הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 31652-10-20

לפני
כבוד ה שופטת חדוה וינבאום וולצקי

המבקשת

הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד משה עבדי ואח'

נגד

המשיב

י. ש .
ע"י ב"כ עוה"ד צחית עופר ואח'

פסק דין

1. בפניי בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטות בית המשפט השלום בת"א-יפו כב' סגן הנשיא השופט ישי קורן, בת"א 11974-07-18, מיום 23.8.20, 21.9.20 ו – 30.9.20 , במסגרתן הורה למבקשת לשלוח למומחה שמונה בתחום הקרדיולוגי שאלות הבהרה תחת חקירתו הנגדית בבית המשפט וסירב בשלב זה למנות מומחה אחר תחתיו.

ואלה העובדות הצריכות לעניין:

2. המשיב הגיש כנגד המבקשת תביעה לפיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק") בגין פגיעתו בתאונה מיום 9.8.17.

3. בית משפט קמא מינה כמומחה בתחום הקרדיולוגי את פרופ' אליעזר קפליניסקי (להלן: "המומחה").

המומחה בדק את המשיב ומצא לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין מצבו הקרדיולוגי למנגנון פגיעתו בתאונה והעמיד את נכותו על 20% נכות מכוח סעיף 9 (ד) (1)ב' למבחני הנכות במל"ל.

4. המבקשת אינה מקבלת את חוות דעתו של המומחה וביקשה לחקור אותו בחקירה נגדית.

5. עם קבלת הזימון לחקירה הודיע המומחה כי מצבו הבריאותי וגילו אינם מאפשר ים לו להיחקר וכי הוא פרש מהחיים המקצועיים. הוא הוסיף כי הוא מוכן לעמוד לרשות בית משפט להשיב על שאלות ה בהרה.

6. בעקבות אותה הודעה ניתנה החלטת בית משפט קמא מיום 23.8.20 כדלקמן:

"נוכח הודעת המומחה ולאחר ששבתי ועיינתי בטענות הצדדים, דומני שהאיזון הראוי הוא מתן אפשרות לנתבעת לשלוח אל המומחה במסגרת שאלות הבהרה את כל השאלות שביקשה להפנות אליו במסגרת החקירה הנגדית.
תחילה תגיש הנתבעת את שאלותיה לתיק בית המשפט ולאחר קבלת אישור תפנה אותן אל המומחה. הזדמנות דומה תינתן כמובן גם לתובע. בהתאם להיקף השאלות אקבע אם זכאי המומחה לשכר נוסף עבור תשובותיו.
לאחר קבלת התשובות, אם תודיע הנתבעת בהודעה מנומקת שהיא עומדת על מינוי מומחה חלופי, אדון בבקשתה.
..."

7. בעקבות אותה החלטה הודיע ב"כ המבקשת כי לא יוכל להסתפק במשלוח שאלות הבהרה וכי הוא עומד על זכותו לחקור את המומחה חקירה נגדית. בהעדר חקירה נגדית יש להוציא את חוות הדעת מהתיק ולמנות מומחה אחר. בתגובתו זו הפנה ב"כ המבקשת לספרו של כב' השופט ריבלין, תאונת הדרכים ולזכותו לחקור בנגדית מכוח סעיף 26 לפקודת הראיות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הראיות").

ביום 21.9.20, שב בית משפט קמא על החלטתו ונימק אותה בכך שמדובר במקרה שנכנס לגדר המקרים החריגים, נוכח מחלותיו של המומחה והסיכון הנוסף שמקורו בהתפשטות נגיף הקורונה.

8. המבקשת פנתה וביקשה שבית משפט קמא ישוב וישקול את החלטתו והסבירה כי התייעצה עם מומחים מטעמה והיא חולקת הן על הממצאים והן על המסקנות של המומחה לרבות בשאלת הקשר הסיבתי ובשאלת שיעור הנכות. מכאן שאין היא יכולה להסתפק בשליחת מספר שאלות מצומצמות ומכל מקום לשליחתן לא תהיה כל אפקטיביות. מנגד, בשליחת השאלות יהיה כדי לחשוף את קו החקירה שלה כאשר ימונה מומחה נוסף. בכך יהיה כדי לפגוע בהגנתה של המבקשת.

