הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 53926-09-20

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש:

עמוס גבעון
ע"י ב"כ עו"ד סתיו גבעון

נגד

המשיבים:

  1. עמוס ון-אמדן
  2. שלומית הראל-שוורץ

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בהרצליה (כב' השופט גלעד הס) מיום 29.7.2020 בת"א 11514-06-19 (להלן: "תיק קמא") לפיה נדחתה בקשת המבקש – הנתבע למחיקת סעיפים מכתב תשובה מטעם המשיבים – התובעים.

2. נדרשתי לעניינו של תיק קמא בבקשות רשות ערעור נוספות שהוגשו על החלטות ביניים.
במסגרת ההחלטה שנתתי ביום 15.6.2020 ברע"א 23222-06-20 פירטתי רקע נדרש בנוגע לתיק קמא ואת טענות הצדדים בכתבי הטענות.
אין צורך לחזור על כך במסגרת החלטה זו והדברים שנאמרו שם והדברים שנאמרו שם בסעיף 2 להחלטה , יפים גם לענייננו.

3. ביום 5.12.19 הגיש המבקש בקשה למחיקת כתב התשובה של המשיבים, ולחלופין למחיקת סעיפים ממנו.
לאחר שהוגשה תגובה ותשובה לתגובה בימ"ש קמא דחה את הבקשה בהחלטה מיום 6.1.20.
בהחלטה נקבע כי העובדות המועלות בכתב התשובה שמתייחסות לטענת הקיזוז והעדר החוב לעו"ד ג'אבר (שהעלה המבקש בתצהיר הרשות להתגונן), אינן בגדר עילת תביעה חדשה אלא נדרשות כדי להשיב על אותה טענה ולכן באות בגדר הטענות המותרות בכתב תשובה.

עוד מצא בימ"ש קמא לקבוע כי הטענות שבכתב התשובה לא באו להוסיף על הסכומים הנתבעים ולא להוסיף עילות תביעה חדשות ואף לא במטרה "לבנות" לעו"ד ג'אבר תביעה חדשה נגד המבקש.
כך גם לאור העובדה שבתצהירו העלה המבקש את טענת העדר החובות לעו"ד ג'אבר וטענות הקיזוז, יש רלוונטיות לטענות שהועלו בכתב התשובה ומתייחסות לאותן טענות שעלו בתצהיר.
לבסוף קבע בימ"ש קמא כי גם אין לקבל את טענת המבקש כי כתב התשובה יסבך את ההליך למעלה מן הצורך שכן גם אם הצורך להתייחס לכלל החובות יעשה את ההליך מורכב יותר הרי שהדבר נובע מטענות המבקש בתצהיר הרשות להגן שהגיש ומכל מקום אין בטענה זו די כדי להורות על מחיקת אותן טענות כאשר נמצא שהן רלוונטיות.

בקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה מיום 6.1.20 נדחתה ע"י בימ"ש זה (כב' השופטת חדוה וינבאום וולצקי ) ב פס"ד מיום 5.2.20 (רע"א 3566-02-20).

4. ביום 25.5.20 הגיש המבקש בקשה נוספת למחיקת סעיפים מכתב התשובה.
המבקש טען כי הבקשה הוגשה מחדש הואיל ונוצרו שתי נסיבות חדש ות המצדיק ות את מחיקת הסעיפים מכתב התשובה :
האחת, (להלן: "הנסיבה הראשונה") כי טענות הקיזוז אושרו בפס"ד חדש של ביהמ"ש השלום בירושלים מיום 5.2.20 (ת"א 9866-10-17) (להלן: "פס"ד חדש בירושלים").
השניה, (להלן: "הנסיבה השנייה") כי עו"ד ג'אבר הגיש תביעת שכר טרחה נגד ה מבקש לביהמ "ש המחוזי בירושלים (להלן: "תביעת שכר הטרחה החדשה"), אשר במסגרתה אמורות להתברר הטענות שהועלו בסעיפים שמבוקש למחוק, ואין זה יעיל כי טענות אלו יתבררו פעמים על ידי שני מותבים.

המשיבים בתגובתם התנגדו לבקשה ולאחר שהוגשה תשובה לתגובה, בימ"ש קמא בהחלטה מיום 29.7.20 דחה את הבקשה והמבקש חויב לשאת בהוצאות המשיבים בסך 4,000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.

