הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 21553-02-19

לפני
כבוד השופט שאול שוחט, סג"נ -אב"ד

כבוד השופטת עינת רביד

כבוד השופט נפתלי שילה

מבקשת

מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מוקדי ועו"ד מאיו

נגד

משיב

פלוני
ע"י ב"כ עו"ד פנחס

פסק דין

השופטת עינת רביד:
המבקשת (להלן: המבטחת) הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה מיום 13.1.2019 בת"א 36276-10-18 (כבוד השופטת יפעת אונגר ביטון) , במסגרתה נדחתה בקשת המבטחת לסילוק התביעה על הסף בטענת ההתיישנות.
בהחלטת כבוד השופטת אביגיל כהן מיום 11.3.2019 ניתנה למבטחת רשות ערעור והיא העבירה הדיון בפני הרכב תלתא.
תמצית החלטת בית המשפט קמא
המשיב הגיש לבית משפט קמא תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בסך של 15,000 ₪, על פי פוליסה לביטוח תאונות אישיות. המבטחת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, בטענה שחלפו למעלה משלוש שנים מאז תאונת הדרכים בה נפגע המשיב, מיום 19.8.2014 ועד ליום הגשת התביעה, 16.10.2018. לבקשה הוגשה תגובת המשיב.
בית משפט קמא בחן את טענת המבטחת על פי סעיף 31 לחוק חוזי ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: החוק), כתיקונו בשנת 2014.
בית משפט קמא קבע כי המחוקק יצר, בסעיף 31 לחוק, מנגנון המשתנה בהתאם להוראותיה של כל פוליסה ופוליסה. ברם, משלא צורפה לבקשה או לתגובה לה הפוליסה במלואה לא הונחה לפניו התשתית החוזית שמכוחה ניתן להידרש לטענה כי חלפה תקופת ההתיישנות. עם זאת, קבע בית משפט קמא כי "ניתן לקבוע כי זכותו של התובע לתבוע את תגמולי הביטוח קמה עם קבלת חוות דעת מומחה הקובעת את נכותו ואת שיעורה".
נוכח קביעתו זו דחה בית משפט קמא את טענת ההתיישנות.
תמצית הטענות בערעור
המבטחת טענה כי יש לבטל את החלטת בית המשפט כיוון שעל פי הפסיקה מועד קביעת הנכות על ידי מומחה רפואי אינו יכול להוות המועד הקובע לצורך מניית תקופת ההתיישנות. כך גם הותרת קביעת בית המשפט על כנה משמעותה שהמבטחת תהא תלויה במועד הפנייה של המבוטח למומחה הרפואי.
עוד טענה המבטחת כי הביטוי בסעיף 31 המתוקן "מהיום שבו קמה למבוטח הזכות לתבוע תגמולי ביטוח" כוונתו למועד התגבשות הנכות.
המשיב תמך בהחלטת בית המשפט קמא וכן טען שהמועד בו יוכל המבוטח לתבוע תגמולי ביטוח ייקבעו לפי נסיבותיו של כל מקרה ולכן זו שאלה עובדתית שיש לבדוק אותה.
דיון והכרעה
לו דעתי תשמע כי אז יתקבל הערעור במובן זה, שהדיון יוחזר לבית משפט קמא לדיון בשאלת ההתיישנות כאשר הפוליסה תוגש ותעמוד בפני בית משפט בעת מתן החלטתו .
לאחר התיקון לסעיף 31 משנת 2014 קובע הסעיף כך:
"תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח; היתה עילת התביעה נכות שנגרמה למבוטח ממחלה או מתאונה, תימנה תקופת ההתיישנות מיום שקמה למבוטח זכות לתבוע תגמולי ביטוח לפי תנאי חוזה הביטוח ."
(החלק המודגש הוא התוספת שהוספה בתיקון 31 – ע' ר').
ממילות הסעיף כפשוטן עולה שחייבת הפוליסה לעמוד בפני בית משפט, על מנת לגזור מתנאי הפוליסה את מועד תחילת מרוץ ההתייש נות.
ראו דברי נציגת משרד המשפטים בוועדת הכנסת לתיקון הצ"ח:
"הפוליסה יכולה להגדיר באיזה תנאים קיים כיסוי ביטוחי ולפי התנאים האלה צריך ללכת ולאפשר לאדם את מלוא תקופת ההתיישנות מהמועד שבו הוא יכול היה ללכת ולדרוש את תגמולי הביטוח מחברת הביטוח, זאת הכוונה וזאת כוונה נכונה."
(ראו פרוטוקול ועדת החוקה חוק ומשפט מיום 25.12.2013 בעמוד 11).
לאחר תיקון 31, ובעת שמבטחת העלתה בפני בתי המשפט טענת התיישנות לגבי נכות שנגרמה ממחלה או מתאונה, בחנו בתי המשפט בראש ובראשונה את נוסח הפוליסה. ראו בת"א (הרצ') 49260-11-14 סימן טוב נגד אי.איי.ג' (3.1.2016) בסעיף 14 לפסק הדין , עליו הוגש ערעור לבית משפט מחוזי ע"א (ת"א) 33284-02-16 סימן טוב נגד אי. איי.ג'י (26.1.2017) בסעיף 12 לפסק הדין ; בת"א (עכו) 53380-06-17 הפניקס נ' פלוני (17.10.2018) בעמוד 5 לפס ה"ד; בת"א (חיפה) 4812-09-16 סמניה נ' כלל (1.8.2017) בסעיף 13 לפסק הדין; בת"א (עכו) 53380-06-17 הפניקס נ' סרחאן (13.2.2020) בעמוד 7 לפסק הדין.
מן הפסיקה אף עולה כי אכן קיימים נוסחים שונים לעניין סעיפי התיישנות בפוליסה. למשל, בפס"ד סימן טוב נוסח הפוליסה קבע , שהנכות מתגבשת רק כעבור שנה מיום התאונה. כך בפוליסות יכול שייקבעו נוסחים שונים לסעיף התגבשות זכות התביעה למבוטח , ובהתחשב בכך שהמחוקק הכיר את סוגי הפוליסות ולא השחית מילותיו לריק, הרי שאין כל אפשרות "לדלג" על שלב זה של בירור נוסח הסעיף בפוליסה, בבדיקת טענת ההתיישנות.
ומן הכלל אל הפרט
לאחר הגשת כתבי הטענות הראשונים, ה גישה המבטחת בקשה נפרדת לסילוק התביעה על הסף בטענת התיישנות תוך שהיא מפנה לרישא לסעיף 31 לחוק בלבד , דהיינו בטענה שחלפו שלוש שנים מיום האירוע ותו לא. ללא כל אזכור או התייחסות לסיפאת הסעיף , שהוא הרלוונטי לעניין הנדון , באשר עילת התביעה היא "נכות שנגרמה למבוטח ממחלה או מתאונה". כמובן שבקשה זו דינה היה להימחק על הסף, משום שהדבר דומה לטוען טענת התיישנות לאחר 3 שנים בתיק נזיקין רגיל, שבו ההתיי שנות היא על פי סעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
אולם בית המשפט קמא ביקש את תשובת המשיב והוא בתשובתו הפנה לסיפא של סעיף 31, שחל על המקרה, ציין שלא צורפה הפוליסה הרלוונטית , וטען שיש למנות את מועד ההתיישנות מיום גיבוש הזכות.
רק בתגובת המבטחת לתשובת המשיב היא התייחסה לראשונה לסעיף 31, לא צירפה את הפוליסה הרלוונטית וטענה שוב להתיישנות משום מועד גיבוש הנזק הנטען.
לטעמי, העובדה שמלכתחילה לא טענה המבטחת כבר בבקשתה הראשונה על פי הנדרש בסעיף ולא צירפה את הפוליסה במלואה , על מנת שניתן יהיה לפעול על פי סעיף 31 סיפא ולבחון את תנאי הפוליסה, היא שגרמה לכשל.
יחד עם זאת, לא היה מקום לקבוע על ידי בית המשפט כי דין טענת ההתיישנות להידחות, כאשר תנאי הפוליסה לא נבחנו.
לפיכך, אמליץ לחברי, לבטל את ההחלטה ו לקבוע כי טענת ההתיישנות עדיין עומדת למבטחת. התיק יוחזר להידון בפני בית משפט קמא, במסגרתו תוכל המבטחת – לאחר המצאת הפוליסה במלואה – לשמור על טענת ההתיישנות, לה יידרש בית משפט קמא במסגרת ההוכחות, שכן שאלת ההתיישנות במקרה שלפנינו הינה שאלה מעורבת של חוק ועובדה וראוי לבררה בצוותא חדא עם התביעה גופה.
סוף דבר
הערעור מתקבל במובן זה שההחלטה מבוטלת, התיק יוחזר להידון בפני בית משפט קמא, ויחולו ההוראות שבסעיף 14 לפסק דין זה .
בית המשפט קמא יביא בחשבון את הוצאות הערעור הנדון בקביעת ההוצאות בהחלטה החדשה , שיוציא ככל שיידרש, או בסוף ההליך ולפי התוצאות .
המזכירות תשיב למערערת את הפיקדון, ככל שהופקד, באמצעות בא כוחה.

