הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 32500-11-21

לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקש - המערער

יוסף אופנהיים
ע"י ב"כ עו"ד אטיאס נווה

נגד

המשיבים

המשיבות הפורמליות – צדדי ג'

1. אורן דר
ע"י ב"כ עו"ד ישראלה גיטליץ

2. עזבון המנוח יוסף מולה
ע"י ב"כ עו"ד יוסף גרנות

3. גבריאל טימיאנקר, עו"ד
ע"י ב"כ עו"ד דורון זמיר

4. מור מאירה
ע"י ב"כ עו"ד ציון צמח

1.עיריית תל אביב יפו
2.הועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט גיא הימן) מיום 19.10.21 בת.א. 32508-07-11 ולפיה נדחתה בקשת המבקש (הנתבע 1 ושולח הודעות צד ג') לעכב ביצו עו של פסק דין שניתן ביום 4.8.21 (להלן: "פסק הדין").

2. על פסק הדין הוגשו שני ערעורים. האחד – בע"א 33284-11-21 ערעורו של המבקש, והשני – בע"א 35413-11-21 ערעורו של המשיב 1 – התובע.

כיוון שהבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה עוד טרם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אזי לפי הלכת ע"א 2631/15 הראל נ' מסארוה הוגשה בקשת רשות ערעור על ההחלטה.

3. המבקש הוא עורך דין שייצג קונה בעסקת מכר.
הקונה טען כי רכש דירה ולאחר מכן התברר לו כי מדובר בנכס, המותר לשימוש למחסן ולחדר הסקה.
בפסק דין מפורט נקבע כי המבקש התרשל בייצוגו של הלקוח (סעיף 34 לפסק הדין), הגם שאין לייחס לו הטעיה מכוונת (סעיף 35 לפסק הדין) והוא חויב (כשם שחויבו גם יורשי המוכר) לשלם לקונה - התובע סך 786,440 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

הבקשה לעיכוב ביצוע בבימ"ש השלום
4. המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין הן בשל סיכויי ערעור גבוהים לטעמו בעניין חלוקת האחריות בינו ובין יורשי המוכר וכן לעניין הודעת צד ג' ששלח למשיב 3, שלשיטתו צריכה היתה להתקבל והן בשל מאזן הנוחות – מצבו הכלכלי של התובע – המשיב 1 אינו יציב ומסוגלותו להשיב הכספים ככל שיתקבל הערעור מוטלת בספק.
נטען כי התובע עוסק בתחום שניזוק בימי קורונה והוא אף הגיש תצהיר בדבר מצבו הכלכלי. יש לתובע נכס על שמו אך אין מדובר בנכס נזיל. לא ידרשו מהתובע למכור בית מגורים לצורך השבת הכספים. מה גם שנראה כי יורשי המוכר חסרי כספים נזילים לתשלום.

5. המשיב 3 הות יר ההחלטה לשיקול דעת בית משפט.

6. התובע – המשיב 1 התנגד למבוקש. נטען כי ככל שיתקבל הערעור ביחס לצד ג' – המשיב 3, אין חשש שלא יוכל לשפות את המערער.
הערעור אינו נגד עצם החבות אלא על חלוקה בין הנתבעים. הנתבע אחראי ב- 100% לנזקי התובע ואין אפשרות לחלק הנזק ביניהם.
למוכר המנוח יש דירה על שמו וניתן להטיל עיקול עליה וכך להבטיח את גביית הכספים ככל שהמבקש יזכה בערעורו.
נטען כי מצבו של התובע תקין. חזר לעבודתו לאחר משבר הקורונה במוסדות התרבות וכי בכוונתו להסדיר את נושא הדירה כך שערכה יעלה משמעותית על סכום החוב הפסוק.

7. בהחלטה מיום 19.10.21 נקבע כי לא ניתן להתייחס לסיכויי הערעור ברצינות, שכן באותה עת טרם הוגש ערעור.
כמו כן נקבע כי הטענות לג ופן נבחנו בהליך מקיף טרם ההכרעה.

בעניין מאזן הנוחות:
נקבע כי עסקינן בפסק דין לחיוב כספי. לא הוצג יסוד עובדתי לטענה ולפיה ככל שיתקבל הערעור לא ניתן יהיה להשיב הכספים למבקש. מה גם שלתובע נכס במיקום טוב בתל אביב שיבטיח "עורף כלכלי – לאו דו וקא בדרך של מכירת הנכס המשמש למגורים, במקרה של חיוב בתשלום". נקבע כי גם בנוגע לצד ג' – לא הונח בסיס למסקנה כי לא יוכל לשפות הנתבע ככל שהערעור יתקיים.

