הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 7690-07-20

בפני
כבוד ה שופטת חדוה וינבאום וולצקי

המבקשת

ה. א.
ע"י ב"כ עוה"ד ניצן מרום ואח'

נגד

המשיבה

הכשרה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אבי דויטש ואח'

פסק דין

1. המבקשת עותרת ליתן לה רשות ערעור, לדון בערעור לגופו ולקבלו וזאת על החלטת כב' השופטת עידית קצבוי מיום 3.6.20 בת"א 63422-10-17 שבו נדחתה בקשת המבקשת למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב.

ואלה העובדות הצריכות לעניין:

2. המבקשת הגישה תביעה לתשלום פיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק") בעקבות פגיעתה בתאונה מיום 1.6.14.

3. ביחד עם כתב התביעה הוגשה גם בקשה למינוי מומחים ואף בהמשך הוגשה בקשה למינוי מומחים נוספים.

4. בתחילה נדון ההליך בפני כב' הרשמת הבכירה חן מאירוביץ. כב' הרשמת מינתה מומחה בתחום הראומטולוגיה בשל ממצאים של כאבים מפושטים אצל המבקשת ותסמינים נוספים שהביאו את הגורמים המטפלים לאבחנה של פיברומיאלגיה.

5. המומחה בתחום הראומטולוגי, ד"ר שי קיויתי, מצא כי המבקשת אכן סובלת מתסמונת פיברומיאלגיה תולדת הפגיעה בתאונה. הוא מצא להתייחס לכך שחלק מתלונות המבקשת על כאבים כרוניים במפרקים ובשרירים נובעות ממצבה עובר לתאונה, שבו סבלה לאורך שנים מכאבים בעמוד שדרה תחתון לרבות הקרנה לרגליים וכן מהיצרות ספינלית צווארית שהודגמה לאחר התאונה מלווה בלחץ על השק התקלי בגובה 6C-5C. את נכותה בגין תסמונת הפיברומיאלגיה העמיד על 10% נכות.

המומחה נשאל והשיב כי לדעתו אין מקום למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב מאחר שהכאבים מהם סובלת המבקשת נובעים מתסמונת הפיברומיאלגיה וקיימת חפיפה בטיפול בחולים אלו הן על ידי ראומטולוגים והן על ידי רופאי כאב.

6. בהמשך הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה ובה הוצגו מסמכים נוספים שמלמדים על הטיפולים שמקבלת המבקשת במרפאות כאב ובעקבות זאת שבה ועלתה הבקשה למינוי מומחה בתחום זה.

7. בית משפט קמא מפי כב' הרשמת מאירוביץ מינה בהחלטה מיום 17.2.20 מומחה ברפואת כאב כבקשת המבקשת.

המשיבה, שהתנגדה למינוי, הגישה הודעה וביקשה את הבהרת בית משפט קמא להחלטתו זו לאור העובדה שניתנה כבר חוות דעתו של ד"ר קיויתי.

בתשובה להודעה זו ניתנה החלטת כב' הרשמת ביום 20.2.20 כדלקמן:

"אכן ישנה טעות בהחלט ת המינוי מיום 17.2.20 באשר לזהות המומחה.
מינוי של ד"ר שי קיוויתי מבוטל ותחתיו ימונה ד"ר ארנולד שטיין. המזכירות תפיק הודעת מינוי בהתאם."

8. בין לבין הועבר הטיפול בתביעה בפני כב' השופטת קצבוי וניתנו הוראות להגשת תחשיבי נזק לאחר קבלת חוות הדעת, בהחלטה מיום 3.5.20.

9. בעקבות החלטה זו הגיש ב"כ המבקשת בקשה לביטול ההחלטה מיום 20.2.20 והותרת מינויו של ד"ר שטיין על כנו במקביל לחוות דעתו של ד"ר קיויתי.

