הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 54695-09-19

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשת

ג'יאנגסו נאנטונג מס' 2 קונסטרקשן אינג'ינירינג (גרופ) קו בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דורון שמעוני

נגד

המשיבה

ארלון בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רועי דריזון

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' הרשם הבכיר אדי לכנר) מיום 8/9/19 בת.א. 30432-04-19 אשר הרחיב במעמד צד אחד צו עיקול עד לגובה של מיליון ₪.

2. המשיבה הגישה בחודש אפריל 2019 תביעה בסך מיליון ₪ ותביעה למתן חשבונות.
עם הגשת התביעה התבקש צו עיקול זמני וניתן ביום 15/4/19 צו עיקול שהוגבל עד לסך 600,000 ₪.

3. דיון בבקשת המבקשת לביטול העיקול הזמני התקיים ביום 28/5/19 .ביום 3/6/19 נקבע כי העיקול הזמני יוסר בכפוף להפקדת סך 800,000 ₪ בקופת בית המשפט.

4. בקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה על ידי המבקשת (רע"א 52238-06-19) נדחתה ביום 8/7/19 על ידי כב' השופטת דותן תוך קביעה כי סכום ההפקדה יוגבל לסך 600,000 ₪ - שזהו סכום העיקול. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה ביום 8/8/19 (רע"א 4915/19).

5. ביום 5/9/19 הגישה המשיבה - התובעת: בקשה להרחבת היקף העיקול הזמני" לסך של מיליון ₪ - סכום התביעה, זאת בשים לב לכך שבדיון שהתקיים בבקשה לביטול עיקול אישר מנהל הנתבעת - המבקשת , כך לטענת המשיבה, כי החוב שאינו שנוי במחלוקת עומד על סך 800,000 ₪ נכון ליום 28/5/19. סכום זה גדל בכל חודש בסך של 60,000 ₪, כך שהחוב עולה על סכום התביעה וניתן להגדיל את סכום העיקול לסכום התביעה.
בבקשה אין כל דרישה שההחלטה תינתן במעמד צד אחד.

בהחלטה מיום 8/9/19 נקבע:
"לאור האמור בבקשה:
אני מורה על הרחבת היקפו הכספי של צו העיקול הזמני על זכויות המשיב עד גובה סכום של 1,000,000 ש"ח ובתנאי ההחלטה המקורית למתן צו עיקול".

6. המבקשת הגישה בקשה לביטול ההחלטה, שכן ניתנה מבלי לאפשר לה להגיש תגובה לפי תקנה 241 (ג) לתקסד"א ובהחלטה מיום 11/9/19 נדחתה בקשתה.
נקבע:
"הרחבת צו עיקול זה, הוא כמו צו עיקול במעמד צד אחד על פי תקנות 362, 366 ו- 374 לתקנות סדר הדין האזרחי.
ניתן ללמוד מפסק הדין של כב' השופט א' רובינשטיין בענין רע"א 6520/05 Kirknam נ' אלבני: כי הרחבתו של צו עיקול קיים אינה נחשבת כהטלת עיקול חדש לעניין המועדים להגשת בקשה לביטול. ולכן הרחבת העיקול אינו נחשב לעיקול חדש רק לעניין המועדים להגשת בקשה לביטול העיקול.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה".

7. בבקשת רשות הערעור נטען, כי בית משפט קמא שגה כאשר הרחיב את צו העיקול מבלי לאפשר למבקשת להגיב לבקשה.

8. המשיבה בתשובתה מתנגדת לבקשת רשות הערעור.
נטען, כי אין זה המקרה החריג שבו תתערב ערכאת ערעור בהחלטת הערכאה הדיונית בנוגע לסעדים זמניים וכי צו למתן עיקול זמני, ניתן ככלל במעמד צד אחד לפי תקנה 366 (ב) לתקסד"א ועל כן ברור שגם מבלי שהבקשה להרחבת צו עיקול נשאה את המילים "במעמד צד אחד", ניתן היה לדון בבקשה במעמד צד אחד.
ב"כ המשיבה מציין, כי על העיקול הזמני חל הכלל לפיו יידון במעמד צד אחד וניתן בתוך 30 יום לבקש ביטול הצו בהתאם לתקנה 367 (ג) לתקסד"א, אז מתקיים דיון ונבחנות הטענות.

9. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה אין ליתן רשות ערעור מהנימוקים כדלקמן:
א) אני סבורה, כי מן הראוי היה ליתן החלטה בבקשה להרחבת צו העיקול רק לאחר קבלת תגובת הצד שכנגד, שכן - המשיבה לא ביקשה ליתן החלטה במעמד צד אחד.
הרציונל מאחורי תקנה 366 (ב) לתקסד"א נועד למנוע מצב שבו נתבע ידע על קיומו של הליך נגדו, ויפעל לסיכולה של בקשה לסעד זמני, לרבות הברחת נכסים.
במקרה דנן, המבקשת - הנתבעת מודעת היטב להליך מזה כ- 8 חודשים. נוהלו הליכים ביחס לעיקול ב-3 ערכאות.
למרות זאת, לא מצאתי כי ההחלטה שגויה משפטית, באופן המצדיק התערבות ערכאת ערעור.

ב) מוטב היה לבקש תגובת המבקשת לצו בטרם תינתן ההחלטה, וכך אף ניתן היה לייתר את הצורך בקיומו של דיון בבית משפט בנוגע לעיקול. זאת גם אם פורמלית ניתן ליתן צו להרחבת עיקול במעמד צד אחד.
משלא נעשה כך, ובשים לב לעמדת ב"כ המשיבה ולפיה רשאית המבקשת להגיש בקשה לביטול עיקול, לאור הרחבת צו העיקול שנעשתה במעמד צד אחד, ממילא רשאית המבקשת להגיש בקשה לביטול הצו המורחב (בנוגע לדלתא שבין 600,000 ₪ ל- 1,000,000 ₪) וטענותיה ייבחנו בדיון שיתקיים בבית משפט קמא.

כיוון שהתנהלות זו אינה מקפחת את המבקשת ובמידה מסוימת, זכויותיה הדיוניות ישתפרו כתוצאה מכך שתוכל להעלות טענותיה גם בדיון ולא רק בדרך של טיעון בכתב, לא מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור.

10. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' תשרי תש"פ, 03 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.