיר נספח ט"ז, נספח 8 לראיות הנוספות מטעם ההתאחדות);
שאלון שהגיע מה-FCI אל ההתאחדות ב עניין התובעת ונענה (המענה נושא תאריך 19.9.2016; נספח ט' לתובענה; סע' 26 ונספח 32 ל תצהיר נספח ט"ז);
עתירה מיום 18.9.2016 של קוסובר לבית הדין של ההתאחדות ובקשתו לצו זמני כנגד כינוס האסיפה הכללית שנקבעה ליום 21.9.2016 (סע' 27 ונספח 33 לתצהיר נספח ט"ז);
דיון מיום 19.9.2016 בבית הדין של ההתאחדות (עו"ד גבי הייק (אב"ד), עו"ד בני קיסלר; עו"ד רואי נגריס) ודחיית בקשת קוסובר למתן סעדים זמניים (סע' 28 ונספח 34 לתצהיר נספח ט"ז);

38. באסיפה כללית של ההתאחדות שהתקיימה ביום 21.9.2016 אישררה האסיפה ללא מתנגדים, את מהלכי ההנהלה ובפרט את ההודעה בחתימת חברי ההנהלה מיום 18.8.2016. חברי האסיפה הצהירו כי מכתבו של קוסובר להתאחדות הרומנית בעניין מעברה של התובעת, ניתן בחוסר סמכות והוא בטל (פרוטוקול האסיפה הכללית צורף כנספח 9 לכתב התשובה).

39. ה-FCI מצדה החליטה ביום 23.9.2016 להשעות את התוב עת לתקופה של 3 חודשים (החל מיום 1.11.2016 ועד ליום 1.2.2017) (להלן: " תקופת ההשעיה") (נספח יג' לתובענה).

40. ביום 19.10.2016 הגישה התובעת לבית המשפט את ההליך הקודם ועמו בקשה לסעד זמני וכן לסעד ארעי.

41. קודם שנפנה להליך הקודם ולטענות ההליך הנוכחי, יובאו הוראות רלוונטיות מתוך תקנות ה-FCI.

סעיף 8 לתקנות ה-FCI
42. הוראות סעיף 8 ל-FCI regulations for Show Judges (להלן: " תקנות ה-FCI", "תקנות השופטים" או "התקנות") עומדות בבסיס רבים מטיעוני הצדדים. להלן הוראות אלה למעט השמטות מעטות של רכיבים שאינם דרושים ל עניין.

"GENERAL CONDITIONS FOR ADMISSION AS A SHOW JUDGE

Only those judges who are included in the list of show judges of any FCI NO [National Organization] in accordance with previous conditions are allowed to award a CACIB at international shows. The breeds which the judges from FCI contract partner are allowed to judge are clearly listed in the individual contract signed by the FCI and contract partners.
Judges who have been approved by their FCI NO but have not been judging for a period of 5 years or longer... [ הושמט – ת.א.]
Judges emigrating to a country whose national canine organization (hereafter named "NO") is not an FCI member or contract partner … [הושמט – ת.א.]
Judges emigrating from one country whose NO is member of the FCI to another one remain admitted and should be approved by the FCI NO of the new country where he has his legal residence for the breeds they had been licensed by their former FCI NO, provided that no disciplinary action is or has been taken against them.
A judge or candidate judge can only be entered in the judges list of another FCI NO, if he has been having his legal residence in the country of this new FCI NO for a minimum of twelve consecutive months. An application must be sent by these judges to the FCI NO of the new country within a maximum period of 3 years after changing legal residence. This FCI NO will then be responsible for these judges.
The FCI NO in which a show judge or candidate judge wants to be registered must – before a decision is made about including him in the judges list – ask the FCI NO where he comes from if it has any objection to this inclusion. If there is no objection, the person can be included in the list. If there is an objection, the former FCI NO will inform the new FCI NO about the reasons. The FCI NO from the country where the person wants to settle down has to respect the objection and the person concerned will not be included in its list. The judge has the right to appeal to the FCI. As long as no final decision is made, he cannot be included in the judges list of the new FCI NO. A copy of the correspondence must be forwarded to the FCI."

סעיף 8 לתקנות ה-FCI, נספח י"ב לתובענה.

43. מבין ההוראות הנזכרות לעיל, הדגישו טיעוני הצדדים בעיקר את ההוראה העוסקת בזיקה שאמורה להיות בין שופט המבקש לעבור ולשפוט מטעם מדינה אחרת ("מדינת יעד") לבין אותה מדינת יעד; ואת ההוראה המתייחסת להתנגדות אפשרית של המדינה ממנה חפץ השופט לעבור (הצדדים כינו מדינה כזו לעתים: " מדינת המקור").

ההליך הקודם
44. בהליך הקודם (ה"פ (מחוזי ת"א) 22401-10-16) עתרה התובעת לסעד הצהרתי לפיו החלטת ההתאחדות מיום 11.8.2016 לגבי השעייתה מתפקידי שיפוט היא בטלה ומבוטלת. כן עתרה התובעת לסעד הצהרתי לפיו היא זכאית לשפוט לפי כל דין בכל מסגרת שיפוטית שאינה ישראל, לרבות במסגרת ההתאחדות הרומנית לכלבנות.

45. בדיון שהתקיים בהליך הקודם נקבע כי אין באפשרותו של בית המשפט ליתן סעד בעניין זכאות לשפוט בכל מסגרת שיפוטית שאינה ישראל (לרבות ההתאחדות הרומנית) , בהעדר סמכות של בית המשפט להתייחס לתנאי זכאות של מסגרות אחרות שאף אינן צד לדיון.

אשר לסעד הנוגע להחלטת הנהלת ההתאחדות מיום 11.8.2016 צוין, כי התובעת עצמה הודיעה לנתבעת עוד קודם לאותה החלטה על הפסקת שייכותה כשופטת כלבים להתאחדות וממילא, הסוגיה שעל הפרק היא ההשלכה האפשרית שיש להחלטת 11.8.2016 על החלטת ה-FCI בסוגית מעמדה של התובעת (להבדיל מסוגיית פעילות של התובעת כשופטת מטעם ההתאחדות).

46. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלת הקֶשר בין החלטת ההתאחדות מיום 11.8.2016 לבין החלטת ההשעיה של ה-FCI. לתובעת ניתנה הזדמנות לבחון האם ביכולתה לחזק ולבסס את טענתה בעניין קשר כאמור.

47. בדיון נוסף שהתקיים בהליך הקודם התברר בין השאר כי בראשית חודש פברואר 2017, עם סיום תקופת ההשעיה, ניתנה החלטה של ה- FCI לפיה המעבר של התובעת מרשימת השופטים של ההתאחדות הישראלית אל ההתאחדות הרומנית "is not validated" (החלטת ה-FCI מיום 1.2.2017 צורפה כנספח יד' לתובענה ונספח 10 לתשובה).

48. בית המשפט הביא בפני התובעת קשיים לכאוריים בתובענה כפי שהוגשה ונתן המלצתו להביאה לכדי סיום. בהמשך ולאחר הגשת מסמכים נוספים כאלה ואחרים, נמחק ההליך הקודם ללא הכרעה לגופו של עניין ותוך פסיקת הוצאות (פסק דין מיום 18.5.2017 והחלטות מהתאריכים 18.5.2017, 25.5.2017, 21.6.2017).

49. התובעת הגישה עתירה מנהלית כנגד ההתאחדות (עת"מ (מחוזי ת"א) 39569-07-17) וזו סולקה על הסף וללא דיון בהעדר סמכות עניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בה (פסק דין מיום 3.10.2017, כב' השופט שוחט). או אז הוגשה התובענה הנוכחית.

עמדת התובעת בהליך הנוכחי
50. במסגרת התובענה הנוכחית טוענת התובעת כי ה-FCI מאפשר למדינת המקור להביע התנגדות ולהטיל וטו על מעבר למדינת יעד וכי ההתאחדות מביעה התנגדות למעבר התובעת לשפוט מטעם ההתאחדות הרומנית אך זאת ללא הצדקה עניינית אלא ממניע של רדיפה ונקם אישי כלפיה וכלפי בן זוגה "שהתיר לה לצאת לשפוט מחוץ לישראל".

51. התובעת תוקפת את מה שהיא מכנה 'ההחלטה מיום 19.8.2016' וטוענת כי ההתאחדות עשתה שימוש פסול בזכות הווטו המוקנית לה לפי תקנות ה-FCI. לטענת התובעת, החלטת ההתאחדות וטעמיה אינם עומדים במבחני סמכות, סבירות ומידתיות . נטען כי מעבר של התובעת להתאחדות הרומנית אינו פוגע באינטרס כלשהוא של ההתאחדות.

52. עוד טוענת התובעת כי במענה לשאלון ה-FCI העבירה ההתאחדות ל- FCI "דיסאינפורמציה" כדי להכשיל את התובעת ואת ה- FCI. לשיטת התובעת, החלטות ה-FCI ב עניין השעייתה ואי אישור המעבר להתאחדות הרומנית, התקבלו בשל הטעייה "גסה וזדונית" של ההתאחדות במענה לשאלון.

53. התובעת אינה מתנגדת להדרתה מההתאחדות הישראלית אולם טוענת כי אין הצדקה להחלטה להתנגד למעבר ה לשפוט מטעם מדינה אחרת. זאת, גם אם ההתאחדות מתעקשת להשעות את התובעת בתחומי סמכותה שלה וגם אם נצא מהנחה ש קיימת סמכות להשעיה חרף ההתפטרות שקדמה לה.

54. ממשיכה התובעת וטוענת, כי לא הוכחו עד כה ההאשמות כלפיה ב עניין החוג לזעירים ; האשמות, אשר לו היו מועלות בבית הדין של ההתאחדות, היו יכולות לדידה אולי לבסס השעיה מטיפול בעניני כספים אך לא משיפוט.

55. התובעת עתרה כי בית המשפט יבחן את החלטת הנתבעת "ברכיב הנ"ל" אשר לשיטתה מונע ממנה לעבור לשפוט במדינה זרה.

ברמה האופרטיבית, עתרה התובעת במסגרת המרצת הפתיחה לביטול מסמך ההחלטה/ההצהרה מיום 19.8.2016 בו מובעת התנגדות לכך שהתובעת תכלל ברשימת השופטים של ההתאחדות הרומנית לכלבנות; לקביעה כי ההתאחדות הטעתה בכוונה את ה- FCI ו כי עליה לתקן את תשובותיה לשאלון של ה-FCI; לקביעה כי החלטת האסיפה הכללית של ההתאחדות מיום 21.9.2016 המאשררת את החלטות ההנהלה , אינה מקימה להתאחדות זכות להטיל וטו על מעבר התובעת לשפוט מטעם ההתאחדות הרומנית; לצו המורה להנהלת ההתאחדות לאשר את מעבר התובעת להכלל ברשימת ההתאחדות הרומנית לכלבנות או להסיר את התנגדותה לכך, ולהודיע על כך ל- FCI; לדיון במעמדה של התובעת בהתאחדות ולהגדרתו בברור לצורך דיווח על כך ל-FCI.

עמדת הנתבעת ( ההתאחדות) בהליך הנוכחי
56. בתשובת ההתאחדות להמרצת הפתיחה נטען בין היתר כי יש לסלק את התובענה הן על הסף והן לגופה. ההתאחדות טענה כי יש מספר טעמים לסילוקה של התובענה על הסף ובהם כי הסעדים המבוקשים בה הם תאורטיים, לפי שבכל מקרה וגם אם ההתאחדות תסיר את התנגדותה, עדיין לא תוכל התובעת לשמש כשופטת מטעם הארגון הרומני , לאור אי עמידה בתנאים נוספים של ה-FCI; מיצוי עילה בהליכים הקודמים; שיהוי; חוסר תום לב וחוסר נקיון כפיים; ושימוש לרעה בהליכי בית משפט.

57. לגופם של דברים טוענת ההתאחדות, כי התנגדותה למעבר התובעת לשיפוט מטעם ההתאחדות הרומנית נעשתה כדין ובאופן מוצדק ואף מתחייב בנסיבות העניין, בשים לב למה שההתאחדות מכנה "התנהלות נפסדת" של התובעת במסגרת ההתאחדות, תוך "מעילה חמורה" במעמד שהוקנה לה מטעם ההתאחדות ובתפקידה כשופטת. התנהלות זו, כך נטען, מעלה חשדות חמורים לא רק לגבי אי ־סדרים כספיים נרחבים תוך ניצול מעמד התובעת בהתאחדות, אלא גם עבירות מקצועיות בתחום הגזע (כמו ביצוע מבחני התאמה לגידול ללא דיווח), באופן החוטא לרף ההתנהגות המצופה משופט ו לאמות מידה של יושרה, טוהר מידות ונקיון כפיים הנדרשים ממי שממלא תפקיד שפיטה. ההתאחדות טוענת כי ה"פרשה" הסבה נזקים ופגעה בעולם הכלבנות בישראל, לרבות פגיעה בתדמית הכלבנות הישראלית.