בתשובה לבקשה זו נתן בית משפט קמא את החלטתו נשוא הבקשה שבפניי:

"לאחר עיון במסמכים השונים ובהחלטות, נראה כי נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט המבטלת את מינויו של ד"ר קיויתי וממנה תחתיו את ד"ר שטיין.
עיון נוסף בתיעוד הרפואי כמו גם בחוות הדעת של ד"ר קיויתי מעלה כי אין מקום למינוי מומחה בתחום הכאב בנפרד מהמומחים שמונו בתחום האורתופדיה והראומטולוגיה, שכן תלונותיה של התובעת במישור זה מיוחסות למחלת הפיברומיאלגיה ולהגבלות האורתופדיות מהן היא סובלת. גם כאבי הראש עליהן מלינה התובעת מיוחסים על פי חווה"ד הראומטולוגית למחלת הפיברומיאלגיה.
לאור כל האמור לעיל אני מורה על ביטול ההחלטה על מינוי ד"ר שטיין כמומחה בתחום הכאב.
אשר לבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה – לתגובת הנתבעת תוך 20 ימים."

טענות המבקשת

10. טעה בית משפט קמא בהחלטתו שאין מקום למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב שכן לצד מסמכים שמלמדים על תסמיני פיברומיאלגיה ישנם מסמכים וממצאים שמלמדים על תסמונת כאב כרוני והמבקשת מטופלת במרפאת כאב בגינם.

11. במסמכים יש יותר מראשית ראיה שנדרשת בפסיקה לצורך מינוי מומחה בתביעות מכוח החוק. המבקשת אובחנה כמי שסובלת מ – Radicular Pain להבדיל מתסמונת אורתופדית או נוירולוגית. לא נמצאו ממצאים אובייקטיביים או הסבר אורגני למכלול הכאבים והרושם היה של - Body Mind Issues. בבדיקות אחרות צוין כי המבקשת סובלת מפולינורופטיה צווארית ולומברטית כרונית אשר הינם מרכיב בולט בכאבים ובסבל.

12. על פי הפסיקה מדובר במקרה מתאים שבו יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו ומוביל לתסמונת כרונית שנבדלת מהתחומים הרפואיים שבהם כבר מונו מומחים (מפנה לדבריו של כב' השופט ריבלין ברע"א 4299/07 משה ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, מיום 22.10.07 (להלן: "פרשת משה ציון")).

13. דחיית הבקשה מהווה חסימת דרכה של המבקשת מהוכחת נכותה הרפואית ומנגד אם ימונה מומחה יעמדו למשיבה האפשרויות לחקור את המומחה ואף לשלוח לו את חוות הדעת כדי לסלק חשש לכפל נכויות.

טענות המשיבה

14. מתוך תשובת ד"ר קיויתי לשאלת ההבהרה שנשלחה אליו (שצוטטה לעיל – ח.ו.ו.) עולה כי המומחה נימק את עמדתו. אין בעובדה שהמבקשת מטופלת במרפאת כאב כדי להוות ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום זה. גם המשיבה מבקשת ללמוד מתוך פרשת משה ציון כתמיכה לטענותיה.

15. הכאבים עליהם מתלוננת המבקשת שוקללו בחוות הדעת בתחום האורתופדי והראומטולוגי. מדובר בתחומים קרובים ואף חופפים לרפואת הכאב.

16. בקשת המבקשת למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב כבר נדונה בהחלטה הראשונה של כב' הרשמת למינוי מומחים ונדחתה.

דיון

17. לאחר שעברתי על הבקשה, התגובה, על החלטת בית משפט קמא וכן על חוות הדעת הרפואיות שניתנו בעניינה של המבקשת , באתי לידי מסקנה כי לעת הזו אין ליתן רשות ערעור ויש לדחות את הבקשה.

18. אמנם ברגיל תטה ערכאת הערעור להתערב יותר מקום שבית משפט קמא סירב למינוי מומחה מאשר במקום שנעתר לו (ראו בין היתר את דבריו של כב' השופט זילברטל ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, מיום 30.5.12 ). החלטה של בית משפט קמא שלא למנות מומחה תזכה לביקורת קפדנית יותר.

19. אלא שבמקרה כאן אין מדובר במינוי של מומחה בתחום שגרתי אלא מומחה בתחום רפואת הכאב שלגביו ניתנו החלטות ספציפיות המנחות מתי נדרש מינוי זה, אף בבית המשפט העליון.

