הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 22317-09-17

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשת – המערערת:

חן ואיתי גינדי ישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אביעד שוב ועו"ד אורית חזקיהו

נגד

המשיבים:

1.ג'יי. אפ. ג'יי. אינטרנשיונל טריידינג בע"מ
2.קליין מנחם נחום
3.קליין בן ציון
4.אורי מוזס
5.מוזס מלמד מיטל
6.לירז שלומוביץ
7.אבנרי נחום יאיר
8.יהושע פריד
9.הולצמן אמנון
10.לנדאו דן גסטין
11.לנדאו עדינה
12.אהרון שמואל קליין
13.קליין אסתר רחל
14.וידר אריאל בנימין
15.אפרים קולה
16.חיה הלר
17.תלמה זלצמן
18.עדי גל
19.אילן אביצור
20.ישראל אביצור
21.שרית אביצור
22.אביב גל
23.יוסף ממן
24.דניאל ממן
25.אריה וקסלר
26.יואב ברנשטין
27.אמיר ברנשטין
28. משה ברנשטיין
29.רונן קרן איפרגן
30.איריס פילוס
31.אפרת הראל רונן
32.ענת קונן קרטן
33.שלי קונר קרטן
34.אריאל קונר קרטן

35.מיכל ויטל
36.יניב אושרת
37.שמחה בונים פלס
38.דליה חימוביץ
39.אברהם בלס
40.משה בלס
41.לאה שביט
42.יוסף בלס ז"ל נפתלי ודבורה בלס ז"ל
43.בנק הפועלים בע"מ
44.גילה רונן
משיבים 2-3, 12-14 ע"י ב"כ עו"ד מנחם קליין
משיבים 7, 10, 11, 15, 18, 19, 20, 21, 23, 26, 28, 32, 33, ו – 34 ע"י ב"כ עו"ד אליהו ביטון

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עמית יריב) מיום 7/8/17 בת"א 45232-10-15 ולפיה נקבע כי לא ימונה כונס נכסים בטרם יוכרע הערעור התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי.

2. במסגרת תובענה לפירוק שיתוף אשר נדונה בתיק קמא, ניתנה החלטה ביום 18/4/17 על ידי כב' השופטת לימור ביבי ולפיה מתקבלת התובענה לפירוק שיתוף והפירוק יבוצע בדרך של מכירה.
לפי הוראות סעיף 40 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 נקבע כי לשם מימוש המכירה יש בכוונת בית המשפט למנות כונס נכסים ומוצע שהצדדים יעבירו לבית משפט רשימה של כונסי נכסים. נקבע כי ככל שלא תועבר רשימה ביהמ"ש ימנה כונס נכסים לפי שיקול דעתו.

3. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור במסגרת רע"א 15117-07-17 על ידי המשיבים 7, 10, 11, 15, 18, 19, 20, 21, 23, 26, 28, 32, 33 ו – 34 באמצעות בא כוחם עו"ד ביטון ביום 6/7/17.

בהתאם להחלטתי מיום 26/7/17 ובהסכמת המבקשת שלפני, ניתנה רשות לערער וההליך הפך לערעור אזרחי אשר נמצא בטיפולו של מותב תלתא (ע"א 15117-07-17).

4. התובעת – המבקשת הגישה ביום 26/6/17 בקשה למינוי כונס נכסים (בקשה מס' 73 בתיק קמא) וזאת בהמשך להחלטת כב' השופטת ביבי מיום 18/4/17.

ב"כ המשיבים 2, 3, 12-14 הגיבו לבקשה והגישו הצעתם למינוי כונס נכסים .
המבקשת בתשובה לתגובה התנגדה להצעתם.

המשיבים המיוצגים על ידי עו"ד ביטון בתגובתם מיום 27/7/17 סברו כי אין מקום לפעול למינוי כונס נכסים בעת הזו כל עוד לא יוכרע ערעורו של אחד הנתבעים – מר אמיר ברנשטיין (משיב 27) אשר נמחק מההליך בהחלטה מיום 6/6/17 , אך מסרו גם הם את הצעתם לזהותו של כונס נכסים ככל שבית משפט ימצא לנכון למנות כונס נכסים.

בינתיים, הועבר הטיפול בתיק בית משפט קמא לכב' השופט עמית יריב לאחר מינויה של כב' השופטת לימור ביבי לביהמ "ש המחוזי.

בהחלטה מיום 7/8/17 נקבע כי בשלב זה אין מקום למנות כונס נכסים כל עוד לא יוכרע הערעור.
נקבע כי כיוון שבמסגרת הערעור תוקפים המערערים את עצם ההחלטה של פירוק שיתוף על דרך מכירה, אזי ככל שיתקבל הערעור לאחר שימונה כונס נכסים ויחל בעבודתו "נמצאנו משחיתים זמן ומשאבים נכרים לשווא".

