הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 9501-11-21

לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקש

פסח זוהר וינקלר
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר אייל כהן

נגד

המשיבים

1. בנק מזרחי טפחות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עופר שטריקר

2. מרים וינקלר – החייבת 2 בתיק ההוצל"פ

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' סג"נ השופט עמית יריב) מיום 28.10.21 בעש"א 51754-10-21 ,ולפיה נדחתה בקשת המבקש לעכב ביצוע הליכי מכר של דירת מגורים ,עד אשר יוכרע הערעור התלוי ועומד בבית משפט השלום על החלטת רשם ההוצל"פ מיום 7.10.21 בתיק הוצל"פ 01-XX068-07-0 (להלן: "תיק ההוצל"פ") אשר דחה בקשה בטענת "פרעתי".

2. תיק ההוצל"פ נפתח לצורך מימוש משכנתא הרשומה לטובת המשיב 1 (להלן: "הבנק") על זכויות המבקש בבית ברחוב זוהר 4, שכונה 13, בקיסריה (להלן: "הבית" או "הדירה")
המשיבה 2 היא גרושתו של המבקש.
הן המבקש והן המשיבה 2 הם החייבים בתיק ההוצל"פ (כך נטען על ידי המבקש).

3. בע"א 4453/17 וינקלר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ הושגה הסכמה ובעקבותיה ניתן ביום 15.10.18 פסק דין. בית המשפט העליון בהרכב של 3 שופטים קבע לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט כי " מסכום חובו של המערער למשיב לפי ספרי הבנק יופחת סך של 130,000 ₪. סכום זה ישולם למשיב תוך 8 חודשים מהיום. ככל שהסכום לא ישולם במועד, תועבר החזקה בבית לכונס הנכסים שמונה".
המבקש ביקש מבית המשפט העליון לתקן את פסק הדין ובקשתו נדחתה.
המועד לתשלום הוארך עד ליום 15.8.19 בהתאם להחלטת בית המשפט העליון מיום 26.6.19.

המבקש הגיש בקשה בטענת "פרעתי" בתיק ההוצל"פ. טען טענות שונות ובכלל זה טענה ולפיה הבנק לא פעל לפי פסק הדין של בית המשפט העליון וגרם לכך שהחוב יתפח.
הבנק הוא זה שסיכל את יכולתו של החייב – המבקש לבצע את פסק הדין.
עוד טען כי נגרמה פגיעה בזכות הפדיון של גרושתו ויש לאפשר לה לממש את זכות הפדיון וכן העלה טענות נוספות.
בהחלטה מיום 7.10.21 נדחתה, כאמור, הבקשה בטענת "פרעתי".
נקבע ,כי עוד ביום 10.1.20 נקבע בתיק ההוצל"פ כי ההפחתה בסך 130,000 ₪ תהיה מקרן החוב בתיק תוך שיתר רכיבי החוב בתיק ההוצל"פ לא יבוטלו.
הבנק - הזוכה הוא זה שהגיש ערעור על ההחלטה ולא החייב.
אף לא אחד מהצדדים הגיש תובענה לביטול ההסכם / פסק הדין.
פסק דינו של בית המשפט העליון מבוצע ונאכף בתיק ההוצל"פ.
נדחתה גם הטענה בנוגע לזכות הפדיון של גרושתו של החייב.
נקבע כי אם היא סבורה כי קיימת לה זכות שכזו, היה עליה להגיש בקשה בעניין.
המבקש חויב בהוצאות.

על החלטה זו הגיש המבקש ערעור בזכות לבית משפט השלום.

4. עם הגשת הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע הליכי המכר בהוצל"פ.

נקבע בהחלטה מיום 28.10.21:
"עיינתי בהחלטת כב' הרשם, כמו גם בהודעת הערעור.
אכן, כאשר מדובר בבית מגורים, הנטייה היא לעכב ביצועו של פסק דין, אלא שבענייננו, המערער כבר אינו מתגורר בנכס, כך לעדותו שלו, והחזקה בנכס נמסרה לידי הכונס זה מכבר.
אשר לסיכויי הערעור, אלא אינם מן המשופרים, בהינתן העובדה שפסק הדין בערעור, שהוא המסמך המחייב, מתייחס להפחתה מקרן החוב, ואינו קובע ביטול של הסכומים הנוספים שנקבעו בתיק ההוצאה לפועל.
מעבר לכל אלה, יצוין כי כב' הרשם ציין שגם אילו נקבע כי חובו של המערער כלפי המשיב הוא אפס, עדיין נותרה יתרת חוב של כמיליון ₪ לנושים אחרים, כך שממילא יהיה צורך למכור את הנכס.
בהינתן כל האמור, הבקשה לעיכוב ההליכים נדחית.
משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

