הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 69513-10-21

לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקשים

  1. ישעיהו בן נון
  2. גאולה בן נון
  3. ירון בן נון
  4. גיא בן נון
  5. שרה בן נון

ע"י ב"כ עו"ד שלום פוריס

נגד

המשיבה

אלעד ישראל מגורים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ערן קנובלר

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (סג"נ השופט עמית יריב) בעש"א 36358-07-21 מיום 14.10.21 ולפיה נדחה ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ בטענת "פרעתי".

2. עם הגשת בקשת רשות הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע.
מבוקש לעכב הליך פינוי ממקרקעין הנמצאים בשטח הידוע כ"גבעת עמל" הקבוע לתאריכים שבין 14.11.21 ל- 21.11.21.
כיוון שדין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה, לא מצאתי לנכון ליתן החלטה נפרדת בבקשה לעיכוב ביצוע ואנמק מדוע דין הבקשה להידחות לגופה.

3. בתיק הוצל"פ 500756-04-21 (להלן: תיק ההוצל"פ") מבוקש ביצועו של פסק דין לפינוי ממקרקעין שנפתח בחודש אפריל 2021 בהתאם לפסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ביום 14.6.18 בת.א. 1010-01-16.
בית המשפט המחוזי בערעור שהוגש על פסק הדין הגדיל את סכום הפיצוי - בע"א 6097-09-18.
נקבע בפסק הדין בערעור בסעיף 145:
"כאמור, היישום של פסק הדין וקביעותיו והפיקוח לגבי ביצוע הפינויים ו/או התשלומים ו/או כל הנדרש ליישום פסק הדין וביצועו והכרעה בכל המחלוקות שיתעוררו לגבי ביצוע פסק הדין ייעשה על ידי בית משפט קמא, הכל כמפורט בפסק דיני ובהתאם לשיקול דעתו של בית משפט קמא ועל פי קביעותיו" .
(הדגש אינו במקור - א-כ) .

4. בית המשפט העליון דחה ביום 29.11.20 בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (רע"א 409/20).

5. בבית משפט השלום אכן ניתנו החלטות בנוגע ליישומו של פסק הדין בתיק הסגור על ידי כב' השופט הבכיר מנחם ( מריו) קליין.

6. הוגשו בקשות בתיק בית משפט השלום גם על ידי המבקשים. הם ביקשו להורות על דחיית כל התובענות כיוון שהפיצוי לא הופקד לפי הוראות פסק הדין ולכן גם פקעה כהונתו של הנאמן.
כב' השופט הבכיר קליין בהחלטתו מיום 25.4.21 קבע כי בקשה לסגירת תיק הוצל"פ יש להפנות לרשם ההוצל"פ. מעבר לכך יש לפעול לפי פסק הדין. לשתף פעולה עם הנאמן ולפנות את השטח כפי שנקבע בפסקי דין בכל הערכאות.
יובהר, כי ההליך שבפניי אינו הליך ערעורי על החלטתו של כב' השופט קליין.

7. המבקשים – החייבים בתיק ההוצל" פ הגישו בקשה בטענת פרעתי לפי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ. ביקשו לבטל את ככל ההליכים נגדם ובכלל זה הליכי גבייה בסך 830.84 ₪ והצורך בפינוי, וזאת כיוון שמבוקש לקבוע שהמבקשים עמדו בהוראות פסק הדין שניתן בעניינם ואילו תביעת המשיבה – הזוכה נדחתה , זאת כיוון שהמשיבה / המשיבים לא עמדו בהוראת פסק הדין (סעיף 577) ולפיה הכספים יופקדו בנאמנות לזכות המבקשים בתוך 30 יום .
משלא הופקדו הכספים הללו במועדם הרי שיש לדחות את התביעה.

סעיף 577 לפסק הדין קבע:
" 577. בתוך 30 יום מיום שיהפוך פסק הדין לחלוט (להלן: "מועד הפקדת הפיצוי"), יפקידו התובעים בידי הנאמן לחשבון הנאמנות את הכספים שנפסקו בפסק דין זה והנאמן ימציא לתובעות קבלה/פיקדון בדבר הפקדת הכספים בחשבון הנאמנות. בד בבד יודיע הנאמן לנתבעים כי הופקדו בחשבון הנאמנות הסכומים האמורים וכן יתן לנתבעים הודעה בדבר מועד הפינוי של הנכס תוך 30 ימים ממתן ההודעה (להלן: "הודעת הפינוי" ו – "המועד הקובע לפינוי" בהתאמה).

סעיף 586 לפסק הדין קבע:
"לא הפקידו התובעים את הפיצוי תוך המועד להפקדת הפיצוי אצל הנאמן, תידחה תביעתן".

