הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים עש"א 42532-02-18

לפני
כבוד ה שופטת תמר אברהמי

המערערת

Maharishi Vedic University Limited
ע"י ב"כ עו"ד שלמה כהן ועו"ד חוסני זועבי

נגד

המשיב

רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר
ע"י ב"כ עו"ד גינת אריאל קצ'קו

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטה מיום 20.12.2017 של כב' סגנית רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (להלן: "סגנית הרשם"), בה נדחתה בקשת המערערת לרישום סימן מסחר "מדיטציה טרנסנדנטלית" (להלן גם: " ההחלטה" או "החלטת סגנית הרשם").

רקע
2. "מדיטציה טרנסנדנטלית" היא מונח אותו טבע מהרישי מהש יוגי (להלן: " מהרישי") בהקשר שיטת מדיטציה שפותחה על ידו בשנות החמישים או הששים של המאה הקודמת. ההדרכה הבסיסית בשיטת מדיטציה זו כוללת מספר שלבים ובמסגרתה מקבל כל חניך מנטרה ספציפית המותאמת לו ולומד טכניקה המאפשרת לו להשתמש במנטרה "על מנת להגיע למצב של תודעה טהורה" (סע' 11 לכתב הערעור, סע' 7 לעיקרי הטיעון מטעם המערערת, וההפניות שם לתצהירים שהוגשו לרשם).

3. המערערת, לפי הצהרתה, נמנית על קבוצה בינלאומית של ארגונים העוסקים בארץ וברחבי העולם, בין היתר , בהדרכות ובשירותים קשורים תחת הסימן TRANSCENDENTAL MEDIATION וגרסאות לשוניות מקומיות, כמו "מדיטציה טרנסנדנטלית". המערערת, לטענתה, מאגדת את כל זכויות הקניין הרוחני של הקבוצה, אשר כוללות מאות בקשות וסימני מסחר רשומים בכל העולם והיא הגורם האחראי מטעם הקבוצה על ניהול ואכיפת הקניין הרוחני. המערערת מאוגדת לפי דיני מדינת מלטה.

4. ביום 21.9.2012 הגישה המערערת בקשה מספר 249554 לרישום סימן מסחר שהוא צירוף המלים "מדיטציה טרנסנדנטלית", ללא עיצוב (להלן: "סימן המסחר", "הסימן המבוקש" או "הסימן", וכן – "בקשת הרישום" או "הבקשה").

לפי ההחלטה, רישום הסימן התבקש עבור השירותים הבאים, כולם בסוג 41: "שירותי חינוך הקשורים לבריאות; מתן קורסים הקשורים לניהול עסקים; ייצור של קלטות וידאו לשימוש ארגוני בהכשרה חינוכית וניהול; מתן קורסי הכשרה בניהול עסקים; מתן קורסים להדרכה בניהול כללי; ארגון סדנאות וימי עיון במודעות אישית; שירותי חינוך, כלומר, מתן דוברי מוטיבציה וחינוך בתחום שיפור עצמי; קורסי התפתחות עצמית; אימון התפתחות עצמית; מתן קורסי הכשרה בהתפתחות עצמית; אימון מדיטציה; לימוד עיסוק במדיטציה".

5. לאחר תכתובת (מיום 2.1.2014 ומיום 20.11.2014) בין בוחנת מטעם רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (להלן, בהתאמה: "הרשם" או "רשם סימני המסחר"; " הבוחנת") לבין המערערת, קבעה הבוחנת ביום 9.2.2015, כי השגות שהועלו בהתאם לסעיפים 8(א) ו-11(10) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב-1972 (להלן: "פקודת סימני המסחר" או "הפקודה") עומדות בעינן, וכי סימן המסחר חסר אופי מבחין ונוגע במישרין למהות או איכות השירותים שלסימונם הוא נועד. המערערת השיבה למכתב זה ביום 29.12.2015 ולתשובתה צירפה תצהיר של מר Ole Osiier Markmann. תשובת המערערת לא שכנעה את הבוחנת וביום 28.1.2016 סורבה הבקשה.

6. לבקשת המערערת התקיים דיון בפני רשם סימני המסחר (דאז), אסא קלינג (פרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 2.5.2016 , צורף כמוצג מש/6). בסוף הדיון קבע הרשם כי המערערת יכולה להגיש ראיות נוספות בנוגע לשרשרת העברות ממהרישי אליה וכן בנוגע לאופי המבחין בישראל. המערערת הגישה ראיות נוספות מטעמה ובכללן תצהיר מטעם מר Niel Laughlin Paterson. ביום 20.12.2017 ניתנה החלטת סגנית הרשם אשר דוחה את הבקשה לרישום סימן המסחר. על כך הוגש הערעור דכאן.

7. עוד יש לדעת, כי במקביל להגשת בקשת הרישום בעניין סימן המסחר, הגישה המערערת שתי בקשות לרישום סימנים נוספים: סימן מסחר מס' 253899 ("MAHARISHI") וסימן מסחר מס' 249619 ("מהרישי"). שני סימנים אלה קובלו לרישום בהחלטה של סגנית הרשם מיום 30.10.2017 (להלן: "ההחלטה בעניין מהרישי" או "החלטת מהרישי") ונרשמו. החלטת סגנית הרשם עליה הוגש הערעור שלפני, מזכירה לפרקים חלקים מההחלטה בעניין מהרישי. גם טיעוני הצדדים נדרשים להחלטה האמורה.

ההחלטה
8. בראשית ההחלטה סוקרת סגנית הרשם את תמצית הרקע העובדתי, את טענות המבקשת (המערערת דכאן; בפרק זה – "המבקשת") וראיותיה, ומביאה את הוראות סעיפים 8 ו-11(10) לפקודה.

סגנית הרשם מציינת, כי ראיות שצירפה המבקשת מצביעות על כך שהמונח "מדיטציה" נהוג מאז ימי קדם כמרכיב של מסורות דתיות רבות (סע' 16 להחלטה) וכי מהרישי ייחס את מקור תורת המדיטציה הטרנסנדנטלית לגורו דב וראה בתורה זו משום פיתוח כתבי הוודות העתיקות והספרות הוודית והתאמתן לעולם המודרני. נקבע (סע' 20 להחלטה), כי מקורה של מדיטציה טרנסנדנטלית הוא בדת ההינדואיזם וכי מדובר בפרשנות של מהרישי לספרות הוודית; תוך שהצירוף המבוקש לרישום אינו מופיע באותה ספרות עתיקה , אלא מדובר במונח שטבע המהרישי לשיטת מדיטציה שפיתח.

9. ההחלטה מפנה להוראות סעיף 11(5) לפקודה ולפסיקה ומוצאת כי עצם המסקנה שמהרישי הגה את הצירוף מושא הסימן המבוקש, אין בה כדי לזכות את המבקשת ברישומו כסימן מסחר. ההחלטה מתייחסת להשוואה שבוצעה בספרות בין דיני זכויות יוצרים לדיני סימני מסחר, עת צוין כי בשונה מזכויות יוצרים, דיני סימני מסחר לא נועדו להגן על " any creative skill and labour".

10. לפי ההחלטה, מדיטציה טרנסנדנטלית היא שיטה אשר כל אדם רשאי ללמד וללמוד, אין צורך בהסמכה או בהסכמה של ממציא או יוצר השיטה ועל השיטה להישאר פתוחה לכל אדם ללמוד וללמד. נקבע כי אין זה ראוי שיימנע מהציבור מלעסוק בפרשנות של שיטת מדיטציה.

סגנית הרשם מצטטת בהסכמה פסיקה אשר לפיה ספק אם ניתן כלל להגן על שיטה לטיפול, עת מפתחי השיטה מלמדים אותה ופועלים להפצתה (ואין אפוא סוד מסחרי); פטנט לא ניתן להעניק לשיטה לטיפול בגוף האדם, וזכות יוצרים, אף אם חלה על חומר לימודי כתוב או אחר, אינה מקיפה את השיטה עצמה ואת הזכות לטפל על פיה ומן הסתם גם להורות אותה לאחרים; "בין כך ובין כך אין לו לרשם סימני המסחר להעניק הגנה לשיטת טיפול, בחסות רישומו של סימן מסחר המייצג את השיטה" (סע' 29 להחלטה, מתוך התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 178707 (מעוצב) קניג נ' שאנן (8.3.2010)). סגנית הרשם ממשיכה ומצטטת מאותה פסיקה, כי "גם הטענה... לפיה אין הבקשה עוסקת בהגנת הסימן על שיטת הטיפול כי אם על הוראתה והפצתה, אין בה ממש. שעה שהשיטה פתוחה לציבור גם הוראתה צריך שתשמר ככזו, אלא אם יעניק לה דין כלשהו בלעדיות, אולם... הדרך לבלעדיות בשיטה, אינה עוברת בפנקס סימני המסחר, כך שאין מקום להשתמש בסימן מסחר כאמצעי להגנה על שיטה".