58. לטענת ההתאחדות, עם היוודע החשדות החמורים, ניסתה התובעת להקדים תרופה למכה, למלט את עצמה ולחמוק ממתן הדין במוסדות ההתאחדות בגין החשדות החמורים, וביצעה ביום 1.8.2016 מהלכים בהולים שנועדו להכשיר את השטח למעבר לשיפוט ברומניה, תוך הסתייעות בבן זוגה, באופן פסול ותוך ניגוד עניינים משווע שלו. ההתאחדות מוסיפה כי ההתנהלות הפסולה לא צלחה. אישורו של קוסובר למעבר ניתן ללא סמכות, תוך חריגה מכללי זכויות חתימה ותוך ניגוד עניינים היורד לשורש העניין. משכך הודיעה והבהירה ההתאחדות כי האישור שנתן קוסובר למעבר זוגתו מבוטל מעיקרו וחסר תוקף, וכי – בהתאם לסמכותה לפי סע' 8 לתקנון השופטים – היא מתנגדת להעברת התובעת לרשימת השופטים ברומניה. ההחלטות אושררו ברוב מיוחד באסיפה הכללית של ההתאחדות ביום 21.9.2016.

הערות דיוניות; המחלוקות בהתאם להסדר שהתקבל; סדר הדיון
59. בהחלטת כב' השופט נפתלי שילה מיום 28.1.2018, חויבה התובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעת. לאחר שהופקדה הערובה, נקבע התיק לדיון מקדמי והוגשה תשובה להמרצת הפתיחה.

60. ביום 26.6.2018 התקיים דיון ארוך בנוכחות הצדדים ובאי כוחם ובו צומצמה יריעת המחלוקת לכדי הסוגיות הבאות:
טענת ההתאחדות כי הסעדים המבוקשים ע"י התובעת הם תאורטיים ואין להדרש אליהם, שכן לנוכח תנאי ה-FCI, בכל מקרה לא יכולה התובעת לעבור לשפוט במסגרת ההתאחדות הרומנית.
גם אם נניח לצורך הדיון שהיה בסיס להחלטת ההתאחדות להשעות את התובעת ואף לשלול את מעמדה כשופטת בישראל, האם מן הדין הוא שההתאחדות תתנגד לשיפוט של התובעת מטעם מדינה אחרת באופן שימנע זאת מהתובעת בהינתן תקנות ה-FCI. בגדר סוגיה זו עלו בין השאר טענות התובעת בדבר העדר סמכות, סבירות ומידתיות וטענות ההתאחדות בעניין אי התערבות בהחלטות גופים מקצועיים-וולונטריים ובעניין אי מיצוי הליכים פנימיים.

61. הצדדים הגישו ראיות נוספות (על אלה שצורפו לתובענה ולתשובה לתובענה) וביום 12.12.2018 התקיים דיון בו נחקרו המצהירים: מטעם התובעת – התובעת עצמה ומר סטפנסקו. מטעם ההתאחדות – ד"ר ג'רסי. בישיבה נפרדת מיום 2.1.2019 סיכמו הצדדים את טיעוניהם.

62. בהינתן דברים שנאמרו בדיונים לגבי הליך פשיטת רגל של התובעת, התבקשה הבהרה בעניין סטטוס הליך חדלות הפירעון ואישור הגורמים הרלוונטיים להמשך ניהול התובענה. פסק דין זה ניתן לאחר שהוגשה לתיק החלטתו מיום 5.3.2019 של בית המשפט של פשיטת רגל (פש"ר 34378-07-18) להתיר לתובעת (בתנאים) את המשך ניהול התובענה דנן.

63. הדיון להלן יחל, מטבע הדברים, בבחינת הטענה המקדמית של ההתאחדות לגבי תאורטיות הסעד המבוקש ע"י התובעת. לאחר האמור ובמידת הצורך (היינו – בכפוף למסקנות הדיון בטענה המקדמית), יבחנו טיעונים נוספים.

סעד תאורטי
עמדת ההתאחדות
64. ההתאחדות טוענת כי בניגוד לאשר מצטייר מהתובענה, התנגדותה למעבר אינה המכשול היחיד העומד בין התובעת לבין שיפוט מטעם ההתאחדות הרומנית. לשיטת ההתאחדות, טענה זו של התובעת היא שגויה , כאשר בפועל, גם אם ההתאחדות תשנה את עמדתה, לא תוכל התובעת לקבל את מבוקשה. הטעם לכך, לדידה של ההתאחדות, הוא שעמדת ארגון הכלבנות במדינת המקור ה יא רק אחד מהתנאים של ה-FCI למעבר שופט בין מדינות ; וקיימים תנאי סף נוספים של ה-FCI אשר התובעת אינה עומדת בהם , ובכלל זאת – כי השופט יהא תושב מדינת היעד מהלך 12 חודשים רצופים לפחות וכי עברו של השופט יהיה נקי מבלי שננקטו כנגדו הליכים משמעתיים.

בתשובה להמרצת הפתיחה, שהוגשה בחודש מאי 2018, נטען כי בחודש אוגוסט 2018 צפוי ה-FCI אף להקשיח את התנאי הנוגע למגורים, כך ששופט ידרש להראות קיום זיקות ממשיות למדינת היעד. ההתאחדות טענה כי הקשחה זו בתנאי ה- FCI צפויה לסתום את הגולל על אפשרות התובעת לעבור לשפוט מטעם ההתאחדות הרומנית, בשים לב לכך שהתובעת אינה תושבת רומניה (אלא בעלת אזרחות בלבד) ואף תלוי ועומד כלפיה מזה זמן, צו עיכוב יציאה מהארץ בהיותה חייבת מוגבלת באמצעים.

ההתאחדות טוענת כי בית המשפט לא יזקק לתובענה שהסעד המבוקש בה הוא אקדמי ותאורטי; וכי לפי שמעבר של התובעת לשיפוט מטעם ההתאחדות הרומנית (או מטעם כל ארגון מדינתי אחר) לא יתאפשר ממילא, הסעדים תאורטיים בלבד והתובענה מתייתרת.

עמדת התובעת
65. התובעת דוחה את הטענה כי בכל מקרה צפוי לה קושי לקבל את אישור ה-FCI למעבר לשפוט מטעם ההתאחדות הרומנית לכלבנות ואת טענת ההתאחדות כי ב של כך הסעד המבוקש על ידה תאורטי.

התובעת הצביעה על מכתב שהתקבל אצלה מאת ה- FCI וממנו עולה לטעמה, כי ההחלטה שלא לאשר את המעבר נעוצה בהתנגדותה של הנתבעת . כן הצביעה התובעת על קיומה של תמיכה מצד ההתאחדות הרומנית לקבלתה. בשלב הסיכומים טענה התובעת כי בהעדר התנגדות של ההתאחדות הישראלית , ה-FCI "מוכרח לאשר את המעבר" (עמ' 165 ש' 24), כי ההתנגדות היא החוצץ בין הגבולות הבינלאומיים (עמ' 165, ש' 25) וכי לולא כן , לא היתה ההתאחדות עומדת על התנגדותה (עמ' 166 ש' 11-8).

במקביל לאמור נטען כי יש לראות את התובעת כמי שעומדת בתנאי ה-FCI, תנאי זיקת התושבות בפרט.

האם ה-FCI מחוייב לאשר את מעבר התובעת ככל שתוסר התנגדות ההתאחדות ?
66. לנוכח מסקנות הדיון כפי שתומצתו לעיל ויפורטו בהמשך, אין משמעות של ממש לטענת התובעת כי בהעדר התנגדות של ההתאחדות "מוכרח" ה- FCI לאשר את המעבר. הטענה אינה משליכה על תוצאות הדיון ו משכך נדרש אליה אך בקצרה כמפורט להלן.

הוראות סעיף 8 לתקנות ה-FCI אינן תומכות בטענת התובעת כי בהעדר התנגדות של ההתאחדות, ה- FCI "מוכרח לאשר את המעבר".

הוראות אלו שצוטטו לעיל ואשר מדברות בעד עצמן, כוללות גם דרישות אחרות, לרבות ובפרט דרישה כי שופט יכול להכלל ברשימת שופטים של מדינת היעד רק לאחר 12 חודשים עוקבים ("מינימום") של "legal residence" במדינת היעד.

ככל שטענת התובעת היא במשתמע כי בהעדר התנגדות של מדינת המקור, אי-התקיימות הדרישות האחרות לא תבוא כלל לידיעת ה- FCI, הרי שברי כי מדובר בטענה שאין להשמע לה. בית המשפט לא יתן ידו ולא יבסס קביעות , על אפשרות או כוונה של מי מהצדדים להעלים מידע מהארגון הבינלאומי.

במסגרת דיון מקדמי טענה התובעת כי לא ניתן להגיע למסקנה שקיימים קשיים בקיום תנאים אחרים, וזאת לנוכח עמדת ה-FCI עצמה. התובעת הפנתה לדוא"ל מיום 24.5.2017 מגורם שכונה ע ל ידה – יו"ר מזכירות ה-FCI (נספח טו' לתובענה; התואר באנגלית שצוין בדוא"ל הוא: " FCI Executive Director"). מדוא"ל זה מבקשת התובעת ללמוד כי העדר אישור ההתאחדות הישראלית הוא אבן הנגף היחידה.

טענה זו לא נזכרה בשלב הסיכומים. מכל מקום, עיינתי במכתב אליו הפנתה התובעת ולא מצאתי בו את המבוקש על ידה . ראשית, מדובר במכתב מענה לפנייה של ב"כ התובעת אולם הפנייה עצמה אינה חלק מהנספח שצורף לתובענה (ו לא בוצעה הפנייה למקום אחר בו צורפה) כך שיש קושי לקרוא את המסמך בהקשרו. שנית, תוכנו המלא של המכתב אינו עולה בקנה אחד עם מהות הטיעון של התובעת (וכן עם טיעון נוסף אותו העלתה בהקשר אחר ויבחן בהמשך).

כעולה מהדוא"ל, המסמך מתייחס לנסיבות הקונקרטיות בהן התאחדות מדינת המקור הציבה התנגדות. בדוא"ל נכתב כי ההחלטה להרשות או לא להרשות את המעבר התקבלה ע"י ההתאחדות הישראלית, כי במקרה בו התאחדות מקומית מתנגדת למעבר, יכול שופט להגיש ערעור ל-FCI על ההחלטה ה מתנגדת של ההתאחדות המקומית, והערעור יבחן. ממשיך נציג ה-FCI וכותב כי כך קרה במקרה דנן. מצוין כי לפי אלה שהיו אחראים על בחינת המקרה של התובעת, המכתב של קוסובר שנשלח אל ההתאחדות הרומנית ו נחתם ע"י קוסובר בלבד, מנוגד לתקנות ההתאחדות ולדין, בהתאם למידע שהתקבל מההתאחדות.

על רקע האמור, לא מצא לנכון ה-FCI להתערב בעמדת ההתאחדות שהודיעה על התנגדות למעבר של התובעת להתאחדות הרומנית. ואכן, בנסיבות כאלה המעבר אינו יכול להתבצע. המכתב אינו מציין באופן פוזיטיבי כי לולא קושי זה, היה המעבר מאושר. נראה כי הן סוגיית התושבות של התובעת והן סוגיות אחרות הנזכרות בסעיף 8 לתקנות ה- FCI, כלל לא נבחנו וממילא לא גובשה לגביהן עמדה. פרט למכתב זה אין ראיות ישירות מ ארגון ה-FCI לגבי כוונת ו ובוודאי לגבי עמדת ו בהינתן כללי הארגון המעודכנים.

זיקת התושבות
67. בכל הנוגע לזיקת התושבות, החלק הרלוונטי בסעיף 8 לתקנות ה-FCI קובע כך:

"A judge or candidate judge can only be entered in the judges list of another FCI NO, if he has been having his legal residence in the country of this new FCI NO for a minimum of twelve consecutive months".

68. בסופה של שמיעת הראיות דומה כי אין חולק שבכל מועד הרלוונטי לתובענה זו, התובעת הינה והיתה תושבת ישראל וכן כי היתה תושבת ישראל אף בתקופה של 12 חודשים רצופים שקדמו לכל מועד אשר רלוונטי להליך ( דוגמאות לראיות למסקנה זו יובאו בהמשך ).

התובעת טוענת למעשה, כי במקביל לכך, יש לראותה גם כבעלת תושבות ( residence) של רומניה.

69. אין זה ברור שהמונח הרלוונטי בסעיף 8 לתקנות ה-FCI – המונח residence"" – מאפשר תושבות בשני מקומות. מביטויים שונים הכלולים בסעיף הנ"ל עולה לכאורה , כי הנחת המוצא של הארגון אינה מתיישבת עם טענת תושבות בשתי מדינות במקביל.

כך לדוגמא, ההוראות העוסקות במעבר שופט מהתאחדות כלבנית לאומית אחת לאחרת, מתחילות במלים: " Judges emigrating from one country whose NO is member of the FCI to another one". כלומר – עסקינן במקרה של "הגירה" ("emigrating").

באותו סעיף גם נכתב שבקשת שופט לעבור להתאחדות כלבנית של מדינת היעד, חייבת להיות מוגשת בתוך 3 שנים משינוי התושבות ממדינה אחת לרעותה: " An application must be sent by these judges to the FCI NO of the new country within a maximum period of 3 years after changing legal residence.". התקנה מתייחסת להחלפת מקום תושבות ("changing legal residence") ואינה נוקטת במונחים שיכולים להתיישב עם הקניית תושבות של מדינה אף מבלי לחדול להיות תושב של מדינה אחרת.

70. מכל מקום, הדין הראייתי הולך אחר הדין המהותי ועל בעל דין להוכיח טענה המקדמת את עניינו (ר' למשל ע"א 135/16 המוסד לביטוח לאומי נ' רוזנטל (7.3.2017); ע"א 9178/12 המכללה האקדמית הערבית לחינוך חיפה נ' ח'יר (24.9.2015); ע"א 1333/14 מיטרי נ' עו"ד דוברונסקי (28.7.2015); רע"א 3542/10 מדינת ישראל - אגף מכס ומע"מ נ' זייתון תעשיות שמנים בע"מ (18.5.2014); ע"א 9096/11 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות נ' ג'בארין (10.7.2012)).

