הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 60560-06-21

לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקש – המערער:

יעקב קרפ
ע"י ב"כ עו"ד ארנון גרפי

נגד

המשיבות:

1. אפריקה ישראל מגורים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דפנה שורץ - אשתר
2. בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אסף אנגלרד

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בת"א – יפו (כב' השופט גיא היימן)
מיום 26.4.21 בת"א 14933-09-17 לפיה נדחתה בקשת המבקש למחיקת כתבי טענות ולהשתת קנס מכוח פקודת ביזיון בית המשפט. נקבע כי המשיבות מילאו את הנדרש מהן בסוגיית גילוי מסמכים (כללי וספציפי) והותר למבקש להעביר למשיבות שאלון מצומצם.

בקשת רשות הערעור הינה ביחס לקביעה הנוגעת לגילוי מסמכים ספציפיים בלבד.

2. עסקינן בתביעה שהוגשה ע"י משיבה 1 - התובעת (להלן: "אפריקה ישראל") נגד המבקש – הנתבע (להלן גם: "קרפ") שעניינה הפרת הסכם קומבינציה שנכרת בין אפריקה ישראל למספר בעלי קרקע, ביניהם קרפ, ביום 5.5.13.
בכתב התביעה נטען כי קרפ מסרב לקבל לחזקתו את הדירות שהוקצו לו עפ"י הוראות הסכם הקומבינציה ואף מסרב לפרוע את חובותיו הכספיים לאפריקה ישראל.
עוד נטען כי ביום 2.3.15 נחתם הסכם מימון בין אפריקה ישראל, בעלי המקרקעין והבנק המממן של הפרויקט. נקבע בין היתר כי לבקשת אפריקה ישראל הבנק המלווה יעניק ערבויות בנקאיות לטובת בעלי המקרקעין. לפיכך, הונפקו עבור דירות קרפ ערבויות בנקאיות ונרשמה משכנתא לטובת הבנק הממן בגובה 500 מיליון ₪. הוסכם כי ביטול הערבויות הבנקאיות ומחיקת המשכנתא יבוצעו, בין היתר, לאחר שבעלי המקרקעין יקבלו חזקה על דירותיהם והערבויות שהונפקו עבורם יבוטלו.
הסעדים המבוקשים: צו עשה – לחייב את קרפ לקבל את החזקה בדירות. סעד כספי – לחייב את קרפ לשלם לאפריקה ישראל סך של 1,484,173 ₪ בגין חובותיו והנזקים שנגרמו בשל סירובו לקבל את החזקה בדירות.

בכתב ההגנה טען קרפ כי משך 9 חודשים לאחר קבלת טופס 4 לאכלוס הבניין סירבה אפריקה ישראל בתוקף למסור ל ו את דירותיו תוך שהיא עושה שימוש אסור וממניעים פסולים בזכות העכבון ותוך שהיא פועלת בניגוד מוחלט להוראות ההסכמים והדין. נטען כי אפריקה ישראל פעלה בחוסר תום לב רבתי בכל שלבי המו"מ ובנוגע לאי קיום ההסכם, תוך שהציגה בפניו מצגי שווא מטעים בכוונת זדון. נטען כי אפריקה ישראל הפרה הסכמים ברורים שהיא עצמה ניסחה: לא הגישה היתר בנייה במועד שהתחייבה, מעכבת את מסירת הדירות בבניין, לא סייעה לקרפ לקבל הלוואה מהבנק המממן, נמנעה מליתן לקרפ ערבויות או בטחונות כפי שהתחייבה, רשמה הערות אזהרה לרוכשים בניגוד למוסכם ועוד. החובות הנטענים הוכחשו ונטען כי אפריקה ישראל חבה לו סכומים ניכרים.

