הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 36273-12-19

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשים:

  1. בנימין קפלן
  2. שרה קפלן
  3. נועם קפלן
  4. דפנה קפלן

ע"י ב"כ עו"ד אלי הלם

נגד

המשיבים:

1. טוטנהם השקעות בניה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אמיר אלטשולר

2. יוסף שטבהולץ
ע"י ב"כ עו"ד אהוד שטיין

החלטה

1. לפני בקשת ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב (כב' השופט גיא הימן) מיום 14/11/19 בת"א 19654-09-17 לפיה נדחתה בקשת התובעים לתקן את כתב התביעה וזאת אף ללא צורך בתגובת המשיבים.

2. התובעים הגישו בחודש ספטמבר 2017 תביעה בסך 767,000 ₪ שעניינה בהפרת הסכם שכרתו מול המשיבה 1 וברשלנות מקצועית של המשיב 2.

המשיבים הגישו את כתבי ההגנה עוד בשנת 2017. התקיימו בתיק שני קדמי משפט האחד ביום 26/4/18 והשני ביום 4/4/19.
בהחלטה מיום 13/9/19 נקבעו מועדים להגשת ראיות ונקבע דיון נוסף ליום 23/1/2020.

בימ"ש קמא נעתר לבקשת ב"כ התובעים ובהסכמת ב"כ הנתבעים להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית.

תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים הוגשו ביום 18/11/19.

3. ביום 13/11/19 ביקש ב"כ התובעים לאפשר לו לתקן את כתב התביעה.
נטען, כי התברר לתובעים רק כאשר אספו את החומרים לצורך הגשת תצהירי עדות ראשית, כי הנתבע 2 לא שימש רק כעורך דין של המשיבה 1 אלא הוא שותף שלה והוא למעשה אחד היזמים של הפרויקט בעניינו נחתם ההסכם בין הצדדים.
מידע זה משנה את התמונה מבחינת האחריות המקצועית של המשיב 2 כך שהוא אינו נתבע רק בתביעת רשלנות מקצועית אלא יש לתבוע אותו גם בגין עילות נוספות כמו: אחריות ישירה בגין מצגי שווא, אחריות מכוח דיני שותפות ואחריות בשל ניגוד עניינים.
נטען, כי לאור ההלכה הפסוקה ביחס לתיקון כתבי טענות לפי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "תקסד"א") יש להיעתר לבקשה.

ב"כ התובעים היפנה להחלטה שניתנה ביום 8/10/18 על ידי כב' השופט גרשון גו נטובניק בת"א 54227-09-16 דוד שוורץ ואח' נ' הנתבעים בתיק שלפנינו וכן נתבעים נוספים שם אישר בימ "ש תיקון כתב תביעה בגין טיעונים דומים.

4. בהחלטה מיום 14/11/19 נקבע:
"בקשה זו איחרה את זמנה. ההליכים המקדמיים תמו וניתנו הוראות להגשתן של עדויות ראשיות. נעתרה אפילו בקשה, של לא אחרת מן המבקשת, לדחיית מועד. נהיר אפוא כי אין מקום לחזור לנקודת המוצא של ההליך ולאפשר תיקון של כתב התביעה. הבקשה נדחית ואך משום שלא התבקשה תשובה לא אחייב בגינה בהוצאות".

5. בבקשת רשות הערעור נטען כי הבקשה לתיקון כתב תביעה הוגשה רק במועד שבו הוגשה שכן רק ביום 12/11/19 כאשר עו"ד יורם אבירם שייצג תובעים בתיק זהה בביהמ "ש המחוזי בתל אביב, היפנה את תשומת לב ב"כ התובעים לכך, שהנתבע 2 לא רק שימש עורך דין של המשיבה 1 אלא היה שותף שלה והוא אחד היזמים של הפרויקט והסב את תשומת ליבו להחלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א 54227-09-16 מאוקטובר 2018.
כיון שהמידע נודע רק באותה עת, הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה רק באותה עת.
ניתן לבקש תיקון כתב תביעה בכל שלב של ההליך המשפטי. בתיק טרם החלה שלב שמיעת ההוכחות ויש מקום להתיר את תיקון כתב התביעה.
עוד נטען כי כאמור, ביהמ"ש המחוזי בתיק מקביל, זהה, התיר את התיקון ואין זה הגיוני כי בימ"ש קמא דחה את התיקון באותן נסיבות בדיוק.