20. מדובר בתחום רפואה חדש יחסית, שהרי עד לפני קצת למעלה מעשר שנים לא היה מוכר תחום התמחות ברפואת כאב. לטעמי השאלה אם נפגעים סובלים כאבים היא שאלה בעלת משמעות בכל הנוגע לשיעור הפגיעה האפשרי בכושר תפקודם. זאת מאחר ואני סבורה כי כאב לאורך זמן מגביל בתפקוד, מביא לעייפות ומוריד את תפוקתו של אדם ואת מרצו ויוזמתו.

כך לדעתי מקום שנפגע סובל מכאבים שמקורם בשלד או בעצבים , על המומחים בתחומים האורתופדי או הנוירולוגי להביא כאבים אלו בחשבון בעת שהם קובעים את שיעור נכותו של נפגע.

21. יחד עם זאת לא כל כאב מחייב מינוי מומחה לכאב. לעניין זה אין לי אלא להפנות לדבריו של כב' השופט ריבלין ברע"א 4299/07 משה ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, מיום 22.10.07:

"כעניין שבעיקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מומחה בתחום הכאב. מקובלת עלי העמדה שבמקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעניין שיש לו לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האדם-הסובל, על איכות-חייו ועל אפשרויות ההסתגלות והתפקוד שלו לאחר התאונה. יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים בתחומים הרלבנטיים, או במסלול של סעיף 6ב לחוק הפיצויים – בהתייחסות של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי."

22. ברע"א 3504/11 ‏שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח [פורסם בנבו] [5.9.2011] הוסיף המשנה לנשיאה, כב' השופט ריבלין והבהיר, כי:

"לפיכך, ככלל ימונה מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונו כבר מומחים. במקרים רבים אחרים הכאב הוא פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות, ואז ניתן, בדרך כלל להסתפק בחוות דעתם של המומחים בתחומים הרלוונטיים או של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי... אין לשלול מינוי מומחה נפרד בתחום הכאב, אפילו אם הכאבים הספציפיים קיבלו כבר ביטוי בחוות דעת של המומחה בתחום הרלוונטי...". (ההדגשה שלי – ח.ו.ו.).

מכאן שיש לבחון האם במקרה כאן עסקינן בתסמונת כרונית נפרדת או שמא מדובר בכאבים שהם פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות.

23. מתוך עיון בחוות דעתם של המומחים בתחום האורתופדי והראומטולוגי בתיק שבפניי, כמו גם במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה לתיקון כתב התביעה, עולים הממצאים הבאים:

כבר בשנת 2014 נמצא ממצא של היצרות ניוונית של התעלה הספינלית והפורמינלית במספר גבהים בעמוד שדרה צווארי, לרבות בלטי דיסק במספר גבהים עם לחץ על השק הדוראלי בבדיקת CT. בעקבות ממצאים אלו הפנה ד"ר נחשון קנולר, נוירוכירורג, את המבקשת למרפאת כאב.

בבדיקת EMG ממאי 2017 ישנו ממצא של רדיקולופטיה בגובה 5 L-4L.

ממכתב של פרופ' יאיר מולד עולה כי כבר מגיל 22 סובלת המבקשת מכאבים בגב תחתון עם עדות לבלטי דיסק. מעריך את תלונותיה על כאבים מפושטים כפיברומיאלגיה, לרבות תלונתה על שריפה ברגליים. מפנה להמשך טיפול במרפאת כאב.

במכתבו של ד"ר קנולר משנת 2017 הוא מייחס את הכאבים ותחושת הנימול בידיים לפיברומיאלגיה וכאבחנה מבדלת להיצרות הפורמינלית שנמצאה בהדמיה. שוב מפנה להמשך טיפול במרפאת כאב.

הזרקה תחת שיקוף בספטמבר 2017 במרפאת כאב בשיבא נעשה בשל – Cervical Backache LT Hand – Radicular Pain- Fibromyalgia.

בדצמבר 2017 מסכם ד"ר קנולר כי התלונות של המבקשת אינן יכולות להיות מוסברות רק בשל הממצאים בהדמיה הצווארית ומפנה לראומטולוג. המבקשת פונה לפרופ' בוסקילה וזה קובע כי תלונותיה מתאימות לפיברומיאלגיה וממליץ על מספר טיפולים לרבות רפואה אלטרנטיבית.