8. המבקשים הגישו בקשה בטענת "פרעתי" כאמור ללשכת ההוצל"פ וטענו כי אינם צריכים לפנות את המקרקעין לפי פסק הדין שניתן.
כב' הרשמת הילה דקל צמח בהחלטתה מיום 28.6.21 קבעה, כי רשם הוצל"פ אינו מוסמך "להרהר" אחרי החלטות בית משפט, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות.
בהחלטות שניתנו על ידי כב' השופט הבכיר קליין לאחר פסק דינו של בית המשפט העליון מונה נאמן. בית משפט הורה לו לפתוח חשבון נאמנות. בית משפט הורה לבאי כח הצדדים לשתף פעולה עם הנאמן. בהחלטה מיום 25.4.21 אף נקבע כי יש לשתף פעולה עם הנאמן ולפנות את המקרקעין ועל כן אין מקום שרשם ההוצל"פ יקבע אחרת.

9. על ההחלטה זו כאמור הוגש ערעור לבית משפט השלום.
התקיים דיון ביום 14.10.21 ובפסק הדין שניתן באותו מועד נדחה הערעור.
נקבע כי רשמת ההוצל"פ ודאי לא יושבת כערכאת ערעור על החלטת כב' השופט הבכיר קליין מיום 25.4.21.
השאלה היחידה העומדת בפתחנו בשלב זה היא – האם הפרשנות שנתנה רשמת ההוצל"פ להחלטת כב' השופט הבכיר קליין היא נכונה.
משהבהיר כב' השופט קליין מפורשות, כי יש לפנות את המקרקעין גם לאחר שהועלו בפניו טענות בדבר איחור בתשלום, הרי בדין דחתה כב' הרשמת את הבקשה בטענת "פרעתי".
המבקשים – המערערים חויבו בשכר טרחת עורך דין.

10. ההליך הערעורי שבפני הוא הליך ערעורי בגלגול שלישי.
נטען כי בית משפט השלום שגה בהחלטתו. ברור כי פסק הדין שניתן בבית משפט השלום הופר (סעיף 586 לפסק הדין) ולכן היה צריך להידרש לטענות לגופו של עניין ולקבוע כי טענות המבקשים נכונות לגופן.
נטען, כי להחלטה יש השלכת רוחב לגבי כל תושבי שכונת גבעת עמל וכי הסתמכות רשמת ההוצל"פ על "החלטת פתקית" שלא מנומקת אין בה כדי להצדיק שינוי ביסוד פסק הדין.

11. דין בקשת רשות הערעור כאמור להידחות אף ללא צורך בתשובה.
א) עסקינן ברשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר ניתנת במשורה, מקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין או כאשר עלול להיגרם למבקש, אם תדחה בקשתו עיוות דין חמור, וראה לעניין זה: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ פ"ד לו (3) 123; רע"א 252/15 פטרוטק בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (18.1.15); רע"א 2071/18 עו"ד נתאי נ' הוד סעיף 3 להחלטת כב' השופטת וילנר (20.6.18).
 
עניינינו אינו נופל לגדר החריגים בכל פרמטר שהוא.

ב) תפקידו של רשם ההוצל"פ הוא להוציא לפועל את האמור בפסק הדין. "אין הוא מוסמך להחסיר או להוסיף לפסק הדין, או לקרוא לתוכו את מה שלא נאמר בו" (מתוך רע"א 3989/16 ציפי כרמל נ' טל שפייזר – פסקה ח', ניתן ביום 12/7/06), וכפי שקבע כב' השופט פוגלמן, באותה פיסקה שם :
הוצאה לפועל אינה ערכאת ערעור, אף שלא אחת מנסים בעלי דין להשיג דרכה "מקצה שיפורים". "חובת ההוצאה לפועל לאכוף פסק דין, בין שהוא נכון ומדויק ובין שהוא שגוי" (רע"א 6856/93 בנימין חוטר נ' גבריאל מוקד, פ"ד מח(5), 785, 789, הנשיא שמגר)..."

ג) המקרה שלפנינו הוא ייחודי במובן זה שבו ברוב רובם של המקרים, מסיי מת הערכאה הדיונית את תפקידה עם מתן פסק דין וביצועו של פסק הדין מסור ללשכת ההוצל"פ.

במקרה דנן, בית המשפט המחוזי קבע כי הוראות ישומיות יינתנו על ידי ערכאה הדיונית. כלומר בית משפט השלום . תוך הסמכת הערכאה הדיונית להפעלת שיקול דעת.קביעה שאושרה על ידי בית המשפט העליון.
ברור כי רשמת ההוצל"פ אינה אמורה רק לקרוא את פסק הדין על מנת לבדוק את אופן ביצועו של פסק הדין אלא חייבת לפעול גם לפי החלטות שיפוטיות שניתנו על ידי הערכאה הדיונית לאחר מתן פסק הדין .
על כן, לא היתה כל אפשרות לרשמת ההוצל"פ לקבוע כי אין לפנות את המקרקעין.
נושא זה כלל אינו בסמכותה בנסיבות הספציפיות של המקרה דנן.
לפיכך, בדין ניתנה החלטה. בדין נדחה הערעור על החלטתה ואין הצדקה לעסוק בנושא זה בערכאת ערעור בגלגול שלישי.

12. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) כפועל יוצא מכך, מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.

ג) הערבון יוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.

ד) משלא התבקשה תשובה, לא אחייב בהוצאות בערכאה זו.

ה) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' כסלו תשפ"ב, 09 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.