הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 59597-02-20

לפני
כבוד ה שופטת חדוה וינבאום וולצקי

המבקשת

Booking.com B.V.
ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר אסף רנצלר ואח'

נגד

המשיב

יעקב שלוש

פסק דין

1. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על פסק דינה של כב' הרשמת הבכירה נעמה פרס בת"ק 67628-01-19 מיום 5.2.20 וכן על החלטות ביניים שניתנו במסגרת הדיון בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות.

2. עניינה של הבקשה הוא בשאלת היותה של בוקינג. קום ישראל הזמנות למלונות אונליין בע"מ (להלן: "בוקינג ישראל") מורשית לקבלת כתבי בי-דין עבור המבקשת שהינה חברה זרה שמאוגדת תחת הדין ההולנדי ומקום מושבה בהולנד. היינו, האם תביעתו של המשיב הומצאה כדין למבקשת באמצעות בוקינג ישראל.

ואלה העובדות הצריכות לעניין:

3. המשיב הגיש תביעה קטנה כנגד בוקינג ישראל בגין הפרת התחייבות לספק לו חדר בהתאם להזמנה שביצע באתר שלה.

4. בוקינג ישראל הגישה כתב הגנה ובו טענה כי ההמצאה בוצעה לנתבעת הלא נכונה שכן בוקינג ישראל אינה הבעלים או מפעילת האתר של המבקשת. מכאן שבוקינג ישראל אינה מורשית לקבלת כתבי בי-דין עבור המבקשת ויש לדחות נגדה את התביעה על הסף.

5. בית משפט קמא קיים דיון בבקשה במעמד הצדדים ונתן החלטתו ביום 15.9.19 ובו דחה את טענת המבקשת לפיה בוקינג ישראל אינה מורשית של המבקשת לקבלת כתבי בי-דין. משכתב ההגנה של המבקשת עסק רק בשאלת הסמכות אפשר בית משפט קמא לצדדים להוסיף טיעון גם לגופה של תביעה. בהמשך, הורה בית משפט קמא על שינוי שמה של הנתבעת מבוקינג ישראל לשמה של המבקשת באמצעות בוקינג ישראל וניתן מועד לדיון.

6. המבקשת הגישה בקשה לביטול ההחלטה בטענה כי ניתנה במעמד צד אחד. משבקשה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא הודיע ב"כ המבקשת כאן כי אינו מוסמך לקבל כתבי בי-דין בשמה של המבקשת. גם בקשה זו נדחתה. משכלו כל ניסיונות המבקשת למנוע דיון, הגישה המבקשת בקשה לשינוי מועד הדיון בבית משפט קמא על מנת שיתאפשר לנציג מטעמה להתייצב לדיון. בית משפט נעתר לבקשה וקבע דיון בהתאם לאחד מן המועדים שהתבקשו על ידי המבקשת.

7. במקביל, המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטות של בית משפט קמא שנגעו לשאלת הסמכות .

הבקשה נדונה על ידי במסגרת רת"ק 52575-01-20 ונדחתה, ביום 4.2.20, מבלי שהתבקשה תגובת המשיב.

8. במועד שנקבע לדיון בבית משפט קמא לא התייצב נציג מטעם המבקשת ואף לא הוגש טיעון באשר לטענות התביעה לגופה.

9. בית משפט קמא נתן פסק דין, לאחר שנתן שהות להתייצבות מי מ המבקשת, וקיבל את התביעה בחלקה.

10. עם קבלת פסק הדין בבית משפט קמא הגישה המבקשת, באמצעות בא כוחה , את הבקשה שבפניי. כאמור, טענתה היחידה של המבקשת בבקשה כאן נוגעת לשאלת הסמכות להמצאת כתבי בי-דין לבוקינג ישראל עבור המבקשת .

טענות המבקשת

11. הליך ההמצאה שקיים בית משפט קמא הוא פגום מיסודו ופוגע בצורה אנושה בזכותה של המבקשת להישמע בטרם קבלת החלטות בסוגיית ההמצאה ובזכותה להליך הוגן.

12. ההחלטות בעניין ההמצאה ניתנו במעמד צד אחד והחלטת בית משפט קמא לדחות את הטענה, שגויה.

