הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 30296-01-17

לפני
כבוד השופטת אביגיל כהן

המבקשת- המערערת:

מטרו מוטור שיווק (1981) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד צמח שניידר

נגד

המשיבה:

שירומיקה מוטורס בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אלכס סולמונוביץ ועו"ד אריאל קמחין

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט אילן רונן) בת"א 55932-05-15 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת – הנתבעת 1 לעכב הליכים המנוהלים נגדה במסגרת התיק קמא.

2. עניינינו בתביעה על סך 612,690 ₪ שהוגשה על ידי המשיבה (להלן גם: "שירומיקה") נגד המבקשת (להלן גם: "מטרו מוטור") ונגד נתבעת נוספת – חברה טאיוואנית (להלן: "הנתבעת 2").
בתביעה טענה שירומיקה, כי בינה ובין הנתבעת 2 נכרת הסכם בלעדי להפצת מוצרי הנתבעת 2 בישראל. נטען, כי מטרו מוטור גרמה להפרת החוזה והתקשרה עם הנתבעת 2 בחוזה ליבוא והפצת מוצרי הנתבעת 2 לישראל במקום שירומיקה, וכך נגרמו לה נזקים.

3. הנתבעת 2 הגישה "בקשה לעיכוב הליכים מכוח אמנה" (בקשה מס' 8 בתיק קמא); זאת לאור תניית בוררות חוץ ותניית דין זר במערכת היחסים שבין שירומיקה והנתבעת 2 (הסכמה להפניית הסכסוך להכרעת בורר יחיד בבוררות שתתקיים בשפה האנגלית בהתאם לכללי לשכת המסחר הבינלאומית והדין הקשור בחוזה יהיה דין טאיוואן) וכן בשל תחולת אמנות בינלאומיות בעניין.

ביום 24/4/16 התקבלה בקשת נתבעת 2 לעיכוב ההליכים וזאת על יסוד סעיף 6 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968.
אציין, כי בדיון שהתקיים בבית משפט קמא ביום 25/10/16 הצהיר ב"כ שירומיקה כי אין הליך בין שירומיקה לנתבעת 2 ואין "כרגע כל כוונה לנקוט" בהליך בוררות (עמ' 8 שורות 14-16 לפרוטוקול).

4. ביום 21/9/16 הגישה מטרו מוטור בקשה לעיכוב הליכים (בקשה מס' 12).
נטען, כי אין עילה נגדה בשל העובדה שהמחלוקת בינה ובין הנתבעת 2 טרם הוכרעה וגם לא תוכרע כאן, ולחלופין – לעכב ההליכים עד להכרעה בטענת שירומיקה להפרת החוזה על ידי
הנתבעת 2.
הבקשה נדחתה בלא צורך בתגובה ביום 21/9/16.
בהחלטה נקבע:
"אין בבקשה זו כל ניסיון להסביר את הבסיס בדין לבקשה לעיכוב ההליכים.
ניתן היה לשקול אפשרות שכזו בטענה להליך תלוי ועומד אך אין טענה שכזו.
הטענה שלפיה הכרעה נפרדת במחלוקת בין התובעת לבין נתבעת 2 (שכנגדה ההליך כבר עוכב בהחלטה נפרדת בשל סעיף בוררות) הינה תנאי מוקדם לבירור אחריות הנתבעת 1 – איננה מהווה טענת סף ואיננה מבססת עילה כלשהי בדין לסילוק תביעה על הסף. אפשר, למשל, שבהליך זה תוכח הפרת החוזה מצד הנתבעת 2 ככל שנדרש לצורך בירור טענות התובעת. ואפשר, כמובן, שלא כך יוכח והתביעה תידחה אך זאת רק לאחר שמיעת הראיות.
ובהיעדר בסיס לסילוק התביעה על הסף – הבקשה נדחית בלא צורך בתגובה".

5. ביום 27/10/16 הגישה מטרו מוטור "בקשה לעיכוב הליכים" (בקשה מס' 13).
בבקשה נטען, כי לאור ההחלטה מיום 21/9/16 ולפיה אין לסלק התביעה נגדה על הסף, אזי מוגשת בקשה לעיכוב הליכים לאור פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בת"א 1746-01-08 Samsung Techwin Co. Ltd נ' קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ (7/3/13) (להלן: " פרשת קולומביה") שם בנסיבות דומות הורה בית משפט על עיכוב הליכים.
ערעור על פסק הדין בפרשת קולומביה נדחה - רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ (11/7/13) (להלן: "רע"א 2812/13") (ניתנה רשות ערעור והערעור נדחה לגופו).