על פנייה זו שב בית משפט קמא וקבע בהחלטתו מיום 30.9.20 כי לא מצא לסטות מהחלטותיו הקודמות וכי אינו מוצא ממש בטענת המבקשת כי הגנתה עלולה להיפגע.

על החלטות אלו נסבה הבקשה שבפניי.

טענות המבקשת

9. בבקשה שבפניי חוזרת המבקשת על אותן טענות ותומכת את עמדתה בסעיף 6 א' לחוק וכן בסעיף 26 (א) לפקודת הראיות תוך הפנייה לפסיקה.

ב"כ המבקשת מפנה להחלטתי בעניין אחר שבו המומחה לא יכול היה להתייצב לחקירה מחמת מצב בריאותו ועל כן מונה מומחה חלופי.

טענות המשיב

10. מדובר במצב בעייתי שבו מצד אחד יש לכבד את החלטת המומחה לאור מצבו אך מנגד, עולה בעיה מדוע כאשר התקבל המינוי לפני שנתיים לא טרח המומחה לציין כי גילו מהווה מכשול בקבלת המינוי.

11. ביטול מינויו של המומחה יביא לאיפוס התביעה והשבתה לנקודת המוצא שכן שאלת הקשר הסיבתי תיבחן מחדש וכך גם סוגיית הנכות. תוצאה שונה מהמצב כיום ייצור "תאונה משפטית" בה התיק נוהל מתוך מגמה מסוימת ועלול להיווצר היפוך מגמה. במצב זה מובן שיוגש ערעור על ידי המשיב והתיק יתנהל עוד חודשים ושנים רבות.

12. הודעת המומחה נפלה כ"פרי בשל" בידי המבקשת שכן בשל הודעת המומחה מבקשת המבקשת להביא למינוי מומחה אחר בתקווה שישלול קשר סיבתי או יקבע נכות נמוכה יותר.

13. התנהלות המבקשת בסירובה לשלוח שאלות הבהרה למומחה עולה כדי חוסר תום לב ועל כך נקבע בפסיקה כי התנהלות כזו אין להתיר. בעניין זה מפנה ב"כ המשיב לדברי כב' השופט גרוסקופף ברע"א 6624/18 מהיר – אדלר אברהם תעשיות בע"מ נ' הורטל מכונות בע"מ ואח', מיום 8.1.19 (להלן: "עניין מהיר - אדלר").

המבקשת יודעת שהמשיב נחקר בין השאר על יסוד קביעות המומחה אותן היא מנסה לסלק כעת מהתיק.

14. אין מקום לדון בבקשה כעת שכן השגות על החלטות ביניים של הערכאות הדיוניות נעשות בדרך כלל במסגרת פסק הדין בערעור. לעניין זה מפנה ב"כ המשיב לרע"א 7913/14 תרכובות הברום בע"מ נ' חצב, מיום 8.12.15. כך גם ערכאות הערעור לא נוטות להתערב בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית בכל הקשור לסדרי הדין, אף אם הייתה עצמה נוהגת אחרת.

במקרה כאן הביע בית משפט קמא דעתו 4 פעמים לעניין סירובו למינוי מומחה חלופי.

בעניין זה היא מפנה לדבריה של כב' השופטת חיות (כתוארה אז) ברע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' ד"ר יצחק חיוטין מיום 6.4.09 (להלן: "עניין ד"ר חיוטין").

15. הפניית בית משפט זה להחלטתו בעניין אחר נועדה לכוף על בית משפט לקבל את הבקשה שכן אחרת תיווצר מבוכה. אלא שבהליך שם הייתה זו דווקא המבקשת שהתנגדה למינוי מומחה חלופי ועל כן גם מנימוקי המבקשת בהליך השני אין לקבל את בקשתה כאן.

דיון

16. לאחר שעברתי על הבקשה, התגובה, החלטות בית משפט קמא וחוות הדעת ראיתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבלו.

