הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 73071-01-20

לפני
כבוד ה שופטת חדוה וינבאום וולצקי

מבקשת

חברת החשמל לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נשיץ ברנדס אמיר ושות'

נגד

משיבים

1.אלבז שלומית סלמה
2.אלבז משה
ע"י ב"כ עו"ד אבי גפן ואח'
3.עיזבון המנוחה בובה סרוסי ז"ל
4.מזל מלי סרוסי
ע"י ב"כ עו"ד משה מצליח

פסק דין

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בהרצליה (כב' השופט יעקב שקד), בת.א 52702-05-16 מיום 1.1.20, בה מצא בית משפט קמא לקבל את בקשת המשיבים 1 ו-2 והורה על פסילת חוות דעתו של מומחה בית המשפט, (להלן גם : "המומחה").

העובדות הצריכות לעניין:

המשיבים 1 ו-2 , הגב' אלבז שלומית סלמה ומר אלבז משה (להלן יכונו ביחד: "אלבז") והמשיבים 3 ו-4, עיזבון המנוחה בובה סרוסי ז"ל ומזל מלי סרוסי (להלן יכונו ביחד: "סרוסי"), הגישו תביעות כנגד המבקשת, חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "חברת החשמל" ו/או "המבקשת"), בגין אירוע שריפה שפרץ בבתיהם ביום 27.5.15 והסב נזקים לבתים, בטענה להיעדר אחזקה נאותה של לוח נתיכים אשר ממוקם בחזית הבתים ואשר ממנו פרצה השריפה (להלן: "האירוע").

בגין אותו אירוע הגישו המשיבים שתי תביעות: האחת הוגשה על ידי אלבז והיא מתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרתו של ת.א 46549-03-16 (להלן: "תביעת אלבז") והשנייה הוגשה על ידי סרוסי והיא מתנהלת בבית משפט קמא במסגרתו של ת.א 52702-05-16 (להלן: "תביעת סרוסי").

תביעת אלבז, אשר מתנהלת בבית המשפט המחוזי בפניי כבוד השופטת שלומית יעקובוביץ', עוכבה בהחלטה מיום 17.4.19, עד למתן פסק דין בתביעת סרוסי. ברע"א אשר הוגשה על ההחלטה לעכב את התביעה נדחתה ביום 31.7.19 ( רע"א 3459/19 כב' השופטת וילנר).

אלבז וסרוסי תמכו את תביעותיהם בחוות דעתו של חוקר השריפות, מר מאור סלוצקי (להלן: "מר סלוצקי"), אשר קבע בחוות דעתו כי השריפה פרצה בלוח נתיכים של חברת החשמל אשר מצוי בחזית הבתים ומזין את בית סרוסי ובית אלבז. חברת החשמל היא האחראית לתחזוקתו של לוח הנתיכים ולפיכך נושאת היא באחריות לשריפה.

חברת החשמל תמכה הגנתה בחוות דעתו של המומחה, מהנדס אבי מרקוביץ' (להלן: "מהנדס מרקוביץ").

ביום 1.10.17, במסגרת דיון קדם משפט שהתקיים בפני בית משפט קמא, מינה בית משפט קמא מומחה מטעמו , (להלן: "מומחה בית המשפט") לצורך בחינת השאלות בדבר אופן פרוץ האש ולפתחו של מי מונחת האחריות להתפרצות האש .

בחוות דעתו של מומחה בית המשפט מיום 20.12.18, קבע המומחה בסיכום חוות דעתו כי:

"1. בבית סרוסי בוצעה הפרה של אמת מידה 3 "חובת תום הלב" בכך שהוגדל המא"ז הראשי מ 25 אמפר ל 32 אמפר, והפרה של אמת מידה 11 "שינויים במתקן החשמל", ובכך תרם להעמסת יתר של אחת הפזות בכבל של חברת החשמל. עם זאת עדיין נשארו שולי ביטחון צרים (3 אמפר) לסלקטיביות מתחת לנתיך של חברת החשמל 35 אמפר. התרומה לגרימת השריפה להערכתי- זניחה.
2. בבית אלבז בוצעה הפרה של אמת מידה 3 "חובת תום הלב" בכך שהוגדל המא"ז הראשי מ 3X 25 אמפר ל 3 X40 אמפר ובכך תרם להעמסת יתר של כל הפזות בכבל של חברת החשמל. בנוסף בוצעו הפרות באמות מידה 10 "שמירה על ציוד ו 11 "שינויים במתקן החשמל" ע"י החלפת הנתיכים המקוריים של חברת החשמל מ 35 אמפר ל 63 אמפר. התרומה לגרימת השריפה להערכתי- גבוהה מאוד.
3. הניתוח נובע שהשריפה פרצה בשל צריכת היתר ממתקן אלבז בעיקר, שגרמה להתדרדרות בחוזק הבידוד של כבל ההזנה בתוך צינור הזיז, שהיווה במשך הזמן מלכודת חום בשל צריכת היתר. מלכודת החום גרמה להמסה והתייבשות הבידוד והתפחמותו ויצירת הקצרים בסופו של דבר. הקצרים גרמו להצתת האש, התקדמותה אל קופסת הנתיכים של חברת החשמל. במעבר תילי הנחושת מקופסת הנתיכים אל תוך הקיר האש פגשה מטען אש גדול של בידודים צפופים אשר ניצתו והגבירו את הדליקה, והשאר מתואר כבר דו"ח של רשף/מ שמעון כחלון. בסופו של דבר ניזוקו מכך גם בתי סרוסי ואלבז וגם רשת חברת החשמל." (ראה נפסח 4 לבקשה).