בתמצית אציין, כי נטען שלצורך הוכחת עוולת גרם הפרת חוזה יש צורך לפי סעיף 62 (א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)] להוכיח קיומם של 5 תנאים מצטברים:
(א) חוזה מחייב כדין.
(ב) הפרת חוזה.
(ג) גרימת הפרה.
(ד) ביודעין.
(ה) ללא צידוק מספק.

שירומיקה טוענת כי הנתבעת 2 הפרה את החוזה הפרה יסודית. אם טענתה להפרת חוזה תידחה, ממילא ידחו גם עילות התביעה הנוספות נגד מטרו מוטור, הנסמכות על הטענה כי החוזה הופר הפרה יסודית.
כיוון שבית משפט קמא קיבל את בקשת הנתבעת 2 לעיכוב הליכים אזי טענת שירומיקה כי הנתבעת 2 הפרה החוזה עימה, תתברר בבוררות. אין מקום להמשיך בהליכים נגד מטרו מוטור כל עוד לא מוכרעת בבוררות שאלת הפרתו של החוזה.
נטען, כי המשך ההליך נגד מטרו מוטור, משמעו הלכה למעשה דיון בפלוגתא שכבר נקבע, כי עליה להתברר בבוררות.

לאחר קבלת תגובה ותשובה לתגובה, דחה בית משפט קמא ביום 19/12/16 את הבקשה.

6. החלטת בית משפט קמא:
א) בית משפט קמא דחה את בקשת שירומיקה לסלק הבקשה על הסף שכן בקשה קודמת (בקשה 12) נדחתה, וזאת למרות שאישר כי "נראה שיש קושי בהגשת בקשה חוזרת" (מתוך סעיף 8 להחלטה), כיוון שמצא כי דין הבקשה להידחות לגופה.

ב) נדחתה טענת מטרו מוטור ולפיה לבית משפט קמא אין סמכות לדון בתובענה ביחס אליה כשזו מתבססת על עוולת "גרם הפרת חוזה" וכאשר נקבע על עיכוב הליכים בתביעה נגד נתבעת 2 .
נקבע כי לא היתה כלל חובה לתבוע גם את הנתבעת 2 כתנאי מוקדם לתביעה נגד מטרו מוטור ובית משפט מוסמך לדון בעוולת גרם הפרת חוזה, גם כאשר הצד לחוזה אינו צד להליך המשפטי (נסמך גם על ע"א 254/71 רנביט אימפורט בע"מ נ' לנגלייב פ"ד כו (2) 12, 17 (להלן: "הלכת רנביט")).

ג) נדחתה טענת מטרו מוטור ולפיה יש לעכב את בירורה של התביעה בשל הליך תלוי ועומד (Lis Alibi Pendensׂ).
נפסק כי עפ"י עקרון "הליך תלוי ועומד" ביהמ"ש מוסמך להעמיד את הדיון בהליך אחד כל עוד תלוי ועומד הליך אחר בין אותם בעלי הדין כדי למנוע כפל הליכים אשר עלול להביא לבזבוז זמן ולהכרעות סותרות. צוין כי השימוש בסמכות זו נעשה גם כשאין מדובר באותם צדדים בשני ההליכים וגם כאשר פסה"ד בהליך האחד לא יכריע בכל השאלות העומדות על הפרק בהליך השני ובלבד שיהא בו לצמצמן ולעזור בהכרעה בשאלות תלויות ועומדות.

בכל הנוגע לשימוש בעיקרון בהליך בוררות, בימ"ש קמא מפנה לסעיף 21 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות") המורה כי ככלל, מחייב פסק הבוררות את הצדדים כמעשה בית דין וכך ודאי לאחר שפסק הבוררות אושר בבימ"ש. כמו כן פסק הבוררות עשוי לבסס טענת הגנה גם למי שלא היה צד להסכם הבוררות במצב בו מוגשת תביעה ע"י מי שהיה צד לבוררות.
בעניין זה בימ"ש קמא הפנה לפסק דינו של כב' השופט דנציגר ברע"א 2812/13 בעניין קולומביה , בסעיפים 17-18 שם נקבע, בין היתר, כי:
" דעתי היא כי השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי יכול להוות טענת הגנה גם לצד זר לבוררות המבקש להסתמך על ממצאים שהוכרעו לחובתו של מי שהיה צד לבוררות ועתה מבקש לתבוע אותו בגין פלוגתאות זהות. אכן, עמדתי לעיל על כך שהכרעות הליך הבוררות מחייבות אך את הצדדים לו ואינה יכולה לפגוע בצד שלישי, אך אותו צד – התובע בהליך הבוררות שהוא גם התובע בהליך המאוחר – מחויב להכרעות הבורר מכוח הסכמתו להתדיין לפניו, ואין לאפשר לו לנסות לפתוח מחדש חזית שהוכרעה נגדו במסגרתה...בהתאם לאמור לעיל, ניתן לראות כי על אף שאין זהות מוחלטת בין הצדדים להליך הבוררות במקרה דנא לבין הצדדים לתובענה שעוכבה, הרי שלא מן הנמנע שכאשר תוכרענה פלוגתאות מסוימות במסגרת הליך הבוררות, יוכל אחד הצדדים לתובענה להעלות טענה מסוג השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי...".

