הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 20657-06-20

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש:

שי אבוטבול
ע"י ב"כ עו"ד רועי רוזן ועו"ד יובל שדמי

נגד

המשיבים:

1. עופר אורליצקי
ע"י ב"כ עו"ד אטיאס נוה -כהן
2. מגדל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ע. שניצקי ושות'
3. ההתאחדות לכדורגל בישראל
ע"י ב"כ עו"ד עומר גולדנברג
4. XL Insurance
ע"י ב"כ עו"ד משה עבאדי ועו"ד יעל נבון
5. אמיר גרוס כבירי
ע"י ב"כ עו"ד עדי בראונשטיין
6. מני ויצמן
ע"י ב"כ עו"ד שי צדיק ועו"ד גל פלג

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט עזריה אלקלעי) מיום 22.3.20 בת"א 39883-04-18 ובת"א 25885-04-19 שאוחדו (להלן יכונו יחד: "תיקים מאוחדים"), שעניינה עיכוב הליכים בתיקים קמא עד להכרעה בהליך אחר המתנהל בביהמ"ש המחוזי בתל אביב.

2. ההליך קמא:

א. ביום 23.4.18 הגיש המבקש (להלן גם: "אבוטבול") תביעה לסעד כספי בסך 533,320 ₪ נגד משיב 1 (להלן גם: "אורליצקי") - ת"א 39883-04-18.
אורליצקי הגיש הודעת צד ג' נגד משיבה 2 (להלן: "מגדל") כמבטחת שלו.
מגדל הגישה הודעה לצדדי ד' – משיבים 3-6.
להלן תכונה התביעה: "תביעת אבוטבול".

ביום 11.4.19 הגיש אורליצקי תביעה לסעד כספי בסך 80,066 ₪ וסעד הצהרתי בנוגע לזכותו לתבוע סעדים כספיים שטרם התגבשו נגד מגדל - ת"א 25885-04-19.
מגדל הגישה הודעה לצדדי ג' – משיבים 3-6.
להלן תכונה התביעה: "תביעת אורליצקי".

שתי התביעות – תביעת אבוטבול ותביעת אורליצקי אוחדו בהחלטת בימ"ש קמא מיום 19.11.19.

ב. תביעת אבוטבול:
בכתב התביעה נטען כי אבוטבול – כדורגלן עבר שהשתייך עובר לפרישתו מכדורגל לקבוצת הפועל תל אביב, התקשר עם מועדון הכדורגל הפועל תל אביב (להלן: "המועדון" או "הפועל תל אביב") בהסכם העסקה, במסגרתו הוסדרו תנאיו הכלכליים והסוציאליים של התובע בשורות המועדון.
בשל רצונו של המועדון להביא לסיום את הסכם ההעסקה עם התובע, טרם מועד סיומו, נחתם ביום 8.9.15 הסכם ביטול התקשרות בין המועדון ובין אבוטבול בו פורטו התנאים לסיום ההתקשרות ולהתרת הסכם ההעסקה.

בהסכם נקבע במפורש כי ההסכם יופקד בידי הנתבע - אורליצקי, שהינו רו"ח במקצועו ויו"ר הרשות לבקרת התקציבים של ההתאחדות לכדורגל בישראל. ההסכם אושר על ידו כחלק מתקציב הפועל תל אביב.

לטענת אבוטבול, תפקידה של הרשות והיו"ר (אורליצקי) לפקח על האיזון התקציבי של קבוצות הכדורגל הפועלות בישראל, מתוך מטרה להבריא לשמר ולאזן את מצבן הכספי של אגודות הספורט וכן לאשר ולבקר את תקציבי אגודות הכדורגל המקצועניות החברות בהתאגדות.
בהסכם הביטול נקבע כי פיצוי בסך 1,183,988 ₪ ישולם ע"י הפועל תל אביב לתובע ב-24 תשלומים חודשיים, בצירוף סכום נוסף של 4,000 ₪ נטו לחודש בגין אחזקת רכב.
לטענת אבוטבול, על אורליצקי הייתה מוטלת חובה ואחריות לוודא קיומן של בטחונות מתאימים לסכומים המובטחים המפורטים בהסכם הביטול.

בחודש דצמבר 2016 קרס התאגיד שניהל את הפועל תל אביב - הראל אחזקות מועדון הכדורגל הפועל תל אביב בע"מ והחברה נכנסה בסופו של יום להליכי פירוק.
לאחר כניסת הפועל תל אביב להליכי פירוק, התברר כי אורליצקי התרשל בנוגע להתנהלות הפועל תל אביב, בין היתר בקיום חובותיו להבטחת תקציב הפועל תל אביב והתאמתו למציאות.