11. סגנית הרשם מעלה את השאלה האם צירוף שהומצא ביחס לתורה פילוסופית או דתית, "שייתכן וראוי שתקבל הגנה במסגרת דיני זכויות היוצרים, ראוי שיחסה תחת הגנת דיני המסחר" (סע' 31 להחלטה). לצורך מענה פונה סגנית הרשם אל הדין בעניין שמות של יצירות (כמו: כותרת של ספר) וסבורה כי בדין הישראלי, בדומה לדין האמריקאי ובשונה מהדין האירופי, כותרת של ספר שיש לה קשר ענייני לספר, המכוון לתוכנו ולציון אופיו, אינה יכולה לשמש סימן מסחר. נכתב כי בדומה לדין בארה"ב, גם בישראל ההגנה המוענקת בדיני זכויות יוצרים ניתנת למשך זמן מסוים וקצוב, בעוד הגנה המוענקת בדיני סימני מסחר אינה מוגבלת (בכפוף לתשלום אגרות חידוש) ולכן בעניין בקשת רישום סימן מסחר יש לערוך איזון בין טובת הציבור לבין זכויות היוצר.
12. סגנית הרשמת מציינת, כי – כנזכר בהחלטה בעניין מהרישי – יש חברה שהתפצלה מארגון המבקשת ואשר מלמדת את תורת המדיטציה הטרנסנדנטלית בטריטוריות שונות בעולם . הסגנית סבורה כי אין "להגביל את לימוד התורה לגוף יחיד באמצעות רישום שמה כסימן מסחר".

13. עוד מציינת סגנית הרשם כי בפנקס סימני המסחר בישראל נרשם על שם המבקשת הסימן "תוכנית המדיטציה הטרנסנדנטלית", מס' 47738 שהוגש ביום 17.4.1979. מבלי להביע עמדה בשאלה האם היה הסימן כשיר לרישום במועד רישומו, ההחלטה מפנה לכך שלפי הראיות, נציגת המבקשת בישראל משווקת ומפרסמת את השירותים תחת סימן מעוצב המורכב מהסימן הרשום "תוכנית המדיטציה הטרנסנדנטלית". נכתב כי אין להתעלם מעובדה זו ונראה שהמבקשת "לא תיוותר... ללא הגנה משפטית ראויה בישראל".

14. לאור האמור נדחתה הבקשה לרישום סימן המסחר.

הערעור
15. במסגרת הערעור טוענת המערערת כי בהחלטה נפלו שגיאות מהותיות קשות, ובתמצית (סע' 10 להודעת הערעור): לא ניתן משקל לכך שהסימן המבוקש הוא צירוף בעל אופי מבחין מולד חזק; התעלמות מראיות המלמדות כי הסימן מזוהה באופן בלעדי עם המערערת ורכש מוניטין רב במרוצת השנים הודות למאמצים רבים של המערערת וארגונים קשורים; לא ניתן משקל לביקורת האיכות המחמירה שמקיימת המערערת בהספקת שירותים תחת הסימן; הקביעה כי יש להפוך את הסימן לנחלת הכלל שכן מדובר בשיטה שכל אחד רשאי ללמוד וללמד, היא שגויה ומנוגדת לחומר הראיות ואף להחלטה בעניין מהרישי (שניתנה אף היא ע"י סגנית הרשם); הקביעה שרישום הסימן נועד להעניק בלעדיות בחומרים המוגנים בזכויות יוצרים, אף היא שגויה, והסימן נועד להגן על זיהוי המקור לאספקת השירות; הקביעה כי רישום הסימן מנוגד לתקנת הציבור שגויה ואינה מנומקת באופן מספק; בהחלטה נקבע, גם אם לא באופן מפורש, כי הסימן הוא בעל אופי דתי וכי רישומו יגרום לפגיעה בחופש הפולחן אולם קביעה זו שגויה עובדתית ועומדת בסתירה לראיות שהובאו; ההחלטה מתעלמת מההשלכות הרות הגורל על זכויותיה הקנייניות של המערערת בסימן ומשמעותה המעשית היא נישול המערערת מזכויות קנייניות שנרכשו תוך השקעת משאבים אדירים מהלך זמן רב; ההחלטה מתעלמת מההשלכות על ציבור הצרכנים שלמד לזהות את הסימן עם המערערת ושירותיה המעולים, והיא – הלכה למעשה – "מזמינה" גורמים פיראטיים לרכב על המוניטין של הסימן ולקדם עסקיהם תוך הטעיית הצרכנים שיסברו כי מדובר בשירותים הקשורים במערערת.

16. המשיב סומך ידיו על החלטת סגנית הרשם. לטענתו, המערערת שואפת למעשה להגן באמצעות הסימן המבוקש על השיטה עצמה ושיווקה (להבדיל מ הקישור בין שמה של השיטה לבין המערערת), עניין שאינו מטרת הגנת סימני מסחר. מבחינת המשיב, גם אם יש ממש בחלק מטיעוניה של המערערת, אין הם רלוונטיים לדיון בפני רשם סימני המסחר. המשיב טוען, כי סימן מסחר נועד ליצור קשר בין העוסק לבין השירות שהוא מציע לציבור, כי מכיוון שהמקור לשיטת המדיטציה הטרנסנדנטלית הוא מהרישי, אכן קובלו ונרשמו סימנים בהתאם (בהחלטת מהרישי). אולם, כך ממשיך המשיב וטוען, אין לומר כי המקור לשיטת מדיטציה טרנסנדנטלית, הוא מדיטציה טרנסנדנטלית, מדובר ב"טאוטולוגיה בלתי אפשרית" (סע' 24 לעיקרי הטיעון) ומכאן כי המערערת מנסה להגן על השיטה עצמה. אליבא דמשיב, בלתי מתקבל על הדעת כי כנגד ידע שמהרישי הנחיל לציבור בשנות החמישים, תקבל המערערת מונופול מעתה ועד עולם לשיווק השיטה.

המשיב מציין כי המדיניות של רשות הפטנטים היא כי הגנה על שם של שיטה על ידי סימן מסחר תיתכן במקרה בו שם השיטה הוא שם ההוגה שלה (שכן אז יש קשר ברור בין הסימן לבין מקור השיטה). מקרים אחרים בהם נרשם סימן על שם שיטה נובעים מטעויות, חוסר במודעות או בכלי חיפוש וכדומה, וגם אם יש חריגות נקודתיות כאלה, אין לחזור על טעויות עבר בפנקס ויש לקבל כל החלטה לפי נסיבות המקרה.

17. ביום 16.1.2019 וביום 2.5.2019 התקיימו דיונים בערעור במעמד הצדדים.

18. ההפניות בפסק דין זה לתיק מוצגי המערערת יסומנו: מע/__; הפניות לתיק מוצגי המשיב (הרשם) יסומנו: מש/__. הפניות כלליות (עמ' X ש' Y) הן הפניות לפרוטוקול הדיון בערעור. הפניות לפרוטוקול הדיון בפני רשם סימני המסחר יובאו תוך הפנייה למוצג מש/6.

סימני מסחר ורישומם - כללי
19. "סימן מסחר" הוא אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים (או צירופם של אלה), אשר משמשים, או מיועדים לשמש, אדם לעניין טובין שהוא מייצר או סוחר בהם (סע' 1 לפקודה).

הוראות פקודת סימני מסחר חלות בשינויים המחויבים גם במקרה של "סימן שירות", כלומר - סימן המשמש או מיועד לשמש לאדם לעניין השירות שהוא נותן (המונח "טובין" – לרבות שירות במשמע, ככלל) (סע' 2 לפקודה).

20. אדם יכול לעשות שימוש בסימן לעניין טובין שהוא מייצר או שירות שהוא נותן, אף מבלי שירשום את הסימן; אלא שבמקרה כזה, לא יהנה אותו אדם מההגנה אותה מעניק סימן רשום (בג"ץ 77/60 רשם סימני המסחר נ' Thos. Leeming & Co., Inc. New York, פ"ד יד(2) 1718 (12.9.1960), עמ' 1721).

21. רישום אדם כבעל סימן מסחר מזכה אותו לשימוש ייחודי בסימן (סע' 46 לפקודה). "במובן זה הסימן מופקע למעשה בהקשרו המסחרי מנחלת הכלל ולסוחר ניתן מונופול על השימוש בו" (ע"א 563/11 ADIDAS SALOMON A.G נ' יאסין (27.08.2012) (עניין אדידס), סע' 8; ע"א 715/68 פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) בע"מ נ' פרומין ובניו בע"מ, פ"ד כג 43 (8.9.1969), עמ' 48).

22. הזכות המוקנית בסעיף 46 לפקודה נועדה לשרת מטרה כפולה – הגנה על אינטרס הסוחר (בעל הסימן) והגנה על אינטרס הצרכן. מבחינת הסוחר – ניתנת הגנה למוניטין שלו ומוקטן החשש שצרכן יטעה בין תוצרתו לבין תוצרת של סוחר אחר. אשר לצרכן – ניתנת הגנה מפני הטעייה לגבי מקור הטובין אותם הוא רוכש או צורך (עניין אדידס, שם; ע"א 3776/06 עין גדי קוסמטיקס בע"מ נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר (12.5.2008) (עניין עין גדי), סע' 7; ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1) 873 (26.9.2004) (עניין טוטו זהב), עמ' 887).

