הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 41429-11-19

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש

עבד אל חי מוחמד, עו"ד

נגד

המשיב

דוד לוינטל
ע"י ב"כ עו"ד רפאל רפאלוב

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת מיה רוזמן אלדור) מיום 11/11/19 בת.א. 25047-15-16 ולפיה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצועו של פסק דין עד להכרעה בערעור .

2. בתיק קמא התבררה תביעתו של המשיב נגד המבקש - עו"ד במקצועו ועיסוקו. התביעה הוגשה בסך 194,510 ₪ .
נטען בין היתר, כי המבקש - הנתבע הותיר אצלו כספים שהגיעו למשיב - התובע ובכך מעל בכספי התובע.

3. לאחר ניהול הליך ממצה ומלא, ניתן ביום 24/9/19 פסק דין מפורט ומנומק במסגרתו נבחנו טענות הצדדים וה תקבלה בעקרון גרסתו העובדתית של המשיב - התובע. בנוגע למערכת היחסים שבין הצדדים. עדותו של המבקש נמצאה בלתי מהימנה בעניינים שונים ובית משפט קמא נימק בהרחבה, מדוע הגיע למסקנה אליה הגיע.

בפסק הדין נקבעו קביעות לא קלות ביחס לצדדים, וביניהן:
"התובע והנתבע נכנסו שניהם ביודעין להתקשרות חוזית שקיומו של הרכיב הפיקטיבי בה היה ידוע לשניהם מראש (גם אם לא בהכרח פרטיו), מתוך כוונה להערים על רשות ההוצאה לפועל ועל מוסדות השיפוט הדתיים בשל אילוצים שונים שהתובע עצמו הציג ואשר בעטיים פנה מלכתחילה אל הנתבע". (סעיף 201 לפסק הדין).

"כמו הנתבע, גם התובע עצמו הצטייר לפניי כאדם שהתמימות היא ממנו והלאה, ואלמלא חבירתם של השניים להתקשרות בעסקה שביצועה כולל רכיב פיקטיבי – לא הייתה נולדת אף אחת מעילות התביעה מושא תיק זה. (סעיף 202 לפסק הדין).
כפי שפירטתי בהרחבה, עיראקי היה זוכה פיקטיבי בתיק ההוצל"פ, והתובע הוא הזכאי האמיתי לתקבולי הכספים בתיק על פי ההסכמות בינו לבין הנתבע, ואולם הנתבע הפר הסכמות אלו ובכך גם הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי התובע, לקוחו, ואף עוול כלפיו". (סעיף 208 לפסק הדין).

לאור התנהלות, חויב המבקש לשלם למשיב רק 18,600 ₪ והוצאות ושכ"ט בסך 7,000 ₪.
סכום הוצאות נמוך תוך הדגשת ההתרשמות השלילית משני הצדדים "אשר למרבה הצער דרך הישר והאמת איננה נר לרגליו של מי מהם" (סעיף 215 לפסק הדין).

4. הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בבית משפט קמא:
א) ביום 29/10/19 הגיש המבקש - הנתבע לבית משפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לאור כוונתו להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי.
המבקש ביקש לאפשר לו להפקיד את החוב הפסוק בקופת בית המשפט.
נטען כי סיכויי הערעור אינם משוללי יסוד וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב כיוון שהמשיב לא יוכל להשיב לו את הכספים, ככל שיתקבל הערעור.

ב) המשיב התנגד לבקשה וטען, כי אין מקום להמשיך ולהתעמר בו - קשיש בן למעלה מ- 80 שנה.
המבקש הודה כי שלח צ'ק למשיב ורק אחר כך ביטל אותו.

אין עסקינן במקרה שבו יעוכב פסק דין כספי.
מבחינת סיכויי ערעור - פסק הדין מושתת על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות שערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בהם.

באשר למאזן הנוחות:
נטען, כי אין בענייננו עילה לעיכוב ביצוע. מתן אפשרות למערער להפקיד כספים ולא לשלמם נעשה, כאשר המשיב הוא מוגבל באמצעים / חסר יכולת כלכלית / פושט רגל / חדל פרעון וכיוצ"ב.
בעניינינו לא נטען כך הדבר וממילא אף לא אחד מהתנאים הללו מתקיים.

ג) בתשובה לתגובה נטען בנוגע למאזן הנוחות - כי המשיב עובד בחלפנות בשוק האפור ללא רישיון ו תוך עברה על החוק. המשיב אינו אמיד ולא ניתן יהיה לגבות ממנו חזרה את הכספים.

