הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 28993-04-21

לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקשים

  1. שמואל יודקביץ
  2. רויטל יודקביץ

ע"י ב"כ עו"ד יעקב גנים

נגד

המשיבה

צד ג'

רום ארד הנדסה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נדב כנפו

נופים פרוייקטים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רוני אורן

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת אפרת בוסני) מיום 28/3/2021 בת.א. 65640-07-17 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים – התובעים לאפשר למומחה בית משפט ל הגיע לדירתם ולבדוק חזרתם של ליקויי רטיבות.

2. עסקינן בתביעת ליקויי בנייה שהוגשה עוד בחודש יולי 2017 נגד המשיבה. הליקויים כוללים ליקויי רטיבות.

המשיבה שלחה הודעת צד ג' ובדיון שהתקיים ביום 14/10/2018 הושגה הסכמה ולפיה צד ג' תתקן את הדרוש תיקון. התובעים יעברו לדיור חלופי לצורך ביצוע התיקונים ולאחר מכן ימונה מומחה מטעם בית משפט. כך אכן נעשה.

בחוות דעת משלימה של המומחה שנהב מפברואר 2020 שנעשתה לאחר ביקור בדירה ביום 14/1/2020 נכתב בין היתר כי קירות הסלון הסמוכים לוויטרינה יבשים וללא כתמי רטיבות. זאת לאחר תיקון שנעשה. כך גם ליקויי רטיבות בקירות הסובבים את חדר האמבטיה. בחדר רחצה הורים וגם בתקרת השכנים (משפחת שרביט) אין סימני רטיבות.

בדיון שהתקיים ביום 31/5/2020 הסכימו התובעים וצד ג', שיבוצעו על ידי צד ג' התיקונים הנדרשים לפי חוות הדעת המשלימה של מומחה בית משפט מיום 17/2/2020.
התגלעו מחלוקות באשר לעבודות שצד ג' היתה צריכה לבצע ולדעתה חרגו מהנדרש לפי חוות דעת המומחה ובסופו של דבר, הושגה הסכמה דיונית שניתן לה תוקף של החלטה ביום 1/12/2020 ולפיה יוגשו תצהירי עדות ראשית וסעדי התביעה ייחשבו מעתה לכספים (כאשר הנתבעת וצדדי ג' מכחישים את הטענות הכספיות) והוחלט על הגשת תצהירים לרבות חוות דעת.

ישיבת קדם משפט נקבעה ליום 28/4/2021.

3. ביום 26/3/2021 הגיש ב"כ התובעים בקשה, שנוסחה המלא כדלקמן:
"בקשה דחופה לזימון מומחה ביהמ"ש לבדיקת נזקים שחזרו
תצהירי העדות הראשית הוגשו בהתייחס לליקויים שנותרו כקביעת מומחה ביהמ"ש בחוות דעתו המשלימה.
בחוות דעתו המשלימה של מומחה ביהמ"ש קבע המומחה לאור תיקונים שביצע הקבלן כי ליקויי הרטיבות בחדר רחצה הורים תוקנו וכן כי אין עוד חדירת רטיבות לשכנים מתחת ואולם ליקויים משמעותיים אלה זה למרבה הצער שבו וחזרו לאחרונה – מצ"ב הודעת מייל התובעים והתמונות המצורפות למייל.
מאחר והתובעים אינן יכולים להעיד על נזקים מקצועיים אלה מן הראוי לאפשר למומחה ביהמ"ש להגיע לדירתם לבצע אימות מקצועי של טענות אלה.
מן הדין והצדק להיעתר לבקשה...".

4. בהחלטה מיום 29/3/2021 נקבע:
"לא ראיתי לקבל את הבקשה גם בלא הידרשות לעמדת יתר הצדדים. מדובר בתיק משנת 2017 בו מונה מומחה מטעם בית המשפט ונתן חוות דעתו ביום 17.2.2020 לאחר שני סבבי תיקונים בעין. ההליך מצוי בשלב מתקדם לאחר הגשת תצהירים, והתובעים על פי הבקשה, מבקשים להשיג על קביעת המומחה ובכך להאריך את ברור ההליך.
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות...".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

5. בבקשת רשות הערעור נטען, כי לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית, כאשר המבקשים מסתמכים על חוות דעת מומחה בית משפט, חזרו ליקויי הרטיבות. ליקוים בדירת התובעים בקירות הסובבים חדר רחצה הורים שגם גורמים לנזקים לדירת השכנים בדירה למטה (משפחת שרביט).
ללא מומחה בית משפט לא ניתן יהיה להוכיח את הנטען.
התובעים לא חולקים על חוות דעת המומחה שהיתה נכונה, נכון למועד הכנתה אלא שהרטיבות חזרה.
היעתרות לבקשה תייעל דווקא את ההליך ותחסוך התדיינות עתידית אפשרית בתביעה נפרדת והיא הולמת את רוח תקנות 1, 3, 5 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 (להלן: " התקנות החדשות").

6. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.
וראה לעניין זה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב, פסקאות 6 ו-7 (8/12/15) .

ב) זאת ועוד, ככלל ערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהחלטות הנוגעות לניהול ההליך ולסדרי דין, אשר מצויות בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, למעט במקרים בהם ההחלטה מנוגדת לדין, גורמת עיוות דין לצדדים או מקפחת את זכותו של מי מבעלי הדין (רע"א 520/19 ד"ר אברהם תורגמן נ' עו"ד עמית שגב, ס' 6 להחלטת כב' הש' י' וילנר (31/1/19).

ג) שיקול הדעת הערעורי מצומצם בהחלטות ניהוליות – דיוניות של הערכאה הדיונית כאמור וכל עוד ההחלטה אינה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין, אין מתערבים בהחלטה גם אם ערכאת ערעור סבורה כי ניתן היה לנקוט גם בדרך דיונית אחרת.
(ראה החלטתי מיום 24/3/2021 ברע"א 50493-03-21 גבעון נ' ון אמדן ואח' בסעיף 4.

ד) ומן הכלל אל הפרט –
כבר 4 שנים מתנהלת התביעה בבית משפט השלום. בוצעו תיקונים בהסכמה. מונה מומחה לאחר מכן שבדק את הליקויים. לאחר מכן גם הושגה הסכמה דיונית ולפיה לא יבוצעו יותר תיקונים וסעדי התביעה ייחשבו מעתה לכספים. הוגשו תצהירי עדות ראשית על ידי התובעים בינואר 2021 ובינתיים גם הנתבעת וצדדי ג' הגישו את ראיותיהן.

בנסיבות אלו אין לקבוע כי החלטת בית משפט שלא לאפשר ביקור חוזר של המומחה בשלב הנוכחי היא החלטה המנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין ואין הצדקה להתערבות ערכאת ערעור בהחלטת הביניים.

אציין כי ככל שבית משפט קמא יסבור בהמשך כי ניתן להיעתר לבקשת המבקשים: הוא כמובן רשאי לשנות דעתו, שכן מדובר בהחלטת ביניים ניהולית דיונית כאמור שניתן לשנותה כאשר מוצגים בפני הערכאה הדיונית נתונים המשכנעים כי יש מקום לשינויה .

עוד יובהר כי ככל שלאחר מתן פסק דין ימצאו לנכון המבקשים להשיג על ההחלטה, יוכלו כמובן לעשות כן במסגרת ערעור בזכות על פסק הדין.

7. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.

ג) הערבון יוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.

ד) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ו' אייר תשפ"א, 18 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.