לטענת אבוטבול, התרשלותו של אורליצקי גרמה לכך שכל ההמחאות החודשיות להן היה זכאי התובע (עשר המחאות מחודש דצמבר 2016 ועד לחודש ספטמבר 2017) אשר היו אמורות להיות מובטחות ע"י הנתבע ובסך בכל 533,320 ₪, לא שולמו לו.
לטענת אבוטבול, מדובר ברשלנות חמורה של אורליצקי אשר לא מילא אחר חובותיו ולא ביצע את תפקידיו בהתאם לדין, בין היתר באישור התקציבים, באי פיקוח נאות על קיומם ובאי קבלת בטוחות מספקות.

בכתב ההגנה אורליצקי טען כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת העדר עילה והעדר יריבות.
לגופו של עניין, נטען כי פעל במקצועיות, סבירות ותום לב ובהתאם לתקנון בקרת התקציבים. לטענתו, ערך את כל הבדיקות הדרושות וביקש בטוחות מתאימות ומספיקות להבטחת התקציב, לרבות הבטחת התחייבויות הקבוצה כלפי התובע.

ג. תביעת אורליצקי:
בכתב התביעה טען אורליצקי כי מגדל אשר ביטחה אותו בפוליסה לביטוח אחריות מקצועית לרואה חשבון דחתה את בקשתו לכיסוי ביטוחי וייצוג משפטי בנוגע לתביעת אבוטבול שהוגשה נגדו. לפיכך, מגדל אילצה אותו לטפל בהגנתו בכוחות עצמו, לשכור שירותי עו"ד פרטי ולשאת בעלויות גבוהות שהיו נמנעות אילו הייתה פועלת כחברת ביטוח סבירה ומעניקה לו כיסוי ביטוחי וייצוג משפטי.
עניינה של התביעה בשכר הטרחה והוצאות המשפט שאורליצקי טוען כי נאלץ להוציא בשל התנהלות מגדל.

בכתב ההגנה טענה מגדל בין היתר כי לא ביטחה את התובע במסגרת עיסוקו כיו"ר הרשות לבקרת תקציבים וגם לא ביטחה את אחריותו המקצועית של התובע כחבר בוועדה להעברת זכויות הניהול ולא לקחה על עצמה את הסיכונים הטמונים בפעילות מסוג זה.

3. ההליך בבית המשפט המחוזי – תביעת המפרקים:

ביום 12.9.19 הגישו החברות בפירוק תביעה באמצעות המפרקים בביהמ"ש המחוזי בתל אביב –יפו נגד 8 נתבעים - ביניהם אורליצקי, מגדל ומשיבים 3-6 (ת"א 30254-09-19) .
מדובר בתביעה כספית בסך 77,986,225 ₪.
נטען שם בין היתר כי במשך תקופה של כ-4.5 שנים קבוצת הפועל תל אביב צברה גירעונות וחובת בהיקף מצטבר של יותר מ – 100 מיליון ₪, תוך שהיא מגלגלת את הסיכונים הכרוכים בחובות על נושיה, ספקיה ועובדיה. צבירת החובות בפרק זמן כה קצר נעשתה כאשר החברה נוהלה בתרמית תוך יצירת מצגי שווא והפרות של חובות הזהירות והאמונים של נושאי משרה של החברה ובמקביל כל מנגנוני הפיקוח והבקרה של ההתאחדות לכדורגל – ובראשם הרשות לבקשת תקציבים והעומד בראשה – אורליצקי – כשלו בפיקוח על התנהלות הקבוצה.

4. הבקשות לעיכוב הליכים בתיקים קמא:

א. טענת ההתאחדות לכדורגל לפיה מן הראוי להמתין להכרעת ביהמ"ש המחוזי ולא לקיים דיון מקביל שהועלתה בדיון שהתקיים ביום 7.1.19 נדחתה הואיל ובשלב זה טרם נוצרו התנאים לעיכוב הליכים.

ב. בקשה מטעם אורליצקי שהוגשה ביום 17.11.19:
הנתבע הגיש בקשה לעיכוב ההליכים עד להכרעה בתביעת המפרקים.
נטען כי בגין אותו החוב לו טוען אבוטבול בהליך דנן, הוגשה תביעת המפרקים הכוללת גם סכומי חוב נטענים נוספים, וזאת כנגד כל בעלי הדין בהליך זה כאשר בשני ההליכים מועלות טענות דומות לעניין החבות הנטענת של אורליצקי.
מדובר בהליכים באותו עניין בדיוק והמשמעות היא שככל שתתקבל תביעת המפרקים אבוטבול יהיה זכאי לקבל את הכספים הנתבעים על ידו בהליך דנן. ניהול שני ההליכים עלול להוביל להכרעות סותרות.