23. אדם הטוען לבעלות בסימן, רוצה לרשום אותו ומבקש זכות ייחודית להשתמש בו, יגיש בקשה לרשם (סע' 7 וסע' 17 לפקודה) ועליו הנטל להוכיח שהסימן המבוקש כשר לרישום כסימן מסחר (ע"א 7919/11 חברת מעדני הצפון בע"מ נ' גואטה (16.6.2013) (עניין מעדני הצפון), סע' 10; עמיר פרידמן, סימני מסחר – דין, פסיקה ומשפט משווה (מהדורה שלישית, 2010) (להלן: " פרידמן"), בעמ' 481.

24. סעיף 8 לפקודה מגדיר את המאפיינים הנדרשים להגדרת סימן הכשר לרישום:

"8.   (א)  אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין).
           (ב)   הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום."

25. בנוסף לסעיף 8 הקובע באופן פוזיטיבי תנאי כשירות לרישום ומעגן את דרישת האופי המבחין המהווה תנאי מוקדם לרישום סימן מסחר (עניין עין גדי, סע' 8), קיימות בפקודה הוראות לגבי טעמים שיש בהם כדי למנוע רישומו של סימן.

רוב הטעמים המונעים רישום סימן מסחר מפורטים בסעיף 11 לפקודה אשר נושא את הכותרת "סימנים שאינם כשרים לרישום" וכולל 14 סעיפי משנה (ר' גם ע"א 10959/05 Tea Board נ' Delta Lingerie S.A.OF Cachan (7.12.2006), סע' 6).

26. החלטת סגנית הרשם מתייחסת לשתי חלופות שבסעיף 11: סעיף 11(5) וסעיף 11(10), ולפיכך יובאו סעיפי משנה אלה:

"11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:
...מיום 7.8.2018
תיקון מס' 8
ס"ח תשע"ז מס' 2662 מיום 7.8.2017 עמ' 1200 ( ה"ח 928)
(4) סימן שמופיע בו ביטוי מאלה – "פטנט", "נרשם פטנט", "על פי כתב ממלכתי", "רשום", "מידגם רשום" "מדגם רשום, "עיצוב", "עיצוב רשום", "עיצוב לא רשום", "זכות יוצרים", "חיקויו של זה – זיוף" – או ביטוי כיוצא באלה;
(5) סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר;
...
(10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9;"

סעיף 11(10) מהווה למעשה הרחבה מבארת לכלל הבסיסי לפסלות לרישום שבסעיף 8(א) (ע"א 1427/05 ‏ ‏מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' רשם הפטנטים (25.6.2007) ( עניין גלאט עוף), סע' ב.4).

27. נהוג לסווג שמות מסחריים לארבע קטגוריות אשר נבדלות במידת ההגנה הניתנת להם: (1) שמות גנריים – אינם כשירים לרישום; (2) שמות תיאוריים – יזכו להגנה מעטה ביותר ובמקרים נדירים כאשר גיבשו אופי מבחין ומשמעות משנית; (3) שמות מרמזים – יזכו להגנה מוגברת; ו-(4) שמות 'שרירותיים' או שמות דמיוניים – יזכו להגנה הרחבה ביותר. לעניין זה נדרש ביתר הרחבה בהמשך.

28. בפסיקה הודגש כי רישום סימן מסחר הוא מהלך המפקיע סימנים מנחלת הכלל ובכך פוגע בחופש העיסוק, בתחרות החופשית ובחופש הביטוי של כלל הציבור. לפי פסיקת בית המשפט העליון, לאור האמור מחייב הליך רישום סימני המסחר זהירות רבה ואיזון בין האינטרסים השונים (עניין אדידס, סע' 12; ע"א 8778/04 מחלבות יוטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית (30.4.2007) (עניין יוטבתה), סע' ח'; ע"א 941/05  אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ (17.10.2006) (עניין אגודת הכורמים), סע' 17; עניין טוטו זהב, סע' 6; ע"א 9191/03 V&S Vin Spirt Aktiebolag נ' אבסולוט שוז בע"מ , פ"ד נח(6) 869 (19.7.2004), עמ' 877)).

המחלוקת הקונקרטית
29. בהחלטת סגנית הרשם יש שימוש מעורב בהתייחסויות לרבדי הדין: כשרות רישום לפי סעיף 8, העדר כשרות רישום לפי סעיף 11 ורציונלים כלליים שבבסיס דיני סימני המסחר. גם הצדדים בטיעוניהם שבכתב ובעל פה, "שוטטו" במידה מסוימת בין הוראות הפקודה ועקרונות של דיני סימני המסחר.

יהא אשר יהא המיקום ה"גיאומטרי" של הדיון (ר' להלן), המחלוקת בין הצדדים כפי שהשתקפה בשלב הערעור, מתמקדת במידה לא מבוטלת ביחס שבין הסימן המבוקש לבין שיטת המדיטציה עצמה.

30. בדיונים הדגישה המערערת, כי סימן מסחר נועד לזהות את המקור של טובין או שירות ולא את הטובין/השירות עצמם (עמ' 1 ש' 19-18, עמ' 13 ש' 16 וש' 25) והבהירה כי שיטת המדיטציה עצמה אינה מוגנת (עמ' 3 ש' 1, עמ' 13 ש' 4), כי היא אינה טוענת לבעלות על השיטה (עמ' 4 ש' 26) וכי כל אחד יכול ללמד את השיטה (עמ' 13 ש' 5).

אמירות אלה של המערערת מקובלות על המשיב.

31. נקודת המוצא המוסכמת לדיון היא, אפוא , כי שיטת המדיטציה אותה פיתח מהרישי אינה מוגנת, אין למערערת בעלות עליה וכל אחד יכול ללמוד או ללמד אותה. כן מוסכם כי סימן מסחר נועד לזהות את המקור ולא את הטובין עצמם.

מכאן ואילך נחלקות העמדות.

32. לפי ההחלטה, סגנית הרשם רואה בסימן – צירוף המלים "מדיטציה טרנסנדנטלית" – משום זיהוי של השיטה עצמה (ר' למשל רישא סע' 28 וסיפא סע' 36 להחלטה). גם המערערת מבינה כך את ההחלטה: "...למיטב הבנתה של המערערת, ההחלטה לדחות את הבקשה מבוססת על הקביעות השגויות הבאות: (א) שהסימן מדיטציה טרנסנדנטלית הינו שמה של שיטה ועל כן אין לרשום אותו..." (סע' 6א. להודעת הערעור).

33. המערערת גורסת כי הקביעה שהסימן המבוקש הוא שמה של שיטת המדיטציה, אינה נכונה.

אם כך, את מה – לשיטת המערערת – מזהה הסימן? המערערת טוענת כי הסימן, צירוף המלים "מדיטציה טרנסנדנטלית", "מצביע על הדרכות ושירותים מסויגים ומוגדרים הניתנים על ידי המערערת" (סע' 33 לעיקרי הטיעון) וכי הוא נועד להגן על המוניטין ולשמר את הקשר אל "ההדרכות והשירותים" שמעבירה המערערת (סע' 34 לעיקרי הטיעון). זאת, תוך שהמערערת חוזרת ומאשרת כי כל אדם יכול לתרגל ואף להדריך אחרים בכל סוג של מדיטציה (שם). המערערת, כנזכר, גם אישרה כי אינה טוענת לבעלות על שיטת המדיטציה וכי זו אינה מוגנת.

34. עמדת המערערת אינה מתיישבת עם התשתית הראייתית. לאורכו ולרוחבו של החומר שהוגש והוצג ומתוך ראיות וטיעוני המערערת עצמה, ניכר כי צירוף המלים "מדיטציה טרנסנדנטלית" משמש כשמה של שיטת המדיטציה עצמה.

35. להלן מספר דוגמאות:

א. תצהירו של מר Paterson (מע/ד') מסביר כיצד מהרישי כינה תחילה את שיטת המדיטציה אותה פיתח בשם: TRANSCENDENTAL DEEP MEDITATION ולאחר מספר שנים החליף זאת לשם: TRANSCENDENTAL MEDITATION . הדבר נזכר גם בהחלטה (בסע' 20).

ב. תצהירו של מר Markmann (מע/ג') כולל התייחסות נרחבת אל המונח ''מדיטציה טרנסנדנטלית'' כאל שמה של טכניקת המדיטציה (ר' למשל סע' 8-7 לתצהיר). בנספחי אותו תצהיר מובאת הגדרת ''מדיטציה טרנסנדנטלית'' במילונים כמו Oxford ו- Cambridge ואף שם מדובר בטכניקה עצמה.

ג. בתצהירו של מר אלכס עודד קוטאי , שצורף ע"י המערערת בבקשה בעניין מהרישי והוצג גם כאן, הוצהר מטעם המערערת בין השאר , כי "'מדיטציה טרנסנדנטלית' הוא השם אשר בחר מהרישי כדי לכנות ולסמן את טכניקת המדיטציה אשר הוא למד מגורו דב ופיתח בהודו בשנות ה-50" (מע/ו' סע' 21; הדבר נזכר גם בהחלטה בסע' 19). יוער כי אחד מנספחיו של תצהיר מר קוטאי הוא תעודה של רשם העמותות משנת 1983 בדבר רישום עמותת "בית הספר הבינלאומי מהרישי", שם נכתב כמטרותיה העיקריות של העמותה: "להפיץ וללמד את "מדע האינטליגנציה היצירתית" ואת הטכניקה המעשית שהינה "המדיטציה הטרנסנדנטלית" כפי שמלמד אותה מהרישי" (נספח 34 למוצג מע/ו').

