הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 11029-12-19

מספר בקשה: 22
לפני
כבוד ה שופטת תמר אברהמי

מבקשת (בבקשה 22)
(הנתבעת)

Pressman Pressman Toy Corporation

נגד

משיבים (בבקשה 22)
(התובעים)

  1. מיכה הרצנו
  2. מריאנה הרצנו
  3. אורלי פידלמן
  4. למדע תעשיות קלות בע"מ
  5. M&M Ventures Limited
  6. M&M Ventures (2014) Limited

החלטה

בקשה לצירוף ראיות.

התובענה מושא הבקשה עותרת לסעד הצהרתי לגבי תוקפו של הסכם רישיון לייצור ושיווק המשחק רמיקוב (Rummikub) בארה"ב וקנדה. המחלוקת מתמקדת בשאלת פרשנותו של הסכם משנת 1997 ("הסכם 1997"). האם מדובר בהסכם לתקופה בלתי קצובה אשר ניתן לבטלו בהודעה זמן סביר מראש או שמא לפנינו מקרה בו אין אפשרות ביטול בהיעדר עילה אלא אך בהתאם לתנאים שנקבעו.

ההליך הוגש כהמרצת פתיחה. בהחלטה מיום 28.5.2020 נקבע בין השאר כי מתכונת ההליך תיוותר בעינה אולם יתאפשרו הליכי גילוי מסמכים בדומה לנהוג בתובענה רגילה. בדיון ההוכחות הראשון שהתקיים בהליך לא התאפשר לנתבעת להגיש באמצעות העדים מסמכים שלא נכללו בגילוי מסמכים. ערב הדיון הבא הוגשה מטעם הנתבעת הבקשה דנן להתיר צירוף ראיות. ביני לביני, הושלמה שמיעת העדויות.

הבקשה מתייחסת לשני מסמכים: (א) ממצאי בדיקת נאותות שערך משרד עו"ד אמריקאי מטעם בעלת השליטה כיום בנתבעת, ולפיהם הסכם 1997 אינו ניתן לביטול ללא עילה; (ב) מכתב מיום 30.6.1996 ששלח התובע 1 ("התובע") לבעלים הקודם של הנתבעת, ובו יש, לשיטת הנתבעת, כדי להפריך את גרסת התובע כאילו חתם על טיוטת הסכם 1997 כפי שהועברה אליו , מבלי להעיר הערות.

קודם לדיון יובהר כי אין לקבל את ניסיון הנתבעת, ככל שיש כזה, לערער את הצורך בהגשת בקשה לצירוף הראיות, דבר שכבר נקבע ממילא גם בהחלטה (ור' גם דברי ב"כ הנתבעת בעמ' 2 ש' 25-24 לפרוטוקול הדיון המוקדם; אמירה שלא סויגה, ובדין כך, למסמך קונקרטי).

לגופו של עניין, הפסיקה לגבי בקשות לצירוף ראייה (בכלל ובהמרצת פתיחה) היא מרובה ואין צורך להביאה כאן. עיקרי הדברים ידועים. יש לתת את הדעת לשיקולים כמו אופייה של הראיה הנוספת, השלב אליו הגיע המשפט, האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר, הנזק הדיוני שייגרם לצד המתנגד להגשת הראיה למול הנזק אשר עלול להיגרם למבקש אם תדחה בקשתו להגשתה, ועוד. גם כללי הגשת בקשה הם מוכרים.

בבקשה שלפני יש קשיים לא מבוטלים.

תחילה יש לומר כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, דבר המחויב הן לפי הדין והן ברמה המהותית כאשר מתבקש צירוף ראיות באיחור ויש לבסס טעמים לכך. בבקשה נטען כי היא מוגשת ללא תצהיר לנוכח מועד הגשתה – בעיצומה של חקירת מר גולעד. הנמקה זו אינה מספקת. מר גולעד אינו האדם היחיד אשר יכול לתת תצהיר מטעמה של הנתבעת (לרבות בנו של מר גולעד, מנהל העסק). יוער כי חקירתו של מר גולעד הסתיימה למחרת הגשת הבקשה. למרות זאת ואף שהמשיבים העלו את עניין העדר התצהיר בתשובתם, המבקשת לא עתרה להוסיף תצהיר (מבלי לרמז כי הבקשה הייתה נעתרת).

למעשה, די בהעדרו של התצהיר לשם דחיית הבקשה. להשלמת התמונה יצוין כי יש בבקשה קשיים נוספים.

כך, בבקשה אין למעשה הנמקה לכך שהמסמכים לא גולו, לא צורפו ולא התבקש צירופם, עובר לישיבות ההוכחות. כל שנכתב הוא שהמסמכים נמצאו לאחר שהוגשה התשובה להמרצת הפתיחה. התשובה להמרצת הפתיחה הוגשה עוד ביום 8.3.2020. דיוני ההוכחות התקיימו (לאחר דחיה) בחודש יולי 2021. המבקשת אינה מפרטת מתי ובאילו נסיבות נמצאו המסמכים ואין אלא להעריך כי ההשמטה איננה מקרית. עמד לרשות המבקשת זמן רב לבקש את צירוף המסמכים (ולמצער, להעבירם לצד כנגד) והיא בחרה שלא לעשות כן. על רקע השתלשלות העניינים בדיון ההוכחות, אין אלא לומר כי המבקשת מצאה לעשות כן בכוונת מכוון, בניסיון להפתיע את הצד שכנגד. בנסיבות תיק זה, אין לתת לכך יד (לרבות על דרך "הכשרת" חלק מהמסמכים, שהוכנו מבעוד מועד, כראיות הזמה).

קבלת המסמכים צפויה להוביל לפתיחה מחדש של הליך ההוכחות ואולי אף הליכים מוקדמים להליך ההוכחות (ר' טענת המשיבים, אשר עיינו במסמך, לגבי היותו חלק מתכתובת שלא גולתה, ולגבי כך שמדובר במסמך לא חתום ונעדר חותמת פקס'). קרי – יש לדבר השלכה דיונית ממשית על הצד שכנגד ובכלל.

לגבי המסמכים עצמם ניתן להוסיף, בהקשר המסמך הראשון , כי הדרך בה עורכי דין אמריקאים קראו בדיעבד הסכם עליו חל הדין הישראלי ואשר נחתם מספר שנים קודם לכן בין צדדים שאינם מרשיהם, אינה בעלת משמעות ראייתית של ממש, אם בכלל. במכתב מחודש יוני 1996 (המסמך השני) ניתן למצוא רלוונטיות. ברם, מדובר ברלוונטיות לאחת מטענות רבות של הצדדים (האם התובע נתן הערות לטיוטה). אין מדובר בחשיבות כה רבה עד כי מצדיקה להתעלם ממכלול הקשיים בבקשה בשמו של "חקר האמת" (אשר, כמקובל, חוזר ומודגש בבקשה). אפילו לפי תיאור המסמך, אין מדובר ב"ראיה משמעותית הנושאת משקל של ממש לגילוי האמת וחשיפתה", מעין "אקדח מעשן" שמהותו יכולה בנסיבות מסוימות להוביל לקבלת ראייה חרף הכשלים לגביה. זאת גם ואולי דווקא, בהינתן עקרונות היסוד הגלומים בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

הבקשה נדחית. המבקשת מחויבת בהוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪.

ניתנה מוצ"ש, 02 אוקטובר 2021, בהעדר.

____________________
תמר אברהמי, שופטת