משהובאו בהליך ראיות מספקות לשכנע כי התובעת היתה ועודנה תושבת ישראל בכל מועד רלוונטי (ר' להלן), מוטל הנטל אל התובעת להראות כי היתה תושבת רומניה, במובן מונח זה בתקנות ה- FCI, במועדים המקיימים את הוראת סעיף 8.

71. את העיון הראייתי ניתן להתחיל בהצהרת התובעת עצמה, בהליכים אלה ממש, כי היא תושבת ישראל. התובעת לא הצהירה כך בעניין רומניה.

וזו לשון סעיף 1 לתצהירה של התובעת מיום 18.10.2016 אשר הוגש לתמיכה הן בהליך הנוכחי והן בהליך הקודם: "אני תושבת ואזרחית ישראל, ומחזיקה גם באזרחות רומנית".

לו היתה התובעת גם תושבת רומניה, הדעת נותנת כי הדבר היה בא לידי ביטוי במסגרת המשפט הפותח. ודאי כך כאשר ההליך עוסק במעבר של התובעת לשיפוט ברומניה וכאשר סוגיית התושבות ברומניה היא אחד התנאים למעבר כזה.

72. גם בהמשך התצהיר, כאשר התייחסה התובעת לרצונה לעבור לשפוט ברומניה, היא הצהירה כי היא עושה כן לנוכח אזרחותה הרומנית ולא הזכירה טענה בעניין תושבות: "והיות ואני מחזיקה באזרחות רומנית ונוכח העובדה כי אני שופטת מוכרת ומוערכת.... התכוונתי לפעול כדי להתקבל כשופטת מטעם ההתאחדות הרומנית לכלבנות..." (סע' 8 לתצהיר).

73. הנה כי כן, התובעת מעידה על עצמה כי היא תושבת ישראל וכי כוונתה להתקבל כשופטת מטעם ההתאחדות ברומניה, נסמכה על היותה אזרחית רומניה (ולא על תושבות בה).

בתובענה גם נטען כי ה-FCI מאשר מעבר של שופט ממדינת המקור למדינת יעד אם השופט הוא בעל "אזרחות" של אותה מדינה זרה והיא מעוניינת לקבלו (סע' 4 עמ' 5 לתובענה).

74. יתכן כי התובעת אינה מבחינה בין אזרחות לבין תושבות; כך עלה לכאורה מחקירתה:

"כב' הש' אברהמי: מבחינת גברתי איפה שיש אזרחות שם מקום מגוריה? אם יש לה שלוש אזרחויות,
ת: כן.
כב' הש' אברהמי: ארבע אזרחויות, היא גרה בכל המקומות.
ת: נכון, כן"

עמ' 98 ש' 5-1.

מהחקירה נחזה כי התובעת סבורה שמקום מגורים הוא מקום תושבות וכי קיימת חפיפה בין אלה לבין קיומה של אזרחות. אולם, העובדה שהתובעת סבורה כי המונחים residence"" ואזרחות הם חופפים, אינה מאיינת את קיומה של הבחנה בין אלה. לא בוצעה הפנייה לבסיס משפטי לטענה שאדם נחשב כמתגורר או כתושב של כל מדינה אשר הוא אוחז באזרחותה.

75. נתונים שהובאו בהליך מלמדים על זיקתה של התובעת לישראל ותואמים את הצהרתה של התובעת, במובן זה שהם תומכים בהיותה תושבת ישראל בכל מועד רלוונטי.

בכלל האמור ניתן לציין כדלקמן: התובעת מתגוררת עם בן זוגה בישוב צופית בישראל (עמ' 94 ש' 20-17; הכתובת מהווה גם כתובתו של החוג לזעירים, נספח 7 לראיות הנוספות מטעם ההתאחדות), כאשר קודם לכן התגוררו יחדיו בהוד השרון וברעננה (עמ' 94 ש' 23); בתה של התובעת מתגוררת בישראל, באותו ישוב (צופית); לתובעת חובות והיא נתונה מזה שנים בהליכים משפטיים לנוכח חובותיה; כלפי התובעת עמד צו עיכוב יציאה מהארץ מטעם לשכת ההוצאה לפועל באופן שאיפשר לה לצאת מהארץ רק לאחר קבלת היתר ובתנאי שתעמיד ערבים לחובותיה; כיום נמצאת התובעת בהליך פשיטת רגל ואף בו היא נתונה תחת צו עיכוב יציאה מהארץ ואינה רשאית לצאת מגבולותיה מבלי לקבל היתר, קל וחומר אין היא יכולה (ולא היתה יכולה לאורך כל השנים הרלוונטיות לענייננו) להעתיק את מקום מגוריה לארץ ניכר ללא קבלת אישור או ללא הפרת החוק (עמ' 90 ש' 27-11), אישור שלא נתבקש ולא ניתן. בחקירתה אישרה התובעת כי היא מתגוררת בישראל (עמ' 90 ש' 29-28).

76. התשתית הראייתית תומכת במסקנה, שאינה שנויה במחלוקת של ממש , כי התובעת היתה ו עודנה תושבת ישראל ו כי היתה תושבת ישראל אף בתקופה של 12 חודשים רצופים שקדמו לכל מועד רלוונטי.

77. התובעת טענה כי בנוסף לכך היא התגוררה ומתגוררת ברומניה ו מבחינתה היא מתגוררת בשתי המדינות (עמ' 97 ש' 28-26).

ראינו כי אין זה ברור שהמונח הרלוונטי בסעיף 8 לתקנות ה-FCI ("residence") מאפשר תושבות בשני מקומות. כן עמדנו על כך שהנטל להראות כי התובעת היתה תושבת רומניה במובן מונח זה בתקנות ה- FCI, במועדים המקיימים את הוראת סעיף 8 , מוטל עליה. לכך נעבור עתה.

78. התובעת לא הוכיחה כיצד מתפרש המונח "תושבות" בדין הבלגי (החל על תקנון ה-FCI, מוצג נ/1) ומתי יחשב אדם כתושב מבחינת דין זה. ככל שמועלית טענה שיש לדין הרומני חשיבות בעניין זה, הרי שאין ראיות הולמות (גם) ב עניין הדין הרומני. עדותו של מר סטפנסקו לגבי הבנתו את המונח תושבות לצורך סעיף 8, רחוקה מלשמש ראייה של ממש ב עניין הדין הבלגי, הדין הרומני או אף פרשנות נוהגת של כללי ה- FCI ככל שזו שונה מדינים אלה ( לעניין עדות זו, ר' להלן ).

79. התשתית הראייתית שהובאה (ולא הובאה) אינה מבססת תושבות של התובעת ברומניה. בכלל האמור, לא נמסרה כתובתה של התובעת ברומניה, התובעת לא יכולה היתה לציין תאריכים בהם גרה ברומניה, לא הוגשו מסמכים ללמד על צריכת חשמל, מים או צריכה אחרת שיש בה כדי ללמד על שהות בפועל ברומניה, אף לא דבר. בעדותה אישרה התובעת כי אינה משלמת מסים ברומניה (עמ' 94 ש' 6-5). בעלות (נטענת) בנכס מקרקעין במדינה מסוימת, כשהיא עומדת בפני עצמה, אינה מלמדת על תושבות. כך גם אחיזה בתעודת זהות של מדינה מסוימת – דבר המעיד על אזרחות, אך לאו דווקא על תושבות.

כל זאת, כאשר ראינו שהראיות מלמדות על זיקה פוזיטיבית לישראל, לרבות מגורים בישראל עם בן זוגה מזה עשרות שנים, מגורי בתה בישראל, הליכים משפטיים לרבות הגבלות על יציאה מהארץ, ועוד.

80. ניתן להוסיף כי אם היתה מתקבלת עמדת התובעת שיש והיתה לה תושבות ברומניה במקביל לתושבותה בישראל (והיתה מוכחת עמדת ה-FCI ב עניין זה), הרי שלפי עדות התובעת עצמה, תושבותה ברומניה נכונה מזה שנים רבות (עמ' 92 ש' 12 – עמ' 94 ש' 4). ככל שכך, התובעת לכאורה אינה עומדת בדרישת תקנות ה- FCI לפיהן יש להגיש בקשה לעבור מהתאחדות לאומית אחת לאחרת, לא יאוחר מ-3 שנים לאחר החלפת התושבות. מכל מקום, עמדת התובעת ב עניין תושבות ברומניה לא בוססה.

81. הערות:

תקנות ה-FCI עודכנו תוך כדי ההליך באופן שיכול להיות רלוונטי לענייננו. השינוי – אותה "הקשחה צפויה" לה טענה ההתאחדות עוד קודם לכן – נכנס לתוקף ביום 1.12.2018 (עמ' 15 ש' 27 – עמ' 16 ש' 6, מוצג נ/1). לאחר השינוי קובעת תקנה 64.1 כדלקמן:

"In case the country of the Legal residence of a natural person cannot be determined according to Enclosure A of these Statutes and article 2.1 of the Standing Orders, the following criteria are taken into consideration in a descending order of priority:
a) the country of the Legal residence is the country where a natural person spends most of his time;
b) the country of the Legal residence is the country where a natural person has his centre [כך במקור] of relationships;
c) the country of the Legal residence is the country for which a natural person is considered to be resident for tax purposes."

הצדדים לא ציינו מהן ההוראות הנזכרות בתקנה זו (Enclosure A ו- article 2.1 of the Standing Orders) כך שאין אלא להניח כי הוראות אלה אינן משנות לענייננו (או שהן חלק מהוראות שכבר הובאו לעיל). לגופן של ההוראות החדשות, ניכר כי אלה תומכות, לנוכח הנתונים הידועים לגבי התובעת ונזכרו לעיל , בהיותה של התובעת במועדים הרלוונטיים תושבת ישראל ולא תושבת רומניה.

אינני מוצאת לקבל את טענת ההתאחדות, ככל שהועלתה כזו, כאילו התנאי של 12 חודשים עוקבים של תושבות במדינה מסוימת, כולל או מגלם דרישה שאדם לא יעזוב את אותה מדינה מהלך כל אותה תקופה. ככלל, אדם נחשב כתושב מדינה פלונית גם כאשר הוא יוצא מעת לעת את גבולותיה. קריאה כזו של התנאי אינה סבירה ולא מצאתי לה הצדקה. עם זאת, אין באמור כדי לשנות את תוצאות הדיון.

מר סטפנסקו כיבד את הצדדים ובית המשפט במתן עדות. סטפנסקו הוא מכר של התובעת מזה שנים רבות (עמ' 31 ש' 18-15) וחבר קרוב שלה ושל בן זוגה קוסובר (עמ' 68 ש' 16-14). התובעת מוזמנת לא ירועים אישיים במשפחתו (עמ' 31 ש' 9-7).

משמיעת העדות נראה כי לא ניתן לתת לה משקל של ממש לצרכי ההליך הנוכחי. להלן יובאו דוגמאות.

כאשר הופנה העד בחקירתו הנגדית לדרישת התושבות של 12 חודשים עוקבים לפחות במדינת היעד, השיב כי הוא סומך על הצהרתה בעל פה של התובעת שאמרה לי כי היא מקיימת תנאי זה ; כן העיד כי התובעת אמרה לו שלא היתה תושבת ישראל באותו זמן ("official residence she say not") וכי הוא מאמין כאשר דבר כזה נאמר לו (עמ' 50 ש' 26-17). כידוע, התובעת היתה בכל עת רלוונטית תושבת ישראל.

כאשר עומת העד עם העובדה, שיתכן כי לא היתה ידועה לו, כי בכל מועד רלוונטי היה תלוי ועומד כנגד התובעת צו עיכוב יציאה מהארץ, השיב תחילה כי הדבר הוא באחריותה של התובעת והוא אינו משנה את דעתו בסוגיה (עמ' 53 ש' 23-13; ור' הערה בעניין זה בהמשך).

העד אישר כי ידע שההתאחדות טוענת שהמכתב בחתימת קוסובר הוצא בחוסר סמכות משלא נחתם ע"י שני אנשים (עמ' 69 ש' 23-16) והעיד שסבר שטענה זו אינה נכונה וכי הדרישה לשתי חתימות מתייחסת רק לסוגיות כספיות. כיצד הגיע למסקנתו זו? על סמך דברים שנאמרו לו ע"י התובעת (עמ' 70 ש' 8). העד הוסיף כי דיבר על כך גם עם "מישהו" (" somebody") מישראל באחת מתערוכות הכלבים (עמ' 70 ש' 10-8). משנשאל האם בדק את העניין בעצמו, האם ראה את תקנות ההתאחדות, או הסתפק במה שנאמר לו, השיב העד כי ביקש מהתובעת תרגום רשמי של ההוראות הרלוונטיות כדי שיוכל לראות זאת בעצמו (עמ' 70 ש' 16-13). אין ראייה לבקשה כזו ובכל מקרה, בחקירתו הנגדית שהתקיימה בחודש דצמבר 2018 השיב העד כי טרם קיבל את התרגום (עמ' 70 ש' 20-17).

