הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 56076-10-21

לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקשים

  1. גיא בלושינסקי
  2. ג.ב אן פיקוח וניהול פרויקטים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אלי ביבי

נגד

המשיב

ניב תשבי
ע"י ב"כ עו"ד מיטרני

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור שהוגשה ביום 24.10.21 על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט גיא הימן) מיום 29.6.21 בת.א. 27764-07-18.

2. עסקינן בתביעה בסך 868,404 ₪ שהגיש המשיב (להלן גם: "תשבי") נגד המבקשים עוד בחודש יולי 2018.
שתי ישיבות מקדמיות התקיימו בשנת 2019. תצהירי עדות ראשית ובקשות לזימון עדים הוגשו גם הם בשנת 2019.
ישיבת ההוכחות היתה צריכה להתקיים ביום 10.3.21 וזאת לאחר שבקשת ב"כ המבקשים מיום 3.3.21 לדחות את הדיון נדחתה.
הבקשה הוגשה בשל חילופי ייצוג.

3. ישיבת ההוכחות לא התקיימה בסופו של דבר בשל טענה למצב רפואי דחוף של הנתבע 1 –
המבקש 1.

4. ביום 11.4.21 הגיש עו"ד ביבי, בא כוחם הנוכחי של המבקשים "בקשה למתן הוראות בנוגע להמשך בירור התובענה" (בקשה מס' 26) וטען בין היתר, כי ממניעים זרים וניגוד אינטרסים לא הגיש בא כוחם הקודם של המבקשים את כל הראיות וכי יש לאפשר למבקשים – הנתבעים להגיש כתב הגנה מתוקן , "לשקול אפשרות שיגור הודעה לצד שלישי" (סעיף ט"ז 1 לבקשה) ולהגיש כרך ראיות מתוקן, כולל חוות דעת גרפולוג ומומחה פוליגרף".

5. תשבי – התובע הגיש בקשה לקבוע מועד להוכחות. לזמן את עדי התובע ולחייב הנתבעים בשכר העדים שהתייצבו לדיון ביום 10.3.21 ועדותם לא נשמעה בשל סיבות הקשורות בנתבע (בקשה מס' 28).

6. ביום 3.5.21 ביקש ב"כ המבקשים לתת החלטה בבקשה שהוא הגיש ולהוציא מהתיק את בקשת התובע.

7. ההחלטה מיום 29.6.21:
א) הנתבעים – המבקשים חויבו לשלם לתובע הוצאות בסך 7,000 ₪ בגין הוצאות שנגרמו לו ולעדים מטעמו, בגין ההתייצבות לשווא לישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 10.3.21.
כמו כן חויבו לשלם שכ"ט עו"ד בסך 2,900 ₪.

ב) באשר לבקשה לתיקון כתב תביעה ולמצער הגשת ראיות משלימות:
נדחתה הבקשה.
נקבע ביחס לבקשה לתיקון כתב תביעה (שלא הוצג במסגרתה מהותו של התיקון המבוקש) כי אין להיעתר לבקשה. זאת נוכח השלב המתקדם בו מצוי ההליך – הוגשו כל כתבי הטענות, תמו ההליכים המקדמים והתובע נערך כבר לשמיעת ההוכחות.
נקבע כי היעתרות לבקשה לא תעכב "במקצת" את בירור ההליך כנטען על ידי המבקשים אלא תגרור את התובע לנהל ההליך מראשיתו.

באשר לצירוף ראיות נוספות:
נקבע כי בנסיבות שלפינינו אין מקום לסטות מהכלל ולפיו על בעל דין להגיש ראיותיו "באלומה אחת ולא טיפין טיפין".
מדובר בשלב מתקדם של ההליך. אין מדובר ב"ראיה טכנית". מדובר בראיות שעלולות לחייב התובע לבחינה מחודשת של ראיותיו, לרבות הגשת ראיות משלימות.
טענות בדבר מחדלים של בא כוח קודם נטענו בעלמא וממילא לא התובע ולא הציבור צריכים לשאת בתוצאות מחדלים אלו.
נקבע כי בכל זאת יינתן לנתבעים יומם. נקבעה ישיבת הוכחות נדחית.

8. בבקשת רשות הערעור הועלו טענות ביחס לפסיקת ההוצאות וכן בנוגע לרכיבי ההחלטה הנוספים.

9. ביחס לפסיקת ההוצאות:
דין הבקשה דחייה על הסף לאור סעיף 1 (8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור, תשס"ט – 2009.

10. באשר לרכיבי ההחלטה הנוספים, הגעתי למסקנה ולפיה יש לדחות הבקשה אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים הקשורים לניהול ההליך, בכל הקשור לסדרי דיון ומהלך שמיעת ראיות, אפילו אם היא סבורה, כי ראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת, להוציא מקרים חריגים בהם החלטת הערכאה הדיונית מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין לאחד הצדדים.
ודאי כאשר מדובר בהחלטת ביניים.

ראה לעניין זה: ע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן "ירדן" נ' גרץ פרטרבסגזלשפט פ"ד כה(2) 441; רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד (2); רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' חיטין (6.4.09). רע"א 6351/19 אילודיז גיליאזוב נ' טטיאנה ינוביץ (6.10.19). רע"א 4344/19 ניסן גדעון נ' פז חברת נפט בע"מ (16.7.19)) .

ב) זאת ועוד, ההלכה היא שעל בעל דין להגיש ראיותיו "בחבילה אחת" וכי חריגה מסדר הדברים הרגיל תעשה רק במקרים חריגים .למשל:
(1) משיקולי צדק וחקר אמת - רלבנטיות הראיה יכולה לחרוץ את תוצאת ההליך.