נוכח קביעת המומחה, תוקנה תביעתם של סרוסי והם צירפו גם את אלבז כנתבעים בתיק.

ביום 28.4.19, הגישו אלבז בקשה ראשונה לפסול את חוות דעתו של המומחה וזאת משלושה טעמים: האחד, המומחה מונה כאשר אלבז עדיין לא היו צד לתביעת סרוסי בבית משפט קמא; השני, המומחה נגוע בניגוד עניינים שכן עבד בעבר עם המבקשת; השלישי, המומחה חרג מסמכותו שניתנה לו, עת קבע "ממצאים עובדתיים". (להלן: "בקשת הפסילה הראשונה").

ביום 3.7.19, דחה בית משפט קמא את בקשת הפסילה הראשונה. בית משפט קמא קבע כי מדובר בנסיבות עובדתיות ייחודיות של המקרה שבפניו, בעיקר לאור העובדה שחוות דעת סלוצקי עמדה בפני המומחה מטעם בית המשפט וכי אלבז השתתפו בפגישות עם המומחה ומסרו לו מוצגים מהזירה. עוד דחה בית משפט קמא את טענות אלבז בנוגע לניגוד עניינים של המומחה וחריגה מסמכותו.

בית משפט קמא הוסיף וקבע כי המומחה ישוב וייפגש עם הצדדים, לרבות עם אלבז ואלבז יעבירו לו את ראיותיהם והמומחה ייבחן את הראיות, ישמע את הצדדים ויגיש חוות דעת משלימה עד ליום 25.9.19, בה יבאר האם חל שינוי בחוות דעתו.

ביום 6.8.19, הגישו אלבז בקשה שנייה לפסילת מומחה בית המשפט בטענה כי המומחה קיבל שוחד עבור הטיית חוות הדעת. (להלן: "בקשת הפסילה השנייה").

בבקשה נטען כי ההוכחה לשוחד מגובה בהקלטות וידאו ואודיו אשר בהן נראה ונשמע המומחה מטעם חברת החשמל, מהנדס מרקוביץ', מציע שוחד למומחה בית משפט, וזה האחרון קובע להיפגש עם נציגי חברת החשמל לצורך מתן וקבלת השוחד, וכל זאת במטרה להטות את חוות הדעת. לבקשה צורף תמליל של השיחות שנערכו בין מהנדס מרקוביץ' לבין מומחה בית המשפט (להלן: "התמליל הראשון").

בהחלטותיו מיום 6.8.19 ומיום 18.8.19, הורה בית משפט קמא כי אלבז יגישו לבית המשפט ולצדדים את תקליטור ההקלטה ותמלול מלא שלו, וכן יודיעו בתצהיר מיהם כל הנוכחים בפגישה שהוקלטה ועל ידי מי נערכה ההקלטה.

ביום 25.8.19, לאחר שהוגשה תגובת מומחה בית המשפט לבקשת הפסילה השנייה, הגישו אלבז תגובה אליה צירפו 4 סרטונים שצולמו מהביקור שנערך בזירת השריפה, ותמליל מתוקן (להלן: "התמליל המתוקן").

ביום 20.11.19 התקיים בבית משפט קמא דיון בבקשה, במסגרתו הורה בית משפט קמא על השמעת הסרטונים באולם בית המשפט.

ביום 10.12.19, התקיים הדיון שבו הושמעו הקלטות האודיו, ובית משפט קמא סימן על גבי התמליל הראשון את המשפטים אותם הוא שמע ואת המשפטים אותם הוא לא שמע.

בהחלטתו מיום 11.12.19, ביקש בית משפט קמא את התייחסותם של מומחה בית המשפט ומהנדס מרקוביץ', לתמליל המקורי שכלל את סימוניו.

לאחר קבלת מלוא התגובות הן של המומחים והן של הצדדים, ניתנה החלטת בית משפט קמא, המקבלת את בקשת הפסילה השנייה ומורה על פסילת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. זו ההחלטה המונחת בפניי.

החלטת בית משפט קמא

לאחר שצפה בהקלטות, שמע אותן ותיקן את התמליל בהתאם לדברים אותם שמע, קבע בית משפט קמא כי יש להורות על פסילת חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.

בית משפט קמא קבע כי ניתוח מדוקדק של הסרטון והתמליל וכלל הנסיבות, לרבות ההתקרבות הפיזית והנמכת הקול של מהנדס מרקוביץ', בדיוק בקטע "הבעייתי" בתמליל, ובזיקה לתגובות המומחים ויתר הצדדים, מביא אותו למסקנה כי ניתן לפרש את אמירותיו של מרקוביץ' בעמ' 2 לתמליל, כרמיזה להצעה לא ראויה, שאינה במקומה.

אומנם בית משפט קמא מציין כי מהנדס מרקוביץ' אינו מוסר למומחה הצעת שוחד ברחל ביתך הקטנה, ובכל זאת, קיים רמז להצעה לא ראויה.