ביום 18.8.2016 קיבל העד מכתב רשמי ומפורט של ההתאחדות הישראלית לגבי בטלות מכתבו של קוסובר מיום 1.8.2016 בשל העדר חתימה נוספת. לאחר קבלת מכתב רשמי כזה לא מצא העד לנכון לעשות דבר פרט לשיחה נוספת עם התובעת, ידיד תו, שחזרה על עמדתה הקודמת. הוא הגיע למסקנה כי החלטת הנהלת ההתאחדות הישראלית "is wrong and illegal" מתחילתה ועד סופה (עמ' 72 ש' 29-4). הוא לא פנה להתאחדות הישראלית, כלומר – לארגון הכלבני של מדינת המקור ששלח לו מכתב רשמי, והעיד כי לא היה לו אמון בהתנהלות (עמ' 73 ש' 16-7). בחקירה חוזרת הוסיף כי לנוכח הכרותו רבת השנים עם התובעת, הבנתו את מכתב ההתאחדות מיום 18.8.2016 היתה שמדובר ב"מלחמה", ב עניין פנימי , והעדיף שלא להשיב ולהמתין לקבלת עמדת ה- FCI (עמ' 84 ש' 23-5; עמ' 85 ש' 14-9).

העד אישר כי גם ברומניה יש פרוצדורות בעניין קבלה לשיפוט וכי יו"ר התאחדות אינו יכול לקבל החלטה ב עניין זה בגפו (עמ' 47 ש' 13). כאשר הופנה לכך שבתצהירו נכתב: I ACCEPTED Yolanda's request immediately"" [ההדגשה במקור – ת.א.] והובעה תמיהה, אמר העד כי כוונתו בתצהיר היתה רק כי הוא קיבל את מסמכי ההעברה ולא כי קיבל את בקשת המעבר לגופה (עמ' 58 ש' 17-2). מדובר בפרשנות מוקשית שאינה מתיישבת בנקל עם לשונו ורוחו של התצהיר (לרבות הדגשת המילה "accepted" ע"י שימוש באותיות "גדולות" (CAPITAL)). ניתן גם להפנות לכך שבמכתב ששלח העד אל ה- FCI ביום 5.10.2016 (קרי, סמוך למועד הא ירועים), כתב שהתובעת שופטת מטעם ההתאחדות הרומנית מאז יום 1.8.2016 (נספח C לתצהיר העד). הגירסה שבמכתב מיום 5.10.2016 מתיישבת עם לשון תצהירו של העד וכן עם דברי קוסובר בישיבת ההנהלה מיום 3.8.2016 לפיהם התובעת "התקבלה כשופטת בהתאחדות רומניה", ו-"מופיעה מזה שלושה ימים כשופטת רומניה" (נספח 2 לראיות הנוספות מטעם ההתאחדות).

האמור אינו אלא דוגמאות. יוער כי אפילו עד זה אישר , לאחר כמה שאלות, כי לו ידע בזמן אמת על קיומו של צו עיכוב יציאה מהארץ היוצר קושי במעבר ממדינה למדינה ויכול להשפיע על סוגיית התושבות, היה מביא זאת בחשבון (עמ' 54 ש' 7 – עמ' 55 ש' 3).

מסקנת ביניים
82. מן המקובץ עולה כי הוכח שהתובעת היתה בכל עת רלוונטית תושבת ישראל בעוד לא הוכח כי היתה תושבת רומניה במועדים רלוונטיים.

במצב דברים זה ניתן לראות טעם בטענת ההתאחדות כי לנוכח הוראות סעיף 8 לתקנות ה- FCI, גם אם ההתאחדות הישראלית לא תביע התנגדות לכך, צפוי לתובעת לכאורה קושי, אם לא יותר מכך, לקבל את אישור ה-FCI לעבור לשפוט מטעם ההתאחדות הרומנית.

83. בנסיבות העניין אין צורך לדון בטענות שהועלו ע"י ההתאחדות לגבי קשיים נוספים של התובעת לקיים את תנאי ה- FCI. בכלל זה, עמדת ההתאחדות כי התובעת אינה מקיימת גם תנאי הנוגע להעדר הליכים משמעתיים כנגדה (" provided that no disciplinary action is or has been taken against them "), לנוכח העובדה שהושעתה מתפקידים שונים וננקטו כלפיה צעדים באופן שתואר בהשתלשלות העניינים לעיל; וכך גם הטענה כי התובעת אינה מקיימת את התנאי הנוגע לקבלת אישור של מדינת היעד שכן האישור שניתן ע"י ההתאחדות הרומנית, לאו אישור הוא.

תאורטיות הסעד כטענה מקדמית
84. ראינו כי לכאורה התובעת אינה מקיימת תנאים אחרים הקבועים בתקנות ה-FCI, באופן שיכול להעמיד לה קושי לעבור לשפוט מטעם ההתאחדות הרומנית, אף אם ההתאחדות הישראלית תסיר את התנגדותה למעבר.

עמדת ההתאחדות היא כי לאור האמור, אין מקום שבית המשפט יתן לתובעת סעד שהוא תאורטי בעיקרו, וכי די בכך על מנת לדחות את התובענה.

85. לאחר עיון מצאתי כי למרות הקושי הלכאורי הצפוי לעמוד בפני התובעת לאישור מעבר לשיפוט מטעם מדינה אחרת, אין בטענה מקדמית זו כשלעצמה, כדי למנוע בחינת טעונים אחרים שהובאו בהליך.

86. בעניין זה ניתן להפנות לפסק דין שנזכר בתשובת ההתאחדות עצמה, שם צוינו בדעת רוב הדברים הבאים:

"המבחן לעניין סיווגה של בקשה לסעד הצהרתי כבקשה תאורטית או אקדמית טמון בשאלה אם קיים לתובע עניין ממשי בפתרון הבעיה שהציג בפני בית-המשפט. בעניין זה, יש חשיבות ניכרת לשאלה אם הסעד המבוקש ישרת מטרה שיש בה תועלת. ההלכה לעניין זה היא כי מקום בו יש בפסק-דין כדי להסיר מכשול העומד בפני המבקש, או לפתור קושי שהוא ניצב בפניו, יש לומר כי לתובע עניין ממשי כאמור.
....
עניינו של ההליך שבפנינו הוא במכשול שהציב סעיף 7 לתקנון התכנית בפני בקשות להקלה. למערערת יש אינטרס ישיר וממשי בהסרתו של מכשול זה. אינטרס זה נובע גם מן הערך הרכושי הנובע מן הזכות לבקש הקלה, שעליו עומד חברי השופט טירקל. ניתן להניח, כי לקיומה של זכות זו עשויה להיות השפעה חיובית על שווי הקרקע במקום. על-כן, בקשתה אינה תאורטית או אקדמית. אמנם, ייתכן כי היחסים החוזיים בין המערערת לבין משרד השיכון עלולים להעמיד בפניה מכשול מסוג אחר. ברם, אין בפנינו תשתית עובדתית מלאה בדבר היחסים החוזיים בין המערערת לבין משרד השיכון. על-כן איננו יכולים לקבוע אם מן הבחינה החוזית הנימוק האמור לעמדתו של משרד השיכון הוא נימוק כשיר. לפיכך, איננו יכולים לקבוע כי קיים מחסום חוזי בלתי עביר ובלתי הפיך אשר מונע מן המערערת לפנות ולבקש הקלה.
זאת ועוד, איני סבור כי היה מקום לברר שאלה חוזית זו בענייננו. דומה, כי שאלה זו חורגת ממסגרת הדיון במקרה שבפנינו. די אם אציין, כי היחסים החוזיים שבין המערערת לבין משרד השיכון מעוררים שאלות משפטיות שונות מן השאלות הטעונות הכרעה בבחינת תוקפה של הוראת סעיף 7 לתקנון התכנית."
ע"א 6291/95 בן יקר גת חברה להנדסה ובנין בע"מ נ' הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה מודיעין, פ"ד נא(2) 825 (25.6.1997), עמ' 873-872.

כך גם במקרה דנן. לא הוצבה תשתית מלאה לגבי ה-FCI ועמדותיו ולא ניתן לקבוע בשלב זה ועל הבסיס שהובא, כי "קיים מחסום.... בלתי עביר ובלתי הפיך" כלשון פסק הדין הנ"ל. תושבות היא נושא שיכול לעבור שינויים ואינו בלתי הפיך. גם אישור תקף של מדינת יעד הוא נושא הפיך (מבלי להדרש כלל לשאלה האם עד כה ניתן אישור תקין). אשר לשאלת התנאי הנוגע להליכים משמעתיים, אף לגביו לא הובאה תשתית ראייתית שתאפשר את פרשנותו ואת עמדת ה- FCI בכגון דא.

87. בהינתן ההלכה הפסוקה ובנסיבות העניין, לא סברתי כי ניתן לקבוע כבר עתה שאין לתובעת עניין ממשי לאור תאורטיות הסעד , באופן שיצדיק את סיום הדיון מטעם זה בלבד.

המשך הדיון וסדרו
88. השלב הבא בדיון מתייחס להחלטת ההתאחדות להתנגד למעבר של התובעת לשפוט מטעם מדינה אחרת (רומניה).

89. התנגדות של התאחדות לאומית (NO – National Organization) אשר חברה ב-FCI למעבר של שופט הכלול ברשימת השופטים שלה אל רשימת השופטים של התאחדות של מדינה אחרת, מונעת הלכה למעשה, לפחות לתקופה מסוימת, מעבר כאמור. כעולה מהוראות סעיף 8 לתקנות, ההתאחדות במדינת היעד מחוייבת לכבד את התנגדות מדינת המקור , והשופט לא יוכל להיות כלול ברשימת השופטים מטעמה (" The FCI NO from the country where the person wants to settle down has to respect the objection and the person concerned will not be included in its list.").

השופט הרלוונטי רשאי לערער ל-FCI. ברם, כל זמן שלא ניתנה החלטה אחרת, השופט אינו יכול לעבור להתאחדות הכלבנית במדינת היעד ("The judge has the right to appeal to the FCI. As long as no final decision is made, he cannot be included in the judges list of the new FCI NO. ").

זוהי נקודת המוצא של הדיון.

90. הסוגיה שבמחלוקת לפי ההסכמה הדיונית, הי א זו: גם אם נניח לצורך הדיון שהיה בסיס להחלטת ההתאחדות להשעות את התובעת ואף לשלול את מעמדה כשופטת בישראל, האם מן הדין הוא שההתאחדות תתנגד לשיפוט של התובעת מטעם מדינה אחרת , באופן שימנע זאת מהתובעת בהינתן תקנות ה- FCI. בגדר סוגיה זו עלו בין השאר, טענות התובעת בדבר העדר סמכות, סבירות ומידתיות, וטענות ההתאחדות ב עניין אי התערבות בהחלטות גופים מקצועיים-וולונטריים ובעניין אי מיצוי הליכים פנימיים.

91. לאור מהות הטיעונים, תבחן תחילה הטענה לגבי אי מיצוי הליכים פנימיים . לאחר מכן ובמידת הצורך (בכפוף למסקנת הדיון) יבחנו הטענות לגבי העדר סמכות וסבירות מחד גיסא ואי התערבות בהחלטות גופים וולונטריים מאידך גיסא.

שאלת (אי) מיצוי הליכים פנימיים
92. שאלה ש"ריחפה" בחלל האולם לאורך ההליך ובאה לידי ביטוי בין השאר בחקירות, בדיונים מחוץ לפרוטוקול ובסיכומי הטענות, היא – מדוע טענותיה של התובעת מועלות בבית המשפט, להבדיל מאשר במוסדות ההתאחדות וה-FCI. ההתאחדות טענה כי התובענה לא היתה אמורה להיות מוגשת לבית המשפט אלא לבית הדין של ההתאחדות או למוסדות ה-FCI וכי משבחרה התובעת שלא לעשות כן , אין מקום כי בית המשפט ידרש לטענותיה לגופן.

93. בפסיקה נקבע כי על בעל דין למצות את התרופות הדיוניות העומדות לו במוסדות של גופים וולונטריים, לפני פנייה לבית המשפט ( ר' ע"א 72/73 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל נ' גוש חרות ליברלים בהסתדרות, פ"ד כז(2) 635 (27.8.1973)).

צוין, כי מיצוי ההליכים הפנימיים הוא ראוי "הן משום שכך קבעו אותם גופים וולונטריים, כשכל המצטרף אליהם יודע ומקבל על עצמו את ההוראות בדבר השיפוט הפנימי, והן משום שלמוסדות השיפוט של גופים אלה הידע והמומחיות, הקשורים בפעילות אותם גופים" (ע"א 463/90 איגוד הכדורסל בישראל נ' ל.ב.ן. לקידום כדורסל נשים, פ"ד מד(2) 806 (22.6.1990)). הרכבו של טריבונל פנימי מוחזק כמי "ש...בקיא בדרך כלל בסוגיות הייחודיות הקשורות לעיסוקו ולמהותו של הארגון", ר' למשל גם ע"א 5382/10 פרידמן נ' המפקח על הבחירות בארגון המורים (21.12.2010).

ור' גם –

"גישתם של בתי המשפט היא כי בטרם יעתרו לבקשתו של תובע להתערב בענייניו הפנימיים של גוף וולונטרי, על התובע להראות תחילה כי מיצה את ההליכים במסגרת הגוף בו הוא חבר והטריבונאלים השיפוטיים הפועלים במסגרתו ... נקבע כי בטרם יפנה תובע ויבקש סעד מבית המשפט תחילה עליו למצות את הליכי השיפוט הפנימיים של הגוף הוולונטרי בו הוא חבר ... הטעם הנעוץ בדרישה למיצוי הליכים בפני מוסדותיו של הגוף הוולונטרי הוא שבכך מוגשם רצון הצדדים, שכן כאשר חברי הגוף הוולונטרי הצטרפו לשורותיו הם הסכימו לקבל על עצמם את הוראות התקנון ובגדרו גם את מרותם של מוסדות השיפוט הפנימי. הטעם הנוסף המצדיק מדיניות זו הוא יתרון המומחיות הספציפית דהיינו, שלמוסדות השיפוט הפנימי של הגוף הוולונטרי יש את הידע והמומחיות הקשורים בפעילותו...".

