הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 34369-09-21

לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקש- המערער

זכריה ארוסי
ע"י ב"כ עו"ד אלעזר עמר

נגד

המשיבה

בול מסחר והשקעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אדווה עשור ועו"ד ליאור מלול

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת אילה גזית) מיום 20.6.21 ו- 2.9.21 בת.א. 60081-08-20.

2. המבקש הגיש באוגוסט 2020 תביעה לסעד הצהרתי וצו מניעה וביקש להורות על ביטול הסכם הלוואה שנחתם בינו ובין המשיבה ביום 8.6.17 (להלן: "הסכם ההלוואה") ולעכב הליכי הוצל"פ שנפתחו למימוש משכון על הנכס הידוע כגוש 4942 חלקה 186 ברחוב הזית 14 ביבנה (להלן: "בית המגורים"). כמו כן ביקש להורות על ביטול שעבוד שהוטל על נכס נוסף ברחוב דואני 7/10 ביבנה ולהימנע ממימושו.

3. עם הגשת הבקשה ביקש צו מניעה זמני שיאסור על מימוש בית המגורים ויורה על עיכוב ההליכים. נוהל מו"מ וכן הוסכם בין הצדדים כי עד למועד הדיון לא ינקטו הליכים.
בהחלטה מיום 13.12.20 נדחה הדיון לבקשת הצדדים ליום 17.2.21 וכן נקבע כי על המבקש לשלם אגרה לפי השווי הכספי של התביעה שהינו סכום החוב בתיק ההוצל"פ שנפתח למימוש המשכון.

המבקש הגיש בקשה לקבלת פטור מאגרה או להפחיתה.
בדיון שהתקיים ביום 17.2.21 נקבע כי עיכוב ההליכים יישאר על כנו עד מתן החלטה בבקשה לפטור מאגרה.
ביום 10.5.21 נדחתה הבקשה למתן פטור מאגרה.

4. המבקש ביקש להאריך את עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ עד למתן החלטה בבקשה לצו מניעה זמני.
המשיב התנגד לכך ובהחלטה מיום 20.6.21 נקבע:
"לאור הצעת התובע בסעיף 6 לתשובתו להלן, יסלק את קרן ההלוואה – איזון ראוי ונכון בין זכויות הצדדים הינו באמצעות הפקדת סכום קרן ההלוואה בקופת בית המשפט בערבות בנקאית צמודה, ללא הגבלת זמן ותנאי, וזאת כתנאי לעיכוב הליכי הוצל"פ...".

5. בקשה מס' 22:
א) המבקש הגיש "בקשה בזיקה להחלטת כבוד ביתה משפט מיום 20.6.2021" וביקש להורות למשיבה – הנתבעת לחתום על מכתב כוונות לגבי בית המגורים במסגרתו תאשר " כי לאחר שיופקד סכום קרן ההלוואה (בניכוי הסכום שכבר שולם לנתבעת בסך 264,000 ₪) יוסר השעבוד מבית המגורים" זאת כיוון שללא הסרת השעבוד לא יוכל לגייס את סכום קרן ההלוואה. אין לו כספים נזילים ובתשובה לתגובה לבקשה לעיכוב הליכים הוא כתב מפורשות שיהיה צריך למכור את אחד הנכסים המשועבדים לצורך הפקדת כספים בקופת בית המשפט.

ב) המשיבה – הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי היא אינה צריכה להסיר שעבוד מאחד הנכסים וכך לפגוע במצבה וכי החלטת בית משפט מיום 20.6.21 דיברה על הפקדה ללא תנאים וסייגים.

ג) לאחר קבלת תשובה לתגובה ניתנה ביום 2.9.21 החלטה כדלקמן:
"1. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה אין מקום להתנות את הפקדת הסכום הנדרש בהחלטה מיום 20.6.21 בכל תנאי שהוא..".
גם על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

6. בבקשת רשות הערעור נטען כי שתי ההחלטות נשוא הבר"ע בלתי מנומקות, לאקוניות ובלתי סבירות.
החלטה לפיה יפקיד את קרן ההלוואה כתנאי לעיכוב הליכים מבלי שהתקיים דיון לגופו של עניין בצו מניעה זמני שהתבקש באוגוסט 2020, פירושה כי הבקשה לסעד זמני נדחתה ללא דיון ומבלי שניתן למבקש יומו.
מידי פעם בפעם האריך בית משפט את עיכוב ההליכים אך לא התקיים מעולם דיון בבקשה לצו מניעה זמני.
ההחלטה מיוני 2021 כלל לא ניתנה בהתאם להצעת המבקש.
הצעת המבקש כעולה מסעיפים 4-5 לאותה תשובה היתה כי המשיבה תשחרר שעבוד מאחד הנכסים כדי שיוכל למכור אותו וכך להפקיד את קרן ההלוואה, כך שההליך ימשיך לגבי ריביות ותוספות בלתי חוקיות. מעולם לא הציע המבקש להפקיד כספים ללא כל תנאי.

