הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 50103-07-20

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש

אריה צ'יצ'יאן
ע"י ב"כ עו"ד שירה זכריה

נגד

המשיב

שוקי ויטה
ע"י ב"כ עו"ד אהרון נבון

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור שהוגשה ביום 22/7/20 על החלטת בית משפט השלום בבת ים (כב' הרשם הבכיר אדי לכנר) מיום 23/6/20 בתא"מ 44567-06-17 במסגרתה נקבע כי יערך הליך הוכחות בהודעת צד ג' שהגיש הנתבע 1 – המבקש נגד הנתבע 2 – המשיב וזה יתקיים ביום 10/8/20.

2. עסקינן בתביעה בסדר דין מהיר שהוגשה עוד ביוני 2017 בסך 20,340 ₪ נגד המבקש (צ'יצ'יאן) והמשיב (ויטה) על ידי התובעת, בת שבע מנטל ,בגין נזקים שנגרמו לדירתה כתוצאה משריפה שאירעה בדירה סמוכה לדירתה.
צ'יצ'יאן היה הבעלים של הדירה ממנה פרצה השריפה וויטה שכר את אותה דירה.

3. צ'יצ'יאן וויטה ביקשו לשלוח הודעות צד ג' זה נגד זה, אך כב' הרשמת הבכירה חן מאירוביץ בהחלטה מיום 30/11/17 לא אישרה זאת. סברה כי אין צורך בכך כי המחלוקת בין הנתבעים "תתברר בחזית דיון אחת אל מול התובעת, וכך תיגזר אחריותו של כל אחד מהם כולל באשר למערך היחסי שבין הנתבעים עצמם".
הוגשה הודעת צד ג' נגד אלקטרה.

4. ביום 18/8/19 ניתן פסק דין ולפיו התקבלה בחלקה התביעה נגד צ'יצ'יאן ונדחתה התביעה נגד ויטה.
צ'יצ'יאן הגיש ערעור על פסק הדין.
בפסק הדין מיום 6/1/20 בע"א 11524-10-19 קיבל בית משפט של ערעור (כב' השופטת שרה דותן) את קביעת בית משפט השלום ולפיה החבות ביחס לתובעת מוטלת על צ'יצ'יאן כפי שנקבע בפסק הדין.אך גם נקבע:
"השאלה היחידה שנותרה לדיון ואשר לא מצאה את פתרונה בפסק הדין, הינה שאלת חבותו של משיב מס' 2 כלפי המערער וזאת על פי הסכם השכירות שנכרת ביניהם ובו התחייב המשיב 2 לבטח את הדירה מפני נזקים אלה ואחרים כולל נזקי אש.
המערער ביקש להגיש הודעה לצד שלישי כנגד משיב מס' 2, אולם כב' הרשמת הבכירה חן מאירוביץ בהחלטה מיום 30.11.2017 קבעה, כי הסוגיה תתברר בפני המותב אשר ידון בהליך לגופו.
כב' הרשם לכנר לא התייחס לנקודה זו כל עיקר, למרות שהיה מחובתו לעשות כן.
בע"א 2755-05 מנורה ואח' נ' אילון ואח' נקבע על ידי המשנה לנשיאה א' ריבלין, כי הודעה לצד שלישי יכולה להימסר גם לאדם שהוא בעל דין בתובענה ובהתאם לכך ניתן ל מסור הודעה לצד שלישי גם לנתבע אחר במשפט.
המערער אכן ביקש לעשות כן אולם הדבר נמנע ממנו, כנראה מחמת טעות.
משכך, ראוי שהדיון יוחזר לבית משפט קמא על מנת שידון בחבותו של משיב מס' 2 על פי הסכם השכירות".

המערער הוא צ'יצ'יאן והמשיב 2 הוא ויטה.

5. משחזר התיק לבית משפט השלום ולאחר שבית המשפט קיים דיון ביום 20/5/20 ושמע טענות הצדדים: טענת צ'יצ'יאן – כי אין צורך לקיים דיון ויש ליתן פסק דין על סמך החומר הקיים בתיק, וטענת ויטה – ולפיה יש לקיים הליך שיאפשר להכריע בהודעות צד ג' ההדדיות שכן אין תשתית ראייתית בתיק בנוגע להודעות אלו כיון שכב' הרשמת לא אישרה הודעות צד ג'.

6. בהחלטה מיום 23/6/20 נקבע, כי על מנת שניתן יהיה להכריע במחלוקת שהונחה לפתחו של בית משפט קמא על ידי ערכאת הערעור, יש לקבל את הודעת צד ג' שהגיש צ'יצ'יאן נגד ויטה.

המחלוקת היא בשאלת החבות לבטח את הדירה בגין נזקי שריפה. כיוון שנושא הביטוח לא נדון כאשר התקיים שלב ההוכחות בתיק, יש לאפשר לויטה לטעון טענות הגנה.
לפיכך, נקבע כי תתקבל הודעת צד ג' לתיק ,תשובת ויטה להודעת צד ג' תוגש בתוך 10 ימים וישמעו הוכחות ביום 10/8/20.

7. בבקשת רשות הערעור נטען, כי בית משפט המחוזי לא אפשר לבצע מקצה שיפורים אלא להכריע בשאלה שלא נדונה בפסק הדין על סמך החומר המצוי בתיק.
דיון הוכחות התנהל כבר בשאלת החובה החוזית לערוך ביטוח דירה.
ויטה נמצא במחדל דיוני בעניין זה ובית משפט קמא בהחלטתו "מעניק לו פרס".
נטען כי עסקינן בתביעה בסדר דין מהיר שיצאה מפרופורציה ואין מקום לקיום הליך נוסף בתביעה.

8. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) כב' השופטת דותן בפסק הדין בערעור קבעה בפועל, כי היתה זו טעות שלא לאפשר משלוח הודעת צד ג' על ידי נתבע אחד לנתבע אחר. זו אמנם לא טעותו של כב' הרשם הבכיר לכנר שקיבל התיק לטיפולו לאחר שניתנה אותה החלטה, אך הוא המשיך הטיפול בתיק על בסיס אותה החלטה קיימת.
נקבע בפסק הדין בערעור כי התיק יוחזר לבית משפט השלום על מנת שידון בשאלת חבותו של ויטה על פי הסכם השכירות.

ב) בית משפט של ערעור לא הגביל את בית משפט השלום למתן פסק דין על סמך חומר קיים בתיק.
כב' הרשם הבכיר מצא כי לא יוכל על סמך החומר הקיים להכריע בשאלת חבותו של ויטה ועל כן, בהתאם לשיקול דעתו הרחב של מותב המנהל הליך בערכאה דיונית מצא לנכון לאפשר קבלת הודעת צד ג'.
כפועל יוצא מכך – כתב הגנה אכן הוגש ביום 28/6/20 ונקבע הליך הוכחות קרוב בסוגיה שעל הפרק, לרבות הערכות לסיכומים בעל פה.

זוהי החלטה קלאסית מסוג ההחלטות הדיוניות – ניהוליות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, אשר ככלל, תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בהן, אלא במקרים חריגים שבהם ההחלטה ניתנת בניגוד לדין או שגורמת עיוות דין.
ראה לעניין זה: רע"א 1664/20 פנינת עוזיאל בע"מ נ' עו"ד נדב לב (8/7/20) בסעיף 15 ופסקי הדין המאוזכרים שם .

עניינינו אינו נכנס לגדר החריגים המצדיקים התערבות ולפיכך יש לדחות הבקשה.

9. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב) משלא התבקשה תשובת המשיב, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' אב תש"פ, 23 יולי 2020, בהעדר הצדדים.