ד. בתשובת המערערת מיום 29.12.2015 להערות הבוחנת (מש/4) נכתב בין השאר (בעמוד השלישי) כי מהרישי "פיתח את טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית בהודו בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת" והמסמך ממשיך ומתייחס למדיטציה טרנסנדנטלית כאל טכניקה (שם).

ה. אף בטיעוני הערעור שזורות התייחסויות לסימן כאל מזהה של השיטה עצמה. כך למשל צוין, כי הסימן "מדיטציה טרנסנדנטלית" נהגה ונטבע ע"י מהרישי "לשיטת מדיטציה ייחודית המבוססת על מנטרה שהוא פיתח" (סע' 7 להודעת הערעור); בערעור מתייחסת המערערת למחקרים מדעיים שנערכו ופורסמו לגבי שיטת המדיטציה (שם, סע' 9), תוך שברור מההקשר כי ההשפעות החיוביות שנטען כי עלו מהמחקרים, הן השפעות של השיטה (ולא מחקרים והשפעות חיוביות לגבי דרך ההדרכה של השיטה על ידי המערערת) ; ר' למשל גם סע' 41 להודעת הערעור – "מדיטציה טרנסנדנטלית הוא סימן מסחר שהגה מהרישי עבור שיטת מדיטציה ייחודית שהוא פיתח" ; והדברים מופיעים במקומות נוספים.

ניתן למצוא בחומר התייחסויות רבות נוספות בעניין זה.

36. בדיונים שהתקיימו בערעור הועלתה והודגשה שאלת היחס בין הסימן לבין השיטה (למשל: עמ' 3 ש' 3; עמ' 12 ש' 11-7; עמ' 14 ש' 7-3).

לא מצאתי כי המענה שניתן בכתב או בעל פה, סתר את אשר עולה ממסמכי המערערת עצמה, קרי – כי הסימן המבוקש, צירוף המלים "מדיטציה טרנסנדנטלית", משמש כשמה של שיטת המדיטציה אותה פיתח מהרישי.

37. למעשה, הדבר עלה בשלב מסוים גם מדברי ב"כ המערערת בדיון. לאור טענת המערערת כי אין מניעה שכל אחד ילָמד את שיטת המדיטציה וכאשר בית המשפט ניסה לחדד מהו שמה של שיטת המדיטציה וכיצד יוכל פלוני לפרסם את אשר הוא מלמד, השיב ב"כ המערערת בשלב מסוים כי: "אפשר ללמד את השיטה בלי לקרוא לה בשמה" (עמ' 14 ש' 9). מיד לאחר מכן בוצע ניסיון לתקן וב"כ המערערת הוסיף: "השם הוא לא שם של השיטה", ברם, ניסיון זה אינו יכול להשיב את הנעשה. מה שנאמר באופן ספונטני, לא בכדי נאמר.

38. למרות הניסיונות להתכחש לכך, התשתית שהובאה מטעם המערערת עצמה תומכת במסקנתה של סגנית הרשם לפיה המונח "מדיטציה טרנסנדנטלית" משמש כשמה של שיטת המדיטציה.

39. לאור המסקנה כי מדובר בשם אשר מזהה את שיטת המדיטציה עצמה, עת המערערת אישרה כי הסימן לא אמור לזהות את השיטה עצמה, טענה כי הסימן מזהה מקור של הדרכות (וכד'), וטענה כי היא רשאית למנוע ממי שמלמד את שיטת המדיטציה לפרסם שהוא מלמד מדיטציה טרנסנדנטלית "משום שזה לא שם שיטה" (עמ' 13 ש' 28-27), נשמט במידה רבה הבסיס לערעור. להשלמת התמונה ולנוכח מהות הטיעונים, יובאו להלן הערות לגבי סוגיות נוספות.

40. עמדת המערערת לפיה רישום הסימן לא ימנע מאיש ללמד את השיטה (למשל, סע' 34 לעיקרי הטיעון), אינה מתיישבת עם מסקנה לפיה הסימן הוא שמה של השיטה עצמה ועם מצב הדברים שהובא בדיון.

כשנשאל ב"כ המערערת כיצד יוכל אדם החפץ ללמד את שיטת המדיטציה לתאר את אשר הוא מלמד מבלי לעשות שימוש בסימן, השיב תחילה כי אדם יכול לומר שהוא "מלמד מדיטציה בשיטה של המהרישי" (עמ' 13 ש' 7). אלא מאי? לאור ההחלטה שניתנה בעניין מהרישי, החלטה בה התקבלה עמדת המערערת והסימן מהרישי נרשם על שמה, אין באפשרות מי שחפץ ללמד את השיטה, לעשות שימוש במונח "מהרישי" לשם כך ולפרסם, למשל, כי הוא מלמד את שיטת המדיטציה שפותחה ע"י מהרישי. לנוכח זאת הוסיף ב"כ המערערת ודייק – "אני מתייחס לשיחה ולא לפרסום" (שם, ש' 8-7).

41. המערערת לא הצביעה על דרך סבירה בה יתאפשר לאדם שאינו קשור אליה, להודיע שהוא מלמד את שיטת המדיטציה שפיתח מהרישי אם אינו יכול לעשות בהקשר זה שימוש בצירוף המילים "מדיטציה טרנסנדנטלית" או במילה "מהרישי". לא מצאתי תשתית ללמוד ממנה כי מונח כוללני כמו "מדיטציית מנטרה", אשר אך נזכר בדיון במסגרת מענה לשאלה (עמ' 13 ש' 27 – עמ' 14 ש' 2) משמש במקום כלשהוא כשמה של השיטה הקונקרטית (וספק אם הדבר נטען כלל). מענה אחר שהוצע ע"י ב"כ המערערת – "אפשר להגיד שמלמדים שיטה שהיא ידועה ומוצלחת" (עמ' 13 ש' 11) – מדבר בעד עצמו ומעיד דווקא על הקושי. אין בכך משום חלופה סבירה העומדת לרשות הציבור.

42. העמדה העולה מההחלטה, לפיה רישום הסימן צפוי למנוע מהציבור הרחב ללמוד או ללמד את השיטה, מעוגנת בחומר שהוצג והובא בהליך.

43. למעשה, מבין השיטין (שלא לומר מעבר לכך) עולה כי המערערת אכן חפצה, כפי שסבור הרשם, לעשות שימוש בסימן כדי למנוע מאחרים ללמד את שיטת המדיטציה. מבחינת המערערת, רק מי שהוכשר והוסמך על ידה או ע"י ארגונים המקושרים אליה, יכול ללמד את שיטת המדיטציה של מהרישי.

44. ר' למשל דברים שנאמרו מטעם המערערת בדיון אצל הרשם: "זה לא צריך להיות פתוח, להיפך, אסור שזה יהיה פתוח לשימוש כללי ולא מבוקר" (מש/6, עמ' 9 ש' 11-10); "אנחנו לא רוצים שכל זב חוטם ומצורע יבוא ויגיד אני מוסמך במדיטציה טרנסנדנטלית, בוא אני אלמד אתכם מדיטציה טרנסנדנטלית" (מש/6, עמ' 7 ש' 10-9).

45. רשם סימני המסחר שאל בבירור: "ככל שיש מישהו שהפילוסופיה של הגורו מהרישי מוצאת חן בעיניו, מדברת אליו, ורוצה לתרגל אותה, האם הוא מנוע? ואז אם הוא רוצה ללמד מישהו אחר כיצד לבצע אותה, אז הוא מנוע? האם הוא יהיה מנוע מלתת תיאור אמת של מה שהוא עושה? לשיטתו של אדוני?" (מש/6, עמ' 18 ש' 5-1). המענה שניתן לא היה ישיר. בשלב מסוים השיב ב"כ המערערת כי השימושים שיתאפשרו הם אותם שימושים אשר מותרים גם במקרה של סימן מסחר רשום: מי שרוצה לכתוב מאמר, מי שרוצה במסגרת קורס באוניברסיטה לעשות השוואה בין שיטות מדיטציה וכד' (מש/6, עמ' 18 ש' 20 – עמ' 19 ש' 25).

46. במענה לשאלה של הרשם, צוין מטעם המערערת בשלב מסוים, כי היא אינה יודעת על מדריכים בישראל ש"דוחפים" את שיטת המדיטציה ולא הוסמכו על ידה, וכן כי "יש לנו מקרה אחד כרגע שבו גילינו מישהי שמשתמשת במונח הזה והיא לא מוסמכת, ואנחנו מטפלים בה" (מש/6, עמ' 20 ש' 8-6).

הרשם היקשה: "אפילו שיכול להיות שהיא מבצעת את הפילוסופיה של הגורו בצורה הולמת... שמתאימה לאמונתה?" והמענה היה: "לפי מיטב ידיעתנו, היא לא הוסמכה על ידי הארגון ואז נכנסות זכויותיו של בעל סימן" (מש/6, עמ' 20 ש' 12-9).

