הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 59739-04-21

לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקשים:

  1. דונה ביקנל
  2. קלייב רונלד ביקנל

ע"י ב"כ עו"ד הגר ורד- בלייר

נגד

המשיבה:

קרן פז חברה לבנין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נדב כנפו

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת רונית פינצ'וק אלט) מיום 17.2.21 בת"א 58197-07-17.

2. התביעה הוגשה בחודש יולי 2017 ע"י התובעים – המבקשים נגד הנתבעת- המשיבה.
עסקינן בתביעה כספית על סך 467,692 ₪ שעניינה נזקים שנגרמו לתובעים בשל ליקויי בניה (עפ"י חוות דעת מומחה - הנדסית ), איחור במסירת דירה, הוצאות בגין הכנת חוות דעת מומחים ועגמת נפש.
הסכם רכישת הדירה – בית קרקע ברחוב הבשור 8 ,להבים, נחתם בין התובעים לנתבעת ביום 27.8. 2008.

3. ביום 17.1.21 ניתן פס"ד לפיו נמחקה התביעה מאחר וחלף המועד להגשת תצהירים ע"י התובעים, ולאחר שניתנו לתובעים הזדמנויות רבות להגשת תצהירים, הם עשו דין לעצמם ולא הגישו תצהירים, תוך זלזול בהחלטות בימ"ש, הגשת בקשות רבות ושונות שעניינן דחיית התצהירים (בקשות שנדחו), ובאופן שאינו מאפשר קידום ההליכים בתובענה.

ביתר פירוט, צוין כי ביום 4.10.20 ניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים תוך 45, לאחר קיום דיון לעומק בהליכים המקדמיים ולאחר שכבר ניתנה החלטה להגשת תצהירי עדות ראשית ביום 3.11.19 אשר עוכבה על מנת להשלים דיון בבקשות.
נקבע כי: "מאז הוגשו בקשות חוזרות ונשנות, באופנים שונים, על ידי התובעים, להארכת המועד להגשת התצהירים, ובקשות אלו, למעט אחת מהן, נדחו זו אחר זו. התובעים לא עמדו גם בארכה שביקשו וקיבלו".
בימ"ש קמא הפנה בהקשר זה להחלטות שניתנו על ידו בימים – 12.10.20, 14.10.20, 24.11.20, 25.11.20, 10.1.21 ו – 12.1.21.

4. ביום 18.1.21 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסה"ד שניתן ביום 17.1.21.
בהחלטה שניתנה באותו יום, קבע בימ"ש קמא כי ככל שהמבקשים יגישו עד ליום 16.3.21 בקשה לביטול פס"ד בצירוף תצהירים וכל הנדרש בהתאם להחלטה מיום 4.10.20, אזי יבוטל פסה"ד מיום 17.1.21.

5. במסגרת ההחלטה מיום 4.10.20 בימ"ש קמא הורה לתובעים כך:
"תוך 45 יום יגישו התובעים תצהירי עדות ראשית, חוות דעת וכן, במידת הצורך, בקשה כדין להזמנת עדים שלא מסרו תצהיר בצירוף העניינים שבהן יתבקשו להעיד.
לתצהירים יצרפו תיק מוצגים הכולל את כל המסמכים שבדעתם להסתמך עליהם, כולל בחקירה הנגדית".

6. ביום 17.2.21 הגישו המבקשים בקשה "לביטול פסק דין הודעה על הגשת ראיות מטעם התובעים ובקשה למתן הבהרות לתיקון כתב התביעה ומתן הוראות".

המבקשים ביקשו לבטל את פסה"ד מיום 18.1.21 ולהמשיך בבירור ההליך, בשים לב לכך שיש לחדש את המועדים שנקבעו בהחלטה מיום 14.1.21, וזאת בנסיבות בהם הגישו את ראיותיהם בהתאם להחלטה מיום 18.1.21.

הראיות שצורפו לבקשה:
תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים, חוות דעת הנדסית מטעם ארד בדק בית לשנת 2011, חוות דעת הנדסית מטעם ארד בדק בית לשנת 2016 , חוות דעת מומחה בימ"ש משנת 2018, חוות דעת משלימה מטעם מומחה בימ"ש משנת 2020, חוות דעת הנדסית מטעם ארד בדק בית לשנת 2021, חוות דעת שמאי מקרקעין מטעם ארד בדק בית לשנת 2021, תיק מוצגים.

בסעיף 3 לבקשה נכתב:
"בנוסף ולאור העובדה שצורפו לראיות התובעים חוות דעת עדכניות ביחס לנזקים שנגרמו לביתם של התובעים (יתכן ולא סופיות) ראה סעיף 1.7 לעיל – חוות דעת הנדסית וראה סעיף 1.8 לעיל חוות דעת שמאית 1.8, וכן נזקים נוספים שעלויותיהם פורטו במסגרת התצהירים מטעם התובעים, מבוקש ליתן הוראות בקשר להגשת בקשת לתיקון כתב תביעה או לחילופין מתן צו לתיקון סכומי התביעה והשלמת תשלום אגרה בהתאם, וזאת לאור החלטת בית המשפט מיום 12.1.2021 המתייחסת לנושא זו" .