כבר בשנת 2010 מאובחנת על ידי ד"ר בתיה יפה כמי שסובלת מתסמונת התעלה הקרפלית והמבקשת עברה ניתוח שלאחריו סבלה מרגישות בצלקת ונדרשה לטיפולי US.

במכתב של המכון הראומטולוגי של איכילוב מ – 2013 מצוין כי כבר משנת 1991 סובלת המבקשת מכאבי גב תחתון כתוצאה מפגיעה בתאונת דרכים שהצריכו טיפול בזריקות אפידורליות.

ד"ר גיל בורשטיין, ראומטולוג מסכם בפברואר 2017 כי המבקשת סובלת מתסמונת כאב כרוני בספקטרום של פיברומיאלגיה ללא ממצאים מיוחדים. הוא מפנה למרפאת כאב ולהערכה פסיכיאטרית.

התייעצות בבי"ח הדסה עם פרופ' ועקנין, נוירולוגית, באוגוסט 2018 מלמדת כי ההערכה היא שכאביה של המבקשת בגפיים לרבות תחושת הנימול בידיים הם משניים לבעיה הצווארית והומלץ לשקול ניתוח.

בדצמבר 2018 מציינת ד"ר עדי ברוידא, ראומטולוגית, כי המבקשת סובלת מפולינוירופטיה כרונית על רקע בלטי דיסק בעמוד שדרה צווארי, פיברומיאלגיה ודיכאון .

בסיכום ביקור ממרפאת כאב בשיבא בינואר 2019 מסכם ד"ר אבי רטנר שהכאבים מהם סובלת המבקשת מוסברים חלקם מהשינויים הניווניים בצוואר וחלקם מתסמונת הפיברומיאלגיה. ואכן האבחנה במרפאת כאב היא Carvical spine degenerative changes, Cervical disc herniation with radiculopathy (left), Fibromyalgia , LT leg Radicular pain , Bilat legs pain .

24. מכל אלה עולה תמונה שלפיה בשום מקום לא אובחנה המבקשת כמי שסובלת מתסמונת כאב כרוני עצמאית דוגמת CRPS. לכאביה, שזוכים לטיפול במרפאת כאב , ישנו הסבר על ידי מרבית הגורמים המטפלים בבעיות בגב תחתון מהם היא סובלת עובר לתאונה לאורך שנים ומבעיות דומות בעמוד השדרה הצווארי. ההסבר בא לידי ביטוי בהדמיה בממצאים בשלד ובלחץ על שורשים או היצרות של הפורמינה .

לצד אלה מצאו ראומטולוגים כי כאביה המפושטים של המבקשת נובעים מתסמונת הפיברומיאלגיה, שממנה היא סובלת כתוצאה מפגיעתה בתאונת הדרכים נשוא הדיון שבפניי.

25. במצב דברים זה לא ניתן לומר שהחלטת בית משפט קמא (לאחר תיקון כל הטעויות) אינה מתיישבת עם ההיגיון והסבירות ובעיקר עם ההלכה הנוהגת בבית המשפט העליון. על פניו אין מדובר בתסמונת כאב שהינה נפרדת לבעיות רפואיות אחרות שלא מצאו ביטוין בחוות הדעת מטעם המומחים בתחום האורתופדי והראומטולוגי.

על כן לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטה לפיה אין מקום למינוי מומחה נפרד בתחום רפואת הכאב.

26. יחד עם זאת ראיתי לסייג את החלטתי זו כפי שפתחתי, ולפיה לעת הזו אין מקום להתערב בהחלטה. נדמה כי לאחר שיונחו בפני בית משפט קמא כל חוות הדעת, כולל אלה שטרם הומצאו, יהיה נכון לשקול שוב האם יש בהן כדי לשנות את התמונה גם בתחום רפואת הכאב.

סוף דבר

27. הבקשה נדחית.

28. בנסיבות שפורטו בתחילת ההחלטה לא מצאתי לחייב בהוצאות.

29. המזכירות תשיב למבקשת באמצעות בא כוחה את העירבון שהופקד ותעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"א, 01 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.