קרפ הגיש תביעה שכנגד נגד אפריקה ישראל ומשיב 2 - בנק לאומי לישראל בע"מ (הבנק המממן) (להלן: "הבנק") - תביעה כספית על סך 4,454,640 ₪ בגין הנזקים הבאים: עיכוב במסירת הדירות, פיצוי בגין זכותו בתוספת זכויות בנייה, פיצוי בגין עיכוב במסירת ערבויות, רישום הערות אזהרה שלא כדין, פיצוי בגין ליקויי בניה בדירות וחוסר שטח במרפסת, נזקים בגין עגמת נפש והשחתת זמן.

הוגשו כתבי הגנה מטעם המשיבות – הנתבעות שכנגד ולאחר מכן כתבי תשובה לכתבי ההגנה שכנגד מטעמו של קרפ.

3. בתיק התנהלו הליכים מקדמיים. הוגשו בקשות רבות וניתנו החלטות. עד כה התקיימו 2 קדמי משפט והתיק קבוע לקדם משפט שלישי לחודש נובמבר 2021.

בנוגע לקיום ההליכים המקדמיים ניתנו ההחלטות הבאות:
בהחלטה שניתנה ביום 9.4.18, בהמשך לישיבת קדם המשפט שהתקיימה באותו יום, נקבע בין היתר:

"לפי ההחלטה, שהובאה בהודעת המזכירות מיום 20.11.2017, תמו ההליכים המקדמיים בתובענה. בזו שכנגד, היות שנדחה המועד להגשתו של כתב-התשובה, יושלמו ההליכים המקדמיים בין הצדדים עד ליום 1.6.2018. כל פנייה בנדון ניתן להגיש לבית-המשפט לא יאוחר מיום 15.6.2018".

בהחלטה מיום 6.8.19 הכריע בימ"ש ב -3 בקשות ובנוסף ניתנו הוראות להמשך בירור ההליך. בין היתר, נקבע כי: "ההליכים המקדמיים בין הצדדים כולם יושלמו לא יאוחר מיום 1.11.2019. כל פנייה בנדון לבית המשפט ניתן להגיש עד ליום 15.11.2019".

בהחלטה מיום 1.3.21 בימ"ש קמא הכריע במספר בקשות תלויות ועומדות . בנוגע לבקשה לקיום הליכים מקדמיים נקבע כך:
"אמת המועד לקיומם של ההליכים המקדמיים חלף זה מכבר. ברם, לפנים משורת הדין, אך בשל חשיבותם לניהולו של ההליך, צד שטרם העביר תצהיר גילוי מסמכים ליתר בעלי הדין, ייעשה כן לא יאוחר מיום 15.3.2021.
אשר לבקשה לגילוי ספציפי, בעל דין יגלה לבר-ריבו את המסמכים שיש ביכולתו להעביר, בשקידה סבירה. בעניין הזה בית המשפט מבקש להדגיש לפניהם של הצדדים כולם, גילוי מסמכים מיועד לסייע בחקר האמת ולא להטיל על הצד שכנגד מעמסה שאין הוא יכול לעמוד בה. בהתאמה, המועדים להגשתם של תצהירי העדות הראשית מוארכים, פעם נוספת ואחרונה...".

4. בקשת המבקש מיום 4.4.21 (בקשה מס' 63 בתיק קמא):
המבקש ביקש כי בימ"ש יורה על מחיקת כתבי הטענות מטעם המשיבות בהתאם לתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 וכן ביקש לקנוס אותן בגין הפרת צו בימ"ש מיום 1.3.21 וזאת בהתאם לפקודת ביזיון בית המשפט.
נטען כי המבקש עומד על מלוא זכויותיו לקיום ומיצוי ההליכים המקדמיים ולאור זאת נשלחו למשיבות דרישות לגילוי מסמכים ספציפיים ומענה לשאלון עוד ביום 14.4.19. המשיבות הפרו את צו בימ"ש מיום 1.3.21 בגדרו נקבע כי עליהן לגלות מסמכים ספציפיים מטעמן. נטען כי בהסתמך על צו בימ"ש מיום 1.3.21, פנה ב"כ המבקש למשיבות בדרישה לקיים את הצו ולהשיב לדרישות לגילוי מסמכים ספציפיים מאפריל 2019; אולם המשיבות סירבו להשיב לדרישות לגילוי מסמכים ספציפיים.

