הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 8662-01-20

לפני
כבוד ה שופטת חדוה וינבאום וולצקי

המבקש

עו"ד גרשון אלינסון
ע"י ב"כ עוה"ד שחר בוטון

נגד

המשיבים

1. עו"ד חיים ממון
ע"י ב"כ עוה"ד כפיר ממון

2. גבריאל יעקובוף
3. מיכאל יעקובוף
4. בן ציון יעקובוף
5. הלנה עזיזוב
7. שושנה יעקובוף
8. תמרה נעמת יעקובי
9. חנה יעקובי
10. נתנאל יעקובי
11. מרדכי יעקובי
12. מלכה אלישביה
משיבים 2-12 - משיבים פורמליים

החלטה

בפניי בקשת המבקש ליתן לו רשות ערעור על החלטת כב' השופטת אילה גזית מיום 1.1.20 בה"פ 64845-05-19 שבה מצאה למחוק את טען הביניים שהגיש המבקש.

לטענת המבקש הוא נדרש להחלטת בית המשפט קמא, למי עליו להעביר כספים המצויים ברשותו בנאמנות, שכן המשיב 1 והמשיבים 2-12 חלוקים האם הגיעה העת להעביר למשיב 1 את הכספים המצויים בנאמנות אצל המבקש.

החלטת בית משפט קמא הוכתרה בכותרת "החלטה" אך היא סוגרת את הדיון בהליך שהגיש המבקש. מכאן שעל פניו מדובר בפסק דין ולא בהחלטת ביניים.

יתרה מכך ההחלטה נשוא הבקשה כאן ניתנה לאחר דיון במעמד הצדדים, היינו אין מדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד.

על פי תקנה 410 א' לתקנות סדר הדין האזרחי מקום שנמצא כי בקשה שהוגשה כבקשת רשות ערעור הוגשה כך בטעות ויש להגישה כערעור, רשאי בית המשפט לדון בבקשה ככתב ערעור.

ביום 12.1.20 הפניתי שאלה לב"כ המבקש מדוע הוגש ההליך כבקשת רשות ערעור ולא כערעור כאשר ההחלטה עליה מערערים סגרה את ההליך כפסק דין.

תשובת המבקש הינה כי מדובר בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד והיא קצרה וטכנית. מכאן שהוא מעדיף שהדיון יתקיים במסגרת בקשת רשות ערעור ולא כערעור.

לא מצאתי הסבר כיצד רצונו של ב"כ המבקש מתיישב עם הדין. החלטה שמסיימת את ההליך מקנה לצדדים ערעור בזכות (זולת בגלגול שלישי לבית המשפט העליון). לעניין זה ראו סעיף 17 לחוק יסוד השפיטה.

לטעמי מדובר בערעור בזכות.

אלא שהסוגיה נשוא הערעור אינה נמנית עם המקרים בהם רשאי בית משפט של הערעור לדון בדן יחיד, שכן אין היא באה בגדר הרשימה שבסעיף 37(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (להלן: "החוק").

משכך הוא המצב יש להעביר את הדיון למותב תלתא בהתאם לסעיף 37(א) לחוק.

המזכירות תעביר ההליך לשמיעה בפני מותב תלתא.

ניתנה היום, י"ט טבת תש"פ, 16 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.