בית משפט קמא קבע כי מומחה בית המשפט לא דווח לבית המשפט על שיחתו עם מהנדס מרקוביץ', כאשר מעיון בתגובותיו של מומחה בית המשפט בסרטון ובתמליל, ניתן להבין כי הוא הבין שהדברים שנאמרו לו על ידי מרקוביץ' הם אינם ראויים ואינם תקינים.

בית משפט קמא שב ומציין כי אין בפניו כל ראיה למתן שוחד ואף אין בפניו כל ראיה כי מומחה בית המשפט היטה את חוות דעתו לטובת חברת החשמל, ולכן הוא אינו מפקפק ביושרו בהקשר זה.

עם זאת, קבע בית משפט קמא כי על מומחה בית המשפט לנהוג בתום לב, באובייקטיביות, ללא משוא פנים, בלא ניגוד עניינים ותוך הקפדה על מראית עין של התנהלות תקינה. על המומחה להקפיד כי התנהלותו תהא לא רק אובייקטיבית אלא גם תיראה כך, דבר שעליו לא ה קפיד. על כן מצא בית משפט קמא לקבוע כי במקרה זה יש להעדיף את השיקול של טוהר ההליכים המשפטיים וההליכים הנלווים אליהם ומניעת כל ספק ספיקא ואבק חשש בעניין.

עוד קבע בית משפט קמא כי ראוי לפסול את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט שכן התנהלותו משקפת מראית עין של אי תקינות.

בנוסף קבע בית משפט קמא כי יש לפסול את חוות דעתו של מומחה בית המשפט גם מן הטעם כי כעת, לאחר שאלבז הטיחו בו האשמות כה קשות על קבלת שוחד, לא ניתן יהיה לקיים מפגש נוסף של הצדדים עם המומחה ובחינה מחודשת של חוות הדעת, כפי שנקבע בהחלטה מיום 3.7.19.

כך גם קבע בית משפט קמא כי למרות שאלבז לא היו צד להליך בעת מינויו של המומחה מטעמו, נסיבות חריגות שתוארו בהחלטה מיום 3.7.19, הצדיקו אי היענות לבקשה לפסילת חוות הדעת. אולם עתה, נוכח הסיטואציה העולה מן הקלטת מצד מומחה חברת חשמל והתנהלות המומחה מטעם בית המשפט, יש בעובדה כי אלבז לא היו בעלי דין בעת מינויו של מומחה בית משפט כדי להוות טעם נוסף ומצטבר לטעמים האחרים, המצדיקים את פסילת חוות הדעת.

בית משפט קמא קבע עוד כי תביעת אלבז הינה תביעה על סכום גבוה, ויש להניח כי קביעתו של בית משפט קמא בתביעת סרוסי, תיצור מעשה בית דין בתביעתם של אלבז המתנהלת בבית המשפט המחוזי, ומנגד אם טענת ההגנה של חברת החשמל נכונה, הרי שמומחה אחר שימונה עשוי לחזור על קביעותיו של מומחה בית משפט.

טענות המבקשת

חברת החשמל מתנגדת לפסילת חוות הדעת של מומחה בית המשפט. לא נפל פגם כלשהו בהתנהלותם של מומחה בית המשפט ו המומחה מטעמה. גם אם נקבל חלק מן ההנחות שהניח בית משפט קמא, או אפילו את כולן, גם אז לא היה מקום לנקוט בצעד דרסטי ויוצא דופן של פסילת חוות הדעת.

בית משפט קמא קבע באופן מפורש בהחלטתו כי : "ושוב, אין כל ראיה בפני למתן שוחד. אין בפניי גם כל ראיה כי מומחה בית המשפט היטה את חוות- דעתו לטובת הנתבעת 1 ולכן גם איני מפקפק ביושרו בהקשר לכך" (ראה סעיף 25 להחלטה).

לומר בית משפט קמא קבע במפורש כי אין בדל של ראיה או בדל של חשש לכך שמומחה בית המשפט היטה את חוות דעתו, ובכל זאת מצא בית משפט קמא לפסול את חוות דעתו.

החלטת בית משפט קמא מבוססת על מסקנות שבהגיון ועל היסקים והיקשים לוגיים המבוססים על הנתונים שהובאו בפניו. בפני בית משפט קמא לא העידו עדים כלשהם וההחלטה ניתנה על בסיס הכתובים ועל בסיס סרטונים והקלטות שמע, כך שאין בפנינו התרשמות ישירה של הערכאה הדיונית מעדים ומהימנותם.

החלטת בית משפט קמא ומסקנותיו, עומדות בסתירה לנימוקים ולהחלטה הראשונה שנתן ושבה דחה את בקשת הפסילה הראשונה שהגישו אלבז.

פסילת חוות דעת של מומחה היא צעד חריג ונדיר ביותר שמחייב הנחת תשתית ברורה וחד משמעית לכך שנפל פגם מהותי בחוות הדעת, או בנסיבות כתיבתה.

מומחה בית משפט לא דיווח על דבריו של מהנדס מרקוביץ' מהסיבה שהוא לא חשב ולא חשד לרגע שמרקוביץ' מציע לו שוחד, או הצעה לא ראויה אחרת. גם המומחה מטעם בית המשפט וגם מהנדס מרקוביץ', מסבירים הסבר היטב את חילופי הדברים, אך בית משפט קמא בחר שלא לקבל את הדברים, וביסס את אי קבלת הדברים בנימוקים שגויים אשר אינם יכולים לעמוד.