47. המערערת טענה כי היא חוששת שאם אדם שלא הוסמך על ידה יאמר שהוא מלמד מדיטציה טרנסנדנטלית, הוא עלול ללמד באופן שאינו עומד בדרישות האיכות הקפדניות של המערערת וחלילה לגרום לנזק למי שילמד אצלו: "מדובר בענין רגיש ובטיפול הנפש... צריך להיזהר עם הדבר הזה" (מש/6, עמ' 20 ש' 28-18); השוו גם: "זאת תהיה טעות וגם חוסר זהירות לבוא ולומר עכשיו יבוא כל ארחי פרחי וילמד אנשים תמימים ועלול יום אחד גם להזיק להם" (מש/6, עמ' 16 ש' 29-27); "... מדובר פה במשהו שהוא בריאותי ונפשי, אני חושב שאנחנו צריכים להפעיל פה ב, כמי ש, אנחנו הרי לא הרגולטורים של הבריאות...אבל אנחנו כן דואגים קצת לצרכנים" (מש/6 עמ' 7 ש' 8-5). ר' גם בדיון בערעור: "התחום שלנו הוא תחום רגיש... תקנת הציבור זה שכל ארחי פרחי יגיד שהוא יודע לעשות מדיטציה טרנסנדנטלית? נכון שאין לי בעלות על השיטה אבל אני יכול לדאוג שהשיטה... תשאר מחוברת אלי כמקור כי אני מפקח" (עמ' 4 ש' 27-20).

כמו כן, בדיון התייחס ב"כ המערערת לסוגיה של העדר בקרת איכות כעילה לביטול סימן מסחר (עמ' 15 ש' 25-22). הדברים נאמרו בצמוד לטיעון לפיו אם יינתן היתר למערערת לרשום את הסימן, הדבר גם יגן על הציבור לנוכח בקרת האיכות של המערערת (ור' גם עמ' 19 ש' 17-14).

48. בטיעוני המערערת בעניין זה כפי שהועלו, יש קושי. ההתייחסות לבקרת איכות במסגרת דיני סימני מסחר אינה נוגעת לרישום סימן מסחר על מנת לשמור על שלומו של הציבור באופן כללי, אלא לכך שאם הציבור ירכוש טובין מסוימים תוך שהוא מוטעה לסבור – לנוכח הסימן בו נעשה שימוש – שהם ממקור א' בעוד הוא רכש אותם בפועל ממקור ב', ואם אותם טובין יהיו באיכות נמוכה באופן יחסי, הציבור עלול לייחס בשוגג את האיכות הנמוכה למקור א'. התוצאה אותה מבקשים סימני המסחר למנוע היא פגיעה במוניטין של מקור א' (ור' גם דברי ב"כ המערערת: "אני דואג למוניטין שלי כמקור שמספק את השיטה בצורה אמינה ומבוקרת", עמ' 5 ש' 3-2). רשות סימני המסחר אינה הרשות האמונה על פגיעה אפשרית בבריאותו של הציבור.

יוער כי העדר ביקורת ופיקוח של בעל סימן על שימוש, יכול להיות מקושר לסוגיית רשות שימוש רשומה בסימן. בפסיקה צוין כי מידת הביקורת של בעל סימן על השימוש, אינה עילת ביטול רשות לשימוש בסימן לפי החוק (בג"ץ 74/85 אמפיסל בע"מ נ' אמפיסל (ישראל) בע"מ, פ''ד לט(4) 421 (1.12.1985), עמ' 428), עניין שאף אינו זהה לביטול או מחיקת רישום הסימן עצמו. במקרים נדירים, העדר ביקורת ופיקוח של בעל סימן יכול להיות מקושר לאפשרות של ביטול רשות שימוש רשומה ובמקרים ולהביא לשלילת או הגבלת הזכות הקניינית של בעל הסימן, על רקע מסקנה כי בעל הסימן זנח את האינטרס המסחרי או הפרטני שלו (פרידמן, עמ' 815-813).

49. מן המקובץ עולה כי יש טעם בעמדת הרשם ולפיה, חרף הכחשותיה, המערערת עותרת למעשה לייחודיות ובלעדיות בהדרכה ולימוד של שיטת המדיטציה שפותחה ע"י מהרישי וידועה כמדיטציה טרנסנדנטלית.

50. הרשם (בדיון שהתקיים לפניו) וסגנית הרשם (בהחלטה), סברו כי הגבלת הציבור מללמד את שיטת המדיטציה עלולה לפגוע בתקנת הציבור ומשכך הסימן אינו כשיר לרישום לפי סעיף 11(5) לפקודה.

המערערת סבורה כי הוראת סעיף 11(5) לגבי פגיעה אפשרית בתקנת הציבור אינה רלוונטית במקרה שלפנינו. לשיטתה, החלת סעיף זה אינה מתיישבת עם הדרך המצמצמת בה פורש המונח בפסיקה והיא מפנה להחלטה שניתנה על ידי הפוסק בקניין רוחני בהתנגדות לרישום סימן מסחר מספר 146483, " LENOPLAST" (לא מעוצב), החלטה מיום 4.12.2015. למול כך ניתן לעיין, למשל, בעש"א (מחוזי ת"א) 6860-01-17 ה.א.ב. טריידינג בע"מ נ' ידיעות אינטרנט (3.10.2017), סע' 33. מכל מקום, בהינתן ההנמקות האחרות בפסק דין זה, אין צורך להרחיב בשאלת היקף הפרשנות לסעיף 11(5) לפקודה וזו תוכל להיוותר לעת מצוא.

51. החלטת סגנית הרשם מפנה, כזכור, גם אל הוראת סעיף 11(10) לפקודה אשר קובעת כי סימן המורכב ממלים הנוהגות לציון או לתיאור של טובין (לרבות שירות), אינו כשר לרישום ( זולת אם הוא בעל אופי מבחין).

הוראת סעיף 11(10) חוברת אל הדיון שנערך לעיל בשאלת היחס בין הסימן המבוקש לבין השיטה עצמה ומובילה אותנו גם לשאלת ה"גנריות" של הסימן.

52. כנזכר לעיל בפרק קודם, מקובל להבחין בין ארבע קטגוריות של שמות המשמשים במסחר, כאשר כל אחד מהם זוכה להגנה שונה.

קודם שנדרש לשאלת השם העומד לדיון, יינתן רקע נוסף לגבי הדין הרלוונטי.

53. פסק הדין המנחה בעניין קטגוריות של שמות מסחריים ניתן בע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ – עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי פרסום שיווק וקידום מכירות בע"מ – עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933 (23.5.2001) (עניין משפחה).

אף שעניין משפחה עסק בעוולת גניבת עין, קטגוריות אלה נוהגות גם בעניין סימני מסחר ( ר' למשל עניין מעדני הצפון, סע' 14; עניין יוטבתה, סע' ט').

לפסיקה בסוגיה, ר' למשל: ע"א 1611/07 ‏דנציגר נ' מור (23.2.2012) (עניין מור); ע"א 4410/06 ‏‏אנ.אר.ג'י אנרג'י אינטרנשיונל בע"מ נ' ‏Texaco Inc‎ (31.8.2010) ( עניין אנ.אר.ג'י); רע"א 7836/09  ג.ו.פ. שמש השקעות בע"מ נ' נעמה מנשה (13.12.2009); ע"א 6316/03 ‏ ‏ אילן זגגות רכב בע"מ נ' ברוך ובניו זגגות רכב בע"מ, פ''ד סב(2) 749 (1.8.2007) (עניין זגגות רכב); ע"א 4116/06 ‏‏ ‏Gateway Inc.‎ נ' פסקול טכנולוגיות מתקדמות בע"מ (20.6.2007); עניין גלאט עוף; ע"א 2673/04 ‏ ‏קופי טו גו שיווק (1997) בע"מ נ' שקד, פ''ד סב(2) 33 (15.4.2007) (עניין קופי טו גו); עניין אגודת הכורמים; עניין טוטו זהב.

