הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 5828-08-20

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש

רועי הלוי רוזן, עו"ד

נגד

המשיבים

  1. אסתי קליינרמן
  2. אמיר קליינרמן

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב יפו (כב' השופטת כוכבה לוי) מיום 20/7/20 בת"ק 67781-03-19 ולפיו התקבלה תביעת המשיבים נגד המבקש.

2. המשיבים הגישו נגד המבקש בחודש מרץ 2019 תביעה קטנה בסך 4,791 ₪ וזאת להחזר כספים שהפקידו בידיו על מנת שתופקד ערבות בסך 4,759 ₪ בערעור שהוגש לבית משפט העליון בע"א 4122/15.

3. משלא הוגש כתב הגנה נתן כב' השופט אמיר צ'כנוביץ ביום 30/6/19 פסק דין נגד הנתבע – המבקש. ביום 18/11/19 בוטל פסק הדין לבקשת המבקש.
כיון שהנתבע העלה בבקשתו טענה לתניית בוררות בסעיף 7 להסכם שבין הצדדים, התבקשה תגובת התובעים לטענה זו.

4. ביום 5/1/20 הגיש המבקש בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות.
נקבע בהחלטה מיום 16/1/20 כי הבקשה תידון במועד הדיון שיתקיים במעמד הצדדים והוגש כתב הגנה.
הנתבע טען כי התובעים הם אלו שלא שילמו את שכר טרחתו.

5. בדיון שהתקיים ביום 20/7/20 העידו התובע – המשיב והנתבע – המבקש.

הנתבע העיד כי מעולם לא פנו אליו התובעים בבקשה למינוי בורר .במסגרת ת.א. 14281-05-10 (הליך שייצג בו את התובעים בבית משפט מחוזי מרכז) נפסק סכום לטובת התובעים.ההליך לא הסתיים. הוגשה תביעת חוב אך לא ידוע עדיין הסכום.
נטען כי יש דברים שהנתבע לא רוצה לחשוף בפני בית משפט אלא רק בבוררות. יש הסכם בוררות. הסכום שהופקד הועבר אליו "לצורך הוצאות" (עמ' 3 שורה 23) ואם התובעים רוצים להפסיק את ההתקשרות איתו, אזי יש צורך לערוך חשבון.

התובע העיד כי לא התבקש על ידי הנתבע לשלם הוצאות והוא אף לא יודע בוודאות שהיה סעיף בוררות.
התובעים פנו ללשכת עורכי הדין כדי לברר את כתובתו של הנתבע על מנת "לדעת אם מי יש לנו תקשורת" (צריך להיות – "ע ם מי" – עמ' 4 שורה 16).

6. בפסק הדין נקבע כי מהמועד שבו בית משפט עליון הורה על השבת ערבונות בערעור (פברואר 2017) לא היה קשר לתובעים עם הנתבע.
הנתבע לא הודיע לתובעים על שינוי כתובתו והם נזקקו למאמצים על מנת לאתר אותו.
גם בכתב ההגנה לא טרח לציין כתובת. צוין לקונית כי הוא עדיי ן מייצג את התובעים. ההליך כרוך בהוצאות ועל כן טרם השעה לערוך חשבון סופי.
הנתבע לא יכל לנקוב בסכום שהתובעים חייבים לו לטענתו.
נקבע כי לפי הסכם שכר הטרחה התובעים צריכים לשלם לנתבע שכר טרחה בשיעור 20% + מע"מ מכל סכום שיקבלו מ- TGI ואח'.

לא נטען כי התקבל סכום כלשהו עבור התובעים ועל כן הם אינם מחויבים לשלם שכר טרחה.אין גם ראיה כלשהי לסכום הוצאות שהיה עליהם לשלם.
לפיכך יש לקבל התביעה בניכוי 500 ₪ עבור הוצאות שהתובעים אישרו כי התחייבו לשלם + מע"מ.
נקבע כי אין לעכב ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות כיוון שהנתבע מסיבות לא ברורות מעדיף להסתתר. לא מעדכן לקוחותיו ובנסיבות אין לראותו כמי שמוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות.
לפיכך, חויב הנתבע להשיב לתובעים סך 4,174 ₪ (סכום תביעה בניכוי 500 ₪ + מע"מ) וכן 50 ₪ בגין אגרה.

