הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 72526-06-20

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש

יוסף בן פורת

נגד

המשיבה

עמותת קשת האגודה למען הקשיש ת"א

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כב' השופט יאיר דלוגין) מיום 16/6/20 בת"ק 14668-03-20 ולפיו התקבלה בקשת המשיבה – הנתבעת לסילוק התביעה על הסף.

2. התובע הגיש תביעה קטנה בסך 17,736 ₪ בתוספת הוצאות משפט נגד המשיבה שמהותה לפי כותרת התביעה "רשלנות רפואית הסתרת מידע איחור טעות באבחון".
זאת בגין טיפול שקיבלה אימו המנוחה של המבקש בבית חולים נאות לה גרדיה בתל אביב.
התביעה אינה נתמכת בחוות דעת רפואית.

3. אין זו התביעה הראשונה ואף לא השניה שהגיש המבקש נגד המשיבה .
קדמה לה תביעה קטנה בת"ק 14928-07-19 בגין אותה עילה ואותו סכום(להלן: "התביעה השניה") אשר נדחתה בהסכמה ללא צו להוצאות ביום 29/1/20.
הסכמה זו ניתנה לאחר שכב' השופט חסדיאל הסביר לצדדים כעולה מהפרוטוקול:
"ביהמ"ש מסביר לתובע כי מנוסח ההסכמה בתיק 55751-06-19 אשר ניתן לה תוקף של פסק דין עולה כי הסכמת הצדדים שם תסיים את כל טענות הצדדים זה כנגד זה "בכל ההליכים כולם", ובנוסף, קיים קושי להוכיח תביעת רשלנות רפואית בבית משפט לתביעות קטנות ללא חוות דעת מומחה, ומשכך מציע ביהמ"ש לתובע כפי שבית המשפט מבין שכבר נעשה בדיון הקודם, להביא את הפרשה לסיומה המוחלט".

4. ההסכמה בת"ק 55751-06-19 (להלן: "התביעה הראשונה") הושגה בתביעה קטנה שהגיש המבקש נגד המשיבה בסך 9,959 ₪ בתוספת הוצאות משפט בנוגע להליכי הוצל"פ שנוהלו נגדו בעניין מימוש צ'ק ביטחון.

בדיון שהתקיים בתביעה הראשונה הושגה הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין וזאת לסיום כל טענות הצדדים "בכל ההליכים כולם".

5 הנתבעת – המשיבה ביקשה לסלק את התביעה הקטנה (השלישית במספרה שהוגשה נגדה על ידי המבקש) הן בשל קיומו של מעשה בי-דין, דחייתה של התביעה הקטנה (השניה במספרה) שהוגשה בגין אותה עילה בדיוק. הן בשל היעדרה של חוות דעת רפואית והן בשל כך שבתביעה הראשונה הושגה הסכמה לסילוק סופי ומוחלט של כל הטענות והדרישות " ... מכל סוג שהוא בכל ההליכים כולם".

6. המבקש – התובע טען כי אין מדובר ב"מעשה בית דין" כיוון שלא התנהל הליך לגופו של עניין בתביעה השניה שעס ק באותה עילה וכי נהגו כלפיו במשוא פנים ותוך עיות דין.
טען כי מדובר במחיקה על הסף שאינה מקימה מעשה בית דין.
העלה טענות בנוגע לחתימה על מסמכים שהוגשו לבית משפט מטעם הנתבעת וטען מדוע יש לקבל את תביעתו לגופו של עניין.

7. בפסק הדין מיום 16/6/20 נדחתה התביעה על הסף.
נקבע, ובצדק, כי התביעה השניה נדחתה בהסכמה ונוצר מעשה בי-דין. תחושות המבקש ביחס לשופט שנתן את פסק הדין בתביעה השניה אינ ן מונע ות היווצרות מעשה בי דין. השגה על פסק דין שניתן בהסכמה אינה בדרך של הגשת תביעה מחדש כאילו לא קיים פסק דין.

8. בבקשת רשות הערעור נטען, כי פסק הדין שניתן בתביעה השניה אינו מעשה בית דין. העובדה שתביעתו נדחתה עקב הסכמה לא יו צרת מעשה בית דין.

9. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) בדין נקבע, כי דין התביעה שהגיש המבקש להידחות על הסף.
לפסק דין שניתן בהליך מסוים יש כוח ראייתי, כאשר מתקיימים התנאים לכך, גם בהליך אחר, הן מכוח מעשה בית דין – נועד לשים גבול להתדיינות ולהשלים עם ממצאים ומסק נות בפסק דין סופי והן בהענקת מעמד של "ראיה" לפסק דין.

"מעשה בית דין" מונע פנייה נוספת לבית משפט בעילה שכבר נדונה ונפסקה, וכן מונע התדיינות נוספת בפלוגתא שכבר נדונה והוכרעה. (ראה לעניין זה: על הראיות, קדמי, חלק רביעי עמ' 1579).

ב) "כלל מעשה בית-דין (res judicata) מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין, שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהו, להוליך לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים להליך או כל מי שהוא ביחסי קרבה משפטית עם אחד מהם, באופן שלא יוכלו עוד לחזור להתדיין ביניהם בבתי המשפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו בפסק הדין" (נ' זלצמן, פרסומי הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א).

ג) בנושא זה של מעשה בית-דין, יש להבחין בין השתק עילה להשתק פלוגתא.
את כלל השתק העילה באר כב' הנשיא אגרנט בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב (2) 561, 583:
"מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה. במקרה כזה, אם במשפט הראשון זכה התובע בדין, כי אז אומרים שעילתו שם "נבלעה"...בפסק הדין, אשר הכיר בזכותו ובא במקום העילה, שאיננה עוד...וכן, אם במשפט הראשון זכה הנתבע בדין, אזי אומרים שקם מחסום...המשתיק את התובע מלחזור על תביעה שניה המבוססת על אותה עילה, בחינת היותה חסומה או מושתקת...".