54. להלן תמצית הדרך בה תוארו והודגמו השמות והכללים בכל אחת מהקטגוריות:
שם גנרי - "הסוג, או הזן, שאליו משתייך הנכס, או השירות, שבו מדובר" (עניין משפחה, עמ' 944); "[שמות] שמתארים בצורה ישירה, יחסית, טובין מסוימים ( בעיני הצרכנים)" (עניין מור, סע' 17); "שמות... אשר מקובלים בשימוש אצל העוסקים בתחום מסחרי מסוים לתיאור מוצרים מסוג מסוים באותו תחום" (עניין טוטו זהב, סע' 7). למשל: עריכת-דין, מנועי דיזל ( עניין משפחה, שם); המבורגר, גרנולה, קולה ( פרידמן, עמ' 200-199). אדם אינו רשאי לקבל זכות לשימוש ייחודי בשם גנרי "שכן זכותם של כל העוסקים במקצוע לתאר מוצריהם בשמם הגנרי" (עניין משפחה, שם).
שם תיאורי - "שם המתאר תכונות או רכיבים של נכסים או של שירותים" (עניין משפחה, שם); "[שמות] שמתארים תכונה מסוימת או מהות מסוימת של הטובין" (עניין מור, שם); "[שמות] אשר מצביעים במישרין על תכונות הטובין, על טיבם ועל אופיים" (עניין טוטו זהב, סע' 7). למשל: Energy ( עניין אנ.אר.ג'י); Coffee To Go ( עניין קופי טו גו). התשובה לשאלה אם מילה מסוימת היא מילה תיאורית אם לאו, תלויה בהקשר הדברים ( עניין אגודת הכורמים, סע' 20). אותה מילה עצמה יכולה להיות תיאורית בהקשר אחד ו"שרירותית" בהקשר אחר בתכלית.
שמות מרמזים - "כשמם כן-הם: מרמזים הם על הטובין בלי שמתארים הם אותם מפורשות. בסימנים אלה יש "...זיקה מחשבתית מסוימת בין הסימנים לבין הטובין נושאי הסימנים, אך הקשר בין הסימנים לבין הטובין מצריך מחשבה קצרה מטעם הצרכן, בטרם יוכל הצרכן לקשר בין הסימנים לבין מקור הטובין נושאי הסימנים"" (עניין משפחה, שם). למשל: Air France; סבון של סבתא ( פרידמן, עמ' 168).
שמות דמיוניים או שרירותיים – שמות אשר " אינם קשורים לטובין שנמכרים כלל" (עניין מור, שם); "לא נועדו, מלידתם, אלא כדי לייחד טובין מסוימים" (עניין משפחה, עמ' 945). שם דמיוני הוא שם שהומצא מלכתחילה לצורך ייחודם של מוצרים מסוימים ואין לו משמעות מילונית ( עניין טוטו זהב); למשל - "ריבוק", "נייק", "אדידס", "פפסי", "במבה" ו"איקאה". שם שרירותי הוא בעל משמעות מילונית אך משמש מחוץ להקשרו. למשל: "Puma", "Polo" ו-"Panda".

המבקש להרחיב מופנה לפסיקה דלעיל כמו גם, למשל, לפסק דינו של כב' השופט ענבר בע"ר ( מחוזי ת"א) 21488-05-11 EVEREADY BATTERY COMPANY INC נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר (8.12.2011) ( עניין EVEREADY) ולפסק דינו של כב' השופט יפרח בת"א ( מחוזי ת"א) 1711/08 קדים ( הדרכה) בע"מ נ' אלי מולה - פרחי ליאת (14.9.2010) וההפניות שם.

55. לא כל שם מסחר קל ב"קטלוג". שמות מסוימים " מצויים על הגבול בין קטגוריות שונות – רגל פה ורגל שם" (עניין זגגות רכב, עמ' 762). כמו כן, לא פעם ניתן למצוא התייחסות לביטויים מסוימים הן כגנריים והן כתיאוריים ( למשל, עניין גלאט עוף, סע' ג.4, בעניין " גלאט למהדרין"; ע"א 1677/05 ‏ Deutsche telekom AG‎ נ' ‏E! Entertainment Television Inc. (29.6.2006), סע' 15, בעניין " online"). בפסיקה אף צוין כי ההבחנה בין שמות גנריים לשמות תיאוריים אינה חדה וכי הפקודה עצמה, בסעיף 11(10), אינה עושה הבחנה כזו ( עניין אגודת הכורמים, סע' 21).

באופן כללי נהוג לדבר על " ציר התיאוריוּת" (עניין יוטבתה; עניין אגודת הכורמים), כאשר ככל ששם מסחרי קרוב יותר לתיאור המוצר או תכונה מתכונותיו ( נמצא בקצה העליון של ציר התיאוריות), תגבר הנטייה להותירו לשימוש הציבור ( עניין גלאט עוף).

56. כאשר הסימן המבוקש הוא צירוף של מספר מלים, שאלת כשירותו של הסימן לרישום תבחן על פי משמעותו של שילוב כל המילים יחדיו. כאמצעי עזר, המהווה שלב בלבד בדרך לתשובה, ניתן לבחון את מרכיביו הנפרדים של הסימן, לעניין התיאוריות שבהם ( עניין קופי טו גו, עמ' 45; עניין EVEREADY, סע' 14).

57. יכולה להיות דינמיקה אשר תשפיע על רמת ההגנה שתינתן לשם מסחרי כזה או אחר. על פי רוב, "המבקש לרשום סימן אלמוני נדרש להוכיח כי חרף העובדה שמדובר בשם גנרי או מתאר, רכש אותו סימן גם אופי מבחין" (עניין יוטבתה, סע' י"ג), אולם " ייתכנו מצבים בהם היה סימן כלשהו שהיה כשיר לרישום מאבד במשך הזמן מסגולת האבחנה שלו והופך להיות לסימן הפתוח לשימוש הכלל... מצבים אלה ייתכנו כאשר הסימן השיג הכרה בקהל בקנה מידה רחב ביותר, אך המתחרים משתמשים בו גם הם; או כשהציבור מזהה את הסימן עם שם או כינוי הסחורה ולא כשם של מוצר ספציפי... מצב דברים זה יכול להתקיים אף בסימן שטרם נרשם: ייתכן מצב בו בתחילה סימן פלוני היה, לכולי עלמא, בעל אופי מבחין, אולם הבקשה לרישומו הוגשה לאחר שנים רבות של שימוש. עשויה להתקבל הטענה, לפיה אין הסימן כשיר לרישום ( בעת הגשת הבקשה) שכן במשך הזמן איבד מאופיו המבחין והפך לשם גנרי". קביעה כזו צריכה להיעשות בזהירות ( שם, סע' י"ד-ט"ו).

58. ומכאן - לשם בו עסקינן.

59. בדיון שהתקיים בפני הרשם עלתה באופן מפורש השאלה, האם המונח "מדיטציה טרנסנדנטלית" הוא מונח גנרי וכי מטעם זה אין לאשר את הרישום. בהחלטה, שניתנה ע"י סגנית הרשם, אין התייחסות מפורשת למונח "גנרי". אין גם "קיטלוג" אחר של הסימן לפי החלוקה המפורטת לעיל.

המערערת הלינה כי המשיב, שהתייחס למונח "גנרי" בעיקרי הטיעון מטעמו, חרג מההחלטה. עם זאת, היתה המערערת נכונה "לקשור [את הטענה הגנרית] לקביעה של הפוסקת שאני מבקש להגן על השיטה" (עמ' 3 ש' 24-23). המערערת טענה כי הלכה למעשה נקבע בהחלטה שהסימן "מדיטציה טרנסנדנטלית" הוא שם גנרי הגם שהדבר לא צוין בה מפורשות, ובהמשך אף ציינה כי "לדיני סימני מסחר אין קובייה אחרת. להגיד שסימן המסחר הוא לא כשיר להגנה כי אין דרך אחרת לתאר את המוצר, זה אומר שהסימן גנרי" וכן – "את הטענה ולפיה אין הבדל בין הסימן לבין המוצר ניתן להעלות רק כטענה לגנריות" (עמ' 14 ש' 19-17; עמ' 17 ש' 28). המשיב מסכים כי עניין הגנריות לא צוין בהחלטה וסבור כי לצורך ביסוס ההחלטה, די בכך שהסימן הוא (לשיטתו) שם תיאורי (המערערת אינה מסכימה שהשם תיאורי ).

בפועל, הן ההחלטה והן טיעוני הצדדים לאורך ההליך, חגו סביב המונח ''גנרי''.

60. העדר השימוש במונח "גנרי" בהחלטה, אינו רב משמעות. כפי שנזכר לעיל, הכלל לפיו שמות גנריים או תיאוריים אינם כשירים לרישום, בא לידי ביטוי גם בסעיף 11(10) לפקודה, שהוא סעיף עליו סמכה סגנית הרשם בהחלטה. סעיף זה קובע כי ככלל אין לרשום סימן המורכב ממלים " הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם". לעיל נמצא, לנוכח ראיות מאת המערערת עצמה, כי מדיטציה טרנסנדנטלית הוא שם "הנוהג במסחר" לציון או לתיאור שיטת המדיטציה שפיתח המהרישי. עוד ראינו כי ההבחנה בין שמות גנריים לשמות תיאוריים אינה חדה וכי לא פעם ניתן למצוא התייחסות לביטויים מסוימים הן כגנריים והן כתיאוריים.

61. הסימן "מדיטציה טרנסנדנטלית" מורכב משתי מלים. המערערת והמשיב מסכימים כי המילה "מדיטציה" היא גנרית או תיאורית (עמ' 4 ש' 7, עמ' 15 ש' 16-15, עמ' 18 ש' 28-27). המחלוקת ביניהם נוגעת למילה "טרנסנדנטלית" ולצירוף של שתי המלים, שהוא הסימן המבוקש. בעוד המשיב סבור כי גם המילה "טרנסנדנטלית" היא תיאורית וכך גם צירוף המלים, המערערת סבורה כי למילה "טרנסנדנטלית" אין קשר לתחום המדיטציה, כי השימוש שנעשה בה הוא בעיקר בהקשר תורתו של עמנואל קאנט – 'אידיאליזם טרנסנדנטלי' וכי צירוף המלים "מדיטציה טרנסנדנטלית" הוא ייחודי ומומצא.