ע"א 3128/07 סייד נ' המכללה האקדמית הערבית לחינוך (6.12.2009).

94. במקרה שלפנינו עומדים על הפרק לכל הפחות שני אפיקים במסגרת הארגונים הרלוונטיים: אפיק ערעורי ב- FCI ואפיק במסגרת ההתאחדות.

95. בכל הנוגע ל-FCI, ראינו כי לפי הוראות סעיף 8 לתקנות השיפוט, במקרה בו ארגון הכלבנות במדינת המקור מביע התנגדות למעבר שופט אל ארגון הכלבנות במדינת היעד, יש לאותו שופט זכות לערער ל- FCI (" The judge has the right to appeal to the FCI").

בענייננו, ההתאחדות היא ארגון הכלבנות במדינת המקור, ישראל. ההתאחדות הביעה התנגדותה למעבר התובעת לארגון במדינת היעד, רומניה. האישור שנחתם על ידי בן זוגה של התובעת, קוסובר, לא הוכר ע"י ה- FCI כהסכמה . אין חולק כי מבחינת ה-FCI קיימת התנגדות של התאחדות מדינת המקור. שני הצדדים מסכימים למעשה כי זהו מקרה בו התובעת יכולה לערער ל- FCI לפי תקנות ה- FCI עצמן.

96. בתשובה שהוגשה להמרצת הפתיחה טענה ההתאחדות כי התובעת ערערה ל-FCI על ההחלטה להתנגד למעברהּ להתאחדות הרומנית וכי ערעור זה נדחה בהחלטה מיום 1.2.2017 (נספח יד' לתובענה; נספח 10 לתשובה). לשיטת ההתאחדות, החלטתה להתנגד למעבר קיבלה באופן זה "גושפנקא מוחלטת" מה- FCI (סע' 145-143 לתשובה להמרצת הפתיחה).

התובעת מצדה טוענת כי מעולם לא הגישה ערעור ל-FCI. התובעת סבורה כי ההחלטה מיום 1.2.2017 מתייחסת לפנייה (מיום 5.10.2016) של מר סטפנסקו, אשר אין לראותה כערעור מטע מה וכי לא התקיימה פרוצדורה של ערעור לפני ה- FCI (ר' למשל עמ' 107 ש' 9-5; עמ' 108 ש' 21-6; עמ' 109 ש' 23-12).

97. לא הובאה עדות נציג של ה-FCI. בדוא"ל מיום 24.5.2017 מאת ה- FCI Executive Director אל ב"כ התובעת, דוא"ל אליו הפנתה התובעת בהקשר אחר, נכתב כי לשופ ט יש זכות לערער ל-FCI במקרה בו התאחדות במדינת המקור מתנגדת למעבר שלו וכי " that's what has been done" (נספח טו' לתובענה). לכאורה, ה-FCI עצמו כותב כי הוגש ערעור. למרות זאת, כאשר ההחלטה מיום 1.2.2017 כפי שהוצגה בהליך , אינה כוללת כותרת (למעט – " Judges Status") ולא נזכר בה הביטוי "ערעור" (הגם שיש הפנייה לסעיף 8 לתקנות) ומשלא נשמעה עדות ברורה בעניין, נכונה אני לקבל לצורך הדיון את עמדת התובעת כי לא הגישה ערעור ל-FCI. בשלב הסיכומים היתה גם ההתאחדות נכונה לצאת מתוך הנחה כי ערעור לא הוגש ע"י התובעת.

98. קבלת עמדת התובעת עצמה לגבי אי הגשת ערעור, מעלה אפוא כי התובעת לא מיצתה את הערוץ הערעורי ב- FCI.

התובעת נשאלה מדוע לא פעלה ב-FCI לתקוף את החלטת ההתאחדות או את החלטת ה- FCI מיום 1.2.2017 (אם זו אינה החלטה בערעור), אולם לא ניתן על ידה מענה של ממש (עמ' 115 ש' 18-1).

99. לא ברור מדוע התובעת לא פנתה בערעור ל-FCI שהוא האפיק הראשוני והמתחייב במקרה שעומד על הפרק. ההתאחדות סבורה, כך דומה, כי התובעת לא עשתה כן משום שהיא יודעת שאין בערעור כזה ממש והיא מנסה "לעקוף" את הארגון הבינלאומי באמצעות בית משפט ישראלי. מבין השיטין של דברי התובעת ניתן אולי להניח כי היא לא ביצעה מהלך כזה משום שסברה כי ההתאחדות תפעיל על ה- FCI לחצים באופן שיגרום לו לדחות את הערעור. אולם, עצם מעמדה של התובעת כשופטת נובע מה- FCI עצמו והיא כפופה להוראותיו. היא אישרה כן לא פעם (למשל עמ' 113 ש' 6-5). עליה לפעול בהתאם להוראות שהיא מחוייבת בהן ואשר נטלה על עצמה לאורך השנים בפעילות ש במסגרת ה-FCI.

100. העדר מיצוי התרופות הדיוניות במסגרת ארגון ה-FCI מעלה קושי של ממש גם לגופו של עניין. הנושא של שיפוט בתחרויות כלבים הוא נדבך מרכזי בארגון הבינלאומי. מעמדו של שופט בקהילת ההתאחדויות הכלבניות, היקף החובות החלות עליו, משמעות הפרה לכאורית של חובות כאלה, היחס בין שופט לבין מדינת המקור, הטעמים הרלוונטיים להתנגדות למעבר שופט, נזקים נטענים לשופט בתחרויות כלבים מחד גיסא ולהתאחדות כלבנית מאידך גיסא, ועוד כהנה וכהנה, הן סוגיות אשר במידה לא מבוטלת קשורות בטבורן לעיסוקו ולמהותו של הארגון ובהתאם – נמצאות במומחיות המוסדות והמותבים של הארגון, עניין שעומד בבסיס הפסיקה הנוגעת למיצוי הליכים אלה.

101. התרופות הדיוניות בארגון ה-FCI אינן המתווה הרלוונטי היחיד בארגונים בהם עסקינן. מתווה אחר, מרכזי לא פחות לענייננו, הוא פנייה לבית הדין של ההתאחדות, היינו – בית הדין של הארגון הכלבני המקומי.

102. תקנון ההתאחדות (נספח 5 לראיות הנוספות מטעם ההתאחדות) קובע הוראות בעניין בית הדין. בכלל האמור נקבע כי בית הדין הוא המוסד השיפוטי היחיד של ההתאחדות; קיימות הוראות ב עניין הדיינים שיבחרו לבית הדין (שישה דיינים הנבחרים ע"י האסיפה הכללית לכהונה של ארבע שנים; כאשר אב בית הדין הוא משפטן וכך גם שני דיינים נוספים); נקבע כי בכל עניין ישב בית הדין בהרכב של שלושה דיינים ובראשם משפטן; יש הוראות לגבי ראיות וסדרי דין, הנמקה, מועד מתן פסק דין, אפשרות לבקשה לעיון נוסף בפני אב בית הדין או משפטן אחר שלא היה חלק מההרכב המקורי; ועוד.

לפי התקנון, בית הדין מוסמך לדון בכל עניין וסכסוך הקשור לכלבנות ולענייני העמותה ומופיע ברשימה שפורטה. אותה רשימה כוללת בין השאר: עניין שיועלה ע"י ועדת הביקורת, עניין שיועלה ע"י הנהלת ההתאחדות ו עניין שבין חבר בארגון חבר לבין מוסד כלשהוא של ההתאחדות.

התקנון קובע סמכויות רחבות לבית הדין ובכלל זאת "להעניק כל סעד לכל עותר ולחייב כל מוסד ממוסדות הי"ל וכל אחד מחבריו לתת שירותים כמחויב בתקנון או בנוהלי הי"ל ובתקנוני/נוהלי הארגונים החברים בו"; "להשעות חבר בארגון חבר מחברותו לתקופה קצובה או לצמיתות"; לפרש את תקנון ונוהלי ההתאחדות; ועוד.

אחד מנספחי התקנון וחלק בלתי נפרד הימנו הוא "נוהל שופטים" אשר מסדיר את הקשור בתפקידי השיפוט ( עותק מנוהל השופטים הוגש כנספח 4 לראיות הנוספות מטעם ההתאחדות; בשלב שמיעת הראיות הסתבר כי הנוהל עודכן עוד בחודש נובמבר 2017. חלק מהנוהל המעודכן הוגש כמוצג ת/1 ).

103. לתובעת יש טענות רבות כלפי התנהלות ההתאחדות ובפרט כלפי התנהלות חברי ההנהלה וכלפי חבר השופטים (שהוא גורם נפרד). בין השאר טוענת התובעת להעדר סמכות בעניין קביעות כאלה ואחרות, לפרשנות הוראות (לרבות לגבי סמכות חתימה), לאופ ן הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטות ועוד השגות רבות. מדובר בסוגיות אשר נמצאות במובהק בסמכותו של בית הדין של ההתאחדות ואשר לו מומחיות לדון בהן.

104. אחת המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים נוגעת למהות הקביעה שבוצעה בעניינה של התובעת: האם מדובר בקביעה לגבי השעיה, האם מדובר בהעברה לרשימת שופטים לא פעילים, מה משמעות כל הוראה כזו, מה היחס ביניהן, למי ממוסדות ההתאחדות יש סמכות לבצען, וכיוצא באלה שאלות. די בתיאור שאלות אלה כדי להסיק שהטריבונל המתאים לדון בהן הוא בראש ובראשונה בית הדין של ההתאחדות. כל זמן שלא בוצעה ולו פנייה לטריבונל זה, אין מקום שבית משפט ידרש לכך; כל דיון שיערך קודם לכן יהא דיון חסר באופן ממשי.

105. אפשרותה של התובעת לפנות לבית הדין של ההתאחדות עלתה במסגרת ההליך הקודם ובמסגרת ההליך הנוכחי פעם אחר פעם (ר' למשל: סע' 12.1 לתשובה בהליך הקודם; עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 3.5.2017 נספח ג'3 לתובענה הנוכחית; עמ' 6 ש' 14-13). התובעת נשאלה מספר פעמים מדוע אינה פועלת בבית הדין של ההתאחדות. לא ניתן לכך הסבר של ממש.

"ש: יש לך האשמות לגבי אחרים, אני שם אותם בצד כי זה בכלל לא מה ששאלתי אותך. שאחרים וההוא וטרינר וההוא לקח וההוא זה וההוא צרעה וההוא נחש. זה שימי בצד. את רוצה, תתלונני. אני מתעניין בך יולנדה. בך הטיחו האשמות שאת אומרת, הסברת פה באריכות שפשוט אין מה לטהר, אין בכלל האשמות. ולכן דווקא אם זה מה שאת חושבת ומאמינה בו, שאלתי אותך למה את משלימה עם ההרחקה שלך ולמה את לא הולכת לבית הדין ואומרת תחזירו אותי בבקשה להיות שופטת פעילה, ...ואני אומר לך שההתאחדות לרבות ראשיה טוענים כלפייך טענות קשות מאוד. אני שמעתי אותן במו אוזניי.
ת: כמה אנשים?
ש: אבל הגיע הזמן שתטהרי את שמך. לא הגיע הזמן, היה אז הזמן.
...
ת: עכשיו תן לי לענות.
ש. למה לא?
...
ת: כי אף גוף חוץ מכמה רכלנים שיש להם אינטרסים לא לכלך את שמי. מי לכלך את שמי? אלה שיש להם בעיות פוליטיות איתי, אני מפריעה להם בשיפוט, ושתובעים טוב, השיפוט זה דיבוק.
ש. אז תוכיחי את זה שזה היה רק פוליטיקה.
ת: אין לי מה להוכיח.
ש: תוכיחי שזה היה פוליטיקה, שאין בסיס.
ת: אין לי מה להוכיח, חבל על הזמן שלי וחבל על הבריאות שלי. אין לי מה להוכיח. זה ארבעה חמישה איש שאני מפריעה להם. אין לי מה להוכיח. אם אתה חושב שהאנשים האחרים נגדי, לא. הם מבקשים, הם מצלצלים. הם איתי. הם כל הזמן מצלצלים. יכולתי להביא נהר של אנשים. לא הבאתי כי אין לי צורך. הם מצלצלים בלי סוף. אנשים רוצים בחזרה. הם פיצלו את מועדון הזעירים, מועדון הכלבים הקטנים לגורמים, הרסו אותו".

עמ' 104 ש' 18 – עמ' 105 ש' 16.

"כב' הש' אברהמי: יש לי שאלה לגברתי. טוענים, אומרים הדבר בורר, לא בורר. בחקירות, תוך כדי החקירות. לא בורר בבית הדין, את כל ההאשמות האלה. אם היו מבררים את הדבר הזה בבית הדין, אז?
גב' נגלר: עכשיו? בשביל מה? אחרי שנתיים וחצי.
כב' הש' אברהמי: ואז?
גב' נגלר: כלום, לא יודעת עכשיו. בית הדין זה LATE.
כב' הש' אברהמי: אני שואלת אז, בספטמבר 2016.
גב' נגלר: לא יודעת, אני לא יודעת.
...
כב' הש' אברהמי: אני לא שאלתי אותה על עכשיו. אני שאלתי אותה,
גב' נגלר: כרגע אני לא רוצה.
כב' הש' אברהמי: אני שואלת אז.
גב' נגלר: אז כן, עכשיו לא. אז כן, ברור. הם היו צריכים לפנות לבית הדין שייתן אישור למעשים שלהם.
כב' הש' אברהמי: גברתי מבחינתה היתה כפופה לסמכות של בית הדין?
גב' נגלר: כן."

