הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 49958-03-20

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשת

נתיב - אל פרויקטים לבניין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עמית המפל

נגד

המשיב

אבנר אמוראי, עו"ד

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת טל לוי - פישמן) מיום 12/3/2020 בתא"מ 55219-10-19 ולפיה חויבה המבקשת - התובעת בהפקדת ערובה בסך 10,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיב - הנתבע בהתאם לתקנה 519 לתקסד"א וסעיף 353 א' לחוק החברות תשנ"ט - 1999.

2. המבקשת הגישה תביעה בסדר דין מהיר בסך 50,000 ₪ נגד המשיב, אשר ייצג בני זוג אותם תבעה המבקשת (ת.א. 24684-11-17 בבית משפט השלום בפתח תקוה).
נטען, כי הנתבע פעל בניגוד לכללי האתיקה. הפר חובה חקוקה ו/או פעל ברשלנות ו/או ביצע תרמית ואף שיבש הליכי משפט.

3. הנתבע ביקש לחייב את התובעת - המבקשת בהפקדת ערובה.
נטען, כי מדובר בחברה בע"מ .חברה מפרה שלחובתה רשומים קנסות עוד משנת 2014 ועד היום ברשות התאגידים. סיכויי הנתבע לזכות בדין טובים מאוד. הטענות הן למעשה טענות במישור האתיקה (וגם הן מוכחשות) ואין בסיס לתביעה.

4. המבקשת - התובעת בתגובתה התנגדה לבקשה.
נטען, כי מצבה הכלכלי של החברה התובעת איתן ויציב, וכי מדובר בחברה פעילה העובדת בפרויקטים שונים.אגרה לרשם הקבלנים שולמה עד 31/12/2020 וכן צורפו 3 הסכמים בפרויקטים שונים.
נטען, כי ההסכמים אינם משקפים את פעילות החברה כיוון ש"רוב העבודות מתבצעות על פי הבנה בעל פה..." (מתוך סעיף 6 לתגובה).
נטען, כי החובות לרשם החברות מטופלים בתקופה זו.
נטען כי סיכויי התביעה טובים וכי הנתבע וודאי לא מצביע בטיעוניו כי "סיכוייו לזכות גבוהים".

5. בתשובה לתגובה הודגש, כי תשלום לרשם הקבלנים לא סותר את הטענה ולפיה משנת 2014 ועד היום לא שולם החוב לרשם החברות.
לפי נתוני רשם החברות הדו"ח האחרון שהוגש על ידי המבקשת היה בשנת 2012, ונכסי החברה משועבדים כולם.
עוד נטען, כי אם חברה קבלנית אכן מתנהלת בעל פה, כנטען בתגובה, ואינה מלווה בלווי משפטי מטעמי חיסכון, יש בכך כדי להעיד על מצב כלכלי שאינו איתן כנטען, זאת נוסף לטענות בדבר סיכויי טענות ההגנה להתקבל.

6. בהחלטה מיום 12/3/2020 נקבע, כי על התובעת להפקיד ערובה בסך 10,000 ₪.
החברה - התובעת לא הרימה את הנטל להראות שמוצדק לפטור אותה מהפקדת ערובה למרות היותה חברה בע"מ.
ממסמך שהוגש על ידי החברה בהליך האזרחי בפתח תקוה עלה, כי היא מתקשה אף לממן את שכר טרחת המומחה בבית המשפט.

בנוגע לסיכויי התביעה:
נטען, כי על פניו, ומבלי לקבוע מסמרות, מדובר במערכת יחסים הנושקת לדיני האתיקה ולא בהכרח לדיני הנזיקין. לא ניתן לראות מכתב התביעה את הקשר הסיבתי בין הפגישה הנטענת (כמפורט בכתב התביעה) לבין הנזק. הנזק עצמו לא נתמך בטיעון או אסמכתא.

7. בבקשת רשות הערעור נטען, כי החלטת בית משפט קמא עומדת בניגוד לזכות החוקתית של גישה לערכאות.
שערי בית משפט ננעלים למי שאין כסף.
בית משפט קמא התעלם לחלוטין מההסכמים שהוצגו בפניו המעידים על כך שהמבקשת איתנה כלכלית, יציבה ופעילה.

בנוגע לסיכויי התביעה:
בית משפט קמא מעביר מסר לא ראוי בהחלטתו ואין מדובר בטיעונים שהם במישור "האתיקה".

8. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא תשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (14.2.16) עמד כב' השופט עמית על תכלית סעיף 353א לחוק החברות ועל הבדיקה שביהמ"ש עורך, שעה שמגיעה לפתחו בקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות לפי סעיף זה. נקבע:
"תכליתו העיקרית של חוק החברות הינה להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים ...
לאור תכלית זו, בבואו להחליט בבקשה לחייב תובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, בית המשפט עורך בדיקה תלת-שלבית: בשלב הראשון נבדק אם התובעת יכולה, מבחינה כלכלית, לעמוד בהוצאות שתפסקנה. בשלב זה, בית המשפט לוקח בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי (אורכו, מורכבותו, האם נדרשים מומחים או גילויים חריגים), שכר הטרחה הצפוי, וסיכויי התביעה. אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין

מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה. כידוע, במקרה של חברה, להבדיל מתובע אישי, הטלת ערובה הינה הכלל ולא החריג... בשלב השלישי, בית המשפט ייקבע את גובה הערובה... בשלבים השני והשלישי על בית המשפט לאזן, בין היתר, בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבע. בקביעת הערובה, רשאי בית המשפט לקחת בחשבון נכונותם של מנהלי התובעת או בעלי השליטה בה, לערוב באופן אישי להוצאות...".

הדגש אינו במקור - א.כ

ב) ככלל, החלטה בעניין הפקדת ערובה להוצאות היא החלטה דיונית אשר מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בה (רע"א 1752/16 השביל הירוק בע"מ נ' א.ר. לנא פיתוח ונוף בע"מ, סעיף 11 להחלטת כב' הש' ד' ברק ארז (5.4.16); רע"א 4595/16 המועצה המקומית בית אריה נ' ע.ל גבור בע"מ, סעיף 6 להחלטת כב' הש' י' דנציגר (4.8.16);רע"א 8499/18 מליבו בנייה בע"מ נ' קריגר נדל"ן אפטר 7 בע"מ, סעיף 3 להחלטת כב' הש' ע' גרוסקופף (16.12.18)). רע"א 6857/19 שחם ואנוש נ' רו"ח יואב כפיר ואח' (3.11.19) סעיף 9.

ג) על פי סעיף 353 א לחוק החברות, כאשר התובעת היא חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, ניתן לחייבה בהפקדת ערובה מספקת אלא אם כן היא הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין או שנסיבות העניין אינן מצדיקות חיובה במתן ערובה.

הכלל הוא , כאמור, חיוב החברה בהפקדת ערובה והפטור הוא החריג.
ראה לעניין זה: רע"א 6528/14 רפיח בית החלמה בע"מ נ' משרד הבריאות – מדינת ישראל, פסקה 5 (18.1.15).
ראה גם: רע"א 5524/17 מקור הנפקות וזכויות בע"מ על ידי מנהל החברה נ' עו"ד איתן גבע (10.8.17) – סעיף 7.

ד) זאת ועוד; ערכאת ערעור אינה מתערבת בנקל בגובה סכום ערובה שקבעה הערכאה הדיונית אלא אם הקביעה נמוכה באופן משמעותי מן המקובל ומצדיקה התערבות. ראה לעניין זה: רע"א 7252/16 פלוני נ' פלוני (21.11.16) פסקה 9 וכן רע"א 6857/19 שחם ואנוש נ' רו"ח יואב כפיר ואח' (3/11/19) פסקה 9.

9. ומן הכלל אל הפרט:
צדק בית משפט קמא כאשר קבע, כי המבקשת לא הרימה את הנטל להראות שיש להחריגה מהכלל ולפיו חברה בע"מ תחויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.
זכות גישה לערכאות היא זכות חוקתית, וככל זכות היא יחסית ונבחנת מול זכויות חוקתיות נוספות תוך יצירת איזונים בין הזכויו ת לפי הוראות הדין .
גם אם למבקשת הסכמים המעידים על כך שהיא פעילה וגם אם שילמה את התשלום לרשם הקבלנים, אין להתעלם מכך שהמבקשת חייבת תשלום אגרות לרשם החברות. לפי הנתונים המופיעים בדו"ח אחרון שהגישה נכסיה משועבדים. בתיק המתנהל בבית המשפט בפתח תקוה (ת.א. 24684-11-17 )הודיע ב"כ המבקשת, כי תשלום שכר המומחה מכביד עליה (נספח א' לבקשה להפקדת ערובה).לא צורף מאזן ולא צורפו מסמכי בנק שיכולים להעיד על חוסן כלכלי, המצדיק חריגה מהכלל ולפיו תחויב חברה תובעת בהפקדת ערובה.

מבחינת סיכויי התביעה:בית משפט קמא לא קבע מסמרות אלא העריך סיכויים לצורך דיון בבקשה לחיוב בערובה.
העובדה שבכתב התביעה סכום הנזק לא מפורט ולא נתמך באסמכתא - היא עובדה קיימת.

סכום הערובה אינו חורג מסכום הוצאות ראוי וממוצע בתביעה מעין זו.
אציין, כי יש סתירה מסוימת בטיעוניה של המבקשת.
מחד - נטען כי הותרת ההחלטה על כנה נועלת את שערי בית משפט למי שאין כסף (סעיף 2 לבר"ע) ומאידך - נטען כי החברה דנן פעילה ועובדת ומצבה הכלכלי איתן ויציב (סעיף 17).
משנטען כי מדובר בחברה איתנה ופעילה כלכלית קשה לקבל את הטיעון ולפיו סכום ערובה זה הוא אשר ינעל את שערי בית המשפט בפני המבקשת.

10. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' ניסן תש"פ, 29 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.