62. ככל שיש צורך בבחירת עמדה, נוטה אני לדעה כי בציר התיאוּרִיוּת, המילה "טרנסנדנטלית", כשהיא עומדת בפני עצמה, היא יותר מרמזת מאשר תיאורית. אם ננקוט במונחים שבעניין זגגות רכב, יתכן שהיא " על הגבול בין קטגוריות שונות [ תיאורית ומרמזת, למשל] - רגל פה ורגל שם".

מכל מקום, בחינת מרכיביו הנפרדים של סימן היא רק אמצעי עזר. אשר לסימן עצמו – עולה השאלה האם שילוב של המילה התיאורית/גנרית "מדיטציה" עם המילה "טרנסנדנטלית", כשהן באות בהקשר של שיטת מדיטציה, יכול היה להחשב מלכתחילה בציר התיאוּרִיוּת, כשם הנוטה לכיוון שמות עליהם ניתן לקבל הגנה. להערכת ב"כ הרשם, יתכן כי הסימן היה כשיר לרישום לו היו מבקשים לעשות כן לפני עשרות שנים, בראשית השימוש בשיטתו של מהרישי ( עמ' 17 ש' 6-5; עמ' 7 ש' 28 – עמ' 8 ש' 2), שכן אותה עת " הציבור לא הכיר את השיטה והיא לא היתה תיאורית בעיניו" (עמ' 20 ש' 7). כיום, לשיטת הרשם, הסימן המבוקש בבירור כבר אינו כשיר לרישום.

63. האפשרות העולה מטיעוני הרשם היא אם כך, שלפנינו מקרה בו סימן היה כשיר לרישום בעבר והפך בהמשך לבלתי כשיר לרישום. אכן ראינו כי " ייתכנו מצבים בהם היה סימן כלשהו שהיה כשיר לרישום מאבד במשך הזמן מסגולת האבחנה שלו והופך להיות לסימן הפתוח לשימוש הכלל" (עניין יוטבתה, סע' י"ד). המערערת מצדה טוענת כי הסימן לא איבד מסגולת האבחנה שלו וכי בכל מקרה, לא הוכח שהסימן איבד סגולה זו וכי אין מקום לפגוע בקניינה מבלי שהדבר הוכח במובהק.

64. בנוסף לאפשרות הנזכרת, ניתן לשקול כיוון מחשבה נוסף. גם אם נניח שבצירוף המלים "מדיטציה טרנסנדנטלית" יש מן השרירותיות וכי בעת שהמהרישי הגה את הצירוף, לא היה בו אפילו כדי לרמז על אופייה של שיטת המדיטציה, הרי שלמעשה המונח " נולד" כמונח תיאורי או גנרי, שכן זהו המונח שניתן לטובין עצמם על ידי ממציאם. טובין אלה לא היו קיימים קודם לכן. הם הומצאו על ידי מהרישי והוא שנתן להם את שמם. שמם הוא מלכתחילה שם של טובין.

"באנגליה רווחת ההלכה, שאין זה משנה אם שם דמיוני שנבחר ע"י היצרן, נכנס לשימוש ע"י בעליו כשם הסחורה. דבר זה קורה בעיקר כשמישהו יצר סוג טובין חדש שלא היה ידוע עד כה" (א.ח. זליגסון דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם ( הוצאת שוקן, תשל"ג), עמ' 35).

זליגסון מציין כי סיטואציה כזו מתרחשת לעתים " בחסות" של פטנט ומתאר מקרה בו היה מנגנון מיוחד אשר הוגן על ידי פטנט ואחד הנימוקים לסירוב רישום שמו של המנגנון כסימן מסחר היה, כי אם יאושר הרישום למעשה תוארך תקופת ההגנה על הפטנט מעבר לתקופה הנקובה לכך בדין ( שם). לנימוק ברוח דומה ר' סעיף 35 להחלטת סגנית הרשם.

ר' לעניין זה גם בקשה לרישום סימן מסחר 205142 שמן מרוקאי ישראל בע"מ (8.4.2010).

65. המערערת הפנתה לספרו של McCarthy ( J. Thomas McCarthy McCarthy on Trademarks and Unfair Competition,), אל עמוד הנוגע ליחס בין ייחודיותו של מוצר לבין שאלת היות שמו גנרי. העמוד שהוגש מתייחס לשינויים שהוכנסו בשנת 1984 ב- Lanham Act. מלוא ההקשר אינו בפני בית המשפט. לא נפרסה תשתית מספקת לדיון במשפט משווה.

66. בעניין השאלה מתי סימן ייחשב כגנרי הפנה ב"כ המערערת אל ספרו של פרידמן ( עמ' 19 ש' 10-8). פרידמן מציין כי " שם גנרי מאפיין מוצר ראשוני בתחומו, שהמציא את השוק הרלוונטי ובכך הפך לגנרי" (פרידמן, עמ' 201). בהמשך אותו פרק מציין פרידמן את המבחן הבא: "יש לבחון האם הציבור מזהה את המילה כמוצר או כמקור של טובין... השאלה המרכזית אשר עלינו לשאול את עצמנו... הנה השאלה האם הסימן הנטען כגנרי משיב לשאלה 'מי אתה' או 'מה אתה' בעיני ציבור הצרכנים, כאשר במקרים בהם נתון הספק, ראוי להכתיר את הסימן כתיאורי ולהורות לבעל הסימן להוכיח את המשמעות המאבחנת של הסימן בעיני הציבור הרחב לצורך רישומו בפנקס סימני המסחר" (שם, עמ' 206).

כפי שראינו, לפי התשתית שהונחה בהליך, המונח "מדיטציה טרנסנדנטלית" מזהה בראש ובראשונה את שיטת המדיטציה עצמה ( היינו: "מה אתה" בלשונו של פרידמן; להבדיל ממקור שירותי ההדרכה הקונקרטיים אותם מציעה המערערת, שהיא התשובה לשאלה " מי אתה").

67. בהמשך הפרק בוחן פרידמן את שאלת הגנריות של סימנים באמצעות ניסיון למצוא לסימן פלוני "מילה חלופית העולה בראשנו באופן מיידי ואינטואיטיבי" לאותו שם מסחרי; המחבר מ ציין כי אינו מכיר מילה חילופית כזו למילים כמו בומרנג (Boomerang) או פריסבי (Frisebee) ומסכם: "מילים שאין להן חלופה מיידית אחרת בשפה המקובלת אינם יכולים לשרת כסימני מסחר ואין מנוס מהכתרתם בתווית הגנריות ובהוצאתם ממלאי סימני המסחר הראויים להגנה, גם אם בפועל נמצאים שרידיהם בפנקסי הזכויות" (שם, בעמ' 207).

ראינו שלא הוצגה חלופה לסימן המבוקש (מדיטציה טרנסנדנטלית) הנוהגת בשפה המקובלת לזיהוי שיטת המדיטציה שפותחה ע"י מהרישי, מאז הוא עצמו כינה אותה בשם זה. בהעדר חלופה כזו, לנוכח הזיהוי של המונח עם השיטה, כאשר אין טענה לבעלות בשיטה וכאשר המערערת מאשרת כי כל אדם רשאי ללמד את השיטה (גם אם המערערת אינה ממליצה על כך משום שהיא סבורה כי איכות ההוראה אצלה היא גבוהה בעוד אחרים אינם כפופים לבקרת איכות דומה), אין אלא להותיר את המונח ברשות הכלל.

68. בין אם תאמר כי המונח "נולד גנרי", לאור העובדה שזיהה מלכתחילה סוג חדש של שיטת מדיטציה שלא היתה קיימת עד אז, ובין אם תאמר כי מלכתחילה דובר בסימן שהיה כשיר לרישום אך ברבות השנים, כאשר השיטה עצמה הפכה ידועה ונפוצה יותר, איבד את אופיו המבחין והפך לסימן תיאורי או גנרי, כך או כך מגיעים אנו לאותה מסקנה.

69. לא נעלמה מעיני טענת המערערת כי "לומר שהסימן הוא גנרי זו מטלה עם רף ראייתי גבוה מאד" וכי בשאלת הוכחה של גנריות, הנטל הוא על הטוען (עמ' 14 ש' 21-20).

אין חולק כי יש לנקוט זהירות בקביעה שסימן שהיה בעל אופי מבחין הפך לסימן גנרי. גם הביטוי "נטל הוכחה מוגבר" נזכר בהקשר זה (עניין יוטבתה, סע' ט"ו). אלא שאין בכך כדי להוביל אותנו למסקנה אחרת, וזאת לכל הפחות מהטעמים הבאים:

ראשית, ספק אם מדובר במקרה בו הסימן המבוקש היה מלכתחילה בעל אופי מבחין שכן יתכן כי מלכתחילה שימש כשמם של טובין (הגם שאלה לא היו כה נפוצים); שנית, לא ברור אם יש זהות בין נטל המוטל על מתחרה המבקש לטעון כי סימן מסוים הפך לגנרי (למשל, בעניין יוטבתה, לגבי המילה: "אשל") לבין נטל המוטל על רשם סימני המסחר המוצא לקבוע כי סימן אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 11(10) לפקודה בהיותו נוהג לציונם או לתיאורם של טובין. בעניין יוטבתה אף צוין, באותו הקשר עצמו, כי "נודעת משמעות רבה למיהותו של המבקש להכריז על סימן מסחר כשם גנרי ולאינטרסים העומדים בבסיס בקשתו" (שם) וברי כי יש הבדל ניכר בין מתחרה לבין רשם סימני המסחר בכל הנוגע למיהות ולאינטרסים. אין חולק כי האינטרס בבסיס עמדת הרשם היה אכן ציבורי לגמרי; שלישית ובכל מקרה, הראיות שהובאו מאת המערערת עצמה מרימות את נטל ההוכחה במידה מספקת על מנת להגיע למסקנת הגנריוּת.