על החלטה זו מוגשת בקשת רשות ערעור שלפני.

5. בבר"ע מבוקש לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בה כבערעור, לקבל את הערעור, לבטל
את החלטת בימ"ש קמא מיום 7/8/17 ולהורות על המשך פירוק השיתוף בדרך של מינוי כונס נכסים.

המבקשת טוענת כי החלטת בימ"ש קמא ניתנה בחוסר סמכות עניינ ית.
לטענתה בימ"ש קמא לא היה רשאי לשנות את החלטת המותב הקודם (כב' הש' לימור ביבי)
מיום 18/4/17, ומשנתנה החלטה בדבר פירוק השיתוף ונקבע כי יש להורות על מינוי כונס נכסים, היה על בימ"ש קמא לעשות כן.
כמו כן החלטת בימ"ש קמא שלא למנות כונס נכסים מיום 7/8/17 מהווה למעשה עיכוב ביצוע של ההחלטה מיום 18/4/17 ולאחר הגשת הערעור סמכות זו מסורה לידי ערכאת הערעור בלבד.
עוד נטען כי החלטה זו נעשתה באופן יזום ע"י בימ"ש מבלי שהוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ובניגוד להחלטת בימ"ש קמא מיום 6/6/17 שניתנה ביחס למשיב 27 בה צוין כי אין מקום להורות על עיכוב הליכים ממושך וזה ניתן ל- 14 ימים בלבד.
נטען כי המשיבים "זכו" בעיכוב ביצוע ממושך מבלי שנדרשו לעמוד בתנאים הקבועים בדין ובפסיקה למתן עיכוב ביצוע ומבלי להפקיד ערובה להבטחת נזקיה של המבקשת, ואף לגופו של ענין נטען כי תנאים א לה אינם מתקיימים.

6. בהחלטתי מיום 11/9/17 קבעתי כי המשיבים רשאים (אך לא חייבים) להגיש תשובה לבר"ע ועל המבקשת לדאוג למסירות אישיות.
כן נקבע כי "משיב אשר לא יגיש תשובה: אראה אותו כמסכים לכך , שבקשת רשות הערעור תתקבל והערעור יתקבל, במובן זה שבו ייקבע כי בי ת משפט השלום אינו מוסמך להורות על עיכוב הליכים משהוגש ערעור התלוי ועומד בע"א 15117-07-17. לפיכך, כל עוד לא יורה בית המשפט שלערעור על עיכוב הליכים, אזי יימשכו ההליכים בתיק קמא. (וראה לעניין זה גם ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה)".

7. המשיבים המיוצגים ע"י עו"ד ביטון – משיבים 7, 10, 11, 15, 18, 19, 20, 21, 23, 26, 28, 32, 33 ו- 34 הגישו תשובה לבר"ע.
הם ביקשו לדחות את הבר"ע ו באשר לדיון בבר"ע כבערעור ציינו כי הם מ ותירים את העניין לשיקול דעת ביהמ"ש.

לטענתם משלא ניתנה כל החלטה אופרטיבית בהחלטת מיום 18/4/17, לא מדובר בהחלטה לעיכוב ביצוע (והוראות תקנה 467 לתקסד"א אינן חלות) אלא בהחלטה לעיכוב הליכים. משכך, ההחלטה הינה בסמכות ביהמ"ש הדיוני אף אם הוגש כבר ערעור.
נטען כי בנסיבות אלה, התנאים לעיכוב ביצוע אינם רלוונטיים בענייננו.
עוד נטען כי ההחלטה היא גם סבירה ובנסיבות שהיו (הגשת ערעור מטעם המשיבים) והנסיבות שנוצרו לאחר מכן - הגשת ערעור מטעם משיב 27 ושינוי מצבו לבעלים של המקרקעין, מתחזק הצורך בעיכוב ההליכים .

8. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל וכי יש מקום לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור מהנימוקים כדלקמן:

9. השאלה העומדת ביסוד הבקשה היא : האם החלטת בימ"ש קמא מיום 7/8/17 מהווה בפועל עיכוב ביצוע של ההחלטה מיום 18/4/17 או שמא עיכוב הליכים.
10. תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א") קובעת כי:
"(א) בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכל על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער במועד הגשת הבקשה לסעד זמני או לעיכוב ביצוע; בקשה למתן סעד לפי תקנה זו אפשר שתידון בלא מתן הודעה עליה, אם הוגשה מיד לאחר שימוע ההחלטה.
(ב) הוגש ערעור או בקשת רשות לערער, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שיראו לו.
...".