17. אמנם, ברגיל ימעט בית משפט של ערעור להתערב בהחלטות ביניים של בית משפט קמא, לרבות החלטות שעניינן זימון עדים או החלטות באשר לאופן ניהול ההליך שבשיקול דעת הערכאה הדנה בהליך. יחד עם זאת, מקום שעולה חשש שההחלטה נדרשת כבר תוך כדי ההליך, אם מחמת העדר סבירות ואם מחמת שמירה על זכויות שבדין לבל ייגרם עיוות דין , יתערב בית משפט בהחלטה. לעניין זה די לי אם אפנה לדבריה של כב' השופטת וילנר ברע"א 6916/18 הסתדרות מדיצינית הדסה ואח' נ' פלוני ואח', מיום 5.12.18:

"כלל ידוע הוא כי השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית תידונה, ככלל, במסגרת הערעור על פסק הדין, למעט במקרים חריגים בהם הימנעות מדיון בשלב מוקדם יותר תסב נזק בלתי הפיך לצדדים או תוביל לניהול הליך מיותר או שגוי, מה שאין כן במקרה שלפנינו (ראו: סעיף 41(ב) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ-החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 9 (20.5.2012); רע"א 368/13 הרשות הפלסטינית נ' נורז'יק, [פורסם בנבו] פסקה 9 (23.4.2013)). " (סעיף 8 לפסק הדין).

18. במקרה שבפניי אני סבורה כי אין טעם בהותרת הבקשה לשלב מאוחר יותר כפי שאפרט להלן.

19. תחילה ראיתי להסיר מעל הפרק את הטענה להתנהלות שאינה בתום לב.

בכל הנוגע לטענה כי עסקינן בהתנהלות שאינה תמת לב, ראיתי להעיר כי איני סבורה שהתנהלות המבקשת במקרה כאן עולה כדי חוסר תום לב. המבקשת עמדה על רצונה לחקור את המומחה עוד בטרם ידעה כי יעלה קושי בחקירתו. המבקשת הבהירה כי היא חולקת על חוות דעת המומחה הן באשר לקביעת הקשר הסיבתי והן באשר לשיעור הנכות. עיון בחוות הדעת לצד המסמכים הרפואיים מלמד ששאלת הקשר הסיבתי שבין הפגיעה בתאונה לבין הפרעות קצב הלב אצל המשיב על פניה אינה ברורה מאליה. אין בכך כדי לומר דבר לגופו של עניין אלא כי לא מדובר במקרה פשוט דוגמת שבר שהודגם מיד לאחר תאונה במיון ושאלת הקשר הסיבתי ברורה. גם המומחה עצמו בחוות דעתו נדרש להסביר את המנגנון הקושר בין הפגיעה בתאונה לממצאים הלבביים לאחר מכן.

לא ניתן לדעתי ללמוד מן המקרה שנדון בעניין מהיר – אדלר לענייננו. במקרה שם מונה מומחה לצורך שאלה נקודתית טכנית באשר לאופן בו יעשה ניסיון לכייל מכונה שנמצאת בבסיס התביעה הכספית שבין הצדדים. בחוות הדעת של מומחה בית משפט, שמונה רק לצורך שאלה זו, לא היה כדי לסיים את המחל וקת עצמה. יתרה מכך, הצדדים שם לא נתנו הסכמתם למינוי המומחה אלא רק הסכימו על זהותו לאחר שבית משפט שם קבע כי לצורך אות ה שאלה ימנה מומחה. מדובר בתיק שהתנהל לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ועל כן הייתה שמורה לצדדים הזכות להביא גם חוות דעת מטעמם. לא כך במקרה שבפניי.

העתירה בהליך שם הייתה לפסול את המומחה ולחילופין לחקור אותו. זאת לאחר שהשיב על שאלות הבהרה שנשלחו אליו, לרבות על ידי בית המשפט עצמו. המבקשת שם לא פירטה את הסיבות בגינן היא מבקשת לחקור את המומחה , בטרם ימשיך הליך הבדיקה של המכונה. בית משפט שדן בהליך קבע שאין מקום לפסול את המומחה ועל כך הוגשה בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון. כב' השופט גרוסקופף מציין בפסק דינו:

"במצב דברים זה, והגם ששאלות הבהרה אינן מייתרות לעיתים חקירה נגדית (ראו רע"א 1017/01 אלבטרוניקס בע"מ נ' בר [פורסם בנבו] (8.5.2001)), היה מקום כי המבקשת תפרט ותנמק את בקשתה לחקור את המומחה, ולא תסתפק בטיעון לאקוני לפיו יש לאפשר לה לחקור את המומחה מאחר שהיא זכאית לכך מכוח הדין ולא ויתרה על זכותה זו (ראו פסקאות 156-148 לבקשת רשות הערעור). בשים לב לשני אלה, ולתכלית המצומצמת לשמה מונה המומחה, לא סברתי כי יש מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא גם מהיבט זה."