בתגובת אבוטבול נטען כי הנתבע מבקש לעכב את ההליכים מתוך כוונה להעלות טענה מרכזית בהליך המקביל לפיה יש לסלק את ההליך המקביל כנגדו על הסף מחמת היעדר יריבות או העדר עילה.

ככל שתתקבל הבקשה לעיכוב הליכים ובמקביל תוגש ותתקבל בקשה לסילוק על הסף מחמת חוסר סמכותם של בעלי התפקיד להגיש תובענות בהליך הפירוק, רק בשלב מאוחר של ההליך השיפוטי או רק לאחר השלמת ההליכים המקדמיים בביהמ"ש המחוזי, פירושה היענות לניהול הליכי סרק. מדובר ב"תמרון דיוני" שמטרתו להשיג דחיה בבירור המחלוקת.
לגופו של עניין נטען כי בנסיבות העניין יש לדחות את הבקשה.
נטען כי מדובר על הליכים נפרדים בהם הצדדים אינם זהים והעילות אינן זהות. המחלוקות בהליך הפירוק רחבות ומקיפות יותר מאשר בתביעת אבוטבול ואין קשר ישיר בין ההכרעות בהליכים אלה. ההכרעה בהליך המקביל ייתכן ותצמצם את המחלוקת בין אבוטבול לאורליצקי, אך לא תאיין את הצורך בדיון בכללותו. לא קיים חשש להכרעות סותרות. כמו כן, שיקולים באשר למאזן הנוחות ולנזקים שעלולים להיגרם לאבוטבול כתוצאה מהעיכוב עדיפים על התועלת שתצמח מעיכוב ההליכים.
אורליצקי הגיש תשובה לתגובה במסגרתה חזר על בקשתו להורות על עיכוב הליכים.

ההתאחדות לכדורגל טענה כי אין זה נכון או יעיל לברר את שתי התביעות במקביל.

ג. בקשה מטעם צד ד' 4 – משיב 6 (להלן: "ויצמן") הוגשה ביום 28.11.19:
ויצמן ביקש לעכב את ההליכים בתיקים המאוחדים עד לקבלת פס"ד בתביעת המפרקים וכן עד לקבלת החלטה סופית בשאלת הכיסוי הביטוחי של אורליצקי אצל מגדל, לפי המאוחר ביניהם. לחלופין, לעכב את ההליכים בהודעות שהגישה מגדל נגדו.

ההתאחדות לכדורגל התנגדה לבקשה.

מגדל בתגובתה טענה כי יש לעכב את שתי התביעות – תביעת אבוטבול ותביעת אורליצקי, לרבות ההודעות לצדדי ג' ו – ד' ששוגרו בהן וזאת מנימוקי הבקשה לעיכוב שהוגשה ע"י אורליצקי. בשלב זה אין מקום לדון בבקשה שהוגשה ע"י ויצמן.

5. החלטת בימ"ש קמא בבקשות אורליצקי וויצמן לעיכוב הליכים בהליך קמא:

א. בימ"ש קמא הורה על עיכוב ההליכים בתיקים המאוחדים עד להכרעה בתביעת המפרקים וקבע כי התובע ישלם לנתבע ולצד ד' 4 את הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪ לכל אחד.

ב. התביעה הוגשה ע"י אבוטבול נגד הנתבע בגין התנהגותו הרשלנית לכאורה בכובעיו השונים וההודעה לצד ד' הוגשה ע"י מגדל נגד מנהל קבוצת הפועל תל אביב בטענה שגרם בהתנהלותו לקריסתה וכי הביטחונות שהמציא להתחייבויות הקבוצה היו חסרי ערך.
בתביעת המפרקים שהוגשה נגד הנתבע, אורליצקי, צד ג' וצדדי ד' (לרבות צד ג' 4) מפורטות בהרחבה יתירה הטענות נגד כל הצדדים בתביעה בבימ"ש קמא, כך שכל טענות הצדדים עתידות להתברר ולהיות מוכרעות בפני ביהמ"ש המחוזי.

ג. הכרעה בסכסוך דנן בנפרד מהמחלוקות האחרות שהובאו בפני ביהמ"ש המחוזי יכולה ליצור מצב של הכרעות סותרות.

