הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 6138-07-19

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשים

  1. יוסף גרנות
  2. איירין רוס-גרנות

ע"י ב"כ עו"ד מיכאל דבורין

נגד

המשיב

אילן בומבך, עו"ד
ע"י ב"כ עו"ד יריב רונן ועו"ד אסף אברהם

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט יאיר דלוגין) מיום 27/6/19 בתא"ק 38276-03-18 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים לעכב ביצועו של פסק דין חלקי שניתן נגדם בתיק קמא.

2. המשיב הגיש תביעה בסדר דין מקוצר בסך 302,900 ₪ נגד המבקשים לתשלום שכר טרחת עורך דין מכוח מספר הסכמי שכר טרחה .

המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן.
בהחלטה מיום 17/6/19 נדחתה בקשת רשות להתגונן ברובה. ניתנה רשות להתגונן רק ביחס לסכום של 18,800 ₪ ובטענות ספציפיות שנזכרו בהחלטת בית משפט בסעיפים 96-98.

פסק דין חלקי ניתן ביום 17/6/19 ונקבע כי הסכומים הפסוקים ישולמו בתוך 30 יום.

3. על פסק הדין החלקי הוגש ביום 1/7/19 ערעור. (ע"א 2005-07-19).

4. טרם הגשת הערעור ביקשו המבקשים מבית משפט קמא לעכב את ביצוע של פסק הדין ובית משפט קמא בהחלטה מיום 27/6/19 דחה את בקשתם.
נקבע בהחלטה כי גם אם בית משפט קמא יצא מנקודת מוצא לצרכי הבקשה כי סיכויי הערעור אפשריים (הגם שבית משפט קמא סבור כי סיכויי הערעור נמוכים אם בכלל קיימים), אזי לא הוכח חשש כלשהו שלא ניתן יהיה להשיב הכספים למבקשים, ככל שהערעור יתקבל. מצב כספי של נתבע אינו רלוונטי לצרכי הבקשה, מה גם שלא הובאה תשתית ראייתית מינימלית להוכחת טענת המבקשים כי ביצוע פסק הדין יהווה "גזר דין מוות כלכלי" עבורם וכי ייאלצו למכור ביתם לצורך תשלום פסק הדין.
נקבע כי הצעת המבקשים החלופית להפקיד את הסכום בבית משפט, משמיטה את הקרקע תחת טענותיהם להיעדר יכולת כלכלית לשלם את הכספים.

5. בבקשת רשות הערעור נטען כי החלטת בית משפט קמא שגויה.
כל טענות המבקשים בבר"ל היו טענות אמיתיות שאינן בגדר הגנת בדים וסיכויי הערעור על פסק הדין החלקי גבוהים ביותר.
נטען כי לא ברור למבקשים, מדוע קופחו לעומת מתדיינים אחרים המקבלים רשות להתגונן ולחלופין - נדרשים להפקיד ערובות כתנאי לקבלת רשות להתגונן.

המבקשים מציינים, כי עיכוב ביצוע פסק דין כספי הוא בגדר חריג, אלא שבמקרה שלהם יש להפעיל את החריג.
פסק הדין הכספי לא ניתן לאחר ניהול הליך מלא והוא מנוגד להלכות בית משפט העליון.
מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים כיוון שתשלום מאות אלפי שקלים יכניס אותם למערבולת כלכלית, שיכולה להימנע לאחר שיזכו בערעורם.
נטען כי המבקשים פנסיונרים ואין להם כסף נזיל. הם יאלצו "'קרוב לוודאי" למכור בית מגוריהם בחופזה כדי לגייס כפסים ומדובר ב"פעולה בלתי הפיכה בעליל".

לחלופין - מבוקש לעכב ביצוע פסק הדין "כנגד הפקדת ערובה בסכום סביר בקופת בית המשפט כמקובל גם כן במסדרונות בתי המשפט" (סעיף 39 לבר"ע).

6. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ונספחיה מצאתי כי יש לדחות את בקשת הערעור אף ללא צורך בתשובת המשיב מהנימוקים כדלקמן:
א) ערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות הערכאות הדיוניות בנוגע לעיכוב ביצוע. התערבות שמורה רק למקרים שבהם יש צורך למנוע עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין.
ראה לעניין זה: רע"א 5096/16 רוזנשיין נ' רוזנבלום (4/1/17) , רע"א 6072/13 סגל נ' מסעי בני ישראל בע"מ (8/9/13).

סעד של עיכוב ביצוע נימנה על "משפחת" הסעדים הזמניים, אשר ערכאת ערעור מתערבת בהם, כאמור רק במקרים חריגים.
ראה לעניין זה: רע"א 8284/14 קורקוס נ' בנק איגוד לישראל בע"מ. (29/12/14) סעיף 10.

ב) ומן הכלל אל הפרט -
עניינינו אינו נמנה על החריגים המצדיקים התערבות ערכאת ערעור.
ככלל, אין מעכבים ביצועו של פסק דין כספי, ו"הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה המזכה". ראה לעניין זה: בג"ץ 5580/98 סופר נ' שר העבודה והרווחה פ"ד נ"ד (4) 319, 326 וכן רע"א 782/18 הינדה גל באמצעות בנה אליהו גל נ' נציגות הבית המשותף ברחוב מוסקוביץ 5 ברחובות (13/3/18).

יש לבחון סיכויי ערעור ומאזן נוחות ,כאשר למאזן הנוחות מעמד של בכורה.
ראה לעניין זה: רע"א 4417/18 דן בבלפור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (3/12/18)

במקרה דנן, גם אם לצורך הדיון בבקשה אצא ,לטובת המבקשים ,מנקודת מוצא ולפיה סיכויי הערעור טובים (ואינני קובעת כי כך הדבר), אזי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתם.

אין טענה וממילא לא הוכחה ולו לכאורה טענה כי למשיב לא תהיה יכולת להשיב הכספים ככל שההליך הערעור יתקבל, הטענה ולפיה "קרוב לוודאי" יאלצו המבקשים למכור דירתם לצורך תשלום החוב הפסוק לא בוססה אף היא.
דפי החשבון שצורפו לבקשת רשות הערעור אינם יכולים לשקף תמונת מצב כלכלית אמיתית.
ניתן לראות כי בחשבון הבנק בישראל מצויים המבקשים ביתרת זכות בעו"ש. לא צורפו דפי חשבון בנק מהם ניתן ללמוד על תנועות בחשבון. כניסות כספים והוצאות.
המבקשים טוענים כי הם פנסיונרים ומהמסמכים אין לדעת מה הכנסתם החודשית וכיוצ"ב.
ככלל, קשיים כלכליים של מי שחייב בתשלום על פי פסק דין אינם מצדיקים כלשעצמם עיכוב ביצוע פסק דין כספי. ראה לעניין זה: ע"א 8053/17 דוד מלמד נ' ציונה ליבוביץ (5/3/18) סעיף 7.

גם אם אין ברשות המבקשים את הסכום הפסוק באופן נזיל כנטען על ידם (סעיף 37 לבר"ע),אין לדעת אלו נכסים "לא נזילים" יש להם והאם לא ניתן לקבל הלוואה ממקור בנקאי כלשהו לצורך תשלום החוב הפסוק.
מכל מקום, בלשכת ההוצל"פ ניתן לערוך חקירת יכולת ממצה ולבחון את מצבם הכלכלי של המבקשים. לא הוכח כי ביצוע פסק הדין יהווה "גזר דין מוות כלכלי ממנו לא יקומו המבקשים".

בנסיבות אלו, "מקבילית הכוחות" שבין סיכויי הערעור ומאזן הנוחות אינה מצדיקה עיכוב ביצועו של פסק הדין הכספי .

7. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב) משלא התבקשה תשובת המשיב, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ט, 07 יולי 2019, בהעדר הצדדים.