משמע, אי ההתערבות נבע קודם כל בשל היות תפקידו של המומחה שם מצומצם לשאלה טכנית שאין בה כדי לתת מענה האם המכונה תקינה או לא. שנית, בשל העובדה שבמצב דברים זה לא פירטה המבקשת שם את הסיבות שבעטיין היא עומדת על רצונה לחקור את המומחה. זאת כאמור כשההחלטה שהייתה מוקד לדיון בבית המשפט העליון הייתה ההחלטה שלא לפסול את חוות הדעת.

בענייננו, חוות דעתו של המומחה מתייחסת לבסיס של המחלוקת בין הצדדים ויש בה כדי לתת מענה שלם הן בשאלת הקשר הסיבתי שבין אירוע הנזק לנזק שנגרם והן באשר לשיעור הנזק שנגרם. זאת מקום שעל פי החוק אין בידי המבקשת דרך אחרת להוכיח טענותיה אלא בחקירה נגדית של מומחה.

20. לטעמי, אותו עיקרון שהביא לפסיקה שאין לדקדק עם תובע, בתביעה מכוח החוק בכל הנוגע לממצאים שיביאו למינוי מומחה (גם אם מדובר בממצאים דלים וקלושים) וספק יפעל לטובת תובע, כך יש לשמור על זכותה של נתבעת לחקור מומחה שמונה על ידי בית משפט בתיקים אלו. זו הדרך היחידה שנתונה לצדדים להוכיח טענותיהם: מצד אחד לתובע, להוכיח כי אכן נגרמה לו פגיעה ומה שיעורה, ומצד שני ל נתבעת, להוכיח ש המצב אינו כצעקתו או כי יש גורמים אחרים או נוספים לנזק ולאו דווקא הפגיעה בתאונה .

21. גם בית משפט קמא היה ער לכך שלא ניתן לשלול מהמבקשת את זכותה שבדין לחקור את המומחה. בהחלטתו קבע שאם לאחר שיישלחו שאלות הבהרה וייענו, עדיין תבקש המבקשת למנות מומחה חליפי (בהעדר יכולת לחקור את המומחה), כי אז ישוב לשקול את הבקשה.

אני מניחה שכוונתו של בית משפט קמא הייתה שאולי יהיה בשאלות ההבהרה כדי לייתר את הצורך במינוי מומחה חלופי ובכך לקדם את הדיון. גישה זו רצויה כל עוד היא זוכה להסכמת הצדדים. לעיתים צורך של צד לחקירה נגדית של מומחה יכול לבוא לידי פתרון על דרך שליחת שאלות למומחה כדי שישיב עליהן בכתב. אלא שלא ניתן לכפות פתרון זה על צד, מקום שהוא מנמק כי נדרשת לו חקירה נגדית של המומחה על מגוון נושאים שעלו בחוות הדעת והוא חולק עליה בבסיסה.

22. על פי ההסדר הקבוע בסעיף 6 א' לחוק זו זכותו של צד לחקור מומחה שמונה על ידי בית משפט. הסדר זה מתיישב עם ההסדר החקיקתי שבסעיף 26 לפקודת הראיות לפיו לבקשת צד ייעתר בית משפט לזימונו של עד מומחה לחקירה בעל פה. ככל שהרצון לחקור את המומחה התגלה כקנטרני או מתוך קלות דעת – הסנקציה היחידה שעומדת לו היא לחייב את אותו צד בתשלום הוצאות העד המומחה. משמע, מדובר בזכות בסיסית בשיטת המשפט.

23. ניסיונה של ב"כ המשיב ללמוד מדבריה של כב' השופטת חיות (כתוארה אז) בעניין ד"ר חיוטין, נדון לכישלון. במקרה שם דובר על בקשה של המבקשת להוסיף תצהירים של שני עדים עובדתיים לאחר עדותו של עד אחר שהעלה כלפיהם טענות עובדתיות שהמבקשת סברה שאינן נכונות. בית משפט שם סבר שהמחלוקת שעלתה בין הצדדים היא סוגיה משנית לתביעה שמתבררת בפניו ולכן לא התיר הגשת תצהירים נוספים.