ד) כדי לבחון האם קיים הכלל של השתק עילה בוחנים האם יש זהות בין העילות כלומר, יש לבחון את מערכת העובדות בשני ההליכים.
כמו כן חייב להתקיים תנאי יסודי שמחייב קיום של זהות צדדים בשני ההליכים (ע"א 143/51 ראש העיר רמת גן נ' חב' פרדס ינאי, פ"ד י' 804, 812, ופרשת קלוזנר ע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני, פ"ד כ"ב (2)561) עקרון ההדדיות הוא יסוד בכללי מעשה בית דין ובכלל זה בדבר השתק עילה.

ד) לעניין הגדרת זהות העילות נקבע ע"י כב' הש' פרוקצ'יה בע"א 1650/00 מרדכי זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון ואח', פ"ד נ"ז (5) 166, 181:
"מבחן "זהות העילות" בהקשר של עקרון מעשה-בית-דין זכה לפירוש רחב למדי בפסיקת בתי-המשפט. הוא מתקיים מקום ששתי התביעות מבוססות על עילות זהות בבסיסן, גם אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים נוספים שלא פורטו בתביעה הקודמת (ע"א 151/87 ש. ארצי, חברה להשקעות בע"מ נ' רחמני [21] , בעמ' 497). בע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני [22], בעמ' 593 הבהיר הנשיא אגרנט:
"...אם כל אחת משתי התביעות מבוססת על עילה שהיא, ביסודה, זהה אך התביעה השניה מכילה פרט או פרטים, שלא נכללו בתביעה הקודמת, הגם שהיו קיימים בעת שזו הוגשה, אזי במשפט השני תעמוד לנתבע הטענה של מעשה- בית-דין".
הרציונל לכלל השתק העילה טמון באינטרס למנוע הטרדתו של בעל-דין להתדיין שוב בעניין שכבר נדון והוכרע, או שניתנה הזדמנות לבעל-הדין להעמידו לדיון ולהכרעה במסגרת התובענה הראשונה, וכן באינטרס הציבור למנוע עומס-יתר על מערכת השיפוט בהתדיינות בעניינים שכבר נדונו (ע"א 2360/99 בחר נ' דיור בנין ופיתוח בע"מ [23], בעמ' 24; נ' זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי [34], בעמ' 31; רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים [24], בעמ' 706). אמת המבחן לשאלה אם קיימת זהות עילות בין שתי תובענות איננה בבחינה פרטנית של שני כתבי-התביעה זה מול זה, אלא בבחינה רחבה יותר של השאלה אם מדובר בשתי התדיינויות באותו עניין עצמו, ומקום שהתובע היה יכול לרכז

את כל העובדות ואת כל הטענות – ואלה שבתובענה החדשה בכלל זה – במסגרת ההתדיינות הראשונה, תיחשבנה שתי התובענות כבעלות עילות זהות (ע"א 601/88 עיזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל נ' שרייבר [25], בעמ' 450; זלצמן בספרה הנ"ל [34], בעמ' 50; ע"א 8/83 גורדון נ' כפר מונאש – מושב עובדים [26], בעמ' 801)".
ה) ומן הכלל אל הפרט:
במקרה דנן התביעה השניה הוגשה בגין אותה עילה בדיוק ונדחתה בהסכמה. לא נמחקה כנטען על ידי המבקש אלא נדחתה.
לצורך השתק עילה אין הכרח בקיום ישיבת הוכחות ושמיעת עדויות ולאחר מכן מתן פסק דין מנומק.
בדיון שהתקיים בפני כב' השופט חסדיאל ביום 29/1/20 התחיל להעיד התובע (כעולה מהפרוטוקול). לאחר שבמהלך החקירה הסב בית משפט את תשומת לב המבקש לכך שבתביעה הראשונה ניתן פסק דין בהסכמה לסיום כל טענות הצדדים זה כנגד זה "בכל ההליכים כולם" ולחולשה נוספת בהליך – היעדר יכולת להוכיח רשלנות רפואית ללא חוות דעת מומחה, ניתן פסק דין בהסכמה לדחיית התביעה.

ברור, כי מדובר בהשתק עילה ולפיכך בדין קבע כב' השופט דלוגין בתביעה שלפניו (התביעה השלישית) כי יש לדחות התביעה בשל מעשה בית דין.

צדק כב' השופט דולוגין גם בקביעה שטענות המבקש ביחס לפסק הדין שניתן בהסכמה בתביעה השניה אינן מאיינות את קיומו של פסק הדין והוא שריר וקיים.
על מנת לבטל הסכם שקיבל תוקף של פסק דין יש לנקוט בהליך המתאים (ראה גם: רע"א 3778/16 גבע נ' תנו לחיות לחיות (18/8/16) בסעיף ז'.

זה המקום להזכיר, כי קשה עד מאוד לבטל פסק דין שניתן על יסוד הסכמת הצדדים, כך שבטרם ירוץ המבקש פעם רביעית לבית משפט על מנת לפתוח בהליך נגד המשיבה, טוב יעשה אם יקבל ייעוץ משפטי בנוגע לסיכוייו הלכאוריים של אותו הליך.

ו) לפיכך, ובהעדר סיבה להתערבות של ערכאת ערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות דין בקשה להידחות.

10. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י' תמוז תש"פ, 02 יולי 2020, בהעדר הצדדים.