הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 29935-09-21

לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקש

אורי סדלובסקי
ע"י ב"כ עו"ד גיא צברי

נגד

המשיב

יוסף יצחק ג'ייקובס
ע"י ב"כ עו"ד יניב כהן

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופטת חנה קלוגמן) מיום 5.9.21 בתא"ק 18518-02-17 ולפיה נדחתה בקשת המבקש - התובע לצרף " תרגום מאושר של נספח 10 לתצהיר התובע" – מסמכי פנקס המקרקעין של עיריית דטרויט.
התרגום שצירופו התבקש מתייחס הן לתדפיסי פנקס המקרקעין במועד עריכת התצהיר (3.10.18) והן במועד הגשת הבקשה (מאי 2021).

2. המבקש הגיש בשנת 2017 תביעה בסדר דין מקוצר בסך 107,815 ₪ נגד המשיב.
נטען כי התובע שילם לנתבע בגין שני בתי מגורים בדטרויט כספים.
התברר כי מדובר בנכס אחד שהוא חורבה ממש שעליה רובצים חובות מס ובנכס שעליו הוטל עיקול בשל חובות מס.
נטען כי הנתבע מתחזה לעורך דין. הטעה את התובע. התבקש ביטול החוזה בשל הפרה יסודית וכן השבת כספים ששולמו + החזרי הוצאות.
המשיב טען כי הוא מתווך ומעולם לא הציג עצמו כעורך דין.
נוהלו הליכים מקדמיים. הוגשו תצהירי עדות ראשית בשנת 2018.

ישיבת הוכחות התקיימה (בהקלטה) ביום 29.4.21 ובסופה נקבעו מועדים להגשת סיכומים (הימים יימנו החל מקבלת תמלול ההקלטה).
ביום 4.5.21 ולאחר שבית משפט הסב תשומת לב ב"כ התובע בישיבת ההוכחות לכך שמסמכים שאינם מתורגמים צריכים להיות מוגשים בליווי תרגום מאושר הוגשה הבקשה לצירוף תרגום מאושר.

3. ב"כ הנתבע ביקש לדחות הבקשה תוך הדגשה כי למרות החלטה מפורשת מיום 3.11.19 התובע כלל לא תרגם מסמכיו מאנגלית וכן כלל לא צירף חוות דעת מומחה לדין הזר.
אין מקום להגשת בקשה כזו לאחר שמיעת הוכחות. וודאי לאחר שבית משפט בהחלטה מיום 29.12.19 קבע מפורשות, כי "כל המסמכים שאינם בעברית יש לתרגמם בתרגום נוטריוני על מנת שיוכלו להיות חלק מחומר הראיות בכפוף לדיניה ראיות...".

4. בתשובה לתגובה נטען כי בתגובה אין נימוק מדוע לא יצורף תרגום של מסמכים שהנתבע התייחס אליהם בחקירה נגדית.

5. בהחלטה מיום 5.9.21 נקבע:
"ההחלטות בעניין מסמכים ותרגומים היו ברורות לאורך כל הדרך. כל מסמך שצורף ולא בשפה העברית היה צריך להיות מצורף עם תרגום נוטריוני. הדבר עולה גם מההחלטות שניתנו בפרוטוקול. ככל ויש כיום מסמכים ששני הצדדים מסכימים על הגשתם כשהם מתורגמים ומאומתים על ידי נוטריון (זאת לאור התייחסות הצדדים בדיון), אתיר הגשתם. ככל ואין הסכמה, הרי שלא מדובר במסמכים שהתגלו תוך כדי הדיון או שלא ניתן היה לגלותם או לתרגמם לפני הדיון ובהתאם להחלטותיי הקודמות ולכן לא ניתן להגישם בשלב זה.
הצדדים יגישו את הסכומים בהתאם להוראות כפי שנקבע בפרוטוקול והאמור לעיל חל גם על ההתייחסות למסמכים".

6. בבקשת רשות הערעור נטען כי החלטת בית משפט מונעת מהמבקש להגיש ראייה בעלת משקל מכריע לבירור האמת וההכרעה בתובענה. המסמך ללא תרגום כתוב באנגלית פשוטה והוגש על ידיה מבקש במסגרת ראיותיו.

המבקש סבר כי החלטת בית משפט בעניין תרגום חלה רק על מסמכי ה משיב שאותם הוא עתר להוציא מהתיק ולא על תדפיסים מפנקס המקרקעין המקוון של דטרויט.
משהסתבר לו שאין כך הדבר, הגיש את בקשתו ימים ספורים לאחר דיון ההוכחות והוא אף צירף ביום 1.6.21 את התרגום הנוטריוני בצירוף תצהיר נוטריון שהעיד כי לא היה צורך ממשי בתרגום נוטריוני.
אין מדובר בראיה חדשה אלא בתרגומה.

7. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב:

א) ככלל, השגות של בעלי דין על החלטות ביניים של ערכאה דיונית, יידונו במסגרת ערעור על פסק דין זאת למעט במקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מצליח להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלולה לגרום נזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (ראה לעניין זה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב פסקה 7 לפסק דינו של כב' הש' צ' זילברטל (8.2.15)).

לא שוכנעתי כי העניין שלפני נופל בגדר אותם מקרים נדירים.

ב) במקרה דנן, לא ינוהל הליך שלם שגוי או מיותר ככל שלא תינתן רשות ערעור.
שמיעת ההוכחות הסתיימה וכל שנותר הוא להגיש סיכומים ולתת פסק דין.
ככל שפסק הדין יהיה שגוי אליבא דמבקש הוא יהיה זכאי להגיש ערעור בזכות עליו, כולל על החלטת הביניים.

עסקינן בבקשה לצירוף ראיה ולא כפי שמציג זאת המבקש "תרגום" של ראיה קיימת. תרגום הוא מסמך נפרד שנחיצותו הובהרה מבעוד מועד על ידי בית משפט קמא בהחלטותיו שקדמו לישיבת ההוכחות.

המבקש, בניגוד להוראות הדין אף צירף את הראיה שהוא ביקש להגישה עוד בטרם בית משפט אישר לו זאת ולמסמך צירף גם את מצב רישום הנכסים נכון למועד הגשת הבקשה. כלומר – ברור שאין מדובר שהוגש אי פעם בשנת 2018 כאשר הוגשו תצהירי העדות הראשית אלא במסמך חדש ואין הצדקה להתערבות ערכאת ערעור בהחלטת ביניים שכזו, טרם ניתן פסק הדין.

8. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) הערבון יוחזר למבקש באמצעות בא כוחו.

ד) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשפ"ב, 05 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.