שגה בית משפט קמא עת הסתמך בקביעתו על פסקי הדין בעניין רע"א 5611/07 שני פישר לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, מיום 21.10.07 מפי כב' השופט ריבלין (להלן: "עניין לינצקי") ורע"א 600/96 אדרי מוטי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , מיום 14.7.96 מפי כב' השופט טירקל (להלן: "עניין אדרי" ). בעניין לינצקי בית משפט עליון דווקא דחה את בקשת הפסילה ובעניין אדרי, שנסיבותיו כלל אינן דומות לעניינינו, היה חשש ממשי ואפילו אפשר לומר חשש כמעט ודאי כי מומחה בית המשפט לא היה אובייקטיבי ונייטרלי.

בענייננו, בית משפט קמא קבע מפורשות כי אין שום חשש שמומחה בית משפט פעל במשוא פנים או בחוסר נייטרליות (פסקה 25 להחלטה).

כך גם יש לאבחן את יתר פסקי הדין אליהם הפנה בית משפט קמא במסגרת ההחלטה
ואשר נסיבותיהם של התיקים שנידונו שם אינם דומים לנסיבותיו של תיק זה.

אין כל הצדקה לפסילתו של המומחה מטעם בית המשפט שכן אין מדובר כלל ועיקר בהתנהלות לא תקינה, ולא נפל כל פגם בהתנהלותו. אין פגיעה במראית פני הצדק, ואין כל חשש לעיוות דין.

שגה בית משפט קמא עת קבע כי קיימת בעייתיות בבחינה מחודשת של חוות הדעת על ידי מומחה בית המשפט, נוכח האשמות הקשות שהטיחו אלבז במומחה. מדובר בקביעה בעייתית של בית משפט קמא אשר משדרת מסר לפיו אם בעל דין אינו מרוצה מחוות דעת שנתן מומחה מטעם בית המשפט, טוב ייעשה אם יטיח בו שוב ושוב האשמות שווא, וככל שאלו יהיו קשות יותר וחמורות יותר, כך גדלים סיכוייו "לזכות" מן האפשרות שחוות הדעת תיפסל.

הטענה שאלבז לא היו בעלי דין בעת מינויו של מומחה בית המשפט הועלתה בבקשת הפסילה הראשונה, נדונה בהרחבה, תוך התייחסות וניתוח רע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית, מיום 3.5.18 והוכרעה מספר חודשים קודם לכן על ידי בית משפט קמא.

בית משפט קמא דחה טענה זו ונימק זאת בהחלטה מיום 3.7.19, בכך ש"הסיטואציה מושא פס"ד זה (רע"א 1834/18) שונה בתכלית מעניינינו שכן באותו מקרה מומחה בית המשפט קבע את אשר קבע ללא שקיבל חוות דעת או התייחסות כלשהי מאת אחד הצדדים".

בית משפט קמא קבע כי בעניינינו "עסקינן במצב דברים עובדתי ייחודי ואולי אף נדיר, חוו"ד נתבעים 2 ו- 3 [אלבז] שנערכה ע"י המהנדס סלוצקי עמדה גם עמדה בפני מומחה ביהמ"ש. אזכיר, התובעים [סרוסי] הסתמכו על חוו"ד זו בכתב תביעתם. הנתבעים 2-3 [אלבז] מסתמכים עליה בכתב הגנתם. חוו"ד [של סלוצקי] נערכה לבקשת התובעים והנתבעים [סרוסי ואלבז] גם יחד כעולה מלשונה, לפיה המזמין הוא "משפחת סרוסי/משפחת אלבז" והיא ממוענת לשניהם גם יחד".

בית משפט קמא השתכנע באופן מוחלט שאין ממש בטיעון שהעלו אלבז בבקשת הפסילה הראשונה, ולפיו יש לבטל את מינויו של מומחה בית המשפט, מאחר שהם לא היו בעלי דין בתביעה.

יתרה מכך, בית משפט קמא מחזק את החלטתו הראשונה בכך שנציגי אלבז נכחו בביקור המומחה בביתם, מסרו למומחה מוצגים ממקום האירוע בעת שנכחו בפגישה עם המומחה במשרד ב"כ חברת החשמל.

בהחלטתו נשוא בקשה זו מצא בית משפט קמא לקבוע קביעה הפוכה לגמרי, שאותה אין לקבל.

שגה בית משפט קמא כאשר לא נתן משקל ראוי לטענת חברת החשמל, כי אלבז כבשו את טענת השוחד.

בעניין זה הסתמך בית משפט קמא על רע"א 4072/06 הירשפלד בע"מ נ' אלחטיב, ניתן ביום 20.2.07, אשר דווקא תומך בעמדת המבקשת.

בסעיף 4 לפסק הדין קובע כבוד השופט ריבלין כי : "השתלשלות האירועים במקרה דנן מביאה למסקנה כי התנהגותו של המשיב עולה כדי חוסר תום לב וניצול לרעה של הליכי משפט. זאת כאשר העלה את טענת הפסלות רק לאחר גילויה של חוות הדעת. יחד עם זאת, תקנה 126 לתקנות סדר הדין האזרחי, מורה על איסור חד משמעי שבא לידי ביטוי במילים "לא יוזמן". על כן, אין פסול בהחלטת בית המשפט המחוזי, שסבר כי , במקרה זה, התוצאה המתחייבת מכך היא פסילת חוות- דעתו של המומחה עקב היכרות מוקדמת".