13. החלטת בית משפט קמא ניתנה רק בהסתמך על החלטה מנחה בעניין ע"ר(מרכז) 59443-03-19 ניר בן זאב נ' Booking.com B.V. מיום 23.7.19, (להלן: "עניין בן זאב"). בית משפט קמא לא דן בטענת המבקשת מדוע ההחלטה בעניין בן זאב מוטעית . בכך העלה בית משפט קמא את ההחלטה בעניין בן זאב למעמד של החלטה מחייבת וזאת בניגוד לסעיף 20 לחוק יסוד: השפיטה.

14. השאלה האם בוקינג ישראל היא מורשית עבור המבקשת הינה שאלה עובדתית תלויית זמן והתשובה עליה יכולה להשתנות ממועד למועד. מכאן שההחלטה בעניין בן זאב, שעסקה במצב הדברים בינואר 2018 , אינה יכולה להיות מנחה להליך שהתקיים כאן בספטמבר - אוקטובר 2019.

15. הקביעות העובדתיות בעניין בן זאב אינן רלוונטיות למקרה כאן שכן המבחן השני שבתקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") שונה בין שני המקרים. ה"עסק" או "העבודה" שנדרשים בתקנה שונים בין שני המקרים.

16. עסקינן בבקשת רשות ערעור שמעלה שאלה מהותית לעצם סמכות השיפוט של בית המשפט הישראלי על נתבע זר. על כן זהו אחד מאותם מקרים שבהם הפסיקה ראתה ליתן רשות ערעור על החלטות של בית משפט לתביעות קטנות.

דיון

17. לאחר שעברתי על הבקשה ועל נספחיה מצאתי כי דינה דחייה ללא צורך בקבלת תגובה.

18. ראשית, אני רואה לציין שלטעמי אין מקום לקבל בקשת רשות ערעור על פסק הדין במקרה כאן , כאשר השאלה היחידה שהמבקשת מעלה בבקשה הנוכחית כבר נדונה על ידי בהליך הקודם, לרבות לגופה של טענה. מדובר בכפל ערעור לאותה ערכאה.

מדובר בניסיון למקצה שיפורים הן מבחינת רוחב הטענות שהועלו עתה ונדמה כי כל מטרתה של הבקשה היא לאפשר למבקשת להגיש כעת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון לאחר שחלפו המועדים לעשות כן על החלטתי הקודמת.

19. אלא שעיון בפסיקת בית המשפט העליון מלמד כי השאלה, האם יש לאפשר לצד לשוב ולערער על החלטה שלגביה הגיש בקשת רשות ערעור ונדחה גם במסגרת פסק הדין, נותרה במרבית המקרים בצריך עיון ומכל מקום הועלו בפסיקה דעות שונות.

מכאן שלצורך הבקשה שבפניי אני יוצאת מנקודת הנחה שישנה במקרה זה סמכות להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין באותה שאלה שנדונה והוכרעה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת. לעניין הדיון בשאלה זו ראו למשל את הדברים ברע"א 5834/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' ורדן חאדר, פ"ד נח(1)854 בעמ' 858 ואילך, מיום 25.11.03.

גם פסיקה מאוחרת יותר, לרבות של רשמי בית המשפט העליון , מלמדת שהשאלה לא קיבלה מענה חד משמעי . ראו למשל ע"א 7955/16 דוב כהן חללה נ' גלבוע עמי ואח', מיום 15.12.16 וכן ע"א 703/18 ניסים מזוז נ' דוד שממה, מיום 24.5.18.

ולגופן של טענות:

20. אין בידי לקבל את הטענה כי החלטות בית משפט קמא ניתנו במעמד צד אחד וללא שהיה למבקשת יומה בבית המשפט.

ראשית, אף לאחר שניתנה החלטת בית המשפט קמא, ולפיה בוקינג ישראל מורשית לקבל כתבי בי-דין עבור המבקשת , ניתנה למבקשת האפשרות להגיש כתב הגנה (לאחר תיקון שם הנתבעת) והיא בחרה שלא לעשות כן משיקוליה. לו סברה כי לא היה לה יומה לטעון את טענותיה ואלה לא נטענו כראוי ובאופן מספק על ידי נציגת בוקינג ישראל, יכלה לעשות כן במסגרת כתב ההגנה לאחר ששונה שמה של הנתבעת לשמה של המבקשת .

