הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 30755-10-19

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש

יצחק שושן

נגד

המשיב

פנג בינג

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה (כב' השופט אמיר ויצנבליט) מיום 18/9/19 בת"ק 65152-05-19 ולפיו התקבלה בחלקה תביעת המשיב נגד המבקש ונדחתה התביעה שכנגד שהוגשה על ידי המבקש.

2. התביעה הראשית:
המשיב - אזרח סיני שכר חלק מדירה הנמצאת ברחוב אבן גבירול 14 בהרצליה (להלן: "הדירה") מהמבקש.
הסכם השכירות היה לתקופה שבין 11/12/16 ועד 10/12/17.
מר אבינועם פרוכט חתם כערב יחיד להתחייבויותיו של המשיב - השוכר ואף על שטר חוב .
בכתב התביעה נטען, כי לקראת תום תקופת השכירות הודיע המשיב - התובע למבקש - המשכיר כי הוא מסיים לימודיו בישראל באוגוסט 2018 וויזת השהייה שלו בישראל מסתיימת באוקטובר 2018 והוא יאלץ לסיים את השכירות בטרם תסתיים תקופת השכירות, ככל שהחוזה יוארך בשנה.
למרות זאת, ומבלי שהשוכר ואשתו הבינו את האמור (שכן, אינם דוברי עברית) הוחתמו על הסכם לשנה נוספת.

השוכר - המשיב טען כי הוסכם, כי הוא ימצא שוכר חלופי לתקופה שבה כבר לא ישהה בישראל. הוא והערב שלו ניסו ככל יכולתם להביא שוכר חלופי, אך המשכיר - הנתבע הקשה עליהם באופן בלתי סביר.
במסגרת התביעה ביקש לקבל החזר של חודשיים שכירות ולהורות להשיב את שטר הערבות.
סכום התביעה הועמד על סך 33,000 ₪.

3. התביעה שכנגד:
המשכיר - המבקש הגיש תביעה שכנגד בסך 12,500 ₪ נגד השוכר והערב.
נטען בין היתר, כי השוכר הפר הסכם השכירות כאשר לא הביא ערב נוסף ולא ערבות כספית בסך 4,000 ₪ עליה הוסכם בהסכם השכירות. לא שילם עבור 4 ימי שכירות שכן הקדים את כניסתו לדירה ב- 4 ימים מהמועד המוסכם בהסכם השכירות.
סכום התביעה מורכב מאובדן ימי שכירות. הוצאות ניקיון הדירה ותיקונים. הפסד זמן. צביעת דירה ועוד.

4. בדיון שהתקיים ביום 18/9/19 העידו השוכר - המשיב, הערב - מר פרוכט ואשתו, הגב' הרמן שהעידה על כך שהיתה מעוניינת לשכור הדירה עבור בנה והמשכיר - המבקש.

5. בפסק הדין מיום 18/9/19 התקבלה גרסתו העובדתית של התובע - השוכר / המשיב.
נקבע כי על המשכיר - המבקש לשלם לו סך 9,695 ₪:7,695 ₪ - החזר חודשיים שכירות. 2,000 ₪ - דמי ערבון.
בשל הפער בין סכום התביעה והסכום הפסוק לא נפסקו הוצאות.
התביעה שכנגד נדחתה בשל אי קבלת גרסת התובע שכנגד ובשל אי הצגת ראיות מספיקות בנוגע לחלק מרכיבי התביעה שכנגד.

6. בבקשת רשות הערעור נטען, כי המבקש לא שמע היטב את שנאמר בדיון. לא ניתן לו לדבר באופן מספיק מחוסר זמן וכי הקביעות נגדו אינן נכונות.

המבקש מאשר, כי הקשה על התובע - המשיב להשכיר את הדירה בעצמו לשוכר חלופי אך המשיב לא נתן לו אפשרות להשכיר את הדירה בעצמו לכן אין לחייבו לשלם למשיב את דמי השכירות שנפסקו, ויש לחייב את המשיב בגין התביעה שכנגד, פיצוי עבור צביעת הדירה והחזר הוצאות אחזקת בית לפרק זמן של 4 חודשים.

7. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב, וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) הלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים
חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת...".
(רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח פסקה 4 לפסק דינו של כב' הש' צ' זילברטל (20.5.15)).
ראה לעניין זה גם: רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' מור(9/8/18) ורע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (2612/16).

ב) המקרה דנן, אינו נכנס לגדר החריגים המצדיקים קבלת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות.
אין לפנינו שאלה משפטית כלל ובוודאי שלא שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת (ראה לעניין זה: רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח , 20/5/15).
בית משפט קמא הגיע לממצאים עובדתיים על בסיס התרשמותו הבלתי אמצעית מעדויות וראיות שהוצגו לפניו.

ערכאת ערעור מתערבת רק במקרים חריגים ,שאינם מתקיימים כאן, בממצאי עובדה שאליהם הגיעה הערכאה הדיונית. ראה לעניין זה: ע"א 7863/16 גבריאל גורדו ואח' נ' מרדכי ימין ואח' ,סעיף 16 ופסקי הדין המאוזכרים שם. (19/7/18) ועניינינו בוודאי אינו חורג מהכלל.

8. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב) משלא התבקשה תשובת המשיב, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תש"פ, 23 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.