ד. למרות שהתביעה בביהמ"ש המחוזי הינה התביעה השנייה בזמן, עיכוב התביעה דנן יקדם את אינטרס היעילות.
התביעה דנן מהווה נדבך אחד בלבד מהסכסוך בכללותו ובאם תעוכב היא תושפע בוודאות מהתביעה בביהמ"ש המחוזי.
התביעה בביהמ"ש המחוזי עתידה להשפיע גם בסכסוכים שבפני בימ"ש קמא, וזאת לצד הכרעה בכלל הסכסוכים בין הצדדים.

6. תמצית טענות אבוטבול בבקשת רשות הערעור שלפני:

א. ההחלטה אינה עומדת בחובת ההנמקה. לא ניתנה התייחסות לכלל טיעוני המבקש ולא הובהרו כלל השיקולים בעטיים עוכב ההליך.

ב. אורליצקי הגיש בתביעת המפרקים בקשה לסילוק התביעה על הסף שמטרתה לסכל את תביעת המפרקים, תוך שהוא מבקש לעכב את ההליך קמא.
התנהלות אורליצקי מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.

ג. מדובר על הליכים נפרדים בהם הצדדים אינם זהים, העילות אינן זהות וגם הסעדים המבוקשים שונים. משכך, אין חשש להכרעות סותרות.
בהליך קמא המחלוקת והסעדים ספציפיים, ברורים וממוקדים לעין שיעור מאלו שבתביעת המפרקים.

ההכרעה בתביעת המפרקים יכול ותביא לצמצום המחלוקות בין אבוטבול ואורליצקי אך לא תאיין את הצורך בדיון בכללותו ובוודאי שלא תאיין את הצורך בבירור המחלוקת בין אורליצקי לצדדים שלישים או רביעיים.

ד. מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש.
ההליך בתיק קמא מתנהל משך שנתיים, תביעת המפרקים בשלב התחלתי ומוקדם ביותר וברור כי ההליך בתביעת המפרקים יימשך שנים ארוכות.
כמו כן, הואיל והמבקש אינו צד לתביעת המפרקים, הוא לא יהיה מחויב בתוצאותיו במסגרת "מעשה בית דין" והוא יכול לברר את טענותיו נגד הצדדים בנפרד.
נטען כי תביעת המפרקים אינה מייתרת את הצורך בבירור ההליך קמא והכרעה בתביעה אחת לא תיצור השתק פלוגתא או מעשה בית דין בתביעה אחרת והשיקולים של בימ"ש בשני ההליכים שונים נוכח השוני בין ההליכים.

ה. שיקול של יעילות הדיון – בתביעת המפרקים יש מספר גדול של נתבעים, רק לפני חודשים בודדים הוגשו מלוא כתבי ההגנה, ייקח זמן רב עד שהתביעה תתברר או תוכרע.

7. תמצית טענות המשיבים:

(1) טענות אורליצקי:

א. עסקינן בהחלטה נכונה, ולכל הפחות סבירה, שאינה עומדת במבחן התערבות ערכאת הערעור בעניינים דיוניים – ניהוליים.

ב. אין כל פסול או התנהלות דיונית לא ראויה בהגשת בקשת הסילוק ע"י אורליצקי בתביעת המפרקים. בקשת הסילוק צפויה להיות מוכרעת תוך פרק זמן קצר. ככל שהבקשה תתקבל המבקש יהיה רשאי לפנות לבימ"ש קמא ולבקש להמשיך את ניהול התביעה. ככל שתדחה בקשת הסילוק תהיה הצדקה להמתין להכרעה בתביעת המפרקים.

ג. התנהלות אבוטבול אינה ראויה הואיל והוא הסתיר את תביעת החוב שהוגשה על ידו למפרקים על סך 840,395 ₪, שאושרה במלואה.
ככל ותתקבל תביעת המפרקים המבקש יהיה זכאי לקבל בדיוק את אותם כספים הנתבעים על ידו בתביעה, כך שקיימים שני הליכים מקבילים באותו עניין.

ד. די בכך ששני ההליכים עוסקים בסוגיות זהות במהותן, ובניגוד לטענת המבקש – אין עסקינן בסוגיות שהינן בעלות "שונות עצומה".
נטען כי מבחינת הצדדים, למעט השוני בתובעים בשני ההליכים, הנתבעים הינם זהים.
כמו כן, אמנם בתביעת המפרקים כלולות עילות נוספות שאינן נוגעות לאורליצקי, אולם ככל שמדובר בעילות נגד אורליצקי הטענות בשתי התביעות דומות ובשתיהן בימ"ש יצטרך להכריע האם בשל התנהלות אורליצקי יש מקום לחייבו בחובות שמי שחב אותם היא קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב.
נטען כי להכרעה בתביעת המפרקים השלכות על ההליך דנן.
יש לדחות את הטענה כי מדובר במחלוקת נקודתית ומצומצמת בין אבוטבול לבין אורליצקי.