בעניינינו אין כל הוראת דין הקובעת כי מומחה בית המשפט אינו יכול לשמש כמומחה מטעם בית המשפט ולכן יש ליתן משקל מכריע לכבישת טענת השוחד מצד אלבז.

אלבז כבשו את טענת השוחד חודשים רבים, כבישה שאין לה שום הסבר או נימוק רציני. ביקור מומחה בית משפט באתר השריפה, במהלכו, כך לטענת אלבז, הוצע לו השוחד, התקיים ביום 5.12.17. אלבז כאמור צילמו והקליטו לפחות חלק מן הביקור במקום. ברור אפוא שהעובדות, שלטענתם מבססות את טענת השוחד, היו ידועות להן במלואן כבר ביום 5.12.17. מאז אותו תאריך ידעו אלבז להגיש בקשות למכביר, בין היתר עמדו טענות של אלבז נגד המומחה מטעם בית המשפט, אישיותו ומקצועיותו, כאשר באף הליך, לא בא זכרה של טענת השוחד, לא במישרין ולא בעקיפין.

כבישת הטענה במשך לפחות למעלה מחצי שנה, מעבר לכך שיש לה משמעות רבה לגוף הטענה, מגלה התנהלות שערורייתית וחסרת תום לב של אלבז. אלבז לא האמינו מעולם כהוא זה "בטענת השוחד" שהעלו, וידעו שמדובר בטענת שווא, ולכן כבשו אותה כל אותם חודשים שבהם התנהלו ההליכים.

טענה ממין זה, "לקיחת שוחד" אינה ראויה להסתרה ולכבישה ויש לזעוק אותה לשמיים מיד כאשר היא מתגלית. לא כל נהגו אלבז. יש כאן חוסר תום לב מובהק וכשל דיוני כאחד ולכך אין לתת יד.

שגה בית משפט קמא כאשר קבע כי גובה סכום התביעה או האפשרות שיווצר מעשה בית דין, או הקביעה כי ככל שהצדק עם חברת החשמל ומומחה אחר שימונה יקבע את אותן הקביעות כפי שקבע המומחה רוסק, מצדיקות את פסילת חוות הדעת. מדובר בנימוקים שאינם רלוונטיים לבקשת הפסילה. החלטת הפסילה חייבת להתבסס אך ורק על נימוקים הקשורים בחוות הדעת או המומחה עצמו, ולא ניתן להסתמך על נתונים חיצוניים שאינם קשורים לעניין.

בית משפט קמא במסגרת החלטת הפסילה לא התייחס לטענות נוספות אותן העלתה חברת החשמל כמו למשל הטענה כי אלבז ניסו לייצר מצגי שווא שקריים בקשר לפגישה שנערכה בין הצדדים והמומחה מטעם בית המשפט במשרד ב"כ חברת החשמל.

לטענתה מדובר בפגישה שנערכה בתיאום עם הצדדים לצורך קבלת שרידים שנמצאו במקום השריפה, במשרד בא כוח המבקשת ובה השתתפו המומחה מטעם בית המשפט, משפחת סרוסי ובאי כוחם, נציגי חברת החשמל ובאי כוחם וכן משפחת אלבז ובאי כוחם.

כך גם לא התייחס בית משפט קמא להתנהלותם של אלבז עת הגישו במסגרת בקשת הפסילה מיום 6.8.19, תמלול של השיחה אשר מציג את הדוברים כ: מומחה בית המשפט, מר מרקוביץ, דובר א', דובר ב' ודובר ג', דבר אשר הציג לבית המשפט מצג שווא, לפיו התנהלה שיחה פרטית במחשכים בין המומחה רוסק למהנדס מרקוביץ' כאשר מסביבם הם מוקפים דוברים אנונימיים שלכאורה לא ניתן לדעת מי הם, ורק בהמשך ובהתאם להוראת בית משפט קמא לפרט בתצהיר מיהם יתר הנוכחים בשיחה, הוברר כי הדוברים האנונימיים הם לא אחרים מאשר באי כוח הצדדים ונציגיהם.

בנוסף, בית משפט קמא לא התייחס לעובדה כי בין התמליל הראשון והתמליל המתוקן קיימים שינויים קריטיים ובהחלטה, המבוססת ברובה העיקרי על הקלטות אודיו, נודעת משמעות שלא ניתן להפריז בחשיבותה לדיוקם של חילופי הדברים ולזהות הדוברים. אלבז והמומחה מטעמם כשלו מלהציג גרסה עקבית וברורה של הדברים שהוחלפו ושל הדוברים. השאלות מי אמר ומה נאמר לא זוכות למענה ברור ומפורש.

ממילא בית המשפט של הערעור יכול וצריך להתרשם בעצמו מן ההקלטה והסרטון ואין לערכאה הדיונית יתרון כלשהו על פניה.

איכות ואופן עריכת ההקלטה אינם תקינים ולא ניתן לבסס עליהם דבר.

טענות אלבז

יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

בקשת רשות הערעור אינה מקימה עילה להתערבות ערכאת הערעור.

הזכות לבקשת רשות ערעור אינה זכות קנויה, והותרתה של החלטת בית משפט קמא אינה גורמת למבקשת כל נזק, שכן כפי שאף ציין בית משפט קמא בהחלטתו : "עם הצדק עם הנתבעת 1 (המבקשת- ח.ו.ו) הרי שמומחה אחר שימונה עשוי לחזור על אותן קביעות שבחוות הדעת."