6. המשיב 2 בתשובתו לבקשת רשות הערעור טוען כי למבקשים אין ראיה לכך שמשיב 2 היה שותף במשיבה 1 ואין בכך גרעין אמת.
משיב 2 עמד על הרקע שקדם לבקשת התיקון – רק חודשיים לאחר מ תן החלטה על הגשת ראיות התובעים וחמישה ימים עוב ר למועד שנקבע לדיון, התובעים הגישו ביום 6 /11/19 בקשה להארכת מועד להגשת ראיותיהם בשל קשיים באיסוף מידע ומסמכים. בימ"ש קמא דחה את הבקשה. בקשה נוספת שהוגשה יום למחרת לדחיית מועד הדיון , גם בה נטענו קשיים בהוכחת התביעה, נדחתה אף היא באותו יום.
רק לאחר שחלף המועד להגשת ראיות (11/11/19) והם טרם הוגשו, ביום 14/11/19 הוגשה הבקשה לתיקון כתב תביעה.
בתצהירי עדות ראשית מטעם התובעים שהוגשו ביום 18/11/19 הועלו טענות בדבר ייחוס חבות התובע לנזקים נטענים מכוח דיני השותפות שהן בגדר הרחבת חזית.
בימ"ש קמא החליט לא להתיר את התיקון לאחר ששקל את הנסיבות והלכה היא כי ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעת הערכאה המבררת לעניין התרת תיקון.
נטען כי נוכח לוח הזמנים (התביעה הוגשה בשנת 2017), בקשות להארכות מועד שנדחו, אזי הבקשה לתיקון כתב תביעה נדחתה כדין, ואין מקום להתערב בשיקול דעת הערכאה הדיונית.

7. המשיבה 1 בתשובה לבקשת רשות הערעור מצטרפת לנימוקי משיב 2 ומוסיפה נימוקים מטעמה. משיבה 1 מצינת כי בבימ"ש קמא התקיימה ישיבת קדם משפט ביום 23/1/20 לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, כך שכלל הגרסאות והראיות מצויות בפני בימ"ש ונחשפו לכלל הצדדים.
מהות בקשת תיקון כתב התביעה היא הוספת עילות תביעה חדשות. מפנה לרע"א 1774/19 פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ( 8/7/19) וטוענת כי אין לאפשר הוספת עילות עת התובע מבקש לתקן את תביעתו. קל וחומר בשלב שלאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ובשים לב לשיקול הדעת המוקנה לערכאה הדיונית אשר לאופן ניהול ההליך. כמו כן העובדות החדשות הנטענות אינן מידיעה אישית של המבקשים והבקשה אינה עומדת בקריטריונים לתיקון כתב תביעה.
עוד נטען כי התנהלות המבקשים בהגשת הבקשה לתיקון כתב תביעה הינה בחוסר תום לב (חלף הגשת תצהירי עדות ראשית בהתאם למועד החדש שביקשו, המבקשים עשו דין לעצמם והגישו בקשה לתיקון כתב תביעה).כן הוגשה הבקשה בשיהוי מהותי.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א) החלטה בנוגע לתיקון כתב תביעה, הנוגעת לאופן ניהול ההליך וסדרי דין, נתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בה, אלא במקרים נדירים, בהם נמצאת חריגה קיצונית משיקול הדעת הסביר (רע"א 5807/18 לרר נ' אשר, סעיף 9 להחלטת כב' הש' י' וילנר (23/10/18)).

ענייננו אינו נופל לגדר החריגים.

ב) בסוגיית תיקונים של כתבי טענות לפי תקנה 92 לתקסד"א אכן נקטה הפסיקה בשיטה ליברלית , כפי שטוען ב"כ המבקשים.
ההלכה הנוהגת בתיקון כתב תביעה הינה כי על ביהמ"ש להיעתר למבוקש בנדיבות, על מנת שההכרעה השיפוטית תעשה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין.
ברם, גם לגישה זו הוצבו גבולות ולצד האינטרס של בעל הדין המבקש את תיקון כתב הטענות בוחן ביהמ"ש גם את עניינו של הצד שכנגד ואת הנזק הדיוני שנגרם לו כתוצאה מהתיקון המבוקש. נסיבות ההליך נלקחות גם הן בחשבון ובכללן:
זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת, הוספת עילות תביעה חדשות שהראיות לגביהן שונות, התנהגות המבקש (כגון האם פעל בתום לב או בשיהוי), התקדמות ההליכים במועד הגשת הבקשה ועוד (רע"א 4429/16 טרקס אחזקות נ' י. שומרוני חברה לבנייה ופיתוח (2003) בע"מ, סעיף 15 להחלטתו של כב' הש' נ' סולברג (6/9/16)) .

