הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 58473-07-17

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשות - המערערות

1.איילון חברה לביטוח בע"מ
2.דומיקאר בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אייל בוזגלו

נגד

המשיבה

אילנית בן שיטרית

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כב' השופט גיא הימן) מיום 10/7/17 ולפיה נדחתה בקשת המבקשות – הנתבעת לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 4/4/2017 בת"ק 10272-01-17.

2. המשיבה הגישה ביום 4/1/17 תביעה קטנה על סך 20,768 ₪ נגד המבקשות בגין נזקים שאירעו לרכבה בתאונת דרכים מיום 21/6/16 על ידי רכב של המבקשת 2.

לפי כתב התביעה, רכבה של המשיבה מבוטח על ידי המבקשת 1 (להלן: "איילון") אשר פיצתה אותה בסך של 40,473 ₪ מתוך סכום נזק כולל של 61,241 ₪.
בכתב התביעה דרשה המשיבה הפרשים בסך 17,445 ₪ בגין התיקון, הפרשי שכ"ט שמאי: 1,300 ₪ והפרש בגין ירידת ערך: 2,013 ₪ ובסה"כ: 20,768 ₪.

בכתב התביעה ציינה המשיבה כי איילון העמידה מולה שמאי אחר, אשר התשלום בוצע לפי ממצאיו.
תיעוד בדבר דו"חות השמאי של שני הצדדים צורף לכתב התביעה.

3. ביום 1/3/17 ביקשו הנתבעות – המבקשות הארכת מועד להגשת כתב הגנה וניתנה להן ארכה עד ליום 1/4/17.
1/4/17 היה יום שבת.
ביום 4/4/17, מבלי שהתובעת – המשיבה ביקשה לקבל פסק דין בהעדר הגנה, נתן בית משפט פסק דין ולפיו התקבלה התביעה ברובה (למעט שכ"ט שמאי שנמצא גבוה באופן חריג) כך שהנתבעים חויבו לשלם סך 19,468 ₪ בתוספת אגרה והפרשי הצמדה.
נקבע כי הדיון הקבוע בתיק – בטל.

4. המבקשות הגישו ביום 6/4/17 בקשה לביטול פסק דין ועיכוב הליכי הוצל"פ.

בנוגע לאי הגשת כתב הגנה במועד:
נטען, כי ביום 1/4/17 (שבת) לא ניתן היה להגיש כתב ההגנה באמצעות נט-המשפט וכתב ההגנה על נספחיו נשלחו בפקס, ובינתיים ניתן פסק דין.

בנוגע לסיכויי ההגנה:
צורף כתב הגנה ובו הטענות בנוגע לכך שאין צורך לשלם למשיבה סכומים נוספים על אלו שכבר שולמו לה.

ביום 9/4/17 צורף תצהיר בנוגע לתקלה במערכת נט המשפט שמנעה הגשת כתב הגנה במועד (תצהיר מפורט יותר הוגש ביום 29/5/17).
המשיבה בתגובתה לבקשה לא התייחסה עניינית, לא לסיבת המחדל (תקלה במערכת נט-המשפט ושליחת כתב ההגנה בפקס) ולא לסיכויי ההגנה, אלא רק ביקשה לדחות את הבקשה לביטול פסק דין ולביטול הליכי הוצל"פ.

לאחר קבלת התשובה לתגובה נדחתה ביום 10/7/17 הבקשה לביטול פסק דין.

5. בהחלטה מיום 10/7/17 נקבע כי אין לבטל את פסק הדין.

בנוגע לסיבת המחדל:
נקבע כי לא הוצגה ראיה אובייקטיבית שתעיד על תקלה במערכת נט המשפט או שכתב ההגנה אכן נשלח בפקס כנטען.

בנוגע לסיכויי ההגנה:
בית משפט קמא קבע, כי עיין במסמכים ונראה כי אין בהם סיכוי ממשי לשינוי מתוצאת פסק הדין. אין יסוד להעדיף דווקא את חוות דעת שמצד המבקשות על זו של המשיבה ודי בכך שהופחת החזר שכ"ט השמאי.
על כן נדחתה הבקשה והמבקשות חויבו בהוצאות בסך 1,500 ₪.

6. המבקשות טוענות בבר"ע, כי לא היה מקום ליתן פסק דין בהעדר הגנה מבלי שהמשיבה ביקשה זאת.
לטענתן, לכל הפחות היה צריך ליתן להן יומן בבית משפט. לזמן את השמאי, עורכי חוות הדעת מטעם שני הצדדים לחקירה ואז רק להכריע איזו חוות דעת עדיפה, שכן אין מדובר בידיעה שיפוטית.
נטען, כי בית משפט קמא כלל לא נימק מדוע אין להעדיף את חוות הדעת מטעם המבקשות ועסקינן בטעות משפטית גלויה.

7. המשיבה בתגובתה מבקשת לדחות את בקשת רשות הערעור.
נסמכת למעשה על נימוקי בית משפט קמא הן בפסק דינו (שניתן מבלי שהיא ביקשה ליתן פסק דין נגד הנתבעות – המבקשות) והן בהחלטה שלא לבטל את פסק הדין.
נטען, כי המבקשות עשו דין לעצמן. לא הגישו כתב הגנה במועד. "בחרו לצפצף" על המשיבה והחלטות בית משפט קמא וכעת מבקשות רשות לערער על פסק הדין.