הבקשה הוגשה בידיים שאינן נקיות שהרי המבקשת עותרת ומבקשת להכשיר חוות דעת אשר המומחה מטעמה (מהנדס מרקוביץ') נגוע בפעולות אשר הביאו לחשש כבד לעיוות דין ולפגיעה במראית פני הצדק.

ערכאת הערעור אינה מתערבת בקביעות עובדתיות שקבע בית משפט קמא שבחן את ההקלטות ושמע אותן באוזניות על ידי מומחה והתרשם מהן ומהמומחה שבא להעיד על ההקלטות הללו.

בית משפט קמא התרשם באופן ישיר מהעדויות שהובאו בפניו ועל בסיס התרשמותו הבלתי אמצעית, קבע כי התקיימו נסיבות חריגות המעלות חשש לעיוות דין ופוגעות במראית פני הצדק, המצדיקות פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר.

ערכאת הערעור אינה מתערבת במסקנות של מהימנות עדים / מומחים , אשר בית משפט קמא התרשם ישירות וקבע שיש פגם בהתנהלותם.

בית משפט קמא קובע כי מומחה בית המשפט ניסה להדוף את הדברים והרמזים בזמן אמת, אך המומחה נמנע מלדווח לבית המשפט על הניסיון להטות את דעתו.

בכך איבד המומחה את מהימנותו בפני בית משפט קמא, עניין שאינו ניתן לריפוי בערכאת הערעור.

בית משפט קמא לא חסך כל מאמץ בכדי לברר ולבדוק היטב מה נאמר בהקלטות ובסרטונים ורק לאחר בירור הדברים לעומקם, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי יש לפסול את חוות הדעת של מומחה בית המשפט.

מומחה הינו זרועו הארוכה של בית המשפט ועל כן הינו מחוייב לרמת אמון גבוהה אשר פגיעה ברמת אמון זו עד כדי חשש לעיוות דין ופגיעה במראית פני הצדק, תביא לפגיעה רחבה של חוסר אמון כלפי בית המשפט ובכלל כלפי המערכת השיפוטית אשר אם תאפשר קיום של חשש לעיוות דין בחוות דעת של מומחה בית משפט יביא הדבר לפגיעה רחבה בשלטון החוק.

טענות סרוסי

למשיבים 3 ו-4 אין כל טענה כנגד מומחה בית המשפט כי לקח שוחד. יתרה מזאת, בית משפט קמא מציין בהחלטתו כי: "איני קובע שמומחה בית המשפט קיבל שוחד. אין ראיה לכך.".

בית משפט קמא קבע בהחלטתו כי התנהלותו של המומחה מטעם חברת החשמל, מהנדס מרקוביץ', הייתה לא ראויה, וזו בלשון המעטה.

בית משפט קמא הגיע להחלטה לפסול את חוות דעתו של מומחה בית המשפט לאחר שעיין בסרטון ובתמליל אשר הוגש לתיק ואשר הושמע באמצעות מכשור מיוחד אשר הובא לבית המשפט, ההקלטות הושמעו בנוכחות הצדדים תוך מתן אפשרות להגיב.

מהסרטון והתמליל עולה כי המומחה מטעם המבקשת, מהנדס מרקוביץ', פנה באופן לא הולם למומחה מטעם בית המשפט ,שוב מבלי להתייחס לשאלה האם הייתה בפנייתו משום הצעה לא הולמת, עצם הפנייה והקרבה הייתה שלא לצורך ומיותרת.

המבקשת אינה מתמודדת בבקשת רשות הערעור עם התנהלותו של המומחה מטעמה, אשר היה בה משום הכשלה, הפרעה ופגיעה בעבודתו של המומחה מטעם בית המשפט.

במידה וחוות הדעת של מומחה בית המשפט תיוותר בתיק או שלא ימונה מומחה נוסף, יהיה בה כדי לשחק לידיה של המבקשת ובכך להוות יתרון דיוני, בשעה שלפי העדויות בסרטון וההקלטות עולה כי המומחה מטעם המבקשת לא נהג בהגינות.

הותרת חוות הדעת על כנה לא תביא לסיום ההליכים במהרה ולא יהיה בה כדי לייעל את הדיון שכן המשיבים 1 ו-2 מנהלים בעצמם תביעה כנגד המבקשת בבית המשפט המחוזי.

הותרת ההחלטה על כנה אין פירושה פגיעה בשמו הטוב של המומחה, שהרי בית משפט קמא מציין מפורשות שהטענות בדבר לקיחת שוחד או הטיה לא נמצאו.

היות ובתיק הנדון מתנהלת תביעה תאומה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בין אלבז לבין המבקשת, ניכר כי לנוכח התנהלות התיק עד כה, כך או אחרת יגיע התיק לדיון בבית המשפט המחוזי. משכך מוצע כי תביעה זו תופסק בהתאם לתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, הצדדים ימשיכו לנהל את התיק בבית המשפט המחוזי, מבלי שחוות הדעת של מומחה בית המשפט תהווה ראיה וכך ירפא הפגם במינוי מומחה בית משפט טרם צירופם של אלבז לתביעה.

דיון

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, בתגובות ובהחלטת בית משפט קמא, מצאתי בסופו של יום לדחות את הבקשה.