5. החלטת בימ"ש קמא מיום 17.2.21:

בימ"ש קמא ביטל את פסה"ד מיום 17.1.21 לבקשת המבקשים - התובעים, הואיל והוגשו תצהירים על ידם, והורה לנתבעים להגיש תצהירים ואת כל הנדרש בהתאם להחלטה מיום 4.10.20 תוך 45 ימים .

בימ"ש קמא ציין כי עולה מהבקשה, לכאורה, כי התובעים הגישו תצהירים וחוות דעת המהווים הרחבת חזית ואף בכוונתם להגיש כתב תביעה מתוקן.
בהקשר זה נקבע:
"כתב התביעה הוגש לפני 4 שנים.
חוות דעת המומחה נתנה לפני זמן רב.
לפיכך, אין בדעתי להתיר לתובעים לתקן כעת את כתב התביעה או לחרוג ממנו.
התובעים אינם רשאים להגיש תצהירים החורגים מכתב התביעה שהוגש.
כן הם אינם רשאים להגיש חוות דעת מעבר לזו שהוגשה על ידם שעל בסיסה הוגשה התביעה ועל בסיסה נעשתה בדיקתו וחוות דעתו של המומחה בית המשפט.
תיקון כתב התביעה כעת, כפי שבכוונת התובעים לבצע, מהווה אתחול של כל ההליך המשפטי מתחילתו, וזאת בתביעה שהוגשה סמוך לתום תקופת ההתיישנות".
הובהר כי התובעים יכולים לבקש למחוק את התביעה ולהגיש תביעה חדשה מאחר והתקופה בה התנהלה התביעה אינה נמנית לצורך התיישנות ; אחרת, התביעה תתנהל על יסוד כתב התביעה שהוגש לפני 4 שנים, חוות הדעת שהיוותה יסוד לתביעה ובסיס לפיו נעשתה גם חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש.

6. המבקשים טוענים בבקשת רשות הערעור כי הם משיגים על כך שבימ"ש קמא לא התיר להם לצרף לראיותיהם שתי חוות דעת נוספות (הנדסית ושמאית) מעבר לחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה ולתקן את כתב התביעה בהתאם על מנת להוכיח את מלוא נזקיהם, וכן על כך שבימ"ש קמא לא התייחס לבקשתם לקביעת מועדים חדשים בשתי בקשות פתוחות שלהן השפעה מהותית על ההליך (בקשה למח יקת כתבי טענות של המשיבה הואיל ולא קיימה הליכים מקדמיים, ובקשה למינוי מומחה קונסטרקטור מטעם בימ"ש) וזאת במקום המועדים שנקבעו בהחלטה מיום 14.1.21.
בהחלטה מיום 14.1.21 נקבע:
"הצדדים יגישו תשובה לבקשות הפתוחות עד יום 14.2.2021.
הצדדים יגישו תגובה לתשובה לבקשות הפתוחות עד יום 18.2.2021.
תז"פ לעיון בטענות הצדדים בבקשות הפתוחות ליום 21.2.2021".

המבקשים טוענים כי במצב הדברים שנוצר בו הנחיות מומחה ביהמ"ש לא מקוימות ע"י המשיבה או מקודמות ע"י מתן הוראות של בימ"ש קמא, ולא התקיים דיון בבקשה למינוי קונסטרוקטור מטעם בימ"ש, המבקשים נאלצו לערוך חוות דעת נוספות שלוקחות בחשבון עלויות של בדיקות נוספות ואנשי מקצוע שידרשו כדי ליתן פתרון קונסטרוקטיבי לחיזוק יסודות המבנה ללא תלות במשיבה, וזאת על מנת להביא בפני בימ"ש את מכלול הנזקים שנגרמו ולהכריע במחלוקות על סמך מירב החומר הרלוונטי . לטענת המבקשים, באי התרת הגשת חוות הדעת הנוספות ותיקון כתב התביעה על בסיסן בהתאם, עלול להיגרם נזק מהותי ובלתי הפיך למבקשים.
נטען כי כפי שהוסבר במסגרת התצהירים שהוגשו, הרקע לפנייה לקבל חוות דעת נוספות והעלויות הנוספות שהתבררו הם בהתבסס על הקביעה המחייבת והחד משמעית של מומחה בימ"ש בנוגע לבעיות ביסוס. חוות הדעת צורפו לראיות במועד בהתאם לתקנה 129 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א").
נטען כי בעיית הביסוס הועלתה גם בחוות דעת המבקשים שצורפה לכתב התביעה אולם לא ניתן היה לבררה שלא במסגרת ההליך המשפטי.