5. בהחלטת בית משפט מיום 11/11/19 נדחתה בקשת המבקש.
נקבע, כי גם אם בית משפט ייצא מנקודת מוצא כי סיכויי הערעור להתקבל אינם קלושים, הגם שעסקינן בקביעות עובדתיות שערכאת ערעור אינה ממהרת להתערב בהן, אזי המבקש לא ביסס טענתו ולפיה ייגרם לו נזק בלתי הפיך או שלא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו, ככל שהערעור יתקבל.
הטענה ולפיה המשיב עוסק בעסקים לא חוקיים אין בה די כדי להראות שהמשיב לא יוכל להשיב הכספים, ככל שהערעור יתקבל.
נקבע כי החוב הפסוק אינו גבוה (סך 25,600 ₪). בשל גילו של המשיב ובשים לב לכך שההתקשרות בין הצדדים אליה מתייחס פסק הדין היתה לפני כ- 15 שנה, יש אינטרס לגיטימי למשיב לקבל הכספים כבר עתה.

6. בבקשת רשות הערעור נטען, כי לאחר פסק דין, השלים עימו המבקש ומסר צ'ק לב"כ המשיב אך לאחר מכן לאור ייעוץ משפטי החליט לערער וביטל את הצ'ק.
בקשתו היא להפקיד הסכום הפסוק בקופת בית משפט. מאזן הנוחות הוא השיקול העיקרי בכל הנוגע לעיכוב ביצוע.

המבקש הצהיר מידיעה אישית, כי למשיב לא יהיה מהיכן להשיב הכספים. המשיב חלפן בשוק האפור ועובד בניגוד להוראות החוק.
נטען כי סיכויי הערעור טובים וכי בית משפט קמא שגה "בעת שריחף מעל פסק הדין והעובדות ולא קלע למטרה כאשר לא התייחס לטענות המהותיות והמשפטיות שהעלה המבקש לאורך כל הדרך...". (מתוך סעיף 42 לבר"ע).

7. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב.
א) ערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות הערכאות הדיוניות בנוגע לעיכוב ביצוע. התערבות שמורה רק למקרים שבהם יש צורך למנוע עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין.
ראה לעניין זה: רע"א 5096/16 רוזנשיין נ' רוזנבלום (4/1/17) , רע"א 6072/13 סגל נ' מסעי בני ישראל בע"מ (8/9/13), רע"א 6256/19 מלי ברנשטיין שילון נ' ערן אגאי (17/11/19) סעיף 8.

ב) עניינינו אינו נמנה על החריגים המצדיקים התערבות ערכאת ערעור.
ככלל, אין מעכבים ביצועו של פסק דין כספי, ו"הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה המזכה". ראה לעניין זה: בג"ץ 5580/98 סופר נ' שר העבודה והרווחה פ"ד נ"ד (4) 319, 326 וכן רע"א 782/18 הינדה גל באמצעות בנה אליהו גל נ' נציגות הבית המשותף ברחוב מוסקוביץ 5 ברחובות (13/3/18).

יש לבחון סיכויי ערעור ומאזן נוחות ,כאשר למאזן הנוחות מעמד של בכורה.
ראה לעניין זה: רע"א 4417/18 דן בבלפור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (3/12/18) .

במקרה דנן, לכאורה ומבלי לקבוע מסמרות, אין די בסיכויי הערעור כשלעצמם כדי להצדיק עיכוב ביצוע.

עסקינן בפסק דין מפורט ביותר, המשתרע על פני 40 עמודים ,ובמסגרתו בחן בית משפט קמא את גרסאות הצדדים. קבע קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות ועל מנת שערכאת ערעור תתערב בקביעות שכאלו, צריכות להתקיים נסיבות חריגות ביותר.

באשר למאזן הנוחות:
עסקינן בחיוב כספי שאינו גבוה באופן יחסי. עצם העובדה שהמשיב עובד בחלפנות כספים (כנטען על ידי המבקש), אין בה כדי להצביע על היעדר יכולת כלכלית שתאפשר להשיב סכום נמוך מ- 30,000 ₪, ככל שהערעור יתקבל.
לפיכך, החלטת בית משפט קמא איננה מצדיקה התערבות ערכאת ערעור והבקשה נדחית.

8. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תש"פ, 20 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.