בית משפט קמא הבהיר כי לא מצא סתירה בין הלכת קולומביה להלכת רנביט.

ביתר פירוט מוסבר כי האפשרות לעיכוב ההליכים אינה עומדת בסתירה לעיקרון המתיר הגשת תביעה בטענה ל"גרם הפרת חוזה" גם בלא שתוגש תביעה כנגד מפר החוזה עצמו, אלא מקנה לביהמ"ש סמכות לעכב את בירור התביעה אם נמצא כי יש לכך הצדקה.
נקבע כי אותם עקרונות המצדיקים עיכוב הליכים בטענת "הליך תלוי ועומד" כאשר מדובר בהליך מקביל המתנהל בבית משפט, עשויים להצדיק גם עיכוב הליכים כאשר ההליך המקביל מתנהל בבוררות, וודאי גם כאשר בבסיס התביעה טענה לגרם הפרת חוזה ואף כשאין זהות מלאה בין הצדדים בשני ההליכים.

ד) לגופו של עניין נפסק כי במקרה דנן אין כלל הליך תלוי ועומד.
הובהר בדיון שהתקיים ביום 25/10/16 מטעם שירומיקה , כי לא מתקיימת בוררות בינה ובין הנתבעת 2 ואף אין בכוונתה לפעול לקיומם של הליכים שכאלו.
על כן, אין חשש לפסיקה סותרת. אין חשש להשקעת משאבים כפולה ולא מתקיים מי מהשיקולים המצדיקים עיכוב בשל הליך תלוי ועומד.
נקבע, כי בעניין קולומביה נקודת המוצא הייתה כי הליך בוררות כזה אכן יתנהל ופלוגתאות רלוונטיות עשויות להיות מוכרעות במסגרתו. כמו כן, מי שביקש עיכוב הליכים היה זה שנשלחה נגדו הודעת צד ג', כאשר בין צד ג' לתובע הייתה תניית בוררות, וסיטואציה זו אינה קיימת בענייננו.

ה) בימ"ש קמא לא מצא ממש בטענת המבקשת כי אם ימשך בירור התביעה נגדה, אזי תינתן לשירומיקה האפשרות לעקוף את הסכם הבוררות ולברר בביהמ"ש את הטענות להפרת חוזה מצד נתבעת 2. נקבע כי למטרו מוטור אין יחסים חוזיים עם המשיבה והתביעה נגדה אינה מבוססת על חוזה ביניהן ואין למטרו מוטור זכות לכפות על המשיבה להקדים ולברר את טענותיה להפרת החוזה בבוררות.

ו) גם בטענות המבקשת לחשש לפגיעה בזכויותיה הדיוניות בימ"ש קמא לא מצא ממש וזאת בהיעדר מידע וראיות על טיב יחסי המשיבה ונתבעת 2.

לאור האמור לעיל, בימ"ש קמא הגיע למסקנה כי : "לפיכך, מאחר ומתברר כי למרות עיכוב ההליכים ביחסי המשיבה וחברת אקסס לא מתנהלים וככל הנראה גם לא יתנהלו הליכי בוררות, אין כל תחולה לעיקרון המאפשר עיכוב הליכים בשל "הליך תלוי ועומד" ולא נמצאה כל הצדקה אחרת לעיכוב ההליכים בתביעה זו שבין המשיבה למבקשת".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

7. המבקשת טוענת בבר"ע כי לאור הלכת קולומביה אשר אושרה בבית המשפט העליון היה חייב בית משפט לעכב ההליכים נגדה, גם אם לא מתנהל הליך בוררות בין שירומיקה והנתבעת 2.
עוד טוענת המבקשת, כי בית משפט קמא שגה כאשר לא מצא הצדקה אחרת לעיכוב הליכים ולא קבע כי המשך ניהול ההליכים יביא לפגיעה בזכויותיה הדיוניות של המבקשת.
נטען, כי זהו המקרה שבו יש לאפשר רשות ערעור ולקבל הערעור וכך לייתר הליך משפטי אחר שינוהל לשווא.