7. לאחר עיון בבקשת רשות ערעור, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א) השגה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית מקומה, ככלל, בערעור על פסק הדין.
התערבות ערכאת הערעור בהחלטת ביניים נעשית רק באופן חריג, וזאת כאשר ההחלטה עשויה להשפיע באופן מהותי על זכויותיו של בעל דין, לגרום נזק ממשי, או לגרום לקיומו של הליך שגוי או מיותר (וראה לעניין זה: רע"א 1665/15 אטיאס נ' רוסו (26.8.15)).

בענייננו אין מדובר בהחלטה מסוג זה.

ב) אין מחלוקת שחלק מחוות הדעת שצורפו לבקשת המבקשים מיום 17.2.21 הן בגדר הרחבת חזית וכי גם בתצהירים שהוגשו יש סעיפים שהם בגדר הרחבת חזית הואיל והם מפרטים נזקים נוספים, ועל כן ביקשו המבקשים הוראות בנוגע לבקשה לתיקון כתב התביעה.

החלטה בנוגע לתיקון כתב תביעה, הנוגעת לאופן ניהול ההליך וסדרי דין, נתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בה, אלא במקרים נדירים, בהם נמצאת חריגה קיצונית משיקול הדעת הסביר (רע"א 5807/18 לרר נ' אשר, סעיף 9 להחלטת כב' הש' י' וילנר (23.10.18)).
ענייננו אינו נופל לגדר החריגים.

הבקשה שהוגשה תמציתית וקצרה (מלבד הנספחים שצורפו – הראיות של המבקשים) והחלטת בימ"ש כללית אף היא, בהתאמה לבקשה שהוגשה.

בימ"ש קמא הבהיר בהחלטתו מיום 17.2.21 את עמדתו ביחס לתיקון כתב התביעה בנסיבות של ההליך שמתנהל בפניו; הליך שנפתח עוד בשנת 2017, הוגשו בו החלטות רבות, נתנו החלטות רבות ביחס להליכים מקדמיים ומונה מומחה מטעם בימ"ש.
החלטת בימ"ש קמא תואמת לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות") ולרוחן, ולא מצאתי טעם המצדיק התערבות בהחלטה.

תקנה 46 (א) לתקנות החדשות קובעת:
"בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".
זאת בזיקה לעקרונות היסוד שגובשו בתקנות 1 - 5 לתקנות החדשות, הלוקחות בחשבון גם את האינטרס הציבורי בחלוקה ראויה והוגנת של הזמן השיפוטי.

בסוגיית תיקון כתבי טענות מכוח תקנה 92 לתקסד"א, נקטה הפסיקה בשיטה ליברלית. ביהמ"ש נטה להיעתר לבקשות אלו בנדיבות, על מנת שההכרעה השיפוטית תעשה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין.
ניתן לראות שהמגמה הליברלית הכללית עברה שינוי, תוך התחשבות בעקרונות יסוד שבחלק א' לתקנות החדשות. ניהול הליך משפטי מידתי ויעיל אשר במסגרתו צריך בית משפט לאזן בין אינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי (ראה תקנות 2, 3 ו-5 לתקנות החדשות).
עם זאת יובהר כי גם לגישה הליברלית בה נקטה הפסיקה בסוגיית תיקונים של כתבי טענות לפי תקנה 92 לתקסד"א הוצבו גבולות ולצד האינטרס של בעל הדין המבקש את תיקון כתב הטענות בחן ביהמ"ש גם את עניינו של הצד שכנגד ואת הנזק הדיוני שנגרם לו כתוצאה מהתיקון המבוקש. נסיבות ההליך נלקחו גם הן בחשבון ובכללן: זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת, הוספת עילות תביעה חדשות שהראיות לגביהן שונות, התנהגות המבקש (כגון האם פעל בתום לב או בשיהוי), התקדמות ההליכים במועד הגשת הבקשה ועוד (רע"א 4429/16 טרקס אחזקות נ' י. שומרוני חברה לבנייה ופיתוח (2003) בע"מ, סעיף 15 להחלטתו של כב' הש' נ' סולברג (6 .9.16)).

ג) בהחלטת בימ"ש קמא אין התייחסות לחידוש מועדים שנקבעו במסגרת ההחלטה מיום 14.1.21. המבקשים אכן הסבו בבקשה את תשומת לב בימ"ש קמא כי יש לחדש את המועדים שנקבעו בהחלטה מיום 14.1.21, אולם עיקר הבקשה עניינה בביטול פסה"ד נוכח צירוף הראיות וקבלת הוראות מבימ"ש נוכח צירוף ראיות חדשות ופירוט נזקים נוספים בנוגע לבקשה לתיקון כתב תביעה.

לאחר שבימ"ש קמא מצא לנכון לבטל את פסה"ד, המבקשים כמובן רשאים להגיש בקשה בעניין המשך טיפול בבקשת תלויות ועומדות. ממילא, מדובר בעניין שקשור בניהול ההליך וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בעניינים מסוג זה.

8. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

הערבון יוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.

ג. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשפ"א, 06 מאי 2021, בהעדר הצדדים.