הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 45861-03-19

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשים

  1. רינת שפרוט, עו"ד
  2. יעקב לירז, עו"ד

נגד

המשיבים

  1. אורית רונאל
  2. בני רונאל

ע"י ב"כ עו"ד יצחק קירה ועו"ד גיל צבע

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב (כב' השופטת נאוה ברוורמן) מיום 5/3/19 בת"ק 665-03-18 במסגרתו התקבלה תביעת המשיבים (להלן גם: " רונאל" או "השוכרים") נגד המבקשת 1 - עו"ד שפרוט (להלן גם: "המשכירה") ונדחתה התביעה שכנגד שהוגשה על ידי המשכירה נגד השוכרים.
כמו כן נדחתה תביעת רונאל נגד המבקש 2 - עו"ד לירז

2. רונאל - השוכרים הגישו תביעה בסך 22,400 ₪ נגד המבקשת 1 -עורכת דין במקצועה, ממנה שכרו במשך כ-7 שנים דירה ברחוב סשה ארגוב 19 תל אביב (להלן: "הדירה").
המבקש 2 - עו"ד לירז צורף כנתבע, שכן הוא רכש מעו"ד שפרוט בחודש מאי 2017 או סמוך לכך את הדירה.
תקופת השכירות לפי המערכת ההסכמית הסתיימה ביום 28/7/17.
רונאל טענו כי השיבו החזקה בדירה עוד לפני מועד זה. (יום קודם).

רונאל טענו, בתביעתם הראשית, כי הפקדון שהופקד על ידם במסגרת הסכם השכירות לא הושב להם. הם נדהמו לגלות כי לאחר שעזבו את הדירה, הזמינו הנתבעים בעלי מקצוע כדי לבצע שיפוצים מקיפים בעקבות בלאי טבעי של 7 שנים, ומבקשים לגלגל את כל תחזוקת הדירה לאורך השנים עליהם.

סכום התביעה הורכב מהרכיבים הבאים:
10,000 ₪ - סכום הפקדון
12,400 ₪ - עוגמת נפש והוצאות
סה"כ: 22,400 ₪.

בית משפט התיר ייצוג לרונאל בשים לב לכך שהנתבעים הם עורכי דין.

3. התביעה שכנגד:
עו"ד שפרוט הגישה נגד רונאל תביעה שכנגד.
לטענתה, נגרמו לה מהמשכירים נזק ים בסכום העולה על 600,000 ₪ (ראה גם סעיפים 25-26 לכתב התביעה שכנגד), אך ה סתפקה בתביעה בסך 35,000 ₪ על מנת שתידון בבית משפט לתביעות קטנות.
פורטו נזקים בסכום של 19,912 ₪ (סעיף 25 לכתב התביעה שכנגד) לפי הפירוט הבא:
סך 150 $ בגין כל יום של איחור במסירת החזקה בדירה ובסה"כ 10 ימים (7.8.17 במקום 29.7.17) סכום השווה ל- 1,500 $.
הוצאות תיקון מזגן ושלטים 1,755 ₪.
תיקון ליקויים בדירה 1,355 ₪.
תיקון ליקויים נוספים ע"י יוסף גולן 1,287 ₪.
תיקונים ע"י יצחק בסך 1,872 ₪.
תיקון מנוע תריס חשמלי 1,989 ₪.
אובדן דמי שכירות בגין יתרת חודש אוגוסט 2017: 7,000 ₪.
תשלום דמי ניהול וארנונה לעירייה בגין חודש אוגוסט 2017 כ- 3,500 ₪.

4. בדיון שהתקיים ביום 30/1/19 נחקרו רונאל, עו"ד לירז ועו"ד שפרוט. החקירות היו ארוכות והדיון היה ממושך שלא כמקובל בבית משפט לתביעות קטנות (בית משפט קמא אכן ציין זאת בהחלטותיו ממועד הדיון). הוגשו סיכומים קצרים בכתב (גם זאת בניגוד למקובל בבית משפט לתביעות קטנות)?
סמוך לאחר הגשת הסיכומים, ניתן ביום 5/3/19 פסק הדין.

5. פסק הדין:
בפסק דין מנומק כדבעי התקבלה גרסתם של רונאל, זאת לאחר שמיעת עדויות, עיון בתכתובות ובראיות.
נקבע כי לא הובאה ראיה לטענת עו"ד שפרוט ולפיה רונאל איחרו במסירת החזקה של המושכר וכי נראה כי מדובר בטענה בעלמא.
נקבע כי לפי הראיות שהוצגו (חשבוניות בדבר ביצוע תיקונים) נראה כי אין לשלול את טענת רונאל ולפיה היה מדובר בבלאי סביר שאין עליהם לשאת בתיקונו.
כך למשל: חלודה שניתן להבחין בה באמבטיה היא בלאי סביר הדורש תיקון וניקוי וכי טבעי שבפרק זמן של 7 שנים ייווצר בלאי טבעי בדירה.
התקבלה גרסת רונאל לפיה הדירה הוחזרה צבועה ונקיה.
נקבע כי העובדות לפיהן היה חתול בדירה (מבלי שיש סעיף בהסכם השכירות שאוסר זאת) וכי במשך 7 שנות שכירות נולדו 3 ילדים וכי חדר השינה הפך לחדר עבודה וכי הדירה לא היתה מסודרת וכו', אין בהן כדי להוכיח שרוכשים פוטנציאליים של הדירה לא באו לראות את הדירה בשל כך.

בסעיף 69 לפסק הדין נקבע:
"סבורני כי התנהלות הנתבעת הייתה חסרת פרופורציה והסבה לתובעים עגמת נפש, הן בהתנהלות אשר הצריכה דרישת השבת הפיקדון, והן בהתנהלות אשר הצריכה הגשת תביעה על מנת לקבל את כספי הפיקדון שחולט שלא כדין.