8. בתגובה לבר"ע המשיבה טוענת כי החלטת בימ"ש קמא לא ניתנה בניגוד להלכה קיימת.
בימ"ש קמא לא נפל לגדר טעות עובדתית ולגדר הכרעה עובדתית שגויה, לפיה התקיים הליך בוררות בפועל בין הצדדים בעניין קולומביה ואין כל שגגה בעניין זה בהכרעתו.
עוד נטען כי למבקשת מותר לכלול במסגרת בקשת רשות הערעור רק ראיות וטיעונים שנכללו
במסגרת הליך בקשתה לעיכוב ההליכים מושא ההחלטה מיום 19.12.16.

9. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות לערער ודין הערעור להידחות לגופו מהנימוקים כדלקמן:

10. בענייננו, דחיית הדיון בהשגה על החלטת ביניים זו לשלב הערעור על פסק הדין בנוגע לשאלת עיכוב ההליכים, עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי, ולפיכך מצאתי לנכון ליתן רשות לערער ולהידרש לעניין כבר עתה (ראה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב, פסקה 7 לפסק דינו של כב' הש' זילברטל (8.2.15)).

11. אני סבורה כי החלטת בימ"ש קמא נכונה לגופו של עניין וכי בימ"ש קמא לא שגה ביישום
הלכת ביהמ"ש העליון ברע"א 2812/13 בעניין קולומביה , ולפיכך דין הערעור להידחות לגופו של עניין.

נסיבות המקרה שהיו בפרשת קולומביה שונות מהנסיבות בענייננו ב כל הנוגע להשפעתו העתידית הצפויה של הליך הבוררות על ההליך בביהמ"ש.

בעניין קולומביה, עוכבו ההליכים בין התובעת – קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ לבין אחת הנתבעות – Samsung Techwin Co. Ltd , מחמת תניית בוררות.

בית משפט המחוזי הגיע למסקנה לפיה אין ספק כי הכרעה בהליך הבוררות בין קולומביה לסמסונג תשפיע מהותית על ההליך שבין קולומביה לנתבעת הנוספת – דלתה דיגיטל בע"מ (להלן: "דלתה") ועל ההודעה לצד ג' ששלחה דלתה לסמסונג. נקבע כי אין מנוס מלעכב בשלב זה את בירור התביעה נגד דלתה, עד לסיום הליך הבוררות על מנת שלא לנהל הליך שיתברר בסופו של יום כהליך סרק, וייתכן שאף יוביל לקיומן של הכרעות סותרות באותו עניין.

עוד נקבע בפרשת קולומביה:
" ...כי ממועד הגשת תביעת קולומביה בבימ"ש זה חלפו כחמש שנים, במהלכן טרם פנתה קולומביה להליך של בוררות, גם לא לאחר שניתנה ההחלטה בדבר עיכוב ההליכים בתיק נגד סמסונג. כך עולה מדברי ב"כ דלתה בדיון שהתקיים לפני ביום 6.3.13, אשר לא הוכחשו על ידי קולומביה. עולה מכך, כי המפתח להחשת ההליכים בתיק מצוי בידי קולומביה, ותמוה בעיני כי קולומביה אינה משתמשת במפתח זה. מחדלה של קולומביה מלפתוח בהליכי בוררות נגד סמסונג מחד, ועמידתה על בירור התביעה נגד דלתה, שאינה יריבתה העיקרית, מעלה תחושה של אי נוחות, עד כדי פגיעה בזכויותיה הדיוניות של דלתה, ולעניין זה מקובלים עליי טענות ב"כ דלתה בפרוטוקול מיום 6.3.13, עמ' 33-34".

קולומביה הגישה בר"ע על החלטת בית המשפט המחוזי, וכאמור. הבר"ע התקבלה והערעור נדחה לגופו.
במסגרת פסה"ד, פירט ביהמ"ש העליון את החלטת ביהמ"ש המחוזי (כב' הש' פלאוט) ובין היתר את תמיהתו של בימ"ש המחוזי על כך שקולומביה במשך 5 שנים מאז הגשת התביעה טרם החלה בהליך בוררות נגד סמסונג.

בעניינינו, הבהיר כב' השופט רונן, כי נקודת המוצא העובדתית שונה מזו שהיתה בפרשת קולומביה.
בית משפט קמא עמד על כך שבמהלך הדיון התברר מטיעוני הצדדים שכלל לא מתקיימת בוררות בין המשיבה לנתבעת 2 ומדברי ב"כ המשיבה בדיון ביום 25.10.16 התברר גם כי המשיבה אינה מתכוונת לפעול לקיומם של הליכים שכאלו.
בנסיבות אלה, בימ"ש קמא קבע כי אין כל תחולה לעיקרון המאפשר עיכוב הליכים בשל "הליך תלוי ועומד".