ברע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית, ניתן ביום 3.5.18, סקרה כבוד השופטת וילנר את מעמדו וחובותיו של מומחה בית המשפט:

"רבות נכתב על תפקידו ומעמדו של מומחה מטעם בית המשפט, ולא אחת הוא תואר כזרועו הארוכה של בית המשפט... האמון הרב לו זוכה מומחה מטעם בית המשפט, נובע, בין היתר, מחזקות התקינות והמקצועיות המיוחסות לו. הנחת המוצא היא כי המומחה הממונה על-ידי בית המשפט יבצע מלאכתו נאמנה, ויפעל בהגינות ובמקצועיות.

לצד חזקות התקינות והמקצועיות מהן נהנה מומחה בית המשפט, ועל-מנת להצדיק את האמון הרב שניתן בו, מוטלות עליו חובות שונות שהן מקצת החובות המוטלות על בית המשפט עצמו.

הסוג הראשון של החובות המוטלות על המומחה הן חובות אמון, בגדרן נדרש המומחה לנהוג בתום לב, באובייקטיבית, ללא משוא פנים, בלא ניגוד עניינים, ותוך הקפדה על מראית עין של התנהלות תקינה. ככלל, נקבע כי על המומחה לדווח לבית המשפט על כל נסיבה העלולה לפגום בניטראליות שלו, גם אם למראית עין בלבד. ..."

בהמשך ההחלטה מפורטים דרכי הפעולה אשר עומדות בפני בית משפט, כאשר המומחה אינו עומד בחובות המוטלות עליו:

"במקרים בהם המומחה מפר את החובות המוטלות עליו, בין אם חובות האמון ובין אם חובותיו המקצועיות, ובית המשפט מתקשה לאמץ על כן את חוות דעתו של המומחה מבלי שהדבר יוביל לפגיעה בהליך השיפוטי או במי מבעלי הדין, עומדות לפני בית המשפט מספר דרכי פעולה. דרך הפעולה הראשונה, המתונה ביותר, היא הכרעה בשאלות הרפואיות על בסיס חוות דעתו של המומחה והראיות הנוספות, וזאת אף מבלי לאמץ את מסקנותיו של המומחה ותוך אפשרות לסטות מחוות דעתו. הדרך השנייה העומדת לפני בית המשפט היא מינוי מומחה רפואי נוסף לצורך הכרעה בשאלות שברפואה. הדרך השלישית, והקיצונית ביותר, היא פסילת חוות הדעת שהגיש המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו. אדגיש כי בית המשפט ינקוט בצעד זה רק במקרים חריגים בהם הפגם שנפל בהתנהלות המומחה או בחוות דעתו יורד לשורש העניין ועלול לגרום לעיוות דין לבעלי הדין.

מובן כי ככל שהפרת החובה על-ידי המומחה תהיה חמורה יותר, ותוביל לפגם משמעותי יותר בהליך השיפוטי או לפגיעה בבעלי הדין, כך הצעד בו יבחר בית המשפט לנקוט יהיה קיצוני יותר. ...לשם כך, על בית המשפט להביא בחשבון את נסיבות המקרה הנדון לפניו, את אופייה וטיבה של הפרת החובה על-ידי המומחה, ואת השפעתה של הפרה זו על תוכן חוות הדעת ומסקנותיה."

הלכה היא כי פסילת חוות דעת, היינו הוצאתה מתיק בית המשפט, מוגבלת לנסיבות יוצאות דופן בהן נפל פגם היורד לשורשו של עניין ושיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה (ראה רע"א 7098/10 אוהד טביבזדה נ' שירותי בירואת כללית, ניתן ביום 31.1.11 מפי כבוד המשנה לנשיאה, השופט ריבלין; וכן רע"א 6585/19 נ.ש.ד.ד 2000 בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף הכרמל, ניתן ביום 25.11.19 מפי כב' השופט גרוסקופף; רע"א 6117/19 פלוני נ' מרכז החינוך העמצאי לת"ת ובתי ספר, ניתן ביום 9.12.19 מפי כב' השופטת וילנר).

בעניינינו, הורה בית משפט קמא על פסילתה של חוות דעתו של מומחה בית המשפט ומינוי מומחה אחר. מדובר בדרך הפעולה החמורה ביותר. זאת ועוד , מדובר בפסילתה של חוות דעת, לאחר שכבר הוגשה לבית המשפט ולמעשה תומכת בהגנתה של המבקשת , שכן היא קובעת כי גורם אלמוני אחר הוא זה אשר הביא למצב שפרצה שריפה בלוח הנתיכים.

יחד עם זאת, לאחר שעיינתי בהחלטתו של בית משפט קמא, ובנסיבותיו המיוחדות מאוד של תיק זה, לא ראיתי כי נפלה טעות בהחלטה.

החלטת בית משפט קמא לפסול את חוות דעתו של המומחה מטעמו נובעת מניתוחו את הסרטון והתמליל שהוצגו לו על ידי אלבז, מהם עולה לכאורה התנהלות לא תקינה של המומחה מטעם המבקשת, מהנדס מרקוביץ.