7. בבקשת רשות הערעור נטען, כי בית משפט היה צריך לעכב הליכים בשל תניית הבוררות.
מעולם התובעים לא פנו אליו בדרישה לנהל בוררות. אין זה נכון שיש לראותו כמי שלא מוכן לעשות כל הדרוש לקיום בוררות.
לא בכדי הוא עמד על קיומה של תניית בוררות כיוון שהוא עמד על כך שיציג הגנתו במסגרת הליך בוררות חסוי והעובדה שנאלץ לנהל הליך בבית משפט בפומבי, מנעה ממנו לטעון באופן חופשי את טענות הגנתו.

8. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ה - 1968 קובע:
"(א) הוגשה תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
...
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.".

הלכה היא כי ערכאת הערעור תתערב בהחלטתה של הערכאה הדיונית בנוגע לעיכוב הליכים עפ"י סעיף 5 לחוק הבוררות, שהוא עניין המצוי בשיקול דעת הערכאה הדיונית, רק במקרים נדירים.
ראה לעניין זה: רע"א 11166/07 כהן הברון נ' מינהל מקרקעי ישראל (5/3/08); רע"א 254/88 קיבוץ קדרים נ' מורד, פ"ד מב (3) 74, 75; רע"א 7138/18 Huawei Tech. Investment Co. Ltd. נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע",מ סעיף 8 להחלטת כב' הש' נ' סולברג (1/1/19).

ענינינו אינו נכנס לגדר החריגים.

ב) זאת ועוד,בימ"ש מחוזי מתערב בפסק דין של בימ"ש לתביעות קטנות רק במקרים חריגים.
התערבות בפסק הדין אינה נעשית רק כשמתעוררת שאלה עקרונית משפטית, ויכולה להיעשות גם במקרים שבהם "נפלה טעות גלויה ובולטת בממצא עובדתי או ביישום הדין או כשחלה פגיעה בכלל הצדק הטבעי" (ראה גם: רע"א 2816/17 דהרי נ' לוי – סעיף ט' להחלטת כב' המשנה לנשיאה הש' א' רובינשטיין (10/5/17)).

במקרה דנן לא מצאתי כל עילה להתערבות חריגה בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות.

ג) עסקינן בתביעה פשוטה בתכלית. לקוחותיו של המבקש הפקידו בידיו כספים על מנת שניתן יהיה להפקידם בבית משפט להבטחת הוצאות בערעור שהגישו, ככל שיחויבו לשלם הוצאות. הערעורים בבית המשפט העליון נמחקו בפברואר 2017 ומאז לא יצר הנתבע – עורך הדין קשר עם התובעים. לא דרש החזר הוצאות. לא דרש תשלום שכר טרחה. התובעים לא קיבלו דבר מ- TGI והאחרים כך שלפי הסכם שכר הטרחה לא קמה עדיין זכאות לשכר טרחה.

בנסיבות שבהן עמלו התובעים על מנת לנסות ולאתר את עורך הדין שאמור לייצג אותם ולא השאיר בידיהם אף לא כתובת עדכנית שלו, ניתן היה לראות במבקש כמי שלא מוכן לעשות כל הדרוש על מנת לנהל הליך בוררות.

יצוין, כי לא מצאתי בטענת המבקש בנוגע לרצונו לנהל הליך חסוי משום הצדקה לקבלת בקשת רשות הערעור.
אינני יודעת איזה טענות חסויות יכולות לעלות בתביעת לקוח נגד עורך דין להשבת פקדון. הרי חסיון עורך דין – לקוח שייך ללקוח ולא לעורך הדין.
בין כך ובין כך, הפסיקה מקנה לבית המשפט סמכות לקבוע שסכסוך מסוים לא יידון בבוררות, אם התרשם כי הטענות המועלות בו גובלות במובהק בפלילים ולכן מקימות "טעם מיוחד" המצדיק בירור פומבי בבית משפט ודחייה של בקשה לעיכוב הליכים (ראה: רע"א 1838/15 עירית קדרון נ' שער הגבינות שיווק מזון בע"מ (31.3.15)). ראה גם: ע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל (2) 309, 315, רע"א 3331/14 Siemens AG (חברה זרה) נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (13.8.14).

אינני יודעת מה טענות המבקש וכמובן לא אקבע כי יש לטענות גוון פלילי, אך לא אצא ידי חובתי אם לא אזכיר את ההלכה הפסוקה בעניין.

9. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) משלא התבקשה תשובת המשיבים, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אב תש"פ, 04 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.