הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 14196-06-18

לפני
כבוד ה שופטת עינת רביד

מבקשת

לוי יצחק יזמות ונדלן בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד פלג

נגד

משיבה

מצות אביב בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ביגר ועו"ד אוסטשינסקי

החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשת, היא התובעת בתיק, לחיוב המשיבה לגלות מסמכים ספציפיים, וכן להוסיף ולענות על שאלון.
המסגרת הנורמטיבית
נקודת המוצא העקרונית של כללי הדיון האזרחי באשר לגילוי מסמכים ולעיון בהם היא של גילוי מירבי. לעניין זה ראו רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ, (18.4.05):
"המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1)515, 520). ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת" (שם, בפסקה 6).
עם זאת, חובת הגילוי והזכות לעיון במסמכים אינן מוחלטות. את העיקרון בדבר חובת הגילוי יש לאזן מול ערכים אחרים, וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים (ראו רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, פ"ד סא(2)634).
תנאי מקדמי והכרחי לגילוים של מסמכים הוא היותם רלוונטיים לזירת המחלוקת (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5)193). בהתאם לפסיקה מצווה בעל דין "לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה" (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4)60,54; ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג' 162,159). משנקבע כי המסמך שגילויו מתבקש הוא רלוונטי לזירת המחלוקת, הנחת המוצא היא שיש להורות על גילויו.
לפי פסיקת בית המשפט העליון, נקודת המוצא בגילוי מסמכים היא גילוי מירבי, דרישת הרלוונטיות תתפרש באופן ליברלי ועל מנת לצלוח תנאי סף זה, על פי רוב די יהא בכך שמבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות להליך (ראו רע"א 8181/15 אריה את עופר עבודות בניה נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (31.1.16) והאסמכתאות המובאות שם).
לצד העיקרון הבסיסי שלפיו חובה לגלות מסמכים רלוונטיים, קיימים סייגים העשויים להביא לצמצום היקפה של חובת הגילוי. מטרתו של גילוי מסמכים היא, כרגיל, להביא לחקר האמת, ואם סבור בית המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, יש להשאיר לו שיקול דעת שלא להתירו. וכי בגדרי שיקול הדעת שיש לבית המשפט במתן צו לשאלונים ולגילוי מסמכים, רשאי הוא לשקול גם אם הגילוי לא יכביד על הצד המגלה במידה בלתי סבירה בנסיבות העניין או שיהא בו משום לחץ בלתי הוגן עליו (ראו רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ"ד ס(2)264, 269–270).
מן הכלל אל הפרט
לאחר עיון בטענות הצדדים, וברוח הפסיקה לעיל, אבחן להלן את בקשת המבקשת.
בהתייחס לבקשת המבקשת להורות למשיבה לגלות את "הדיווח על העסקה מטעם מצות אביב כפי שהוגשה לרשויות המס", וכן בקשת המבקשת לחיוב המשיבה בהמצאת "כל מכתב שנשלח על ידי מצות אביב לרשויות המס וכל מכתב שנשלח על ידי רשויות המס בקשר עם העסקה", אזי ובשלב זה ונוכח טענות המבקשת באשר לחשיבות מסמכים אלו לצורך בחינת התנהלות ואומד דעת המשיבה בקיום היחסים החוזיים בין הצדדים, ושעה שלא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי המדובר במסמכים שאינם רלוונטיים, אני קובעת כי על המשיבה להמציאם.
באשר לטענת המשיבה בדבר סוד מסחרי ומידע חסוי, לא מצאתי כי יש לקבל הטענה שעה שלא פורט מדוע מסמכים אלו עולים בגדר סוד מס חרי. יחד עם זאת, ועל מנת להסיר חשש אני קובעת כי מידע זה ישמש את המבקשת במסגרת הליך זה בלבד וכי היא אינה רשאית להעבירם לידי צדדי ג' אשר אינם חלק מההליך ו/או לגלות את תוכנם לצדדי ג' כאמור .
עוד עתרה המבקשת לחייב את המשיבה לגלות "כל מכתב שנשלח ע"י מצות אביב לעיריית בני ברק ו/או לועדה המקומית וכל מכתב שהתקבל מהעירייה ו/או מהועדה המקומית, והכל בקשר עם המקרקעין, החל מחתימת הסכם האופציה ואילך".
דרישה זו נדחית. המבקשת אינה מפרטת את חשיבות מסמכים אלו לצורך קידום ההליך. היא עותרת לקבלתם, שכן , לטענתה , רק לאחר שתעיין בהם היא תוכל לקבוע האם מסמכים אלו רל וונטיים עבורה. אין לקבל בקשה להמצאת מסמכים שעה המבקשת אינה יודעת מה מסמכים אלו כוללים, וכיצד יש בהם כדי לסייע בבירור המחלוקת מושא ההליך והדבר דומה יותר להליך "דייג" .
עוד עתרה המבקשת לחייב את המשיבה לענות על שאלות 2.1, 2.2 ו- 2.13 לשאלון.
ביחס לשאלה 2.1 לשאלון במסגרתו נדרשה המשיבה להשיב עד מתי התקיימו מגעים בין המשיבה לצדדי ג' בקשר לרכישה או שכירות של קרקע חלופית עבור מפעל המצות, אני מקבלת את טענות המבקשת כי תשובת המשיבה בעניין זה אינה נותנת מענה ראוי לשאלה וכי יש להשיב עליה כפי שנדרש בבקשת המבקשת.
אף דרישת המבקשת ביחס לשאלה 2.2 מתקבלת, ועל המשיבה לפרט בתצהיר מטעמה כמה נכסים חלופיים בדקה היא או מי מטעמה לצורך העברת המפעל ובאילו מועדים.
באשר לבקשת המבקשת להורות למשיבה לענות על שאלה 2.13 במסגרתה נדרשה לפרט המשיבה האם כספי המכר הופקדו בפיקדון תוכנית או חשבון נאמנות וככל שלא מה נעשה עם הכסף. לעניין זה אני מקבלת את טענת המשיבה כי אין מקום להיענות לבקשה, שכן השימוש שנעשה בכסף על ידי המשיבה או היכן הופקד אינו רלוונטי לשאלות במחלוקת.
המשיבה תמציא למבקשת המידע והתשובות כמפורט לעיל וזאת עד ליום 18.6.19.
נוכח ההחלטה לעיל לפיה רק חלק מבקשת המבקשת התקבלה אינני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, ט' סיוון תשע"ט, 12 יוני 2019, בהעדר הצדדים.