בית משפט קמא מתאר באריכות רבה בהחלטתו את הסרטון. בית משפט קמא מציין כי צפה בסרטון מספר פעמים (ראה סעיף 8 להחלטה) וכי האזין להקלטה בקפידה רבה, תוך עצירה של ההקלטה במידת הצורך וחזרה על כל משפט שלא נשמע היטב, מספר פעמים (ראה סעיפים 9- 10 להחלטה). בית משפט קמא לאחר שביצע על גבי התמליל, תיקונים בכתב ידו, כפי ששמע אותם בקפידה רבה, איפשר למומחה בית משפט ו למהנדס מרקוביץ', להתייחס לנטען כלפיהם.

בית משפט קמא במסגרת החלטתו התייחס להלכות הידועות בקשר למעמדו של מומחה בית המשפט והיה ער לכך כי פסילתה של חוות דעת הינה צעד דרסטי ביותר.

כאן גם המקום לציין כי נוכח ההלכות הידועות, במסגרת בקשת הפסילה הראשונה אשר הוגשה לבית משפט קמא, מצא בית משפט קמא לפעול בדרך מתונה יותר ולא לפסול את חוות דעתו של המומחה מטעמו, הגם שבעת מינויו אלבז טרם היו בעלי דין בתיק. באשר לטענה זו קבע כי יש לתקן פגם זה בדרך שאלבז יעבירו למומחה את כל המסמכים הנדרשים, המומחה ישמע את אלבז בנפש חפצה וככל שימצא מקום לשנות את מסקנות חוות הדעת ייעשה כן על ידי הגשתה של חוות דעת משלימה.

לאחר שבית משפט קמא בחן בזהירות יתרה את הסרטון, שמע את ההקלטות, וקיבל את התייחסותם של הנוגעים בדבר לסרטון ולהקלטות, קבע בית משפט קמא כי המומחה לא קיבל שוחד ואין לכך כל ראיה. אולם יחד עם זאת קבע בית משפט קמא כי ניתן לפרש את אמירותיו של מומחה המבקשת, מהנדס מרקוביץ', כרמיזה להצעה לא ראויה, שאינה במקומה. בית משפט קמא התרשם מהסרטון ומההקלטות כי מומחה בית המשפט, הבין כי מדובר בהצעה שאינה ראויה ויחד עם זאת לא דיווח על התנהלותו של מהנדס מרקוביץ' בזמן אמת לבית המשפט.

משכך קבע בית משפט קמא כי במקרה זה יש להעדיף את השיקול של טוהר ההליכים המשפטיים וההליכים הנלווים אליהם ומניעת כל ספק ספיקא ואבק חשש בעניין.

עוד קבע בית משפט קמא כי התנהלותו של המומחה משקפת מראית עין של אי תקינות, ומשכך ובהתאם לפסיקה גם מטעם זה ראוי לפסול את חוות הדעת.

כפי שפורט בהרחבה לעיל, החלטת בית משפט קמא לפסול את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, נסמכה על מספר נימוקים נוספים, אשר כולם במצטבר לניתוחו את הסרטון והתמליל מחזקים את מסקנתו כי יש לפסול את חוות הדעת . לא מצאתי לנכון להתייחס לכל אחד מהם בנפרד שכן לו היו עומדים נימוקים אלה לבד לא היה בהם כדי לפסול את חוות הדעת ואני סבורה כי אף בית משפט קמא לא היה נוהג כך.

גם אם סברתי תחילה כי ניתן היה אולי להסתפק בצעד פחות דרסטי ולהורות על מינוי מומחה נוסף בטרם פסילת חוות הדעת , הרי שמתוך טיעוני המשיבים ניתן היה להבין מדוע בחר בית משפט קמא לנקוט בצעד החמור יותר. כל פתרון ביניים היה מקשה על המשך ניהול ההליך בשל חוסר האמון הגדול שנוצר בין המשיבים למומחה מטעם בית המשפט.

ערכאת הערעור לא תמהר להתערב בהתרשמותו הבלתי אמצעית של בית משפט קמא. במקרה כאן בחינתו של בית משפט קמא את אשר ראה ושמע בסרטון ובקלטת האודיו והתרשמותו ממנה לצד נימוקים נוספים שהעלה בהחלטתו, מביאים אותי למסקנה כי אין מקום להתערב בשיקול דעתו ובהחלטתו.

בטרם סיום ראיתי לציין כי במקרה כאן נפסלה חוות דעת של מומחה בית משפט כאשר מירב האשם רובץ לפתחו של המומחה מטעם המבקשת. שכן אילולא פנה למומחה בית משפט לא היה צורך בדיון זה. על כן טוב יעשו ב"כ חברת החשמל אם ידאגו שבעת מינויו של מומחה חדש לא יתקיים כל קשר ישיר בין המומחה מטעמם למומחה מטעם בית משפט לרבות שיחות חולין.

עוד ראיתי לציין כי גם אם יש ממש בטענה כי אלבז השתהו בהגשת בקשתם לפסילת חוות הדעת של מומחה בית משפט, אין בה כדי להביא לשינוי ממסקנתי שלעיל.

סוף דבר

נוכח קביעותיי שלעיל הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאותיהם של המבקשים בסך של 5,000 ₪ לאלבז וסך של 5,000 ₪ לסרוסי ללא כל קשר לתוצאות ההליך בבית משפט קמא .

התשלום יבוצע לידי ב"כ אלבז וב"כ סרוסי מתוך כספי הערבון שהפקידה המבקשת.

התיק יוחזר לבית משפט קמא לצורך מינוי מומחה חלופי.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' תמוז תש"פ, 24 יוני 2020, בהעדר הצדדים.