הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 4419-09-20

בפני
כבוד ה שופטת חדוה וינבאום וולצקי

המבקשת

י. ג.
ע"י ב"כ עוה"ד גיא כהן ואח'

נגד

המשיבה
מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד מארק שירין ואח'

פסק דין

1. בפניי בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת, על החלטת כב' הש ופט הבכיר ד"ר מנחם (מריו) קליין מיום 8.8.20 , שבה דחה את בקשתה למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב לעת הזאת.

2. המבקשת נפגעה בתאונת דרכים ביום 17.10.17 עת נחבלה בידה הימנית. התביעה מתנהלת במסגרת סעיף 6א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק").

3. בית משפט קמא מינה את ד"ר ארנן גרינטל כמומחה בתחום האורתופדי לבדיקת המבקשת ומתן חוות דעתו בשאלה האם נותרה לה נכות בתחומו.

בחוות דעתו קבע ד"ר גרינטל כי המבקשת סובלת מתסמונת CRPS (תסמונת כאב כרוני) שלגביו הוצע לה טיפול בבית חולים רעות. מסקנתו הייתה כי נכון להיום סובלת המבקשת מנכות בשיעור 20% בהתאם לסעיף 35(1) ג' למבחני הנכות במל"ל, אך זו נכות זמנית לשנתיים.

על פי חוות דעתו בחלוף שנתיים ימים ולאחר שתעבור טיפול למצבי CRPS, כפי שהוצע לה, יהיה מקום לבדיקה נוספת על ידי מומחה לרפואת כאב שהוא זה שעוסק באופן קבוע בתסמונת זו, לשם קביעת נכותה הצמיתה.

4. בעקבות חוות הדעת פנה ב"כ המבקשת בבקשה למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב וטען כי על פי חוות הדעת ברי כי ישנה ראשית ראיה למינוי מומחה כאמור וכי ד"ר גרינטל אינו סבור שנכותה של המבקשת בתחום מומחיותו. עוד ציין כי לטעמו אין מקום להמתין שנתיים ימים.

5. המשיבה התנגדה לבקשה משני טעמים עיקריים: האחד, כי בכתב התביעה לא התבקש מומחה לכאב ועל כן מדובר בהרחבת חזית, דבר שמחייב תיקון כתב התביעה; השני, כי הבקשה נסמכת על חוות דעת מומחה שעל פיו יש להמתין שנתיים כדי שהמבקשת תעבור טיפול רפואי ייעודי לתסמונת ואזי יהיה מקום לשוב ולבדוק אותה. המבקשת עותרת לקבל רק את חלקה האחד של חוות הדעת תוך ויתור על חלקה האחר הנוגע למועד הבדיקה.

בהקשר זה טענה המשיבה שאין בכך כדי לוותר על טענתה כי ד"ר גרינטל חרג מכתב ה מינוי שהוצא לו.

6. החלטת בית משפט קמא לא סוגרת בפני המבקשת את הדלת ולא ברור מהבקשה מדוע אצה למבקשת הדרך למינוי מומחה כבר עתה.

7. על טענות אלו שבו הצדדים גם בהליך שבפניי.

דיון

8. לאחר שעברתי על הבקשה, התגובה והחלטת בית משפט קמא, מצאתי כי דין הבקשה דחייה.

9. אכן גישת בתי המשפט בבואם לדון במינוי מומחים היא מאד ליברלית, שכן אי מינוי מומחה רפואי בתיק המתנהל מכוח החוק, חוסמת את דרכו של התובע להוכיח טענתו לפגיעה. ראו לעניין זה בין היתר דבריו של כב' השופט אור ברע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב (5) 136 בעמ' 138-139 וכן דבריה של כב' השופטת וילנר ברע"א 5299/19 פלוני נ' הפול – המאגר הישראלי לביטוחי רכב , מיום 24.10.19.

10. יחד עם זאת במקרה שבפניי איני מוצאת כי בית המשפט קמא סירב לבקשת המבקש. כל שעשה בית המשפט קמא הוא לקבל את המלצת המומחה שהוא מינה ושעל פי חוות דעתו נכותה של המבקשת היא זמנית, ועל מנת לקבוע את נכותה הצמיתה יש להמתין ולבחון את מצבה לאחר שתקבל טיפול מתאים לבעיותיה.