5. החלטת בימ"ש קמא מיום 29.7.20 :
בימ"ש קמא בחן אם הבקשה עומדת במבחן תקנה 91 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ו קבע כי: "משעה שבית המשפט קבע כי כתב התשובה בעת הגשתו כלל את הטענות הרלוונטיות כמענה לכתב ההגנה, הרי שאף אם נוצרו לכאורה נסיבות חדשות לאחר הגשת כתב התשובה, נסיבות אשר נטען לגביהן כי הן מאיינות לכאורה את הטענות שהועלו בכתב התשובה, עדיין אין מקום להורות על מחיקת טענות אלו על הסף. לטעמי, המקום לדון בטענות אלו הוא במסגרת ההכרעה בהליך לגופו ולא במסגרת בקשה למחיקת טענות...".
בימ"ש קמא קבע כי הנסיבה הראשונה לה טען המבקש אינה מהווה נימוק למחיקת סעיפים מכתב התשובה. בכתב התשובה מפורטות טענות בדבר דחיית טענת הקיזוז. הודגש כי מדובר בטענות. במסגרת ההליך רשאי המבקש לנסות לסתור טענות אלה, בין היתר באמצעות הסתמכות על פסקי דין והליכים אחרים. לא ניתן להכריע באופן מקדמי ללא בירור עובדתי כי פס"ד מסוים סותר את טענות המשיבים בכתב תשובה.
נקבע כי: "הטענות של התובעים כנגד טענת הקיזוז של הנתבע הינן טענות רלוונטיות ולגיטימיות במסגרת כתב תשובה, וזאת לאור הטענות שהעלה הנתבע בכתב ההגנה. ככל שהתובע סבור כי ניתן לסתור טענות אלו באמצעות פסק דין חדש, או בכל אמצעי אחר, הדרך לעשות כן הינה בדיון לגופו ולא בבקשת מחיקה".
אשר לנסיבה השנייה נקבע כי מעבר לכך שבמסגרת הבקשה הנתבע לא פירט אלו מהסעיפים אשר מבוקש למחוק מכתב התשובה רלוונטיים לתביעת שכר הטרחה החדשה, ודי בכך לדחות את הטענה, הרי שאף נסיבה זו לא מגלה עילה למחיקת סעיפים מכתב התשובה.
נקבע כי :
"הסכסוך שקיים בין עו"ד ג'אבר לבין הנתבע במסגרת תביעת שכר הטרחה החדשה והטענות שהועלו במסגרתה, אינן מגבילות את זכות הטיעון של התובעים או של הנתבע בהליך שלפני ואת סוג הטענות שנטענות על ידי הצדדים.
מדובר בשתי תובענות נפרדות שהוגשו על ידי תובעים שונים ובעילות שונות. לפיכך, אין בין תביעת שכר הטרחה החדשה לבין ההליך שלפני קשר המצדיק מחיקת טענות מכתב התשובה.
מכאן, גם אם נטענו טענות דומות או זהות בהליכים האמורים, אין מקום להורות על מחיקת הטענות מכתב התשובה, אלא לכל היותר קיימת לנתבע או לתובעים זכות עתידית לטעון כי מדובר בטענות שהוכרעו, ככל שיוכרעו, על ידי מי המותבים שם, וכן לטעון בדבר ההשלכות של הכרעות אלו על המקרה שלפני.
29.מצאתי כל צידוק משפטי או אחר, למחיקת טענות מכתב טענות רק בגלל שהוגש הליך אחר על ידי תובע אחר כנגד הנתבע, הליך הנמצא בחיתוליו".

6. בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי בימ"ש שגה בכך שלא קיבל את טענת המבקש לפיה אין עוד רלוונטיות לטענות בסעיפים שביקש למחוק. לטענתו, לא ניתן עוד להדוף את טענות הקיזוז הואיל ומדובר בקיזוזים שאושרו ובוצעו כנגד חוב פס"ד בתיק הוצל"פ בהתאם להחלטות שיפוטיות חלוטות אשר אינן מצריכות בירור עובדתי נוסף. כן נטען כי טעה בימ"ש קמא בקביעה שאין מניעה כי במסגרת תביעת שכר הטרחה החדשה יתבררו אותן טענות שנטענות בכתב התשובה ויתבררו גם בבימ"ש קמא. נטען כי מדובר בטענות זהות ועלולות להתקבל הכרעות שיפוטיות סותרות.

7. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור הגעתי למסקנה ולפיה ד ין הבקשה להידחות, אף ללא צורך ב תשובת המשיבים, מהנימוקים כדלקמן:

8. השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל, במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.
וראה לעניין זה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב, סעיפים 6 ו-7 להחלטת כב' הש' צ' זילברטל (8.2.15).
 
איני סבורה כי מקרה זה נופל לגדר אותם מקרים חריגים.
 
10. עסקינן במחיקת סעיפים מכתב תשובה.

תקנה 91 לתקסד"א קובעת:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו. כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להודות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קויימו לגביו הוראות תקנות אלה".
 
בהתאם להלכה הפסוקה, מדובר בעניין דיוני מובהק הנתון לשיקול דעת הערכאה הדיונית, וערכאת  הערעור תתערב באופן הפעלת שיקול דעת זה רק לעיתים נדירות.
(ראה: רע"א 2919/13 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (בפירוק), סעיף 3 להחלטת כב' הש' נ' סולברג (28.5.13).
 
ברע"א 6060/14 תשובה נ' יוניון מוטורס בע"מ (2.11.14)  נפסק בהקשר לתקנה 91 לתקסד"א כך:
"...לבית המשפט הדן בתובענה שיקול דעת רחב בתיקון כתבי טענות אולם עליו לעשות שימוש זהיר בסמכות למחוק חלקים מכתבי הטענות שכן אין זה מתפקידו לערוך את כתבי הטענות ומשום שמשמעותה המעשית של מחיקת סעיפים היא סילוק על הסף של חלק מן ההליך (ראו: רע"א 2919/13 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים, [פורסם בנבו] פיסקה 3 (28.5.2013);ע"א 3266/08 סדן נ' פקיד שומה תל אביב 1, [פורסם בנבו] פיסקאות כ"ח-כ"ט לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין (1.6.2011) (להלן: עניין סדן))".

11. ההחלטה מיום 6.1.20 היא בגדר החלטה חלוטה.

עסקינן בהחלטת ביניים שניתנת לשינוי כאשר הנסיבות משתנות ומצדיקות שינוי.
עם זאת, בענייננו, מהנימוקים שפורטו בהחלטת בימ"ש קמא, לא חל שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק שינוי של ההחלטה מיום 6.1.20.

12. בנסיבות שלפני, לא מצאתי טעם המצדיק התערבות בהחלטת בימ"ש קמא והיא תוותר על כנה.

13. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"א תשרי תשפ"א, 29 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.