הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 31465-11-20

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש

ד"ר מאיר כהן
ע"י עו"ד הדס בר גיורא

נגד

המשיבה

שיראל בוגנים

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב -יפו (כב' השופטת הדס פלד) מיום 30/9/20 בת"ק 14248-03-20 ולפיו נדחתה תביעת לשון הרע שהגיש המבקש נגד המשיבה.

2. המבקש , רופא מומחה בכירורגיה פלסטית ,התבקש ליתן חוות דעת מומחה מטעם נתבעת בתביעה לרשלנות רפואית שהגישה נגדה הנתבעת בתיק קמא (להלן גם: "המשיבה ").
ביום 28/11/19 התקיימה בדיקה למשיבה אצל המבקש.
ביום 7/2/20 הגיש חוות דעת מומחה ולפיה המשיבה אינה זכאית לקביעת אחוזי נכות לפי תקנות הביטוח הלאומי.

3. ביום 1/3/20 הגיבה המשיבה לפרסום בעמוד הפייסבוק של "האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית" ובו נכתב:
"הגעתי אל "דוקטור" מאיר כהן למטרת חוות דעת משפטית, לאחר שנשלחתי לשם ע"י מנתח אחר מאיגוד הפלסטיקאים התבקשתי להגיע אליו.
בכל מקרה המתנתי זמן ממושך כחצי שעה. קראו לי להכנס התבקשתי להוריד חולצה וחזיה ותוך כדי שאני ערומה למולו בחר דק מאיר כהן לענות לשיחה בטלפון הנייד שלו
ולתת לי להמתין זמן נוסף הפעם ערומה למחצה.

כנראה לא הספיקה ההמתנה שלי בחוץ (לא היה בפנים פציינט) להכנס לתוך המשרד שלו גם כשנכנסתי, אחרי שהוא ביקש שאוריד חזיה הוא מסמן לי להמתין שיסיים את שיחת הטלפון שלו!!! שלא נשמעה שיחה של חיים או מוות... בלי לזלזל בעבודת הקודש שלו חלילה...
שסיים את השיחה לא נגמר ההלם.
בתוך כל "המקצועיות" הזאת בחר דק מאיר כהן לצלם אותי בערומי עם הטלפון הנייד שלו.
מסתבר שגם ערך את התמונות בטלפון.
לא אתפלא אם הוא גם שלח את התמונות בוואטסאפ.
אם הכבוד שלך חשוב לך...
הוא לא הבן אדם".

התגובה פורסמה גם באתר מאקו בריאות.

ביום 2/3/20 ביקש המבקש מהמשיבה בהודעת ווטסאפ להסיר הפרסום והיא סירבה לעשות כן בציינה כי מדובר בפרסום נכון והוגן המתאר את חווית ביקורה במרפאתו.

כשבוע לאחר הפרסום, מחקה המשיבה את הפוסט.

4. התובע – המבקש הגיש תביעה קטנה בסך 33,900 ₪ נגד המשיבה – תקרת סכום התביעה בבית משפט לתביעות קטנות וזאת בגין נזק שנגרם לשמו הטוב, כאשר נטען כי 1406 גולשים צפו בפרסום של המשיבה.

5. המשיבה טענה להגנת אמת בפרסום – סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965 (להלן:"החוק") ולהגנת הבעת דעה בתום לב לפי סעיף 15 לחוק.
כמו כן הכחישה את הנזק הנטען.

6. בדיון שהתקיים ביום 27/7/20 העידו התובע – המבקש והמשיבה.

7. בפסק דין מנומק כדבעי נדחתה התביעה.
נקבע כי על פי דרישות החוק, עסקינן ב"לשון הרע" (כמשמעותו בסעיף 1 לחוק) וב"פרסום" כמשמעותו בסעיף 2 לחוק.

לגבי אמירות עובדתיות שנכתבו: המשיבה המתינה חצי שעה עד שנקראה להיכנס לבדיקה והמתינה חשופה כאשר המבקש שוחח בטלפון הנייר – נקבע כי אלו לא נסתרו ואין יסוד להניח כי בדתה אות ם מליבה.
באשר לשימוש בגרשיים – "דוקטור" : נקבע כי זה מבטא את תחושת המשיבה.

באשר לכך שהמבקש ביצע צילום בטלפון הנייד – זו עובדה שאין עליה מחלוקת. היא חשה שציל ום בטלפון נייד לצורך בדיקה, משפיל ואינו ראוי.