אציין כי נטען, שבקשת רשות הערעור הוגשה באיחור, אך אין כך הדבר לאור פגרת בתי המשפט אשר "עצרה" את מניין הימים, ולמעשה טרם חלף המועד שבדין להגשת בר"ע על ההחלטה מיום 10/7/17, כאשר הוגשה הבר"ע.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים ובמכלול החומר שהוגש, הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות לערער ודין הערעור להתקבל לגופו מהנימוקים כדלקמן:
א) תקנות 10 ו- 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז – 1976 קובעות כדלקמן:
"10. נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, להזמין את בעלי הדין לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם גם אם לא הוגש כתב הגנה כאמור.

11. נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב - תימחק התביעה; התייצב התובע והנתבע לא התייצב - יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה, ובלבד שהתובע הצהיר בפני בית המשפט על אמיתות האמור בכתב תביעתו; התייצב הנתבע והתובע לא התייצב - תידחה התביעה".

ב) בימ"ש שלערעור מתערב בפסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות רק במקרים חריגים, אך אני סבורה כי המקרה דנן נופל לגדר החריגים.
אין עסקינן במקרה שבו נתן בימ"ש לתביעות קטנות פס"ד מנומק לאחר שטיעוני שני הצדדים היו בפניו, שמע עדויות ולאחר מכן נתן פס"ד לפי שיקול דעתו המקצועי.
פסה"ד ניתן במעמד צד אחד ובהעדר כתב הגנה ומבלי שהתובעת ביקשה כלל ליתן את פסק הדין והיה מקום לבטלו מכח שיקול דעת בימ"ש; אם לא מחובת הצדק.

ג) נוכח חשיבותה של זכות הגישה לערכאות והמגמה לתת לבעל דין את יומו בבית המשפט , גישת בתי המשפט בבקשות לביטול פסקי דין שניתנו בהיעדר צד, היא ליברלית, גם כאשר הראה מבקש הביטול הצדקה דחוקה לכך (רע"א 4837/14 אסולין נ' פלאפל אסולין 2003 בע"מ, פסקה 16 להחלטת כב' הש' סולברג (21.10.2014)).

ד) ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, יכול שיעשה מכוח אחת משתי עילות; האחת, ביטול מתוך חובת הצדק, העוסק בהחלטה אשר נפל פגם בנתינתה והשנייה, ביטול על פי שיקול דעת.

ה) כאשר ביהמ"ש בוחן האם יש מקום לבטל פסק דין מכוח שיקול דעתו, עליו לבחון שתי שאלות:
אחת – סיבת המחדל.
השנייה – סיכויי ההצלחה של המבקש בתיק, אם יבוטל פסק הדין.

התשובה לשאלה השנייה – היא החשובה יותר.

באשר לסיבת המחדל, יפים הדברים שנכתבו בספרו של כב' השופט אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12) בעמ' 642-643:
"אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול). בדונו בשאלה זו ייטה בית המשפט להיעתר לה אלא אם כן שוכנע כי אין בתשלום ההוצאות משום פיצוי הולם לנזק אשר נגרם ליריבו. אם ניתן לפצות את התובע בפסיקת את הוצאות בגין הנזק והטרחה המיותרים שנגרמו לו על ידי הפיגור, וכאשר מגלה הנתבע – המבקש סיכויי הצלחה – יש להיענות לבקשת הביטול.
כאשר התנהגות המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא עולה היא כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי ומגלה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין, לא תמיד יוכל הוא לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות (אפילו הראה סיכויי הצלחה)".

באשר לסיכויי ההגנה:
לצורך ביטול פסק דין אין צורך בסיכויי הגנה מצוינים אלא די בכך שהמבקש יראה כי יש לו טענת הגנה אפשרית.

ו) ומן הכלל אל הפרט:
אצא מנקודת מוצא לפיה בית משפט קמא רשאי היה ליתן פסק דין על יסוד כתב תביעה למרות שהתובעת לא ביקשה זאת ולמרות שהתיק היה קבוע לדיון (ליום 26/7/17 בשעה 09:30).
למרות זאת, אני סבורה, כי בנסיבות העניין, היה מקום לבטל פסק דין ולו מכוח שיקול דעת בית משפט אם לא מחובת הצדק.
לא מצאתי, בכל הכבוד, כי התנהלות המבקשות אינה רשלנית בלבד . לכל היותר – גם אם אקבל את הטענה ולפיה לא צורפה אסמכתא אובייקטיבית לכך שהיתה תקלה בנט-המשפט ואין בנמצא אישור פקס, עדיין מדובר ברשלנות ולא בהתנהלות העולה לכדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי תוך גילוי זלזול בבית משפט ובצד שכנגד.

גם בנוגע לסיכויי ההגנה, היה מקום לבטל את פסק הדין. אין לפנינו שאלה של האחריות לתאונה – מי מבין שני נהגים אחראי לקרות התאונה .
המחלוקת היא בנוגע לגובה הנזק. לשני הצדדים חוות דעת מומחים, ולא מצאתי בהחלטה נימוק לכך ,שדווקא חוות דעת המשיבה נכונה ומקצועית יותר מחות דעת המבקשים, זאת שעה שהמומחים לא נחקרו בבית המשפט.
לפיכך, מן הראוי היה ליתן למבקשים יומם ולבטל פסק הדין תוך אפשרות לחייבם בהוצאות בגין מחדלם.

9. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות לערער ולקבל הערעור לגופו.
פסק הדין יבוטל והתיק יוחזר לבית משפט קמא.

ב) לא אפסוק הוצאות בערעור לטובת המבקשות בשים לב לכך שלא חייבת י אותן בהוצאות בגין ביטול פסק הדין. כל צד ישא בהוצאותיו.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ז אלול תשע"ז, 07 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.