אפריקה ישראל בתגובתה מיום 18.4.21 התנגדה לבקשה. נטען כי מדובר בבקשה שהוכרעה זה מכבר ואפריקה ישראל לא הפרה צו שניתן ע"י בימ"ש. הוחלפו תצהירי גילוי מסמכים ספציפיים בהתאם להחלטת בימ"ש מיום 1.3.21. המבקש חוזר על דרישתו מאפריל 2019 ועל דרישות מוגזמות לגילוי מסמכים ספציפיים ושאלונים.

5. החלטת בימ"ש קמא מיום 26.4.21:

בפתח הדברים בימ"ש קמא ציין כי זו הפעם הרביעית שנדרש לבקשות שעניינן הליכים מקדמיים והדבר מכביד ממשית על ניהול ההליך ואינו ממלא אחר המטרה לשמה נועדו הליכים אלה.

בימ"ש קמא הגיע למסקנה שהדרישה לגילוי מסמכים והשאלון חרגו מן הסביר.
נקבע כי:
"דרישת גילוי ושאלון, המתפרשים על פני עמודים כה רבים, חותרים תחת המטרה שלשמה נועדו ההליכים המקדמיים ופוגעים ביעילותו של ההליך. לא אוכל להיעתר לבקשה, שהתוצאה שלה תדרוש מהנתבעות שכנגד השקעה לא מידתית של משאבים".
בנוסף, נקבע:
"מההתכתבויות שהוחלפו בין הצדדים, לרבות התצהירים של גילוי המסמכים ופנייתן של הנתבעות שכנגד, בהם הוצע לתובע שכנגד לקבל לידיו אילו מן המסמכים שפורטו בתצהירים האלה, באתי לכלל מסקנה שבכך הן מילאו את הנדרש מהן בסוגיה של גילוי מסמכים, הן הכללי והן הספציפי". (הדגש אינו במקור – א.כ.).

אשר לשאלונים, בימ"ש קמא ציין כי באופן חריג, קרפ רשאי להעביר לידי המשיבות שאלון שלא יעלה על 25 שאלות סה"כ (כולל שאלות משנה) והמשיבות ישיבו לשאלון.

נקבעו מועדים נדחים להגשת תצהירי עדות ראשית, תוך שצוין כי המועדים נדחים "בפעם האחרונה בהחלט".

בימ"ש קמא דחה את הבקשה למחיקת כתבי הטענות ולהשתת קנס מכוח פקודת ביזיון בימ"ש.

בימ"ש קמא מצא לנכון להתריע כי "שככל שיימצא כי היה מי, שהאריך את ההתדיינות או עשה שימוש לקוי בהליכי משפט, לא יוכל בית המשפט להתעלם מכך, עם פסיקתן של הוצאות לסופו של הבירור".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

6. תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור:
לטענת המבקש מדובר בהחלטה שרירותית ושגויה לחלוטין מבחינה עובדתית ומשפטית שאינה מנומקת כדין ועומדת בניגוד להוראות הדין. מטעם המשיבות הוגשו תצהירי גילוי מסמכים כלליים בלבד וקביעת בימ"ש קמא על פיה תצהירי גילוי מסמכים מטעם משיבות 1 -2 ממלאים את הנדרש הן מבחינת גילוי מסמכים ספציפיים והן מבחינת גילוי מסמכים כללים, הינה קביעה משוללת כל יסוד עובדתי ומשפטי ואינה סבירה. בימ"ש קמא שינה את החלטתו מיום 1.3.21 וקבע כי למבקש אין כל זכות לגילוי מסמכים ספציפי בהליך ללא כל נימוק וזאת מבלי שהוגשה כל בקשה לשינוי החלטה מיום 1.3.21 וללא טענה לשינוי נסיבות וללא כל נימוק כדין.
נטען כי בימ"ש קמא השתהה זמן רב במתן החלטותיו והמשיבים עמדו על סרבנותם לגילוי. מלבד החלפת תצהירי גילוי מסמכים כלליים, כלל לא התקיימו כל הליכים מקדמיים ובימ"ש קמא שלל לחלוטין את זכותו של המבקש לגילוי מסמכים ספציפיים.