באשר לטענה כי הוא "ערך את התמונות לא אתפלא אם הוא גם שלח את התמונות בווטסאפ":
נקבע כי "לא אתפלא אם..." בעיני האדם הסביר לא מתפרש כאמירת עובדה אלא " על הסקת מסקנות לכל היותר או הבעת השערה על היתכנותם של הדברים" (סעיף 37).
נקבע כי אין לקבוע באופן אובייקטיבי כי מהפרסום עלולה להשתמע הטרדה מינית, גם אם כך נתפס הפרסום בעיני המבקש.

נקבע בסעיף 40 לפסק הדין:
"התובע פנה אל הנתבעת בבקשה למחוק את הפרסום ולפרסם התנצלות. אמנם בתחילה הנתבעת סירבה להסיר את הפוסט, אולם כשבוע לאחר הפרסום, מחקה את הפוסט לבקשת התובע ועדכנה אותו כי עשתה כן בהודעה. הנתבעת לא פרסמה התנצלות, אך יש לתת את הדעת לכך שפעלה להסרת הפרסום, לכך שהתנצלה בפני התובע באותה הודעה שנשלחה בה הסבירה שנפגעה מיחסי האנוש וההתנהלות של התובע אך שכוונתה לא הייתה לפגוע בפרנסת התובע".

התביעה נדחתה כאמור.

8. בבקשת רשות הערעור נטען באריכות (15 עמודים לא כולל נספחים) כי בית משפט קבע, כי מדובר ב"פרסום לשון הרע" ושגה כאשר קבע כי ההגנות מכוח החוק עומדות למשיבה.
הקורא את פסק הדין לא יודע האם המבקש אכן העביר צילומים שהוא מצלם למאן דהוא. האם ערך תמונות והאם הוא סתם דואג להפשטת המטופלת.
לא קיימת הגנת תום הלב למשיבה.
עסקינן בסוגיה בעלת השלכה רוחב – פגיעה קשה במעמדו וביושרה המקצועית של מומחה רפואי, העוסק בין היתר, בעריכת חוות דעת בהליך משפטי.
מפורט מדוע דברי המשיבה אינם אמת. לפי סעיף 16 (ב) (2) לחוק גם לא קיימת חזקת תום לב.
המשיבה לא הוכיחה כי תמונותיה נערכו או נשלחו ויכלה לבדוק זאת טרם הפרסום.
השימוש בגרשיים "דוקטור" ו"מקצועיות" גם הוא אינו מהווה הבעת דעה ואין עסקינן בהגנת תום לב.

9. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת...".
(רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח פסקה 4 לפסק דינו של כב' הש' צ' זילברטל (20.5.15)).
ראה לעניין זה גם: רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' מור(9/8/18) ורע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (2612/16).

ב) ברע"א 2816/17 דהרי נ' לוי, פסקה ט' מנמק כב' השופט רובינשטיין מדוע יש משמעות לעובדה שתובע בוחר להגיש תביעתו לבית משפט לתביעות קטנות שלא ניתן לערער על פסק דינו בזכות אלא רק לאחר נטילת רשות:
"כוונת המחוקק היתה בעליל כי הדיון בעניינים הנדונים בבית המשפט לתביעות קטנות יסתיים וימוצה, ככלל, בערכאה הדיונית... אופי ההליך הוא תכליתי ומעשי".

לא מצאתי כי ענינינו חורג מהכלל.

ג) בתיק דנן לא נפלה כל טעות מהותית ביישום הדיון. בית משפט קמא קבע כי הפרסום עונה לכלל "לשון הרע" לפי סעיף 1 לחוק, אך לגבי חלק מהפרסום שנוסח כ"עובדה" קיימת הגנת אמת דיברתי ולגבי חלק אחר בפרסום שנוסח כהבעת דעה או סברה קיימת הגנת תום הלב.זאת לאחר ששמע באופן בלתי אמצעי את עדויות הצדדים וסבר כי המשיבה פעלה בתום לב.
נקבע כי לפי מבחן אובייקטיבי לא משתמע מהפרסום כי המבקש הטריד מינית את המשיבה ואף אני סבורה כך.
לפיכך נדחתה התביעה.

ד) לא מצאתי השלכת רוחב לסוגיה. מותר להביע דעה בתום לב גם על מומחה רפואי, גם על שופט או עורך דין (אין בדברי אלו קשר ל"פרסום מותר" לפי סעיף 13 (5) לחוק).
יישום הוראות סעיפים 14 ו- 15 לחוק חל גם על מי שמונה מומחה רפואי.

לפיכך, ומשלא מצאתי כי עסקינן במקרה המצדיק רשות ערעור חריגה על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות, נדחית הבקשה.

10. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"א, 16 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.