עמ' 134 ש' 20 – עמ' 135 ש' 12.

106. גם לשאלת בית המשפט לא ידעה התובעת להשיב מדוע לא פנתה לבית הדין. מתוך ההקשר הכולל עלה כי לשיטתה של התובעת, על ההתאחדות לפנות לבית הדין.

למעשה, כל אחד מהצדדים "הפנה" את הצד האחר אל בית הדין. התובעת טוענת, כאמור, כי היה על ההתאחדות לפנות אל בית הדין וממשיכה וטוענת כי משלא עשתה כן ההתאחדות , פעולותיה אינן כדין. ההתאחדות מצדה סבורה כי פעלה כשורה וטוענת כי ככל שהתובעת סבורה אחרת, היה עליה לפנות אל בית הדין. ההתאחדות גם מעירה כי מדובר בארגון שתקציבו דל, חבריו פועלים באופן וולונטרי וכי הם אינם יוזמים הליכים שאינם הכרחיים לשיטתם (עמ' 168 ש' 23-21; ור' גם עמ' 134 ש' 25-12).

107. בנסיבות העניין, הדין עם ההתאחדות במובן הבא (הגם שלא בכל המובנים – ר' להלן): ההתאחדות פעלה כלפי התובעת באופן מסוים אשר לדידה (של ההתאחדות) היה כדין, בעוד התובעת סבורה כי הוא מנוגד לדין, לרבות ובפרט דיני ההתאחדות עצמה (בעניין חלוקת הסמכויות בין האורגנים השונים של ההתאחדות או מבחינת פעולות שניתן או לא ניתן כלל לנקוט כלפי שופט התאחדות ). משכך, היה על התובעת לפנות בעניין זה לבית הדין של ההתאחדות ולא לפנות תחילה לערכאות חיצוניות. גם את הטענה כי ההנהלה הפעילה שלא כדין סמכות שאמורה להיות נתונה לבית הדין (ולא להנהלה), היה על התובעת להעלות בפני בית הדין.

108. קיומו של בית הדין של ההתאחדות ואפשרות הפנייה אליו, אינם זרים לתובעת. בן זוגה, קוסובר, שהיה כנזכר גם יו"ר ההתאחדות מהלך מספר שנים, פנה במהלך התקופה הרלוונטית בעתירה לבית הדין וביקש צו כנגד כינוס האסיפה הכללית (שנקבעה למספר ימים לאחר מכן). בית הדין של ההתאחדות קיים דיון במעמד הצדדים ודחה את העתירה לסעדים זמניים (ביום 19.9.2016).

109. קיימים אפוא אפיקים במסגרת ההתאחדות וה- FCI אשר התובעת בחרה לא לפעול בהם . טענותיה כי הנהלת ההתאחדות "שימשה גם כשופטת וגם כתליינית כשלא נותר לתובעת כל פתח להחזיר את המצב לקדמותו" (עמ' 163 ש' 24-23) וכי "לא אפשרו לה יכולת לפנות לבית הדין. לא אפשרו לה כל יכולת לפנות" (עמ' 135 ש' 14-13), אינ ן מתיישב ות עם החומר הראייתי, לרבות טיעונים אחרים של התובעת עצמה.

110. עתירת התובעת כי בית המשפט יתערב בעניינים הפנימיים של גוף וולונטרי, אינה מתיישבת עם החובה למצות תחילה את ההליכים במסגרת הגופים הרלוונטיים. פנייה לאפיקים ו לתרופות המוקנים בהתאחדות וב-FCI היא מחוייבת מהטעמים שצוינו בפסיקת בית המשפט העליון, הן לגבי הגשמת רצון הצדדים ("שכן כאשר חברי הגוף הוולונטרי הצטרפו לשורותיו הם הסכימו לקבל על עצמם את הוראות התקנון ובגדרו גם את מרותם של מוסדות השיפוט הפנימי", ע"א 3128/07 דלעיל) והן לגבי יתרון המומחיות הספציפית שיש למוסדות הפנימיים (שם וכן ע"א 463/90 וע"א 5382/10 לעיל). כפי שבואר, לנוכח הנושאים שעלו על הפרק, דיון בערכאה חיצונית קודם לפנייה לבית הדין, היא גם חסרה ובעייתית באופן מובנה .

111. משלא פעלה התובעת תחילה בערוצים הקיימים בתוך הגופים עצמם , יש בסיס לטענת ההתאחדות כי ראוי לדחות את התובענה.

הערה
112. במקביל לאמור יובהר כי אינני מקבלת את עמדת ההתאחדות כי היה על התובעת לפנות אל בית הדין על מנת "לטהר את שמה". פעולת ההתאחדות עד כה, הגם שיש בה הלכה למעשה מעין 'הכתמה' של שמה של התובעת, איננה פעולה סופית ונחרצת , וזאת לשיטת ההתאחדות עצמה.

לפי החומר הראייתי שהובא בהליך, פעולות ההתאחדות נבעו במידה מסוימת מהשתלשלות האירועים. אבהיר.

113. בעקבות פניית אנשי החוג לזעירים אל ההתאחדות בשלהי חודש יולי 2016 והעברת מסמכים, בוצעה בדיקה ראשונית ע"י ועדת הביקורת של ההתאחדות. אותה בדיקה העלתה כי בתדפיסי חשבון בנק שהועברו , יש "פעולות רבות אשר לא עולות בקנה אחד עם ניהול תקין של עמותה", כי יש צורך לבצע ללא דיחוי ביקורת עומק חשבונאית של איש מקצוע חיצוני וניטראלי וכי יש לבקש ללא דיחוי הסברים חד משמעיים ופורמאליים מהתובעת לעולה מן התדפיסים.

114. בישיבה הדחופה של הנהלת ההתאחדות שזומנה בעקבות פניית יו"ר ועדת הביקורת, השתתפו ונשמעו אנשי החוג לזעירים וכן קוסובר. למרות הדברים שנשמעו, ובכלל זאת אמירות הנחזות כהודאה של קוסובר (חלק יובא בהמשך), החליטו חברי ההנהלה להמתין לנתונים שיתקבלו מביקורת שתיערך ע"י מבקר חיצוני שיפעל עבור החוג לזעירים.

115. בשלב זה לא ננקטו כלפי התובעת צעדים על ידי הנהלת ההתאחדות עצמה. מהשתלשלות העני ינים שהובאה בפתח הדיון ניתן להיווכח כי הימים שלאחר ישיבת 3.8.2016 , התאפיינו בפעולות של אנשי החוג לזעירים כלפי התובעת , לאור החשדות ב עניין ההתנהלות הכספית והאחרת בחוג: חברי החוג פנו אל ועדת הגידול המדעית בבקשה להשעות את התובעת מתפקידה כרכזת גזע (הבקשה נעתרה). לאחר מכן הודיע החוג לזעירים לתובעת , כי "עקב חשד כבד לאי סדרים חמורים" הוחלט עד תום בירור "לדחות כל בקשה לחידוש חברותך בחוג" והובהר כי התובעת מושעית מכל תפקידיה בחוג.

116. המפנה חל ביום 11.8.2016 עת התבררו לחברי ההנהלה, לתדהמתם (כך נחזה ולא נסתר), אירועי 1.8.2016 בכללותם . בשלב זה הסתבר לחברי ההנהלה כי בימים הספורים שבין קבלת החומר מהחוג לזעירים לבין הישיבה הדחופה שכונסה עקב כך, פעלה התובעת בסיוע של בן זוגה ושל ידידה מרומניה, כדי "להמלט" מאחריותה להתנהלות בחוג לזעירים. בעקבות כך נוצר משבר אמון חריף. הדברים הובילו לשורת פעולות מהירות שנראה כי נועדו לבלום את המהלכים עליהם למדה ההנהלה, ובהמשך נועדו לצמצם קשיים ונזקים שהחלו להתרחש ולהתגלות במערכת הכוללת (לרבות "שמועות בעולם" (עמ' 152 ש' 22; עמ' 153 ש' 6-4); ר' גם: " … the turmoil in the Israel Kennel Club…" (מכתבו של פרופ' זאב טריינין מיום 27.10.2016 נספח 39 הנזכר בסע' 34 לתצהיר נספח ט"ז); "נוצר כאוס" (עמ' 154 ש' 12)) ואף למול ההתאחדות הבינלאומית , הן בתכתובות והן בהתרחשויות באירוע בינלאומי שהתקיים ביני לביני.

117. כך הגיעו הדברים לכדי התנגדותה של ההתאחדות למעבר התובעת לשפוט מטעם ההתאחדות הרומנית. ההתנגדות הובעה קודם שמוצה בירור לגבי מה שהתרחש בחוג לזעירים אך לאחר שכבר היו בידי ההנהלה אינדיקציות של ממש, מעבר לרכילות גרידא (לה טוענת התובעת), בדבר קשיים בהתנהלות התובעת, וכן לאחר שבוצעה ע"י התובעת פעולת התחמקות, בה ראתה ההתאחדות משום בריחה, התנהגות עבריינית והודאה (עמ' 121 ש' 26-25; עמ' 123 ש' 28-25; עמ' 124 ש' 26-25; עמ' 131 ש' 5-3; עמ' 167 ש' 25-24).

118. בשלב זה עמדה בפני ההנהלה , בין השאר, הודעה של יו"ר ועדת הביקורת כי הו ועדה "מצאה חשד סביר לליקויים בהתנהלות" החוג לזעירים, לאחר שהועבר לוועדה חומר ובו תדפיסי חשבון בנק "ובהם פעולות רבות אשר לא עולות בקנה אחד עם ניהול תקין של עמותה". הן היו בפני ההנהלה דברי חברי החוג לזעירים בישיבת ההנהלה ואף דברי בן זוגה של התובעת באותה ישיבה.

119. בין דברי קוסובר בישיבה ניתן לציין, למשל:

"הכשל שלי הוא שמתחת לרדאר שלי התנהלו הדברים האלו. גם הצ'קים שהועברו על ידי לכאורה לעמותה לא נרשמו על ידי.... כשגיליתי מה קרה, סגרתי את החשבון שלי ושל הבת שלה. אילו הייתי יודע את זה מראש, זה לא היה קורה. תמיד אמרתי לה לא לגעת בחשבונות של החוג. כנראה יולנדה הייתה החוג, כבר לא היה הבדל בינה לבין החוג".

בשלב מסוים אמר מר מדר:

"... מי שמסתכל על המספרים, השאלות עולות: מיהם כל האנשים שמעורבים בזה? יש כאן כל מיני חלפנים וכו'. יש התנהלות עבריינית, שאותי זה מזעזע... זה לא הגיוני שבמשך תקופה כל כך ארוכה, אנשים נותנים ליולנדה צ'קים חתומים והיא חוגגת איתם. זאת התנהלות שיטתית לא תקינה, על פי כל אמות המידה. לי כאדם שמכיר מערכות כספיות ורואה דברים חייב לומר שזאת פעם ראשונה שאני נתקל במערכת שיש בה הונאה של כל כך הרבה אנשים וניצול ציני ומכוער של חברים. אני שואל את עצמי מה אני עושה כאן? יש לי כל מיני סממנים שיש כאן דברים שנעשים שלא בדין ולא ביושר עם טיוח. כספים שרצים ומסתובבים שלא יעלה על הדעת".

על כך אמר קוסובר את הדברים הבאים:

"כל מה שאמנון אמר כרגע אין לכם מושג כמה אני נמצא בו. בצורה שקשה לי להסביר, ולקח לי המון שנים לנסות לתקן את המקום שאני נמצא בו. לאחר שגיליתי מה קורה. כי למעשה כל הנטל ייפול עליי, לא על יולנדה. בחודש האחרון מאז שהתחלתי לעקוב ועצרתי את הצ'קים שזרמו, גם אני נדרשתי לדבר הזה ולא הבנתי. הבנתי מאנשים שהתקשרו וסיפרו לי אבל לא ידעתי מה סדר הגודל של הדברים. בכל מה שקשור במועדון הזהרתי פעם ועוד פעם שאסור לה לגעת. זה קרה מתחת לרדאר שלי, בלי ידיעה שלי. אני לא יודע מיהם האנשים שאתם מזכירים. אני נמצא באותו מצב שלכם ופעלתי בשבועות האחרונים לתקן את הדברים. המערכת חשובה לי".

ובהמשך:

"לצערי הרב, גדל לי סרטן שלא שמתי לב אליו והוא הכריע אותי".

בשלהי חודש אוגוסט 2016 פנתה ההתאחדות אל החוג לזעירים על מנת לקבל עדכון סטטוס בדבר הבדיקות, אך לפי הראיות שהובאו עד כה, עדכון כאמור לא הועבר.

120. ניתן לציין, כי כאשר הובאה לאורך הדיונים התייחסות מטעם התובעת לטענות שהועלו כלפיה בסוגיות הכספיות, ההתייחסות אף היא רמזה על קיומם של קשיים. כך למשל, ציינה ב"כ התובעת באחד הדיונים , כי "דברים נפתרו באופן פנימי. כך למשל התובעת נדרשה להחזיר 12,000 ₪ לקופת הזעירים. היא משלמת את זה כבר עכשיו ויש לי קבלות. גם בנושא חברים שהתלוננו נגדה היא פתרה את זה מולם בכל מיני דרכים בין משפטיות ובין לבר-משפטיות" (עמ' 8 ש' 19-16).