(2) השלב שבו מצוי ההליך - ניתן להקל כאשר ההליך מצוי בשלב מוקדם.

(3) מידת מחדלו של בעל הדין וההצדקה להגשת הראיה באיחור.

ראה לעניין זה:רע"א 2070/18 יוסי צפר נ' דני מדר (26/3/18). רע"א 6894/17 שירותי בריאות כללית נ' פלוני (28/9/17). רע"א 5147/16 עיריית באר שבע נ' שבע בכל בע"מ (26/10/16). רע"א 5403/17 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ פסקה 28 (5/12/17).

ג) באשר לתיקון כתבי טענות:
תקנה 46 (א) לתקנות החדשות קובעת:
"בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".
זאת בזיקה לעקרונות היסוד שגובשו בתקנות 1 - 5 לתקנות החדשות, הלוקחות בחשבון גם את האינטרס הציבורי בחלוקה ראויה והוגנת של הזמן השיפוטי.

בסוגיית תיקון כתבי טענות מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 – התקנות הישנות נקטה הפסיקה בשיטה ליברלית. ביהמ"ש נטה להיעתר לבקשות אלו בנדיבות, על מנת שההכרעה השיפוטית תעשה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין.
ניתן לראות שהמגמה הליברלית הכללית עברה שינוי, תוך התחשבות בעקרונות יסוד שבחלק א' לתקנות החדשות. ניהול הליך משפטי מידתי ויעיל אשר במסגרתו צריך בית משפט לאזן בין אינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי (ראה תקנות 2, 3 ו-5 לתקנות החדשות).
עם זאת יובהר כי גם לגישה הליברלית בה נקטה הפסיקה בסוגיית תיקונים של כתבי טענות לפי תקנה 92 לתקנות הישנות הוצבו גבולות ולצד האינטרס של בעל הדין המבקש את תיקון כתב הטענות בחן ביהמ"ש גם את עניינו של הצד שכנגד ואת הנזק הדיוני שנגרם לו כתוצאה מהתיקון המבוקש. נסיבות ההליך נלקחו גם הן בחשבון ובכללן: זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת, הוספת עילות תביעה חדשות שהראיות לגביהן שונות, התנהגות המבקש (כגון האם פעל בתום לב או בשיהוי), התקדמות ההליכים במועד הגשת הבקשה ועוד (רע"א 4429/16 טרקס אחזקות נ' י. שומרוני חברה לבנייה ופיתוח (2003) בע"מ, סעיף 15 להחלטתו של כב' הש' נ' סולברג (6.9.16)).

החלטה בנוגע לתיקון כתב תביעה, הנוגעת לאופן ניהול ההליך וסדרי דין, נתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בה, אלא במקרים נדירים, בהם נמצאת חריגה קיצונית משיקול הדעת הסביר (רע"א 5807/18 לרר נ' אשר, סעיף 9 להחלטת כב' הש' י' וילנר (23.10.18)).
ראה לעניין זה גם: רע"א 5793/21 פי.סי. מדיקל (2007) בע"מ נ' אסטרהזניקה (ישראל בע"מ) סעיפים 10-11 (4.10.21) [להלן גם: "עניין אסטרהזניקה"].

ד) ומן הכלל אל הפרט:
במקרה דנן, שלא כמו בעניין אסטרהזניקה, שם התירה הערכאה הדיונית תיקון כתב טענות בשלב שבו טרם התקיימו ההליכים המקדמיים, אזי מדובר בתיק קמא בהליך שבו הסתיים לפני שנים שלב הגשת כתבי הטענות והגשת הראיות.

לבקשה שהוגשה על ידי המבקשים בתיק קמא לא צורף נוסח של כתב טענות מתוקן ואף לא נוסח של הודעת צד ג', אשר המבקשים טענו כי הם "שוקלים" את הגשתה.
חילוקי הדעות בין המבקשים ובא כוחם הקודם אכן נטענו בעלמא ובתיק קמא לא תוכרע ממילא המחלוקת ביניהם.
היעתרות לבקשה היתה מובילה להוספת ראיות חדשות גם של הצד שכנגד ובהכרח הי תה מובילה להארכת הדיון ולסרבולו.
לעניין זה יפים דברי כב' השופט גרוסקופף ברע"א 5060/21 נחל אשכול השקעות בע"מ נ' מנורה נכסים והשקעות בע"מ (18.8.21) בסעיף 13:
"...במצב דברים זה, ובהינתן מגמת התקסד"א החדשות לאזן בין האינטרס של התובע לבין האינטרס הציבורי ב"קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל" תוך "חיסכון במשאבי זמן ועלויות" לא מצא בית משפט לנכון להתערב בהחלטת בית משפט המחוזי שדחה בקשה לתיקון כתב תביעה.
יצוין, כי לא נעלם ממני שעסקינן במקרה דנן בכתב הגנה ולא בכתב תביעה, אך הרציונל יפה בענייננו. ודאי בנוגע למשלוח הודעת צד ג' אשר יסיג את התיק לשלב הגשת כתבי טענות.
כך גם בנוגע לצירוף ראיות חדשות בשלב זה.
נימוקי בית משפט קמא מקובלים עלי. נלקחו בחשבון הפרמטרים הנדרשים לפי הפסיקה וודאי אין מקום להתערבות ערכאת ערעור בהחלטת הביניים.

11. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) לפנים משורת הדין, ומשלא התבקשה תשובה, לא אחייב בהוצאות.

ג) הערבון יוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.

ד) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ' חשוון תשפ"ב, 26 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.