הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 39946-06-19

מספר בקשה:1
לפני
כבוד ה שופטת עינת רביד

מבקשים

הלה הנדסה בניה ויזום (1998) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שימלביץ ועו"ד כהן

נגד

משיבים

מירית אלמוג
2.א.צ.ע. לבניין בע"מ

פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד השופט גלעד הס מיום 10.6.19, בת"א 12563-05-15, בבית משפט השלום בהרצליה, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לעיון חוזר בהחלטה מיום 19.2.19 אשר הורתה על ביטול מינויו של המומחה, יעקב ברבן, ומינוי מומחה חדש מר דב דוד. במסגרת בקשת רשות הערעור, שהוגשה ביום 18.6.19, הוגשה בקשה בהולה לעיכוב ביצוע סיור של המומחה החדש, אשר נקבע ליום 19.6.19.

התביעה בבית משפט קמא הוגשה על ידי המשיבה 1, נגד המבקשת, בגין ליקויים בפרויקט בית חנינה, אשר נבנה ביוזמת המבקשת.
היות וחלק מהמחלוקת הייתה בגין ליקויי בניה, מינה בית המשפט כמומחה מטעמו ובהסכמת הצדדים את אינג' יעקב (קובי) ברבן (להלן: מר ברבן), אשר הגיש חוות דעת מטעמו ביום 6.7.17.
לאחר שמר ברבן זומן כדין לעדות על חוות דעתו ולא התייצב, הוצא נגד צו הבאה לדיון שנקבע ליום 24.1.19.
לבית המשפט קמא הומצא תזכיר משטרת ישראל לפיו מר ברבן עזב את ישראל ביום 7.8.17, כאשר אמו ציינה כי הוא ברח מן הארץ ואינו מתכוון לשוב. לאחר שבית המשפט ביקש את התייחסות הצדדים לביטול מינויו של מר ברבן, הוצאת חוות דעתו מתיק בית המשפט ומינוי מומחה אחר, ניתנה החלטת בית המשפט קמא מיום 19.2.19 אשר קבע כי בנסיבות העניין שעה שהמומחה "נעלם" יש להורות על הוצאת חוות דעתו ומינוי מומחה אחר תחתיו. על כן נקבע כי ימונה אינג' דב דוד (להלן: מר דוד) כמומחה מטעם בית המשפט.
ביום 7.6.19 הגישה המבקשת לבית המשפט קמא בקשה דחופה לעיון חוזר בהחלטתו מיום 19.2.19. בבקשה נטען כי היות וטרם התקיים סיור בנכס לצורך הגשת חוות דעת חדשה, מתבקש בית המשפט להורות על ביטול מינויו של מר דוד ולהותיר את מינויו של מר ברבן על כנו ולאפשר חקירתו באמצעות שיחת וידאו אינטרנטית. לעניין זה צוין בבקשה כי לאחר בירור מול נציגתו של מר ברבן בישראל ולאחר בירור מול מר ברבן בעצמו הסכים זה להיחקר באמצעות שיחת וידאו ולהשיב לכל שאלה שתידרש בקשר לחוות דעתו.
עוד נטען בבקשה כי אין מקום למתן חוות דעת ביחס לליקויים לאחר תיקונם ולאחר 9 שנים מקרות האירוע. כמו כן אין מקום לחייב הצדדים בתשלום כפול עבור שכר טרחת המומחה.
בית משפט קמא, בהחלטתו מיום 10.6.19, וללא שנדרשה עמדת המשיבים, דחה את הבקשה. נקבע כי ההחלטה על ביטול מינויו של מר ברברן ניתנה ביום 19.2.19, המבקשת לא חלקה עליה ואף פעלה על פיה. כמו כן ולאחר ההחלטה מיום 19.2.19 עתרה המבקשת לדחות את ביקורו של המומחה החדש בנכס אך בבקשה זו לא העלתה כל טענה בדבר פסילת מר ברבן או אי כשירות המומחה החדש.
לעניין ביטול מינויו של מר ברבן צוין כי ביטולו נעשה לא רק בשל אי התייצבותו לחקירה נגדית, אלא, בין היתר, לאחר שלא מילא אחר הוראות בית משפט, לא השיב לשאלות הבהרה ולא התייצב לבית משפט פעמיים וזאת חרף הוצאת צו הבאה שהוצא נגדו.