7. המשיבה בתשובתה לבקשת רשות הערעור מבקשת לדחותה.
נטען כי מבוקש מערכאת הערעור להתערב בפועל בהחלטה בעניין מימוש החלטה בנוגע לעיכוב ביצוע ומבוקש מערכאת הערעור לרדת לרזולוציה של שיקולים ששקל בית משפט קמא ולהתערב בשיקולי איזון שעשה בהחלטה בעניין הסכום.
נטען כי טענות המבקש הן טכניות: אי קיום דיון וכו' אך בפועל, הערעור לא על עצם ההחלטה אלא על הסכום שנקבע להפקדה.
נטען כי בית משפט קמא נתן החלטתו לאחר קבלת עמדות הצדדים ולאחר שהצדדים נכחו בדיון ביום 17.2.21 וכי ההחלטות מאוזנות וראויות.
גם לגישת המבקש סכום הקרן אינו שנוי במחלוקת ולכן קבע בית משפט קמא את שקבע.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור ולקבל הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:
הבקשה למתן צו מניעה זמני הוגשה עוד כאשר היו בתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 בתוקפן.ברור אם כך שהיה צריך לקיים דיון בבקשה למתן צו מניעה זמני לפי תקנה 366 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 וצורך זה לא בוטל גם לפי תקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 . אמנם יתכנו מקרים חריגים שבהם לא יתקיים דיון ,אך בית משפט בהחלטתו צריך לנמק מדוע אין לקיים דיון.

מכל מקום, במקרה דנן אין בנמצא נימוק כלשהו באשר להחרגה מכלל.דיון בבקשה לצו מניעה זמני מעולם לא התקיים.

בתשובה לתגובה שהגיש המבקש ביוני 2021 שמכוחה ניתנה ביום 20.6.21 החלטה שלכאורה מתבססת על הצעתו נכתב בסעיפים 4-5-6:
"4. מבלי לגרוע מכל האמור לעיל, טענתה העיקרית של הנתבעת לפיה התובע מנסה למשוך את זמנו ו/או לנסות לחמוק מתשלום חובו לנתבעת, פשוט איננה נכונה שכן, כמפורט במסגרת הבקשה ומבלי לגרוע מאיזה מטענות התובע, התובע הציע לנתבעת מספר פעמים ועוד בטרם הוגשו ההליכים המשפטיים, לשחרר את המשכון הרשום על הנכס הנוסף, ששועבד על ידה שלא כדין, ברחוב דואני ביבנה, על מנת שיוכל למכור אותו בשוק החופשי ולהחזיר לה את קרן ההלוואה ואולם הנתבעת סירבה בכל תוקף וממשיכה לסרב להצעה זו.

5. הנתבעת מסרבת להצעה שעליה חזר התובע גם במסגרת הבקשה, על אף שכמפורט באריכות בכתב התביעה, שווי הנכס נושא תיק ההוצאה לפועל, ברחוב הזית 14 יבנה, המשמש כבית מגוריו, עולה בהרבה על סכום החוב הנטען על ידי הנתבעת ולפיכך אין כל הצדק לסירובה של הנתבעת לשחרר את הנכס השני.

6. לאור האמור לעיל, לא יכול להיות כל חולק כי התובע הוא זה שהציע לנתבעת לסלק את קרן ההלוואה ולהמשיך לנהל את ההליכים המשפטיים, רק לגבי הסכומים שאותם היא דורשת שהתובע ישלם שמעבר לקרן ההלוואה, באופן שניתן היה למזער באופן שממעותי את נזקי התובע וכן את הנזקים הנגרמים לנתבעת, לטענתה ואולם, כפי הנראה בכדי להמשיך להפעיל לחצים על התובע, הנתבעת מסרבת להצעה זו, אשר ללא ספק מטיבה עמה".

סעיף 6 אינו עומד בפני עצמו ויש לקרוא אותו בהקשר של כלל הסעיפים. ו לפיכך לא ניתן לראות בהחלטה מיום 20.6.21 כהחלטה שניתנה על בסיס הסכמת המבקש.

ההחלטה מיום 2/9/21 חסרת נימוק ואינה מאפשרת לערכאת ערעור להבין על בסיס מה התקבלה ההחלטה. אילו מטיעוני המבקש לא התקבלו ומדוע.לפיכך, משהוברר כי לא התקיים מעולם דיון לגופו של עניין בבקשה למתן צו מניעה זמני. ההחלטה מיום 20/6/21 לא ניתנה על בסיס הסכמה וההחלטה מיום 2/9/21 לא נומקה, אין מנוס מביטול ההחלטות.

8. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

ב) המשיבה תישא בהוצאות המבקשת ושכ"ט עו"ד בסך 7000 ₪.

ג) הערבון שהופקד על ידי המבקש יוחזר לו באמצעות בא כוחו.

ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ו' כסלו תשפ"ב, 10 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.