שנית, נציגת בוקינג ישראל, בדיון שהתקיים בשאלת הסמכות , ידעה להפנות להליכים אחרים שבהם נטענו אותן טענות והמבקשת או בוקינג ישראל, הייתה מיוצגת על ידי אותו בא כוח שטוען כאן בשמה של המבקשת. הייתה בידי המבקשת האפשרות לבקש כי לצורך הדיון שם תשמש נציגת בוקינג ישראל גם נציגה מטעמה וככל שהיו למבקשת טענות נוספות יכלו אלה להיטען על ידי אותה נציגה .

שלישית, והיא העיקר, חרף החלטת בית משפט קמא והחלטת מותב זה, בחרה המבקשת שלא להתייצב לדיון שנקבע בהתאם לנוחיות נציגה.

21. מכאן שאין לומר כי ההחלטות ניתנו במעמד צד אחד. טענה זו במקרה שבפניי אינה יכולה לעמוד למבקשת.

22. מטעמים אלו גם לא ניתן לטעון כי לא היה למבקשת יומה בבית המשפט. שהרי בית משפט קמא קיבל את בקשתה לדחות את מועד הדיון, כך שנציג מטעמה יוכל להתייצב אליו. אין זאת אלא שהמבקשת ניסתה לאחוז במקל משני קצותיו. להיות נוכחת לא נוכחת בדיונים על מנת לטעון אחר כך את שהיא טוענת כאן. להתנהלות כזו אין לתת יד.

23. אף אין בידי לקבל את הטענה כי בית משפט קמא פעל בניגוד לסעיף 20 לחוק יסוד: השפיטה. ההפניה לסעיף אף אינה רלוונטית שכן הוא אינו עוסק בכלל בבית משפט לתביעות קטנות ואף לא קובע הנחיה כיצד יש להתמודד עם החלטות מנחות. בית משפט קמא אף לא התיימר לקבוע כי החלטת כב' השופטת קיציס בעניין בן זאב היא החלטה מחייבת.

24. בעת שהתקיים הדיון בשאלת הסמכות בהליך קמא טרם יצאה החלטת כב' השופטת קיציס בעניין בן זאב . נציגת בוקינג ישראל ידעה להפנות להחלטת כב' הרשמת מירב בן ארי בעניין בן זא ב, שהייתה נוחה לה באותה העת , ולא נטען כי אין להקיש מהמקרה שם למקרה כאן.

25. יתרה מכך, דווקא טיעונו של ב"כ המבקשת כאן, כפי שהובא בסעיף 14 להחלטה זו , תומך בהסתמכות על ההחלטה בענ יין בן זאב ולא על ההחלטה בת"צ(ת"א) 19529-06-14 דוד חוטה נ' Booking.com B.V. מיום 19.7.15 מפי כב' השופטת עינת רביד (להלן: "עניין חוטה"). שהרי הזמנים בוודאי השתנו מאז שנדון עניין חוטה. מדובר ב - 5 שנים שבהן השימוש באתרי הזמנות, דוגמת זה שמפעילה המבקשת, נעשה נפוץ הרבה יותר. משמע , שאם מבקשת המבקשת להכיר דמיון והתאמה למקרה שבפניי אזי סביר שקיים דמיון המקרים הוא בוודאי גדול יותר בין המקרה שנדון בעניין בן זאב לזה שנדון בעניין כאן לעומת המקרה שנדון בעניין חוטה. מכל מקום המבקשת לא הוכיחה אחרת.

26. לטעמי, כפי שהבעתי כבר בהחלטתי הקודמת, ככל שחברה זרה מבקשת לקיים יחסי מסחר עם שווקים במדינות אחרות, היא חייבת להביא בחשבון שהיא עשויה להיתבע באותה מדינה , לה היא משווק ת ושעם פרטיה היא מקיימת עסקי מסחר. אין לי אלא להפנות לאותה פסיקה שהבאתי בהחלטתי הקודמת ברע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co ואח' , מיום 26.1.98 וכן לדבריה של כב' השופטת וילנר ברע"א 5318/18 Unibin Resourcer Ltd ואח' נ' יעקב מרוז ואח' מיום 16.1.19.