11. מתוך החלטת בית המשפט קמא ואמירתו כי החלטתו הינה: "לעת הזאת" ברי שבחלוף השנתיים ישוב וישקול את הבקשה. משמע לא נחסמה דרכה של המבקשת לשוב ולעתור למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב בחלוף התקופה שקבע המומחה בתחום האורתופדי כתקופה שמתאימה לבחינת נכותה הצמיתה.

אמנם בית משפט קמא ציין בהחלטתו כי טענות הנתבעת בדין יסודן, אך נדמה שכוונתו הייתה רק לטענה הנוגעת לקבלת קביעת המומחה כי הנכות היא זמנית. שהרי אחרת לא היה נדרש למילים "לעת הזאת".

12. ובדין כך קבע בית משפט קמא. שהרי מדובר בתחילתו של הליך ואם מסתבר שהמומחה הנכון לבדוק את מצבה של המבקשת הוא דווקא מומחה לכאב, כי אז תינתן לה הרשות לתקן את כתב תביעתה, ככל שהמשיבה תעמוד על תיקון פורמלי. שהרי בית משפט נדרש בראש ובראשונה לנסות ולהגיע לחקר האמת. עיקרון זה לצד ההלכה כי הגישה במינוי מומחים היא ליברלית יביאו לכך שהבקשה לא תידחה מטעמים פרוצדורליים.

13. אין בידי לקבל את טענת ב"כ המבקשת כי משהוצגה ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב, אין צורך בהמתנה למינוי. המבקשת עצמה היא שביקשה בכתב התביעה מינויו של מומחה בתחום האורתופדי. משמע, היא סברה שבתחום זה יש כדי לענות על אופי פגיעתה ומידתה.

חוות הדעת נסמכה בין היתר על המטפלים בבית חולים רעות, שראו להמליץ למבקשת טיפול משולב לכאבים מהם היא סובלת. רק לאחר שהומצאה חוות הדעת פנתה המבקשת לטיפול במרפאת כאב והומצא המסמך מבית חולים בילינסון מיום 11.5.20. ואכן על פי אותו מסמך מוזמנת המבקשת לטיפול ב חסמים של המערכת העצבית תחת שיקוף. זאת לצד טיפול תרופתי לכאב נוירופטי שהחלה רק בינואר 2020, על פי המסמכים הרפואיים.

המומחה שמונה מצא כי נכון יהיה לבחון את מצבה של המבקשת לאחר חלוף זמן מטיפול ייעודי לתסמונת ממנה היא סובלת. מדובר בקביעה רפואית שבית משפט קמא רשאי היה לקבלה ולפעול על פיה.

14. למעלה מן הצורך אציין שמנגד אין בידי להסכים עם טענת המשיבה כי יש להתעלם מהמלצת המומחה מאחר והוא לא התבקש לחוות דעתו באשר לצורך במינוי של מומחה בתחום רפואת הכאב. המומחה הוא כלי בעל חשיבות רבה בסיוע לבית משפט בקביעה שאינה בתחום מומחיותו של בית המשפט. מקום שבתחום הרפואי, סבור מומחה כי לא מומחיותו היא שנדרשת לצורך קביעת הנכות, נכון שיבהיר זאת בחוות דעתו ויאיר את עיני בית המשפט כי נדרשת מומחיות אחרת במקרה שבפניו. על כן גם טענה זו לא תוכל לשמש לצורך דחייה של בקשה למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב, לאחר שתעבור המבקשת את אותו טיפול רפואי שהוצע לה ותשוב ותעתור למינוי מומחה.

סוף דבר

15. הבקשה נדחית.

16. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 5,000 ₪ שישולמו מתוך העירבון שהפקידה.

המזכירות תעביר סך של 5,000 ₪ לידי ב"כ המשיבה.

את היתרה תשיב למבקשת באמצעות בא כוחה.

ניתנה היום, ו' חשוון תשפ"א, 24 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.