עינת רביד, שופטת

כבוד השופט שאול שוחט, סג"נ -אב"ד :
הוראת סעיף 31 לחוק חוזי ביטוח, התשמ"א-1981, כתיקונה בשנת 2014 קובעת, כי בתביעה לתגמולי ביטוח שעילתה נכות שנגרמה למבוטח ממחלה או מתאונה תימנה תקופת ההתיישנות "מיום שקמה למבוטח זכות לתבוע תגמולי ביטוח לפי תנאי חוזה הביטוח" (הדגשה שלי ש' ש').
באין ראיה להוראות הפוליסה ומשאיש מהצדדים לא הפנה לסעיפי הפוליסה, מתוכם ניתן לדלות אימתי קמה הזכות לתבוע את התגמולים בגין הנכות (כך בית משפט קמא בעמוד 2 לפסק דינו) נכון היה להורות על המצאת פוליסת הביטוח לעיונו של בית המשפט טרם החלטה בשאלת ההתיישנות, על פני הקביעה לפיה תימנה תקופת ההתיישנות של 3 השנים מהיום בו נודע למבוטח כי "הוכרה נכותו" אליבא דבית משפט קמא, מועד מתן חוות הדעת הרפואית לידיו.
לפיכך, מסכים אני עם פסק דינה של חברתי השופטת רביד, לפיו יש לקבל את הערעור ולהחזיר את עניינו של המשיב לדיון בפני בית משפט קמא, במסגרתו תוכל המבטחת – לאחר המצאת הפוליסה במלואה – לשמור על טענת ההתיישנות, לה יידרש בית משפט קמא במסגרת ההוכחות, שכן שאלת ההתיישנות במקרה שלפנינו הינה שאלה מעורבת של חוק ועובדה וראוי לבררה בצוותא חדא עם התביעה גופה.

שאול שוחט, שופט
סג"נ, אב"ד

כבוד השופט נפתלי שילה:
אני מסכים.

נפתלי שילה, שופט

הוחלט בהתאם לפסק דינה של כבוד השופטת רביד.

המזכירות תמציא פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, א' אדר תש"פ, 26 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.

שאול שוחט, שופט, סגן הנשיא
אב"ד

עינת רביד, שופטת

נפתלי שילה, שופט