אמנם גם בעניין קולומביה לא החל הליך של בוררות אך בנסיבות העניין, בעת מתן ההחלטה ע"י ביהמ"ש המחוזי ולאחר מכן, ביהמ"ש העליון, כלל לא היה ברור שגם בעתיד לא יתקיים הליך בוררות.
במקרה דנן, הובהר לבית משפט קמא כי התובעת איננה מתכוונת לנקוט בהליך בוררות נגד הנתבעת 2.
כלומר – אין הליך תלוי ועומד וגם אין צפי של ממש לקיומו של הליך תלוי ועומד.
כתוצאה מכך, יישום ההלכה שנקבעה ברע"א 2812/13 מוביל לתוצאה שאין מקום לעיכוב ההליכים במקרה דנן.

מסקנת בימ"ש קמא עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה, השכל הישר ומתבקשת מהתשתית העובדתית שהונחה בפניו.

13. אציין בעניין זה, כי מטרו מוטור צירפה לבר"ע החלטה שניתנה ע"י כב' הש' פלאוט בת"א 1746-01-08 מיום 24.2.14 (נספח 12 לבר"ע) במסגרתה נקבע, בין היתר, כי:
"לא ראיתי כיצד התוצאה אמורה להשתנות לאחר שהתובעת הודיעה כי מטעמיה היא החליטה שלא לפנות להליך הבוררות. נראה כי אופציה מסוג זה אינה נתונה לתובעת ואין היא רשאית לעקוף את הסכם הבוררות כפי שהיא מנסה לעשות עתה כאמור לעיל.
בנסיבות אלו אני חוזרת על החלטותיי הקודמות לפיהן ההלכים מעוכבים עד למתן פסק דין בהליך הבוררות
...
מצאתי גם ממש בטענות המשיבות כי המבקשת (קולומביה) נהגה בחוסר תום לב כאשר לא הודיעה עמדתה בעניין אי פנייה לבוררות כבר בתחילת ההליכים, דבר שגרם להתמשכות ההליכים והוצאות רבות...
לפיכך אני קובעת כדלקמן: אין שינוי בהחלטותיי הקודמות בעניין אופן ניהול ההליך, היינו עיכוב ההלכים עד למיצוי הליך הבוררות. לאחר שקולומביה הודיעה שאין בכוונתה לפנות להליך הבוררות, ניתנת לה בכל זאת ארכה בת 3 חודשים אשר באם בתומה יודיעו לבית המשפט כי לא פנתה להליך הבוררות, תידחה התביעה שבפני"

ביום 2.1.17 הגישה מטרו מוטור בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 19.12.16. לטענתה, נוכח גילוי עובדות חדשות לפיהן בעניין קולומביה מעולם לא נפתח הליך בוררות ואף על פי כן עוכבו ההליכים בשל עקרון "הליך תלוי ועומד". כן צורפה החלטת כב' הש' פלאוט מיום 24.2.14.
בהחלטת בימ"ש קמא מיום 2.1.17 נדחתה הבקשה ונקבע כי טענה לטעות בהחלטה שניתנה אינה הצדקה ל"עיון מחדש".

בהקשר זה לא נותר לי אלא לחזור על טענת שירומיקה בתגובה לבר"ע לפיה החלטת כב' הש' פלאוט מיום 24.2.14 ניתנה כחצי שנה לאחר מתן פסה"ד של ביהמ"ש העליון ביולי 2013. מכאן שאין בה כדי לשנות ממסקנתו של בימ"ש קמא בדבר השיקולים והנחות היסוד שעמדו בפני ביהמ"ש העליון עת כתב את פסה"ד בעניין קולומביה, שם כאמור הנסיבות היו שונות מענייננו בהקשר הנדון.

12. בנסיבות אלו, אני סבורה כי בימ"ש קמא יישם נכונה את ההלכה הפסוקה על הנסיבות העובדתיות הרלוונטיות במקרה הספציפי. לפיכך, דין הערעור להידחות.

13. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, ניתנת למבקשת רשות לערער והערעור נדחה לגופו.

ב) המבקשת – המערערת תישא בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.
סכום זה יחולט מתוך הערבון ויועבר למשיבה באמצעות בא כוחה.
יתרת הערבון תוחזר למבקשת באמצעות בא כוחה.

ג. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"ז, 15 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.