בע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה (17.6.2015) בסעיף 14 להחלטת כב' הש' נ' סולברג נקבע כי:
"הנה כי כן על פי המצב המשפטי דהיום, לא זו בלבד שבוטלה החובה להפנות בקשות לעיכוב ביצוע אל הערכאה הדיונית תחילה, אלא שהחל ממועד הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור הדבר כלל איננו אפשרי עוד".

11. בענייננו ההחלטה מיום 7/8/17 ניתנה ע"י בימ"ש קמא לאחר שהוגשה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי.

12. אני סבורה כי החלטת בימ"ש קמא מיום 7/8/17 לפיה לא ימונה כונס נכסים בטרם יוכרע הערעור מהווה למעשה עיכוב ביצוע של ההחלטה מיום 18/4/17 .

המשיבים טוענים כי אין כל החלטה אופרטיבית בהחלטה מיום 18/4/17 שכן "מדובר בהחלטה המצהירה כי דרך הפירוק יעשה בדרך של מכירה וכי בכוונת בית המשפט למנות כונס נכסים- ועתה איפוא יתנהל ההליך לבחירתו ומינויו". (סעיף 4 לתגובה), ועל כן לא ניתן לעכב את ביצועה.
אין בידי לקבל טענה זו.

בימ"ש קמא בהחלטתו מיום 18/4/17 קיבל את התביעה לפירוק שיתוף במקרקעין שהגישה המבקשת ודרך מימוש המכירה נקבעה אף היא – כינוס נכסים . נקבע כי הכונס ימונה לאחר שתועבר לבימ"ש רשימה מוסכמת ע"י הצדדים וככל שלא תועבר, ימנה בימ"ש כונס בהתאם לשיקול דעתו.
מינוי כונס הנכסים הינו חלק אופרטיבי בהחלטה.
13. נקודת המוצא היא כי יש לגלות ריסון בקבלת בקשות רשות ערעור על החלטות לעיכוב ביצוע. התערבותה של ערכאת הערעור בעניינים אלה תהא שמורה למצבים בהם מתעורר צורך למנוע עוול או נזק ( רע"א 5096/16 רוזנשיין נ' רוזנבלום, סעיף 14 להחלטת כב' הש' ד' ברק-ארז (4.1.2017)).

סעד של עיכוב ביצוע נמנה על "משפחת" הסעדים הזמניים אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם אלא במקרים חריגים (ראה לעניין זה: רע"א 8284/14 קורקוס נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (29.12.14) סעיף 10 ופסקי הדין הרבים שאוזכרו שם).

המקרה שלפני נופל לטעמי לגדר החריג המצדיק התערבות.

14. בהתאם לתקנה 467 לתקסד"א והפסיקה לעיל, החלטת ביהמ"ש מיום 7/8/17 שמהווה, כאמור, עיכוב ביצוע צריכה להינתן ע"י ערכאת הערעור (ביהמ"ש המחוזי) ולא ע"י הערכאה הדיונית.

15. זאת ועוד; הכלל הוא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (תקנה 466 לתקסד"א) ו בהתאם להלכה הפסוקה על המבקש עיכוב ביצוע של פס"ד לשכנע בקיומם של שני תנאים מצטברים:
האחד כי סיכויי הערעור טובים.
השני כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.
במאזן זה, שיקול מרכזי הוא היכולת להשיב את המצב לקדמותו, אם הביצוע לא יעוכב והמבקש יזכה בערעור בסופו של יום.
בין שני השיקולים מתקיימת "מקבילית כוחות"; ככל ששיקולי מאזן הנוחות בעלי משקל רב יותר, הצורך לשכנע כי סיכויי הערעור טובים יפחת, ובלבד שאין מדובר בערעור סרק (ראה: ע"א 7145/14 פרייס נ' בנק אוצר החייל, סעיף 9 להחלטת כב' הש' זילברטל (12.11.14); ע"א 8380/06 האפוטרופוס הכללי נ' פלוני, סעיף 7 להחלטת כב' הש' ד' חשין (10.12.06)).

במידה והמשיבים מעוניינים בעיכוב ביצוע של החלטת בימ"ש קמא מיום 18/4/17 עליהם להגיש בקשה מתאימה לביהמ"ש המחוזי .

16. בנסיבות שפורטו לעיל, איני סבורה כי היה מקום לעכב ביצוע מינויו של כונס נכסים במסגרת החלטת בימ"ש קמא מיום 7/8/17.

17. לסיכום:

א. דין בקשת רשות ערעור להתקבל ודין הערעור להתקבל.
החלטת בית משפט קמא מיום 7/8/17 תבוטל וההליך בבימ"ש קמא יימשך כסדרו.

ב. המשיבים המיוצגים ע"י עו"ד ביטון יישאו בהוצאות המבקשת – המערערת ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

ג. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים .

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ח, 16 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.