7. אפריקה ישראל בתשובתה לבקשת רשות ערעור טוענת כי בקשת רשות הערעור עוסקת בעניין שלא ניתן להגיש לגביו בקשת רשות ערעור ומפנה בעניין זה לסעיף 10 (1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט -2009. נטען כי המבקש אינו טוען לגבי גילוי מסמך פלוני, אלא מבקש לערער על החלטה דיונית שמסגרתה הורה בימ"ש קמא על סיום ההליכים המקדמיים בתיק.
אין הצדקה להיעתר לבקשת רשות הערעור גם לגופו של עניין. יש לבחון את מכלול נסיבות ניהול ההליך בפני בימ"ש קמא ולא ניתן להתעלם מזכויותיה הדיוניות של המשיבה. כמו כן דרישת המבקש לגילוי מסמכים ספציפיים אינה סבירה. מטרתה להכביד ולהתיש ואין להיעתר לה. החלטת בימ"ש קמא מאוזנת וראויה, מביאה בחשבון הן את הזכויות הדיוניות של המבקש והן את זכויות המשיבים שלא להידרש עד אין קץ להליכים מקדמיים ולשאת בעלויות ניכרות בשל דרישות המבקש.
הודגש כי המבקש אינו ממקד את הבקשה במסמכים מסוימים אותם הוא מבקש לקבל אלא שומר לעצמו זכות כללית לדרוש מסמכים ספציפיים מהמשיבה. המבקש אינו מאפשר לבימ"ש לבחון עניינית את טענותיו.
8. הבנק בתשובתו ציין כי מצטרף לתשובת אפריקה ישראל ומוסיף כי החלטת בימ"ש קמא מאזנת כראוי בין זכויות הצדדים להליך.
נטען כי אין מדובר בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שהרי אין בבקשה פירוט של מסמכים כלשהם שהמבקש מעוניין לעיין בהם, אלא בערעור על קביעה עקרונית של בימ"ש ובבקשה כוללנית לגילוי מסמכים כללי. נטען כי משמעות קבלת הבקשה הינה עיכוב נוסף בבירור התביעה ועל מנת למנוע דחייה נוספת לאחר שהצדדים החלו בהגשת תצהירי עדות ראשית (המשיבה הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה ביום 20.7.21), יש לדחות את בקשת רשות הערעור. עוד נטען כי הבנק סירב להיענות לדרישה של המבקש לגילוי מסמכים מיום 14.4.19 לאור היותה בלתי סבירה ובלתי מידתית.

9. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות לערער, לדון בבקשה רשות הערעור כבערעור ולקבל את הערעור מהנימוקים כדלקמן:

א. עסקינן בבקשת רשות ערעור שהוגשה בנוגע לחלק של ההחלטה שניתנה ביחס לגילוי מסמכים ספציפיים. על כן, מכוח ההחרגה בסעיף 1 (10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט -2009 ניתן להגיש ב קשת רשות ערעור.

ב. ככלל, השגה על החלטות ביניים של ערכאה דיונית נעשית במסגרת ערעור על פסק הדין אלא אם כן מדובר ב"אותם מקרים נדירים" בהם עלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלולה לגרום לנזק של ממש או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (וראה לעניין זה רע"א 7913/14 תרכובת ברום נ' חצב, סעיפים 6 ו- 7 להחלטת כב' הש' צ' זילברטל (8.2.15)).