לא היה מדובר בעד מומחה ובוודאי שלא בעד מומחה מטעם בית המשפט. מדובר היה בעדים עובדתיים מטעם העירייה שבתחילת ההליך לא מצאה העירייה צורך לקבל מהם תצהיר אלא רק בעקבות חקירה נגדית של מי שהיה מהנדס העיר. על מצב דברים זה באה החלטת בית המשפט העליון שאין מקום להתערב בהחלטה שכן:

"לבית המשפט המחוזי שיקול דעת רחב להחליט כיצד יברר את המחלוקת שבפניו, מבחינת סדרי הדיון ומהלך שמיעת הראיות וכלל נקוט הוא בידינו כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעת זה הנתון לערכאה הדיונית, אפילו נראה כי ראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת, להוציא מקרים חריגים בהם החלטת הערכאה הדיונית מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין לאחד הצדדים (ע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן "ירדן" נ' גרץ פרטרבסגזלשפט פ"ד כה(2) 441 (1971); רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206 (1990))."

24. במקרה שבפניי אין מדובר בעדים עובדתיים שמתבקשים להעיד על נקודה אחת שאינה משמעותית למחלוקת שבין הצדדים, אלא מדובר במומחה בית משפט שחוות דעתו חורצת את גורל התביעה הן בשאלת הקשר הסיבתי והן בשאלת שיעור הנזק.

אי היעתרות לבקשת צד לחקור מומחה או למינוי מומחה חלופי, כאשר המומחה אינו יכול להתייצב לחקירה, אינה מתיישבת עם הדין כמפורט לעיל.

25. עם כל הרצון לקדם את הדיונים בתיקים, ישנם מקרים חריגים שבהם נסיבות שאינן בשליטת הצדדים או בית המשפט, יביאו לכך שהדיון יתארך. הוא הדין כאשר מומחה הולך לבית עולמו או שצד הולך לבית עולמו ויש לתקן את התביעה ונדרש זמן לשם קבלת צו ירושה/ צו קיום צוואה או מינוי מומחה חלופי.

26. העובדה שהמומחה אינו יכול להעיד בחקירה נגדית מחמת מצבו הרפואי לא הייתה בידיעת המבקשת ולא בשליטתה. מכאן שאין לבוא עמה חשבון כאשר היא עומדת על זכותה שבדין לנסות ולקעקע את חוות הדעת על ידי חקירה נגדית.

27. אין בידי לקבל גם את הטענה כי במציאות שנוצרה מנצלת המבקשת יתרון שלא היה אמור להיות לה. טרם מונה מומחה חלופי ועל כן אין לדעת מה תהיה חוות דעתו. ככל שהמשיב סבור כי חוות הדעת עומדת על יסודות איתנים, חזקה שגם מומחה חלופי שימונה יקבע קשר סיבתי ושיעור נכות דומה.

28. גם לא מצאתי כי הפניית בית משפט זה להחלטתו בתיק אחר אינה ראויה. זאת אף אם באותו מקרה דווקא ב"כ המבקשת ביקש שלא ימונה מומחה חלופי.

בת"א 58034-06-13 א. צ. נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, הוגשה על ידי התובע בקשה לחקור את המומחה ולאחריה הסתבר כי מצבו הרפואי של המומחה אינו מאפשר לו להתייצב לחקירה. גם שם עסקה חוות הדעת הן בשאלת הקשר הסיבתי שבין הנזק לפגיעה בתאונה ובשאלת שיעור הנזק עצמו. הגם שמדובר בתיק ישן שמסיבות שונות לא הגיע לשמיעה אלא עתה, לא מצאתי דרך שבדין לשלול מהתובע שם את זכותו הבסיסית לקעקע את חוות דעת המומחה. אכן לא היה מקום להתנגדות הנתבעת שם, כשם שלא היה מקום להתנגדות המשיב כאן.

סוף דבר

29. במקרה שבפניי מצאתי להיעתר לבקשה מן הטעם שאי היעתרות לה עלולה להביא לעיוות דין למבקשת. שליחת שאלות הבהרה חלף חקירה נגדית אינה חלק מהדין שניתן לכוף צד לפעול בדרך זו.

על כן הבקשה מתקבלת. התיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת שימנה מומחה חלופי בתחום הקרדיולוגי.

30. הוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪ ישולמו על ידי המשיב למבקשת.

31. המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח חשוון תשפ"א, 15 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.