בהתייחס לטענה בדבר קושי בבחינת הליקויים כיום נקבע, כי חוות דעת המתייחסות לליקויי העבר מוגשות מידי יום לבית המשפט ומדובר ביכולת אבחנה שבמקצועיות המומחה וזאת תוך התייחסות לחוות דעת הצדדים, לעלויות סבירות של התיקונים, שכבר בוצעו , והזמן שחלף. כמו כן בתגובת המבקשת להודעת בית המשפט בדבר מינוי מומחה חלופי מטעמו, ביקשה המבקשת כי תינתן לה האפשרות להגיש חוות דעת מומחה מטעמה, עצם דרישה זו מלמדת כי גם לשיטתה ניתן לבחון הליקויים הנטענים גם כעת. על כן נקבע כי הבקשה נדחית וכי על הצדדים להתייצב לביקור שנקבע.
ביום 18.6.19 הגישה המבקשת את הבר"ע הנדונה ובד בבד את הבקשה לעיכוב ביצוע סיור המומחה, הקבוע להיום בשעה 15:30. יוער, כי הבקשה הובאה לעיוני רק היום.
לטענת המבקשת מאחר והטעם היחיד לביטול מינוי מר ברבן היה בהיעדר יכולת הצדדים לחקור אותו על חוות דעתו, הרי כעת, משניתן לחקור אותו, אין הצדקה למינוי מומחה חדש ועריכת חוות דעת חדשה ויש להשיב את מינוי מר ברבן על כנו.
המבקשת מוסיפה וטוענת כי במועד ההחלטה מיום 19.2.19 לא הגישה בר"ע על החלטת ביטול המינוי מאחר ובאותה העת הנחת המוצא הייתה כי לא ניתן לחקור את המומחה, אך כעת ונוכח קיומן של נסיבות חדשות, יש הצדקה לעיון מחדש בהחלטה מיום 19.2.19 בדבר ביטול מינויו של מר ברבן.
לטענת המבקשת טעה בית המשפט בקביעתו לפיה ביטול המינוי הוא אף בשל כך שמר ברבן לא מילא אחר הוראות בית המשפט ולא השיב על שאלות הבהרה, שכן מעיון בפרוטוקול דיון מיום 28.12.17 עולה כי המומחה ענה על שאלות הבהרה, וכי הנימוק היחיד שניתן בהחלטה מיום 19.2.19 היה אי התייצבות לחקירה על חוות דעתו.
עוד מוסיפה המבקשת כי שגה בית המשפט קמא בקביעתו כי המומחה החדש יכול לחוות דעתו על הליקויים כיום, וכי לא הביא במניין שיקוליו כי חלפו 9 שנים וכי מרבית הליקויים תוקנו זה מכבר.
טענה נוספת של המבקשת היא שגה בית המשפט בקביעתו לפיה המבקשת לא חלקה על ההחלטה מיום 19.2.19 בדבר ביטול מינויו של מר ברבן ומינוי מר דוד, שכן רק כעת הובא לידיעתה כי ניתן לחקור את מר ברבן, ועל כן המדובר בשינוי נסיבות משמעותי אשר עשוי לייעל את ההליך ולמנוע הוצאות והליכים מיותרים, לרבות תשלום שכר טרחה כפול.
המבקשת עתרה כאמור לעיכוב ביצוע הסיור, וזאת עד למתן החלטה בבר"ע, וזאת על מנת שלא ליתר הדיון בבר"ע.
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, ובבקשה לעיכוב ביצוע, וכן בהחלטת בית משפט קמא, אני מורה על דחיית הבקשות, ואף ללא צורך בעמדת הצד השני.
ככלל, השגה על החלטות ביניים של ערכאה דיונית נעשית במסגרת ערעור על פסק הדין אלא אם כן מדובר ב"אותם מקרים נדירים" בהם עלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן על זכויות הצדדים, עלולה לגרום לנזק של ממש או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (וראה לעניין זה רע"א 7913/14 תרכובת ברום נ' חצב, 8.2.15).המקרה הנדון אינו נופל לגדר חריגים אלו.