סבורה אני שיש לעקור מן השורש התנהלות פסולה זו ביחסי הכוחות השוררים בין משכיר לשוכר, ובאופן שלא יהיה זה כדאי לחלט כספים בנקל".

נקבע כי באשר לתביעה הראשית, יש להורות על השבת סך 10,200 ₪. יתרת הפקדון וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 3,000 ₪. כמו כן חויבה עו"ד שפרוט לשלם שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.
התביעה כנגד עו"ד לירז נדחתה ללא צו להוצאות.
התביעה שכנגד נדחתה במלואה.

6. בקשת רשות הערעור הוגשה על ידי שני הנתבעים:
א) עו"ד לירז מבקש לערער על כך שלא נפסקו לטובתו הוצאות משנדחתה התביעה נגדו.

ב) עו"ד שפרוט מבקשת לערער על כל קביעות בית משפט קמא בפסק דינו.
נטען, כי בית משפט קמא שגה כאשר לא הסכים לאפשר לה להעיד את עו"ד לימור סנדלר.
כמו כן מפנה להוראות הסכם השכירות מהם עלה כי רונאל קיבלו את הדירה כשהיא מצוידת ובמצב מעולה וכי השוכרים התחייבו לשמור על הניקיון במושכר. מפרטת, מדוע בשל מצב הדירה, לטעמה לא הצליחה למכור את הדירה במהירות ובמחיר השוק.
נטען בין היתר, כי לא הוכח רכיב עוגמת הנפש. סכום שכר הטרחה שנפסק גבוה ואינו מידתי, במיוחד כאשר מדובר בתביעות קטנות.
כמו כן נטען, כי בכתב התביעה נדרש החזר פקדון בסך 10,000 ₪ ובית משפט פסק 10,200 ₪.

7. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם זה של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של הסכסוכים.
וראה לעניין זה: רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' מור (9/8/18) סעיף 6, רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18/3/15) ורע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26/12/16).

עניינינו אינו נופל לגדרי מי מהחריגים.

ב) במקרה דנן, נוהל ההליך באופן תקין לחלוטין.
בית המשפט לא דחה בקשה לזימון עדה מטעם עו"ד שפרוט. נהפוך הוא. דיון נקבע ליום 22/7/18 אליו התייצבו רונאל והנתבעים. עו"ד שפרוט היא זו שביקשה לקבוע דיון נדחה על מנת שיתאפשר לה בין היתר, להביא ראיות ועדים. בית משפט קמא נעתר לבקשתה וקבע מועד נדחה לדיון.
דחיית בקשה לשינוי שעת דיון שמוגשת ערב הדיון מנימוקים הקשורים לעדה אינם הופכים את בית המשפט למי שדחה את בקשת הנתבעת להעיד עד מטעמה.
היה די זמן והותר להיערך לדיון שנקבע ביום 22/7/18 ליום 30/1/19 בשעה 10:00.לא התבקש זימון העדה באמצעות בית משפט. ממילא גם לא היה ניתן לבחון בעניינה הוצאת צו הבאה ולא היתה כל הצדקה לקבוע מועד דיון נוסף בתביעה קטנה מסוג זה.
פסק דינו של בית משפט קמא מושתת על קביעות עובדתיות והעדפת גרסה עובדתית אחת על פני רעותה.
אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בעניינים אלו, גם כאשר קיימת זכות ערעור, קל וחומר - כאשר אין זכות מוקנית שכזו.
עסקינן בתביעה קטנה בסכסוך בין משכיר ושוכר, כמוה רבות בבית משפט לתביעות קטנות. אין בעניינינו כל סוגיה משפטית בעלת השלכת רוחב המצדיקה מתן רשות ערעור.
פסיקת פיצוי בסך 3,000 ₪ בגין "עוגמת נפש" איננה סותרת הלכה פסוקה ובית משפט קמא התרשם ברורות כי עוגמת נפש, היתה גם היתה.

נפסק סכום נמוך מהסכום שנתבע , ואין מקום להתערבות בפסק הדין.

ג) באשר לאי פסיקת הוצאות לטובת עו"ד לירז ופסיקת הוצאות לחובת עו"ד שפרוט:
ערכאת ערעור איננה נוטה להתערב בנושא ההוצאות שפוסקת הערכאה הדיונית גם כאשר קיימת זכות לערער.
ראה לעניין זה פסק דינו של כב' השופט עמית בע"א 6685/11 גריידי נ' הולצמן (ניתן ביום 4/7/12) בסעיף 5 ובאסמכתאות אשר צוינו שם וכן ע"א 8340/10 מ.ו. השקעות בע"מ נ' רשות המיסים בישראל – משרד האוצר (ניתן ביום 30/1/13) בסעיף 23 לפסק הדין.

במקרה דנן, מצא בית משפט קמא שלא לחייב את רונאל לשלם לעו"ד לירז הוצאות למרות שהתביעה נגדו נדחתה וכן מצא לנכון לפסוק שכ"ט עו"ד לטובת רונאל שנאלצו להסתייע בעורך דין במערכת היחסים שלהם מול עורכת דין.
הסכום מידתי ובוודאי שאינו בלתי סביר.
קראתי היטב את פרוטוקול הדיון ואני סבורה כי שתי הקביעות בנוגע לפסיקת / אי פסיקת הוצאות נכונות, וכי פירוט נוסף בעניין אך היה פוגע במבקשים או מי מהם.

8. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות העירעור להידחות.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ג אדר ב' תשע"ט, 20 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.