הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 7451-03-19

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשים

  1. גנדי השקעות בע"מ
  2. ניר בזק

ע"י ב"כ עו"ד משה אלחרר

נגד

המשיבה

עיריית תל-אביב
ע"י ב"כ עו"ד דוד ששון

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת אילה גזית) מיום 11/2/19 בת.א. 7557-03-13 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים - הנתבעים לדחות את ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 11/2/19.
בבקשת רשות הערעור מבוקש לבטל גם את החלטת בית משפט קמא מיום 19/2/19 אשר הורתה על אופן הגשת הסיכומים ומועדיהם.

2. עסקינן בתביעה שהוגשה עוד בחודש מרץ 2013 נגד המבקשים לתשלום חובות ארנונה וחיובים עירוניים נוספים ביחס למספר נכסים בתל אביב.
המבקשת - החברה נתבעה בתוקף היותה מחזיקה בנכסים הרלבנטיים במועדים הרלבנטיים.
המבקש 2 נתבע כמנהל / בעל שליטה בחברה, שנטען כי פעל בחוסר תום לב, באופן המצדיק חיובו האישי בחוב החברה.

כתב הגנה הוגש באוגוסט 2013.

בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 14/3/18 בה נכחו גם המבקש 2 ובא כוחו דאז, עו"ד בנדיקט אישרו הצדדים, כי הם מודעים לתאריך הוכחות שנקבע ליום 11/2/19.
הומלץ לצדדים לנהל מו"מ לפשרה ונקבע בהחלטה מפורשת, כי התיק קבוע להוכחות ליום 11/2/19.

בחודש מאי 2018 או סמוך לכך ביקש עו"ד בנדיקט להשתחרר מייצוג.

בחודש ינואר 2019 הודיעו על ייצוג חדש - עו"ד חינגלי.

ביום 30/1/19 ביקש עו"ד חינגלי להשתחרר מייצוג וחזר על בקשתו זו גם לאחר מכן וזאת בטענה לחוב שכר טרחה, תוך ציון העובדה שהנתבעים מודעים למועד הדיון.

ביום 5/2/19 נקבע, כי עו"ד חינגלי יעלה בקשתו לשחרור מייצוג במועד הדיון ובהחלטה מיום 7/2/19 שהוגשה בבקשה נוספת מטעם עו"ד חינגלי, הוא שוחרר מייצוג וזאת לאחר שהוברר כי המבקש 2 מודע למועד הדיון.

3. לדיון התייצבו המבקש 2 ועו"ד אלחרר - ב"כ הנתבעים שהודיע כי קיבל את הייצוג יום קודם לכן.
בית משפט קמא דחה בקשת ב"כ הנתבעים לדחיית הדיון זאת כיון שמועד הדיון נקבע חודשים ארוכים קודם לכן ומדובר בתיק משנת 2013.הנתבע 2 היה מודע לתאריך הדיון גם כשבאי כוחו הקודמים ביקשו להשתחרר מייצוג ושוחררו.
בית משפט שריין מועד הוכחות ביומנו והחלפת ייצוג ערב דיון אינה נימוק המצדיק דחיית ישיבת הוכחות.

הנתבע 2 כעולה מהפרוטוקול התפרץ בעת הדיון. לא שיתף פעולה בחקירה הנגדית. הודיע כי אין לו חקירה נגדית למצהירות מטעם העירייה ובית משפט קבע כי תמה פרשת ההגנה וב"כ התובעת יכול להגיש בקשה, כפי שימצא לנכון בתוך 15 יום.

עו"ד אלחרר ביקש להשתחרר מייצוג בעת הדיון. בקשתו התקבלה.

ב"כ התובעת - המשיבה הגיש לאחר הדיון בקשה למתן פסק דין ולחתימה על פסיקתא.
בהחלטה מיום 19/2/19 נקבעו מועדים להגשת סיכומים.

4. בבקשת רשות הערעור נטען, כי ההחלטה אינה מידתית. שגויה. יש מחלוקת כספית בין עו"ד חינגלי ובין הנתבעים המתבררת בבית משפט, וכי בית משפט קמא לא יכל לכפות על המבקש 2 להעיד, ואף לא היה צריך להזמין את משמר בתי המשפט לאולם.
נטען כי זהו המקרה שבו לפי נוהל נשיא בית משפט עליון בנוגע לדחיית מועד דיון, היה צריך להיעתר לבקשה לדחיית דיון ולכן יש לבטל החלטת בית משפט. לבטל את ההחלטה גם בעניין הגשת סיכומים ולקבוע ישיבת הוכחות.

5. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה:
א) נראה כי לאור סעיף 1 (1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט - 2009, דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף.

ב) גם אם לטובת המבקשים, הייתי יוצאת מנקודת מוצא, כי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור במקרה דנן, דין הבקשה להידחות.

ג) החלטת בית משפט קמא היא החלטת ביניים שמהותה היא ניהולית דיונית. התערבות ערכאת ערעור בהחלטה שכזו נעשית באופן חריג ורק כאשר ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות או מעוררת חשש לעיוות דין.
ראה לעניין זה: רע"א 75984/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי) נ' הימנותא בע"מ- סעיף 13 (ניתן ביום 6/1/15) ורע"א 6354/15 עיריית תל אביב יפו נ' יצחק בריל ואח' סעיף 10 (ניתן ביום 11/1/16).

ד) השאלה - אם לדחות דיון אם לאו היא החלטה ניהולית דיונית שבית משפט שלערעור ממעט להתערב בה - ככלל גם במסגרת ערעור בזכות על פסק דין ובפרט - כאשר מדובר בהחלטת ביניים.
הנתבעים ידעו על מועד ישיבת ההוכחות כמעט 11 חודשים לפני ישיבת ההוכחות.

זה הזמן להזכיר לנתבעים ולבאי כוחם את תקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט - 2018 שאמורות להיכ נס לתוקף בחודש ספטמבר 2019 , ולפיהן יש ליתן משקל של ממש לנושא הזמן השיפוטי היורד לטמיון בעת דחיית מועד דיון ואת האינטרס של כלל המתדיינים בבתי המשפט ולא רק את האינטרס הצר של מבקש דחיית הדיון .
ראה בעניין זה תקנות 1-5 ותקנה 65.

ה) במקרה דנן, נראה לכאורה כי סכסוך בין בא כוחם הקודם של הנתבעים לבין הנתבעים ,שלא החל יום לפני הדיון ,בנוגע לתשלום שכר טרחה אינו בגדר נסיבות שלא ניתן היה לצפותן לפני יום הדיון.
בית משפט קמא לא נעתר לאחר הדיון לבקשת התובעת ליתן כבר פסק דין אלא הורה על הגשת סיכומים.
החלטות אלו מצויות עמוק במתחם הסבירות ולפיכך דין בקשת רשות הערעור להידחות .

6. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אדר א' תשע"ט, 06 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.