החלטות ביניים, שבמהותן הן החלטות דיוניות – ניהוליות, מסורות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות מסוג זה, ובלבד שאין מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות או מעוררת חשש לעיוות דין. [ רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי) נ' הימנותא בע"מ (6.1.15) , רע"א 6354/15 עיריית תל אביב יפו נ' יצחק בריל (11.1.16) ].
נקבע לא אחת, כי החלטה על מינוי מומחה מטעם בית משפט היא בגדר ענין שבניהול המשפט ודרכי הדיון וערכאת ערעור אינה נוטה ככלל להתערב בעניינים אלו: "...אפילו ערכאת הערעור סבורה שראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת. במסגרת זו באות גם החלטות האם למנות מומחה מטעם בית המשפט". [רע"א 4382/08 הועדה המקומית לתכנון ולבניה "דרום השרון" נ' ד"ר מיכל רוטשילד (גוטסמן) (30.4.09) ].
החלטה הנוגעת למינוי מומחה היא החלטה דיונית באופיה, וכפועל יוצא מכך שיקול הדעת בעניינה מסור לערכאה הדיונית וכי לא בנקל תתערב בכך ערכאת הערעור [רע"א 122/15 עדין סופר קטינג נ' ד"ר בדארנה (15.2.2015) ].
לא מצאתי כי החלטתו של בית המשפט קמא מצדיקה התערבותה של ערכאת הערעור.
בית המשפט נימק את החלטתו כראוי וציין כי המבקשת לא התנגדה למינויו של מומחה אחר תחת מר ברבן. טענותיה כעת לפיהן מומחה אינו יכול לתת חוות דעת מטעמו שנים רבות לאחר ביצוע הבניה, היא טענה שהמבקשת יכולה הייתה להעלות כבר במועד ההחלטה מיום 19.2.19 ובוודאי שאינה בגדר נימוק חדש המהווה שינוי נסיבות המצדיק קבלת בקשתה.
טענת המבקשת כעת כי הסכימה למינוי מומחה חלופי וזאת בתנאי שיתאפשר לה להגיש חוות דעת מטעמה ובלבד שהמומחה החלופי לא יחווה דעתו על הליקויים אלא על המסקנות המקצועיות של מר ברבן, היא טענה ערעורית על ההחלטה מיום 19.2.19, ואינה נובעת משינוי הנסיבות הנטען כעת.
באשר לטענה כי ביטול מינויו של מר ברברן נעשה רק בשל היעדר התייצבותו ולא בשל אי מתן מענה לשאלות הבהרה, אציין כי לא מצאתי להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא שלא לבטל את ההחלטה מיום 19.2.19 המורה על ביטול מינויו של מר ברבן, וזאת נוכח התנהלותו של מר ברבן , ואי התייצבותו לדיונים. די בהתנהלות זאת של מומחה לבדה הפוגעת באופן משמעותי בקידום ההליך, ובהתנהלות ביעילות, שבית המשפט נדרש לה , כדי להצדיק הותרת ההחלטה על כנה.
העובדה כי המבקשת איתרה כעת את מר ברבן, ואף מבלי שנימקה כיצד לפתע הצליחה לאתרו, אינה מצדיקה לטעמי שינוי ההחלטה מיום 19.2.19 אשר נועדה לקדם ההליכים בתיק.
עוד אציין כי מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט קמא, כי כעניין של שגרה ממונים מומחים לבחינת ליקויים שבוצעו בעבר, שכן המדובר ביכולת אבחנה ובמקצועיות של המומחה, תוך התייחסות לחוות דעת הצדדים לעלויות הסבירות של התיקונים שכבר בוצעו והזמן שחלף. לא מצאתי כי יש בנימוקי המבקשת כעת כדי להצדיק שינוי קביעה זאת.
על כן אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור כמו גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
בשים לב כי לא התבקשה עמדת המשיבים אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשע"ט, 19 יוני 2019, בהעדר הצדדים.