ג) זה המקום לאזכר את השינוי הדרסטי שיחוללו תקנות סדרי הדין החדשות שטרם נכנסו לתוקף גם בעניין תיקון כתבי הטענות ( תקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018).
תיקון יתאפשר בזיקה לעקרונות היסוד שגובשו בתקנות 1 - 5 לתקנות החדשות, הלוקח ות בחשבון גם את האינטרס הציבורי בחלוקה ראויה והוגנת של הזמן השיפוטי. כלומר - המגמה הליברלית הכללית בתקנה 92 לתקסד"א עומדת לעבור שינוי, תוך התחשבות בעקרונות יסוד שבחלק א' לתקנות החדשות. ניהול הליך משפטי מידתי ויעיל אשר במסגרתו צריך בית משפט לאזן בין אינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי (ראה תקנות 2, 3 ו-5 לתקנות החדשות).

ד) ומן הכלל אל הפרט –

ענייננו בתביעה שהוגשה עוד בחודש ספטמבר 2017 . במשך למעלה משנתיים מתנהל ההליך.
הוגשו תצהירי עדות ראשית ונותר לשמוע הוכחות.
התיקון המבוקש הוא בבחינת תביעה חדשה – מדובר בהוספת עיל ות תביעה שונ ות לחלוטין.
כפי שמסביר ב"כ המבקשים בבקשת רשות הערעור, הרי בעוד שבכתב התביעה המקורי נטען שמשיב 2 כעו" ד של משיבה 1 התרשל כלפי המבקשים בשל חובות ביחס לצדדים שלישיים המתקשרים עם לקוחותיו בעסקת מקרקעין, הרי שהתיקון המבוקש מוסיף בייחס למשיב 2 עילות תביעה חדשות מכוח אחריות אישית כשותף של משיבה 1 (ולא רק מכוח היותו בא כוחה) ואחד היזמים של הפרויקט.

לשם בירור העילות החדשות – אחריות מכוח דיני השותפות, אחריות אישית בגין מצגים כוזבים, היותו של משיב 2 בניגוד עניינים והטעיית התובעים – יהיה צורך בשלב זה להתחיל בניהול כל ההליך מחדש (הגשת כתבי טענות, הליכים מקדמיים והגשת ראיות משלימות).

בהינתן השלב הדיוני בו הועלתה הבקשה ובשים לב לכך שהמבקשים לא סיפקו הסבר מניח את הדעת לשיהוי הרב בהגשת הבקשה, שעה שעל פניו נראה כי ניתן היה לברר את הטענות שהועלו במסגרתה בבדיקה סבירה, עוד קודם לכן, ב שנת 2018 (ביום 24 /1/18 הוגש דו"ח מטעם המנהל המיוחד של משיבה 1 ממנו עולה כי משיב 2 היה שותף של משיבה 1 - סעיף 1 להחלטת כב' הש' גונטובניק בת"א 4227-09-16, וביום 8/10/18 ניתנה ההחלטה בת"א 54227-09-16); לא שוכנעתי כי המקרה שלפני נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור.
החלטת בימ"ש קמא מצויה במתחם הסבירות.

למעלה מן הצורך, אוסיף כי הנסיבות שעמדו בפני כב' השופט גרשון גונטובניק במסגרת הבקשה לתיקון כתב תביעה שהוגשה בת"א 4227-09-16 שונות מהנסיבות בענייננו – די לציין בהקשר זה כי שם הוגשה הבקשה בשלב מוקדם יחסית של ההליך (שלב ההליכים המקדמיים) וכפי שנקבע בהחלטת כב' הש' גונטובניק "יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו, ולאיזון בין השיקולים השונים הנדרש במסגרתו, בהתאם לתקנות ולפסיקה" (סעיף 4 להחלטה).

9. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור .

ב) המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ לכל משיב.
סכום זה יחולט מתוך העירבון ויועבר למשיבים באמצעות באי כוחם.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד שבט תש"פ, 09 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.