121. מכל מקום ו כפי שצוין, ההתאחדות אינה רואה בהתנהלותה שלה משום הכרעה סופית. עמדת ההתאחדות עצמה כפי שהובאה והובעה בדיון – במקביל להבעת בטחון של נציגיה בממצאים הצפויים – היא, כי אין מדובר בהכרח בסוף פסוק: "מה סך הכל אמרנו? שהיא עברה משופטת פעילה ללא פעילה. עכשיו נבדוק את העניין" (עמ' 125 ש' 22-21). "אף אחד לא העניש את יולנדה, אל תעשי מזה דרמה. העבירו אותה משופט פעיל ללא פעיל עד שיוחלט ויבוררו כל העניינים. כל שאר השנתיים האלה זה סאגה שיולנדה הכניסה את עצמה, לא אנחנו. אנחנו לא הולכים ומפרסמים ברבים שיש לנו שופטת כזו מושחתת. אבוי לנו כי זה עונש ויהרוס את כל הכלבנות העולמית. גם הישראלית והכלבנות העולמית" (עמ' 131 ש' 27 – עמ' 132 ש' 2).

122. במקביל נשמעו בדיון אמירות לפיהן ההתאחדות אינה מקדמת בירור נוסף ביוזמתה: "ש. כל עוד לא התבררו כל ההאשמות החמורות והחשדות אתה לא מעוניין לאפשר לה לצאת לשפוט בחו"ל. ת: אני זה לא אני, ההתאחדות, ש: כמה זמן ייקח לכם לברר את ההאשמות האלו? ת: אנחנו לא צריכים לברר שום דבר, ש: הרגע אמרת שאתה רוצה לברר.... ת: יש הליך תקין. אנחנו ביררנו את הבירורים שלנו. יש הליך תקין לכל דבר. ש. ויש מסקנות? ת: יש הליך תקין. כן, המסקנה היא שהיא לא אמורה להיות שופטת יותר בשום מקום בעולם. ש: איפה רשומות המסקנות הללו? ת: אבל לא, זה החלטה שלי כבן אדם, לא כנציג של ההתאחדות. כנציג של ההתאחדות אני אומר לך שברגע שהיא עזבה את ההתאחדות הישראלית לכלבנות, בית הדין של ההתאחדות הישראלית לכלבנות, כבוד השופטת שאלה מדוע אתם לא פונים לבית הדין... כי אין לנו סמכות. ברגע שהיא אמרה שהיא לא חברה, בתקנונים שלנו רשום שאם היא לא חברה בבית הדין אי אפשר לשפוט אותה, אי אפשר להעמיד אותה" (עמ' 132 ש' 13 – עמ' 133 ש' 3).

123. יכולה לעלות שאלה האם לנוכח הזמן שחלף מאז ההתרחשויות לא הגיעה העת למיצוי הבירור בחוג לזעירים ובכלל, והאם יש מקום כי ההתאחדות תמשיך לאחוז בהתנגדות למעבר התובעת למדינה אחרת גם מבלי שהושלם בירור, לרבות שמיעת התובעת עצמה (להבדיל מבן זוגה). השאלות במקומן, אולם אין מקום כי בית המשפט ידרש אליהן, קודם לכך שהערכאות הרלוונטיות והמומחיות יתנו עליהן את הדעת.

124. סיכומה של נקודה זו היא גם ראשיתה – אם ההתאחדות מתנהלת בעניינה של התובעת באופן שהתובעת סבורה שהוא מנוגד לדין, לרבות דיני ההתאחדות עצמה (בעניין חלוקת הסמכויות בין האורגנים השונים של ההתאחדות, פעולות שניתן או לא ניתן כלל לנקוט כלפי שופט התאחדות או המשך התנגדות למעבר במצב הדברים הנוכחי ), על התובעת לפנות בעניין זה תחילה לבית הדין של ההתאחדות.

125. לא אכחד כי הוטרדתי מהזמן שחלף מאז התרחשו האירועים ועד לסיומו של ההליך הנוכחי ומכך שהמסקנה דלעיל מביאה לכך שהמחלוקת לא הוסדרה הלכה למעשה ומחייבת דיון בערכאה נוספת אחת לפחות. למרות זאת, אני סבורה כי הדבר נחוץ ביותר. אי פנייה לבית הדין מעלה קושי של ממש לגופו של עניין. חלק ניכר מטענות התובעת כלפי ההתאחדות מתייחס במישרין לסוגיות הקשורות לעיסוקה ולמהותה של ההתאחדות ובהתאם נמצאות במומחיות מוסדותיה, בית הדין בפרט. אף אין זה רצוי להביא בפני בית משפט שאלות לגבי חלוקת סמכויות בין בית הדין לבין גופים אחרים בהתאחדות, קודם שהדבר הוצב בפני בית הדין עצמו. הרציונל העומד בבסיס הפסיקה הנוגעת למיצוי הליכים פנימיים בגופים וולונטריים, קיים באופן מודגש במקרה הנוכחי.

126. לשם השלמת התמונה ולאור ריבוי הטיעון יובאו להלן הערות לגבי טעונים נוספים שהועלו מטעם הצדדים. מובהר ומודגש כי לא יהא בהערות שלהלן כדי לכבול כלל ועיקר את ידי בית הדין של ההתאחדות או כל גורם אחר של ההתאחדות או של ה-FCI, ככל שהסוגיות יובאו לפניו. ההערות יצוינו על רקע החומר המוגבל שהובא במסגרת ההליך הנוכחי.

סוגיות שונות
סמכות ההתאחדות הישראלית – כללי
127. במסגרת התובענה טענה התובעת כי להתאחדות הישראלית לא היתה כלל סמכות להתנגד למעבר להתאחדות הרומנית, וזאת משום שהיא עצמה (התובעת) לא היתה "שייכת" להתאחדות מהעת שהתפטרה ממעמדה כשופטת והושעתה מתפקידיה (למשל: סע' ד' למבוא לתובענה). טענה זו לא הועלתה בשלב הסיכומים ויש לראותה כטענה שנזנחה. על פני הדברים וכפי שיוער להלן , מטעם טוב נזנחה הטענה.

128. הגישה העולה מתוך טענה זו של התובעת, מאפשרת למעשה לכל שופט "לעקוף" את הוראות ה- FCI המחייבות קבלת הסכמה של מדינת המקור, על ידי כך ש השופט יוציא עצמו במו ידיו מגדרה של סמכות אותה מדינה, בין ע"י "התפטרות" ובין ע"י הפסקת תשלום דמי חבר על מנת שלא להחשב כחבר בהתאחדות הרלוונטית. דומה כי מהלך כזה אינו מתיישב עם עצם קיומן של הוראות סעיף 8 לתקנות ה-FCI.

בנוסף, עמדה זו יוצאת מנקודת הנחה שקיים מצב בו שופט אינו משוייך למדינה כלשהיא. כלומר, מקרה בו שופט הוציא עצמו מסמכות מדינה אחת וטרם נכנס לסמכותה של מדינה אחרת. לא הובאה לפני אינדיקציה לכך שמעמד כזה קיים או מוכר ע"י ה-FCI. לכאורה בלבד, הדבר אינו מתיישב עם שאר הוראות ה-FCI אליהן הפנו הצדדים במסגרת ההליך. גם הדרך בה נוהג ה- FCI בפועל במקרה דנן מלמדת כי הוא אינו רואה בתובעת, חרף עמדתה, משום שופטת שאינה כפופה למרות ההתאחדות הישראלית. עד כמה שניתן להבין מהחומר שהובא בהליך, ה- FCI לא הכיר במעבר של התובעת לרשימה הרומנית ולדידו היא עודנה כפופה להתאחדות הישראלית.

129. לאור האמור נראה כי להתאחדות הישראלית היתה ועדיין יש, סמכות להביע עמדה כלפי ה- FCI ב עניין מעבר של התובעת.

מסמך חבר השופטים מיום 19.8.2016
130. התובעת טענה בסיכומיה כי ההחלטה להתנגד למעבר שלה לרשימת השופטים של ההתאחדות הרומנית, גובשה למעשה במסמך של חבר השופטים מיום 19.8.2016 (נספח ח' לתובענה) , בעוד הסמכות לכך אינה מוקנית לחבר השופטים אלא, אם בכלל, להנהלה. עוד נטען , כי החלטת האסיפה הכללית של ההתאחדות מיום 21.9.2016 אינה מאשררת את החלטת חבר השופטים מיום 19.8.2016 ומשכך אין בנמצא החלטה תקפה של התנגדות למעבר התובעת להתאחדות הרומנית.

131. יש קושי בטענה האמורה. מהחומר שהובא בהליך עולה בברור כי החלטה להתנגד למעבר של התובעת, התקבלה על ידי ההנהלה. תחילה במסגרת דיון שהתקיים ביום 11.8.2016, בו נעשה שימוש בביטויים כמו – השעיית התובעת, העברתה לשופטים הבלתי פעילים, העדר הרשאה לתובעת לשפוט "בשום מקום בעולם", "דחייה" של נסיון התובעת לשייך את עצמה להתאחדות הרומנית, ועוד. ברור מההחלטה שהתקבלה באותה ישיבה כי הנהלת ההתאחדות מתנגדת למעבר התובעת לשפוט מטעם התאחדות של מדינה אחרת.

פרוטוקול הישיבה מיום 11.8.2016 נחתם על ידי חברי ההנהלה ואין קושי בשאלת מספר החותמים ( להבדיל מהמסמך עליו חתם קוסובר בגפו ביום 1.8.2016).

132. בהמשך, במסמך מיום 18.8.2016 (נספח ז' לתובענה; נספח 7 לכתב התשובה), עלתה על הכתב התייחסות ההתאחדות להשתלשלות העניינים שהיתה עד אותה עת, עמדתה ב עניין השעייתה של התובעת מכל פעילות כלבנית ושיפוטית, בטלות מ כתב ההסכמה בחתימת קוסובר וכדומה. גם מסמך זה נחתם על ידי כמה חברי ההנהלה. עוד בישיבת ו החלטת 11.8.2016 נקבע כי ההחלטה תתורגם לאנגלית ותיחתם ע"י כל חברי ההנהלה (עמ' שני לפרוטוקול הישיבה). מהלכי ההנהלה, לרבות המכתב מיום 18.8.2016, אושררו ללא מתנגדים ע"י האסיפה הכללית של ההתאחדות בהחלטה מיום 21.9.2016 (נספח 9 לתשובה).

133. מסמך חבר השופטים מיום 19.8.2016 אליו מפנה התובעת, מפנה אל המכתב מיום 18.8.2016 (והוא מצורף לו) ומודיע כי בהתאם לאותו מכתב, התובעת הועברה לרשימת השופטים הבלתי פעילים וכי מובעת התנגדות לקבלת התובעת כשופטת מטעם ההתאחדות הרומנית. נסיון לראות את מסמך 19.8.2016 כעומד בפני עצמו ולהסיק מכך מסקנות, הוא מוקשה. ציון התאריך 19.8.2016 במענה לשאלון ה- FCI אינו משנה את המצב הכולל המצטייר מחומר הראיות.

134. התובעת עצמה ציינה בסיכומיה כי למרות טענתה דלעיל (הטענה כי אין החלטת התנגדות בתוקף), היא חפצה שהחלטת ההתנגדות למעבר תידון גם לגופה. אכן, לא זו בלבד שהטענה לגבי מסמך חבר השופטים היא מוקשית, אלא שבכל מקרה, גם לו נפל פגם בזהות הגוף המתנגד למעבר, מדובר בפגם שניתן היה לתקנו על נקלה ובתוך ימים ספורים יכולה (שלא לומר – צפויה) התובעת למצוא עצמה באותה נקודת מוצא.

השעיה? הדחה? העברה אל רשימת שופטים לא פעילים?
135. התובעת טוענת בסיכומיה שההתאחדות מיתממת בטענתה כי לא הושעתה אלא אך הועברה אל רשימת השופטים הבלתי פעילים , מבלי ליטול ממנה את רשיון השיפוט. לשיטת התובעת, "דה פקטו השעו אותה. דה פקטו הדיחו אותה בלי שום סמכות לכך" (עמ' 162 ש' 27-24). התובעת טוענת כי "הסיבה להתייפייפות" של ההתאחדות היא כי אין להתאחדות סמכות להשעות או להדיח שופט ללא מעורבות של בית הדין של ההתאחדות (עמ' 163 ש' 4-1).

136. טענת התובעת לגבי העדר סמכות להשעיה או להדחה, אינה רלוונטית להליך לעת הזו. ראשית, מלכתחילה התייחסה התובענה הנוכחית רק להחלטת ההתאחדות להתנגד למעבר התובעת לשפוט מטעם ההתאחדות הרומנית; שנית, הסוגיה שנכללה בהסדר אשר לפיו התנהל הדיון, נסמכה על הנחת תקינות של החלטת ההתאחדות בעניין מעמד התובעת בישראל ("גם אם נניח (לצורך הדיון בלבד) שהיה טעם ובסיס להחלטת ההתאחדות להשעות את התובעת או אף לשלול את מעמדה כשופטת בישראל (כאמור, לצורך הדיון) – האם מן הדין הוא שההתאחדות תתנגד לשיפוט של התובעת מטעם מדינה אחרת....", עמ' 10 ש' 4-2, פרוטוקול ישיבת 26.6.2018). השאלה העומדת לדיון, בין לעניין סמכות ובין ל עניין סבירות (או כל היבט אחר) , היא ההחלטה להתנגד למעבר התובעת לשפוט מטעמה של התאחדות של מדינה אחרת.