אין מדובר בפסיקה "חדשה" או פורצת דרך. הרעיון לפיו אין לחייב צרכנים להתרוצץ על פני הגלובוס לשם תביעה רק מחמת שהיצרן או ספק השירות הינו נתין/חברה זרה , כבר נטוע היטב בפסיקה מזה שנים. הבאתי רק את מקצתה של הפסיקה כדי ללמד שכבר בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת רווחה הדעה הזו והיא שבה ומאומצת גם היום. החלטת כב' השופטת וילנר ניתנה בסמוך לאירועים נשוא התביעה בהליך בבית משפט קמא.

27. מכאן שהטיעון כי יש לבחון עובדתית את השאלה האם בוקינג ישראל עומדת במבחנים של תקנה 482(א) לתקנות בוודאי מוקשה כאשר בית משפט קמא מצא לאמץ את ההחלטה המאוחרת יותר, שיצאה בעניין זה על ידי בית משפט גבוה יותר בהיררכיה.

28. טיעוני המבקשת לפיהם אין בהחלטה בעניין בן זאב ללמד לענייננו גם הם דינם דחייה. שהרי נציגת בוקינג ישראל שנכחה בדיון מצאה לאמץ את ההחלטה, שלימים התהפכה , אבל עסקה באותם נתונים עובדתיים. יתרה מכך בית המשפט בעניין בן זאב בחן את כל היסודות של תקנה 482(א) והגיע למסקנה כי המערער שם עמד בנטל להוכיח כי התקיימו בבוקינג ישראל התנאים לראות בו מורשה של המבקשת. ראו סעיפים 49 ואילך להחלטתה של כב' השופטת קיציס.

המבקשת כאן לא מצאה לנכון להתייצב להעיד ולהוכיח כי הממצאים העובדתיים בעניין בן זאב השתנו. מכאן שההנחה היא שאותם ממצאים שרירים וקיימים היו גם בעת הזמנים הרלוונטיים לביצוע ההזמנה והאספקה בעניין שבפניי.

29. מכאן שאין שינוי במסקנתי בהחלטתי הקודמת ולפיה לא נפל כל פגם בקביעת בית משפט קמא עת מצא לקבוע כי בוקינג ישראל היא מורשית לקבלת כתבי בי-דין של המבקשת . ההסתמכות על החלטת בית המשפט בעניין בן זאב הייתה כדין. משמדובר בהחלטה מאוחרת לכל ההחלטות אליהן הפנתה המבקשת, ואין בשלב זה אמירה של בית המשפט העליון, בוודאי שבית משפט קמא יכול היה לסמוך על אותה קביעה.

סוף דבר

30. הבקשה נדחית.

31. החלטה זו אינה שונה במאום מההחלטה שניתנה על ידי בבקשה הקודמת. גם שם ראיתי להידרש לטענה לגופה ולא להסתפק בסילוקה של הבקשה מטעמים טכניים לפיהם בית משפט של הערעור לא ייטה להתערב בהחלטות ביניים ובוודאי כאשר מדובר בבית משפט לתביעות קטנות.

אותה אמירה שלי בסעיף 19 להחלטה הקודמת נעשתה מתוך הבנה שמבחינת המבקשת מדובר בהחלטה שעלולות להיות לה השלכות רוחב כאלה או אחרות. אלא שגם טענה זו אין בה כדי להצדיק הגשה חוזרת של אותה בקשה, תוך פירוט יתר של אותן הטענות , מעין מקצה שיפורים. מקום שמדובר בהחלטה שלה השלכות רוחב כפי שטוענת המבקשת היה מקום להגיש בקשת רשות ערעור על החלטתי הקודמת.

32. משכך, המבקשת תישא בהוצאות לקופת המדינה בסך של 5,000 ₪.

33. המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו אדר תש"פ, 22 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.