4. בבקשת רשות הערעור נטען כי בשל התנהלות פסולה של הבנק ,תוך ניצול לרעה של פערי הכוחות בין הצדדים, סוכלה זכותו של המבקש לפרוע את החוב לפי פסק דינו של בית המשפט העליון והוא איבד את קורת גגו היחידה עלי אדמות.
בפועל, הבנק לא קיים את פסק הדין.
הטענות בטענת ה"פרעתי" הן מוצדקות.
ביום 28.10.21 אישר כב' רשם ההוצל"פ את מכר הדירה לזוכה בהתמחרות וזאת בהיעדר תגובת החייב.
במהירות שיא מקודם נושא העברת הכספים לזוכה. המבקש פנה בבקשה ביום 1.11.21 לרשם ההוצל"פ והדגיש, כי המכר אושר מבלי לקבל את עמדת החייב ואת עמדת החייבת הנוספת. מצבו הרפואי קשה. מדובר בדירת מגורים ולכן מבוקש סעד להצלת קורת גג למגורים.

5. עם הגשת בקשת רשות הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע.

6. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה ועל כן מתייתר גם הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א) ערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות הערכאות הדיוניות בנוגע לעיכוב ביצוע. התערבות שמורה רק למקרים שבהם יש צורך למנוע עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין.
ראה לעניין זה: רע"א 5096/16 רוזנשיין נ' רוזנבלום (4.1.17) , רע"א 6072/13 סגל נ' מסעי בני ישראל בע"מ (8/9/13), רע"א 6256/19 ברנשטיין שילון נ' אגאי (17.11.19) סעיף 8.

ב) זאת ועוד, כאשר בוחנים אם לעכב ביצוע החלטה, יש לבחון סיכויי ערעור ומאזן נוחות, כאשר למאזן הנוחות מעמד של בכורה.
ראה לעניין זה: רע"א 4417/18 דן בבלפור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (3.12.18) , רע"א 8232/20 עדי כהן נ' א.מ. חומרים מתקדמים בע"מ סעיף 8 (2.11.20).

ג) במקרה דנן, לכאורה ומבלי לקבוע מסמרות, אין זה המקרה שבו סיכויי הערעור הלכאוריים כה טובים באופן המצדיק סטייה מהכלל ולפיו אין מעכבים ביצועו של פסק דין.
כאשר מדובר בדירת מגורים אכן "מאזן הנוחות" נוטה לרוב לטובת היעתרות לעיכוב ביצוע, אלא שנקבע על ידי בית המשפט העליון כי "עם זאת, אין לומר שפסק דין המורה על פינוי בעל דין מדירת מגוריו הוא פסק דין שחלה עליו חזקת "עיכוב ביצוע אוטומטי", ולא אחת נקבע כי אין מקום לעיכוב ביצועו של פסק דין לפינוי מדירת מגורים, במקרה בו סיכויי הערעור נמוכים מאוד ומטים את נטייתו הראשונית של מאזן הנוחות (עע"מ 6417/15 ‏ ‏ דרעי נ' משרד הבינוי והשיכון, פסקה 12 (22.10.2015); עא 10702/05 לוי נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (14.1.2007); ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (11.11.2004)) ". כך נקבע ב רע"א 1508/19 לוי נ' רשות מקרקעי ישראל (3.4.2019) סעיף 15.

ד) במקרה דנן, החזקה בדירה אינה של החייבים ואין מדובר בעיכוב פינוי מהדירה אלא בדירה שכבר פונתה.
המכר אושר עוד לפני שהוגשה בקשת רשות הערעור שלפני (כך עולה מטענות המבקש) וברור שאינני יושבת בתיק זה כערכאת ערעור על החלטות כב' רשם ההוצל"פ שניתנו לאחר החלטת בית משפט השלום, בעניינה הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
אין חשש ולפיו ככל שלא יעוכב ביצוע ויגרמו למבקש נזקים כספיים כתוצאה מכך שערעורו התקבל והבית כבר יימכר, אזי לא יוכל להיפרע מהבנק בעניין אותם נזקים.

7. לפיכך, לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

8. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

9. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ג' כסלו תשפ"ב, 07 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.