137. למעלה מן הצורך יוער כי לפי החומר שהובא בהליך, ההתאחדות נקטה לאורך הדרך הן במונח "השעיה" והן בביטוי "העברה לרשימת השופטים הבלתי פעילים", ולא תמיד היבחנה בין אלה . היחס בין מונחים ומצבים כמו: העברה לרשימת שופטים בלתי פעילים, השעיה והדחה, אינו נהיר ולא לובן די הצורך לאורך ההליך. כך גם מעמדו של שופט בכל אחת מהסיטואציות ולאחריהן (למשל, עמ' 18 ש' 24-10; עמ' 20 ש' 17-1; עמ' 173 ש' 26 – עמ' 174 ש' 2). הצדדים היו חלוקים באפשרויות השונות ("מצבי עולם", כלשון ב"כ ההתאחדות) אשר קיימות בעניינו של שופט (ר' למשל עמ' 17 ש' 24-18; עמ' 23 ש' 20 – עמ' 24 ש' 4; עמ' 25 ש' 10-6; עמ' 25 ש' 28-26; עמ' 27 ש' 25 – עמ' 28 ש' 1; עמ' 38 ש' 17-3; עמ' 140 ש' 29-10; עמ' 14 ש' 15-6; עמ' 173 ש' 15-13; עמ' 177 ש' 24-22; עמ' 178 ש' 19-16). לאור החומר שהובא בהליך נראה כי ההנהלה החליטה או התכוונה להחליט על העברת התובעת לרשימת השופטים הבלתי פעילים או על השעייתה (בין אם היתה בידה הסמכות לכך ובין אם לאו) וכי לא היתה כוונה לקבוע את הדחתה (לגבי היחס האפשרי בין המונחים הדחה והשעיה ר' למשל כב' הש' ברק-ארז בבג"ץ 6301/18 פוזננסקי כץ נ' שרת המשפטים (27.12.2018) בסע' 32).

138. כפי שצוין לעיל, שאלות כמו מהות ההחלטה שהתקבלה בעניינה של התובעת, סמכות האורגן הרלוונטי בהתאחדות לקבל החלטה כזו או אחרת וכיוצא באלה, אמורות לבוא בראש ובראשונה ובתחילה, אל בית הדין של ההתאחדות אשר מוסמך לדון בהן והוא גם הגורם הנכון והמתאים ביותר לדיון כזה, לפחות בשלב הראשון. האמור לעיל אינו אלא הערות.

התערבות בהחלטות גופים וולונטריים
139. הלכה ותיקה היא כי התערבותו של בית המשפט בהחלטות טריבונאלים פנימיים של אגודות וולנטריות, היא מצומצמת למקרים חריגים ומוגבלים בלבד , ובפרט מקום בו חרג טריבונל פנימי מסמכותו או מקום בו פגע טריבונל בעיקרי הצדק הטבעי, הגם שרשימה זו אינה סגורה (ע"א 9899/05 שר התשתיות הלאומיות נ' מזכ"ל מפלגת העבודה (26.10.2005); ע"א 2211/96 כהן נ' כהן, פ"ד נ(1) 629 (24.3.1996); ור' למשל גם: ע"א 10985/08 יפים נ' יפרח (28.12.2008); ע"א 7162/06 שטרן נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (17.02.2008); ה"פ (מחוזי י-ם) 55437-06-14 חן נ' ח"כ הרצוג (1.10.2014) ).

שני הצדדים הפנו לפסיקה מסוג זה, כאשר התובעת חפצה ללמוד ממקרה בו מצא בית משפט להתערב בהחלטת טריבונאל פנימי (ע"א 674/89 טורטן נ' ההתאחדות לספורט בישראל, פ"ד מה(2) 718 (28.3.1991)) ואילו ההתאחדות מפנה למקרה בו נדחתה עתירה להתערבות (ע"א 575/90 תג'ר התאחדות לכדורגל בישראל, פ"ד כד(2) 499 (2.11.1970)).

שאלת יישום הפסיקה על נסיבות המקרה דנן תבחן, ככל שיהא בכך צורך, לאחר שימוצו ההליכים הפנימיים בבית הדין של ההתאחדות (אם יסבור מי מהצדדים כי יש קושי בהחלטת בית דין באופן המצדיק את התערבותו של בית המשפט).

החלטה משיקולים זרים ונקמניים?
140. התובעת הרבתה להעלות טענות בדבר קיומם של שיקולים זרים ונקמניים בהחלטה בעניינה. לשיטתה, אין כל קשר בין תדמית או מטרות ההתאחדות לבין שאלת השתייכותה של התובעת כשופטת להתאחדות של מדינה אחרת. נטען כי מדובר רק ב"מטרותיו האישיות והנקמניות של מר ג'רסי" (עמ' 166 ש' 15-14).

בחקירתה טענה התובעת כי מדובר בעניין "פוליטי", עניין של ארבעה-חמישה אנשים שהם "שונאים" שלה שהיא הפריעה לאינטרס כלכלי או פוליטי שלהם (עמ' 102 ש' 7 – עמ' 103 ש' 1).

"יש לו אינטרס. הוא לקח אנשים מהמועדון שזה מועדון הזעירים והשתמש בהם כווטרינר לרווח כלכלי שלו. יש לי שמות, יש לי הכל. פרטים, כל מה שאתה רוצה... אני לא יודעת אם מישהו שישב איתך אי פעם סיפר לך איזה קן נחשים זה ומה באמת קורה שם" (עמ' 104 ש' 10-1).

"זה ארבעה חמישה איש שאני מפריעה להם... אם אתה חושב שהאנשים האחרים נגדי, לא. הם מבקשים, הם מצלצלים. הם איתי. ... אנשים רוצים בחזרה. הם פיצלו את מועדון הזעירים, מועדון הכלבים הקטנים לגורמים, הרסו אותו" (עמ' 105 ש' 16-12).

העניין עלה עוד בדיונים המוקדמים:

"יש לכבודו עניינים פרטיים איתי. למר לזר ג'רסי אני מאוד הפרעתי. בזעירים נמצא הכסף. הוא רצה אותם כקליינטים שלו ואני הפרעתי לו... יש פה מערכת שלמה של שקרים, אינטרסים אישיים. הוא פרסם את זה. כולה 5 איש. במועדון הזעירים שהיה המפואר ביותר הוא פירק לגורמים" (עמ' 6 ש' 27 – עמ' 7 ש' 12).

טיעוני התובעת במסגרת הדיונים שילבו התייחסויות לדמויות כאלה ואחרות הקשורות להתאחדות או לחוג לזעירים ואין אלא להניח כי סוגיות אלה, ככל שהן רלוונטיות, יובאו בפני האורגן המתאים בהתאחדות או ב- FCI, תוך גיבויין בראיות.

141. עמדתה של ההתאחדות שונה בתכלית. ההתאחדות דוחה את טענת המניעים הזרים.

"אף אחד לא רודף את יולנדה כמו שהיא אמרה, אין פה שום עניין פוליטי, זה הכל המצאות" (עמ' 118 ש' 17-16); "ואני משמש בתפקיד שלי בתור מתנדב. אין לי שום בעיה ואין לי שום עימות עם יולנדה. אין לי שום עימות איתה לא פוליטי כמו שהיא מספרת. ההפך, אני הייתי בצד שלה הפוליטי ושל יוסי קוסובר. יוסי קוסובר היה חבר שלי. הדבר הכי קשה בחיים שהיה לי לעשות זה לעשות את ההליך הזה של השמירת צדק והיושר במדינה שלנו" (עמ' 130 ש' 21-17).

ההתאחדות מדגישה את הפגיעה הנגרמת והעלולה להגרם לארגון ולעולם הכלבנות, וטוענת כי היא עצמה פעלה ופועלת לצמצום ומניעת נזק זה.

"גם כששופטים שלנו באים בעולם לתערוכות אף אחד לא מדבר. כששואלים על הסיפור הזה אנחנו משתיקים אותו. את צריכה להבין שהסיפור של יולנדה זה פגיעה באבן היסוד של כל המערכת שנקראת כלבנות גזעית וכל הנושא של תערוכות" (עמ' 125 ש' 5-2; ור' גם עמ' 128 ש' 25-14, עמ' 129 ש' 22-18).

"... מחר אני מזמין שופט מחו"ל, הם יגידו לי הכל מכור. הנה יולנדה מעלה פה בכספים, עברה לרומניה והכל טוב. כריסטיאן שהוא גם שופט נתן לה כי הוא חבר שלה. זה הכל קומבינות בכל התערוכות האלה, זה הכל, הכל מכור מראש. אז הפגיעה היא גם פנימית בארגון שלנו וגם חיצונית" (עמ' 130 ש' 15-11, ור' גם שם החל מש' 5).

"... את שואלת את עצמך למה את גברת יולנדה למה לא פרסמו בטלוויזיה? כי אנחנו משתיקים את העניין ופועלים בצורה ישרה והגונה כי אחרת זה יפגע בכל הארגון שלנו" ( עמ' 131 ש' 22-20).

"... "קומבינה" שעשתה התובעת עם מר סטפנסקו מביישת את רומניה ואת ישראל בעיקר. ... גם העבירות שעשתה התובעת הן במסגרת פעולתה בחוג לכלבים זעירים והן כשופטת וצריך להבין שהיא מסתובבת במעמדה כשופטת ומכוח כך מקבלת כספים, מבצעת בדיקות שגר לא חוקיות, נוטלת את הכספים לכיסה, ביצעה העברות זהב מהחוג לכלבים זעירים אל בעלה לחשבון הפרטי שלו ... כשיש לנו שופט שמועל בכספים שמשתמש במעמדו כשופט על מנת למעול בכספים ועל מנת למעול באמונם של חברי ההתאחדות הנזק הוא בלתי נסבל" (עמ' 174 ש' 28 – עמ' 125 ש' 9).

"... זה לא רק שהנזק נעשה כלפי פנים אלא גם כלפי חוץ וגרם לבושה לנזק מוני טין גדול מאוד להתאחדות הישראלית...לא רק שהיינו צריכים להתנגד למינוי שופטת בהתאחדות הרומנית ולהסביר שזו שופטת שמעלה בכספי החברים ועשתה מעשים חמורים מאוד, היינו גם צריכים להסביר שגם היו"ר שלנו לא פועל כשורה ובמידה מסויימת נגוע בשחיתות....ימים ספורים לאחר מכן כל החברים נוסעים לתערוכה בינלאומית ושם יש מפגן ביזיון שלא יאמן. ... נראינו כמו חבורת פרחחים בלתי מאורגנת. ... גם ל-FCI יצאו הודעות סותרות. אחת שמסכימה למינוי, אחת שמתנגדת למינוי, אחת שמודיעה שהיו"ר התפטר" (עמ' 3 ש' 24-12).

142. שאלת קיומו של קשר בין התנהלות ההתאחדות לגבי אפשרות מעברה של התובעת לשפוט מטעם מדינה אחרת לבין מטרותיה של ההתאחדות, תדמית ההתאחדות וכדומה, נוגעת בעיסוק ובמהות של הארגונים הרלוונטיים ולהם ידע מובהק בכך (ההתאחדות, ה-FCI).

143. יוער כי מבחינת החומר שהובא במסגרת ההליך הנוכחי, לא אותרו ראיות לתמיכת טענות התובעת לקיום מניעים זרים או נקמניים. הפרוטוקולים של ישיבות ההנהלה מחודש אוגוסט 2016 ושל האסיפה הכללית מחודש ספטמבר 2016, מעידים לכאורה אחרת. פרוטוקולים אלה כוללים התייחסות לזכויות רבות שיש לקוסובר בהתאחדות (ר' למשל עמ' 7 ועמ' 11 לנספח 2 לראיות הנוספות מטעם ההתאחדות) ונראה לכאורה כי חברי ההנהלה מוטרדים ממשית מנזקים שיגרמו לעולם הכלבנות.

הערה וסיום
144. לא מצאתי בטיעוניהם האחרים של הצדדים או בשיקולים אחרים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של עניין ( ע"א 578/17 יבלינוביץ נ' פרטנר תקשורת בע"מ (18.11.2018); ע"א 2112/17 גרסט נ' נטוויז'ן בע"מ (2.9.2018); רע"א 1491/16 פלונית נ' פלוני (14.4.2016); רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים (25.3.2010); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין (11.8.2008); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60 (15.6.1983)), ובכלל האמור טענת ההתאחדות כי התובעת כלל אינה מעוניינת להשמע ולהעביר את גרסתה אלא מעוניינת אך "לעקוף" את ההתאחדות ולעבור לשפוט מטעם מדינה אחרת; הסעיף בתקנון או בנוהל השופטים עליו נסמכה ההנהלה בהחלטה להעביר את התובעת לרשימת שופטים לא פעילים; ועוד.

145. התביעה נדחית. התובעת מחוייבת בהוצאות ההתאחדות בסך 25,000 ₪.
לכאורה, הערובה שהופקדה בהליך זה (עוד בחודש ינואר 2018 או בסמוך לכך) אמורה להיות מועברת לנתבעת על חשבון הוצאות (כאשר לגבי כל סכום לו זכאית הנתבעת מעבר לכך, ככל שזכאית, ר' החלטה מיום 5.3.2019 בתיק פש"ר (ב"ש) 34378-07-18).למען הזהירות, לא תבוצע העברה בפועל קודם ליום 31.3.2019.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' אדר ב' תשע"ט, 10 מרץ 2019, בהעדר.

____________________
תמר אברהמי, שופטת