כיוון שעסקינן בהחלטה שדוחה בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים אני סבורה כי יש צורך לאפשר השגה על ההחלטה כבר בשלב הנוכחי. ראה לעניין זה רע"א 6676/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דיין (17.9.17) שם נקבע :
"לעיתים מזומנות, סוגיית גילוי המסמכים מעצם טבעה מצדיקה מתן רשות ערעור עוד בעיצומו של המשפט. זאת בעיקר בשני הקשרים: הראשון, כאשר בית המשפט מקבל בקשה לגילוי מסמכים, ונטען שהמסמכים המבוקשים נהנים מחסינות, מכילים סודות מסחריים וכיוצא באלה. במצב זה, ברי כי חשיפת המסמכים תהיה בלתי הדירה, ולא ניתן
יהא לתקן את החשיפה בסיום ההליך. ההקשר השני הוא כאשר בית המשפט דוחה בקשה לגילוי מסמכים, כך שבעל הדין נדרש לנהל את המשפט ללא המידע שרצה לקבל. במצב זה, ככל שיש הצדקה להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית מוטב לעשות זאת כבר בשלב הנוכחי, משום שמבלעדי זאת יתנהל ההליך כולו "בדרך שגויה", שלא תוכל להירפא במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי".
(הדגש אינו במקור – א.כ.).

ג. שיקול הדעת המסור לערכאה הדיונית בענייני גילוי מסמכים הוא רחב ביותר. ערכאת ערעור מתערבת רק כאשר ההחלטה מנוגדת לדין, גורמת עיוות דין לאחד הצדדים, אינה סבירה או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן. ראה לעניין זה : רע"א 7882/19 דומיקאר בע"מ נ' כהן, סעיף 14 להחלטת כב' השופטת י' וילנר (24.2.20).

נקודת המוצא בהתדיינות אזרחית היא עקרון הגילוי, אולם כנגד עקרון זה עומדים שיקולים נוספים, ביניהם הגנה על האינטרסים הלגיטימיים של הצד המגלה.
ביהמ"ש נדרש לאזן בין השיקולים הללו בהתאם לנסיבות העניין (רע"א 6706/19 יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ, סעיף 4 להחלטת כב' הש' ע' גרוסקופף (23.12.19)).

ד. צדק בימ"ש קמא כאשר לא מצא לנכון ליתן סעד קיצוני של מחיקת כתבי טענות לפי תקנה 122 או ליתן סעד לפי פקודת ביזיון בימ"ש. המבקש אינו מלין על קביעה זו.

ה. גם לטעמי הבקשה לגילוי מסמכים בהחלט מרחיבה יתר על המידה. הדרישות המרובות של המבקש במסגרת הדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים גורפות וכוללניות ביותר.
ככל שמידת ההכבדה של הגילוי צפויה להיות גדולה יותר, כך יש להקפיד בבחינת הרלוונטיות של המסמכים (רע"א 3031/20 שופרסל בע"מ נ' אמן סנפיר בע"מ, סעיף 13 להחלטת כב' השופט ע' גרוסקופף (28.6.20)).
עם זאת, צודק המבקש בטענתו העובדתית ולפיה כלל לא הוגשו תצהירי גילוי מסמכים ספציפיים מטעם המשיבות; התצהירים אינם מתייחסים למסמכים שהתבקשו בדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים.

לא ניתן להשלים את הדרישה באמצעות תכתובת. אין מקום לקבוע כי הדרישה לגילוי ספציפי מולאה רק כיוון שהדרישה הייתה מכבידה.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום להורות על צמצום הדרישה לגילוי ספציפי, כשם שבימ"ש קמא הורה לעניין השאלון.
לפיכך, אני מתירה למבקש להעביר למשיבות תוך 7 ימים מקבל ת החלטה זו דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים מצומצמת שתכלול 25 סעיפים בלבד (ללא תתי סעיפים). המשיבות ישיבו לדרישה תוך 20 ימים לאחר מכן. הליך העיון יושלם 14 ימים לאחר מכן.

9. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להתקבל ודין הערעור להתקבל באופן שהליך גילוי מסמכים ספציפיים יושלם כמפורט לעיל.
יודגש; יתר הקביעות בהחלטת בימ"ש קמא יוותרו על כנן.

ב. בשים לב לדרישה המכבידה והכוללנית לא אחייב בהוצאות.
העירבון יוחזר למפקידו.

ג. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ז' תשרי תשפ"ב, 13 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.