8. בבקשת רשות הערעור נטען כי מבחינת סיכויי ערעור די בכך שהמבקש מראה כי ערעורו אינו משולל יסוד או נעדר סיכוי.
המבקש סבור כי סיכויו גבוהים ומצרף את הערעור שהוגש בינתיים.

מבחינת מאזן הנוחות – המבקש צריך להראות כי הוא יתקל בקשיים בהשבת מצב לקדמותו ככל שערעורו יתקבל.
מצבו הכלכלי של התובע אינו יציב. אין נכסים נזילים על שמו ובנכס המקרקעין שעל שמו אין די, שכן הוא משמש למגורים ואין מדובר בנכס נזיל.
בירור העלה שליורשי המוכר אין מסוגלות כלכלית להשיב כספים. זכויותיה של היורשת בנכס שבו היא גרה עם בעלה אינם מ הווים מענה קל ומהיר לתשלום כספים במידת הצורך.
לתובע לא יגרם שום נזק כלכלי אם יעוכב ביצוע ו של פסק הדין.
המבקש מיוצג מכוח ביטוח אחריות מקצועית וככל שהערעור יידחה ישולמו למשיב הכספים.

9. בהחלטתי מיום 8/12/21 קבעתי כי על המשיב 1 להשיב לבקשת רשות הערעור וכי גם המשיבים הנוספים רשאים עד אותו מועד להגיש אף הם תשובה. עיכבתי בינתיים ב יצוע לגבי מחצית מהחוב הפסוק לפי סעיף 81 לפסק הדין.

10. המשיב 1 הגיש תשובה לבקשת רשות הערעור וטען כי המערער לא הגיש ערעור על עצם חיובו בתשלום כספים למשיב 1 אלא בנוגע לחלוקת האחריות בינו ובין גורמים אחרים. לכן – החבות ביחס למשיב 1 היא חלוטה. גם המשיבה 2 – חליפתו של המוכר לא ערערה על פסק הדין.
נטען כי סיכויי הערעור נמוכים ביותר ואף מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב 1 – התובע. ככל שלא ישולמו לו הכספים מייד הוא לא יוכל להתחיל בהליכי הכשרת הנכס למגורים וכך יגרום להפרת התחייבותו לעיריית ת"א. עלות ההכשרה היא כשני מיליון ₪.
עשר שנים חלפו ממועד הגשת התביעה ועד מתן פסק הדין. המשיב 1 הגיש בתיק הערעור בקשה לעקל את הנכס שהיה שייך ליוסף מולה ז"ל ובימ"ש ביום 28/12/21 נעתר לבקשתו. מתברר גם כי למנוח היו כספים בחשבון הבנק והמשיב יעשה מאמץ להיפרע גם מכספים אלו.אותם כספים יוכלו להבטיח החזר כספי למבקש.

11. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור ולקבל הערעור באופן חלקי מהנימוקים כדלקמן:
א) אבהיר כי עיכוב הביצוע הוא ביחס למבקש בלבד ולא מעוכב ביצוע נגד בעלי דין נוספים אשר פסק הדין מחייבם לשלם לתובע כספים, ככל שקיימים כאלה.
עסקינן בפסק דין לחיוב כספי אשר רק במקרים חריגים מעכבים ביצועו ו"הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה המזכה".
ראה: בג"ץ 5580/98 סופר נ' שר העבודה והרווחה פ"ד נד (4) 319, 326 ורע"א 782/18הינדה גל באמצעות בנה אליהו גל נ' נציגות הבית המשותף ברחוב מוסקוביץ 5 ברחובות (13/3/2018).
על מבקש עיכוב הביצוע להוכיח כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.
ב"מקבילית הכוחות" בין השניים ככלל נתונה הבכורה לשיקולי מאזן הנוחות.
ראה: רע"א 6658/20 מזרחי נ' כהן (2/11/2020) בסעיף 8, שם גם נקבע (בסעיף 9), כי עיכוב של פסק דין המטיל חיוב כספי יעוכב רק במקרים חריגים במיוחד שבהם " קיים חשש ממשי שהמבקש את עיכוב הביצוע לא יוכל לגבות את כספו בחזרה אם ערעורו יתקבל, או כאשר ביצוע מיידי של פסק הדין יגרום למבקש נזק בלתי הפיך...". ראה לעניין זה גם רע"א 8232/20 עדי כהן נ' א.מ. חומרים מתקדמים בע"מ (2/11/20).