70. המערערת דחתה את האפשרות שהסימן המבוקש מזהה את השיטה עצמה. עמדנו על כך כי משנדחתה עמדתה זו, דין הערעור להידחות. למען הזהירות והשלמת התמונה אציין כי נתתי דעתי גם לסיפא סעיף 11(10) לפקודה ולאפשרות לרשום סימן הנוהג במסחר לציון או לתיאור של טובין, אם הסימן הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיף 8( ב), כלומר – עת בוחנים "עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום".

71. בהחלטה בעניין מהרישי נקבע ( סע' 27) כי המערערת היא הגוף היחיד בישראל אשר מלמד בעצמו או באמצעות אחרים מטעמו את תורתו של מהרישי והיא היחידה שמכשירה מורים המוסמכים ללמד את שיטתו של מהרישי. אמירה זו, בצירוף המסקנה כי "מדיטציה טרנסנדנטלית" הוא שמה של שיטת מהרישי, יכולה לכאורה להוביל למסקנה נוספת ולפיה השימוש בסימן " מדיטציה טרנסנדנטלית" הוא בעל אופי מבחין בישראל לגבי שירותים כמו לימוד השיטה. עם זאת ובניגוד לטענת המערערת, לא כך נקבע בהחלטת מהרישי. בסעיף בהחלטה אליו מפנה המערערת ( סע' 32) נקבע כי המערערת הצליחה להראות כי לאורך השנים הועברו אליה מרבית זכויות מהרישי " בסימנים המבוקשים". כזכור, אלה היו: " מהרישי" ו- "MAHARISHI" ( סע' 1 להחלטת מהרישי).

עוד נקבע כי המערערת היא היחידה בישראל אשר זכאית לרשום " את שמו" של מהרישי לצורך המשך הפצת תורתו ( סע' 35 להחלטת מהרישי). שמו של מהרישי, לא שמה של השיטה. בהחלטה אף צוין מפורשות ( סע' 41) דברים ברוח הפוכה: "בענייננו אין מבקשים לרשום את שמה של השיטה אלא את שמו של היוצר את אותה שיטה" (ההדגשה הוספה – ת.א.). בהחלטה צוין כי " משעה שכל אדם רשאי ללמד שיטת לימוד ואין צורך בהסמכה או בהסכמה של ממציא או יוצר השיטה, הרי שעליה להישאר פתוחה לכל אדם ללמוד וללמד". החלטת מהרישי לקחה בחשבון במפורש וכחלק מהאיזונים בין האינטרסים השונים, כי " רישום הסימן מהרישי אינו יכול למנוע מאדם להעיד על עצמו כמי שעוסק בתורתו של מהרישי או מתרגל את שיטותיו. ואולם אם ירצה להפיץ את שיטתו בעצמו וללמד אחרים בשמו של מהרישי, יהיה ברישום הסימן כדי למנוע זאת" (ההדגשה הוספה – ת.א.).

72. במקרה הנוכחי ראינו כי – בניגוד למצב שצוין בהחלטת מהרישי – הבקשה עותרת לרישום שמה של השיטה עצמה וכי רישום הסימן צפוי למנוע מאחרים ללמד ולהפיץ את השיטה, בהעדר חלופה. משכך וגם לנוכח הזהירות המוגברת שיש לנקוט בעת הפקעת סימן מקניינו של הציבור, אין במסקנות ההחלטה בעניין מהרישי, אליהן מפנה המערערת, כדי לשנות את מסקנת הדיון.

73. בפרט נכון הדבר כאשר אינטרס המערערת אינו נותר ללא מענה. כעולה מהחלטת מהרישי וכפי שציין המשיב בטיעוניו (עמ' 18 ש' 17-16), קיימת בידי המערערת דרך ברורה לזיהוי של השירות עם המקור (האיכותי, כנטען) שלה, על ידי שימוש בסימן "מהרישי" בו הוקנתה לה ייחודיות לפי הדין. עיון בראיות שהוגשו מטעם המערערת אצל הרשם מעלה כי בפועל אף עושה המערערת שימוש רב בפרסומיה בישראל בסימן מהרישי ביחד עם הצירוף "מדיטציה טרנסנדנטלית" (מע/ו', נספח 40).

עוד ניתן להזכיר את האמור בסיפא ההחלטה עליה הוגש הערעור, קרי כי על שמה של המערערת רשום כיום סימן המסחר "תוכנית המדיטציה הטרנסנדנטלית" (סימן מס' 47738 שהוגש ביום 17.4.1979). וציינה סגנית הרשם: "מבלי להביע עמדה בשאלה האם הסימן כשיר היה לרישום במועד רישומו... מן הראיות עולה כי... נציגת [ המערערת] בישראל, משווקת ומפרסמת את השירותים תחת סימן מעוצב המורכב מהסימן הרשום 'תוכנית המדיטציה הטרנסנדנטלית'..." (סע' 37 להחלטה).

74. טענות נוספות אותן מעלה המערערת נוגעות לסימני מסחר אחרים שנרשמו ואשר לעמדת המערערת הם לא פחות גנריים או תיאוריים מהסימן המבוקש על ידה (שומרי משקל, דיאטת אטקינס ועוד).

בדחותו טענה דומה, ציין בית המשפט העליון:

"קבוצת טענות נוספת של המערערת מתייחסת לסימנים שונים שנרשמו בעבר כסימנים רשומים, אשר לטענתה אופיים המתאר אינו פחות מהסימן דנן, ועל אף זאת אושר רישומם כסימני מסחר. על כן, כך טענתה, מדוע ייגרע חלקה שלה ומדוע תקופח דווקא היא.

טענות אלה אין בהן כל ממש. ראשית, אם אמנם נפלה שגגה בעבר מלפני רשם סימני המסחר, באשרו רישום סימן מסחרי על אף היותו מתאר או גנרי ברמה שלא הכשירה את רישומו, אך מובן הוא כי אין בכך הכשרה עתידית לרישום שגוי נוסף של סימנים שכאלה בניגוד להוראותיה הברורות של הפקודה. שנית, אותם סימני מסחר (שנרשמו) שמונה המערערת לעניין זה, לא נתחוור לנו טיבם, הקשר הטובין שביחס אליו נרשמו, האם הוכרו כ"סימן מבחין" על פי סעיף 8(א) או 8(ב), והאמנם עולים הם בכלל כדי "סימן מתאר" ברמת הדברים שנתבררה לנו בעניין הסימן שביקשה המערערת לרשום.

שלישית, סעיף 8(ב) לפקודה מקים את המסגרת לבחינה בדיעבד של סימן שכבר נרשם ומסמיך את הרשם למחוק הסימן מהרישום אם אכן יימצא כי הרישום נעשה שלא כדין ובניגוד להוראות הפקודה לעניין כשרותם או פסלותם של סימנים לרישום...".

עניין גלאט עוף, סע' ה.2.

ר' גם החלטת מהרישי, שם ציינה סגנית הרשם לגבי אותן טענות של המערערת: "אין בכוונתי להביע עמדה במסגרת החלטה זו לעניין הסימנים שנרשמו שעניינם שיטות התעמלות או ספורט, או שיטות אחרות, בין אם הסימן שנרשם הינו שמו של האדם שהגה את השיטה או כינויה של השיטה עצמה. כפי שנאמר רבות בפסיקת ערכאה זו, כשירותו של סימן לרישום נבחן בהתאם לראיות שבפני הרשות" (סע' 66 להחלטה).

הערה וסיום
75. לא מצאתי בטיעוניהם האחרים של הצדדים או בשיקולים אחרים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של עניין (ע"א 578/17 יבלינוביץ נ' פרטנר תקשורת בע"מ (18.11.2018); ע"א 2112/17 גרסט נ' נטוויז'ן בע"מ (2.9.2018); רע"א 1491/16 פלונית נ' פלוני (14.4.2016); רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים (25.3.2010); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין (11.8.2008); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60 (15.6.1983)), ובכלל האמור, שאלת המדיניות, ככל שיש כזו, של רשם סימני המסחר, לגבי רישום של שיטה (לא הוב או ראיות והפניות מספקות מהן ניתן להסיק מסקנות); היחס בין הגנות שונות של דיני הקניין הרוחני; ועוד.

76. הערעור נדחה. המערערת מחוייבת בהוצאות המשיב בסך 30,000 ₪. הערבון יועבר למשיב על חשבון ההוצאות ובכפוף לכל דין.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"זי"ז אייר תשע"ט, 22 מאי 2019, בהעדר.

____________________
תמר אברהמי, שופטת