ב) זאת ועוד, ערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות הערכאות הדיוניות בנוגע לעיכוב ביצוע. התערבות שמורה רק למקרים שבהם יש צורך למנוע עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין.
ראה לעניין זה: רע"א 5096/16 רוזנשיין נ' רוזנבלום (4.1.17) , רע"א 6072/13 סגל נ' מסעי בני ישראל בע"מ (8/9/13), רע"א 6256/19 ברנשטיין שילון נ' אגאי (17.11.19) סעיף 8.

ג) ומן הכלל אל הפרט -
כאשר בית משפט קמא נתן החלטתו, טרם הוגש ערעור וממילא לא יכול היה להידרש ברצינות לסיכויו.
לא מצאתי לנכון אף אני לנתח בהרחבה את סיכויי הערעור ורק אציין כי לפי ערעורו של המבקש, אמור התובע לקבל בכל מקרה את הכספים שנפסקו לטובתו.
השאלה היא ממי, ובאיזו חלוקה.
למרות זאת, אני סבורה כי מאזן הנוחות מצדיק עיכוב ביצוע חלקי ביחס למבקש.
המבקש, עו"ד מיוצג על ידי חברת הביטוח. המבקש חושש כי לו ייקבע בערעור שחבותו אינה "יחד ולחוד" עם יורשי המוכר , אזי מלוא הסכום ישולם על ידו (חב' הביטוח תשלם הכספים) והוא /חב' הביטוח לא יוכל ו לקבל חזרה את החלק העודף בכספים ששולם על ידם.

בנוגע לצד ג' – המשיב 3 – מדובר בעורך דין , שלא הונחה תשתית לכך שלא יוכל לשלם הכספים למבקש, ככל שהערעור לגביו יתקבל.

בנוגע ליורשת המנוח – נראה כי אכן המבקש עלול להיקלע לקשיים בקבלת הכספים חזרה.
המשיב 1 בתשובתו אמנם טוען שיש מקור כספי שניתן ל"הניח ידו" עליו ואף ביקש לעקל נכס של המנוח, אולם אין בכך כדי לאיין את טענת המבקש ולפיה יהיה קושי לקבל כספים שישלם חזרה מיורשת המנוח. ברור כי המשיב 1 רשאי לנקוט בהליכים נגד יורשת המנוח בגין כל הסכום.

בנוגע לתובע – אין להתעלם מכך שנכס מקרקעין שבו מתגוררים אינו מהווה עתודה נוחה להשבת הכספים ככל שיהיה צורך בכך. המשיב 1 זכאי לפי פסה"ד לסכום נמוך משמעותית מסכום של כ-2 מיליון ₪ הדרושים לו לצורך הכשרת הנכס לדירת מגוריו. ממילא יזדקק למקור כספי שאינו מגיע ממי מבעלי הדין .ובכל זאת, אין להתעלם מכך שהתובע זכה לפס"ד כעשור לאחר הגשת התביעה ולגיטימי מבחינתו לרצות לקבל את הכספים.

ד) לאחר עיון במכלול הטענות אני סבורה כי איזון נאות יוביל למסקנה ולפיה תדחה הבקשה לעיכוב ביצוע בכל הקשור בהוצאות ושכ"ט עו"ד (סעיף 82 לפסק הדין).
מדובר בגורמים (אדריכלית, עירייה, ועדה מקומית ועוד) שלא נטען להיעדר יכולת שלהם להשיב כספים.

באשר לתשלום לתובע:
בשל החשש לפיו ככל שישולם מלוא הסכום למשיב לא יוכל לקבל חזרה המבקש את חלקו "העודף" ,אני סבורה כי יש לחייב המבקש לשלם 50% מהחוב הפסוק וכן מחצית מסכום הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד שנקבע בסעיף 81 לפסק הדין.
עיכוב ביצוע יינתן רק בנוגע למחצית הנותרת לפי סעיף 81 לפסק הדין.

12. לסיכום:

לאור האמור לעיל ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל כאמור בסעיף 11ד) לפסק דיני.

לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות; בשים לב לכך שחובו של המבקש למשיב 1 למעשה אינו שנוי במחלוקת והשיקולים שהובילו אותי לקבלת הערעור בחלקו נובעים מנסיבות הקשורות למשיב 2.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשפ"ב, 30 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.