(2) טענות ויצמן:

א. השאלות המשפטיות אשר עומדות להכרעה בלב שני ההליכים (הודעות מגדל נגד ויצמן במסגרת תביעת אבוטבול ותביעת המפרקים) בדבר מעמדו של ויצמן בהראל אחזקות, הן זהות וחופפות לחלוטין וביהמ"ש העליון הכריע לאחרונה בסוגיה נשוא הבר"ע, כי יש עדיפות לברר שאלות אלה במסגרת תביעת המפרקים (רע"א 353/20 קוגיטו קפיטל אס.אמ.אי. שותפות מוגבלת נ' ויצמן (18.5.20)).

ב. תביעת המפרקים היא המקום הראוי לדון ולהכריע בשאלת מערכת היחסים הנטענת בין ויצמן לבין הראל אחזקות על מנת לחסוך זמן שיפוטי יקר וכפל התדיינות וכדי להימנע מהכרעות סותרות.

ג. מאזן הנוחות נוטה לטובת השארת עיכוב ההליכים על כנו, וודאי במישור שבין מגדל לויצמן.

ד. צוין כי אין התנגדות כי ביהמ"ש יפעל בהתאם לסמכותו לפי תקנה 410 לתקסד"א ולראות בתשובה סיכומים בכתב מטעם ויצמן.

(3) טענות מגדל:

א. תביעת אבוטבול עוסקת באותן עילות, סעדים וצדדים כמו בתביעת המפרקים. בדו"ח המפרקים ובתביעת המפרקים טענו המפרקים בין היתר טענות רשלנות נגד אורליצקי שזהות לטענות המבקש בתביעתו.
תביעת המפרקים כוללת בחובה גם את הסכום לו עותר המבקש בתביעתו. תביעת המפרקים כוללת את תביעת החוב שהגיש המבקש לרבות סכומים נוספים של שחקני כדורגל ששיחקו בהפועל ת"א.
ההודעה לצד ג' ששוגרה ע"י אורליצקי בגין דחית הכיסוי הביטוחי ע"י מגדל גם כן עתידה להתברר במסגרת תביעת המפרקים.
נוכח סכום תביעת המפרקים ומורכבותה יש תחילה לאפשר לביהמ"ש המחוזי לדון ולהכריע בטענות המפרקים ובטענות המשיבים בתביעת המפרקים שחופפות לטענות שנטענו בתביעת אבוטבול. ניהול שני ההליכים במקביל יכול להביא למצב של הכרעות סותרות. פסה"ד בבימ"ש קמא יכול להוות מעשה בית דין בתביעת המפרקים.
נטען כי במידה וביהמ"ש המחוזי יקבל את הבקשות לסילוק על הסף, המבקש יהיה זכאי לחדש תביעתו.

ב. מגדל מתנגדת לדיון בבקשת רשות הערעור כבערעור ולראות בתשובתה סיכום טענות בכתב בערעור.

ג. יש לעכב את תביעת אבוטבול על כל הודעות צד ג' ו – ד' שנשלחו ואין להפריד בין התביעה העיקרית להודעות צדדי ג' ו- ד'.

(4) טענות ההתאחדות לכדורגל:
מצטרפת לטענות המשפטיות העומדות בבסיסי תשובת ויצמן. מבוקש לדחות את הבקשה ולהותיר את החלטת בימ"ש על כנה.

(5) טענות משיבה 4:
לא מתקיימות נסיבות המצדיקות מתן רשות ערעור. ככל שתינתן רשות ערעור משיבה 4 מתנגדת לערעור לגופו של עניין שכן החלטת בימ"ש קמא מוצדקת בנסיבות העניין. משיבה 4 מצטרפת לטענות יתר המשיבים בתשובותיהם לבר"ע.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א. הלכה היא כי החלטה בדבר עיכוב הליכים בשל קיומו של הליך אחר תלוי ועומד היא במהותה החלטה דיונית-ניהולית המסורה לשיקול דעת הערכאה הדיונית וערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטה מסוג זה אלא אם כן ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות או מעוררת חשש לעיוות דין (וראה לעניין זה: רע"א 6354/15 עיריית תל אביב-יפו נ' בריל (11.1.16) וכן רע"א 4186/16 ג'קי בונד לוגיסטיקה בע"מ נ' שופרסל בע"מ (15.9.16)).

במקרה דנן החלטת בימ"ש קמא איננה חורגת ממתחם הסבירות באופן המצדיק התערבות ערכאת ערעור בהחלטה ואף לא מצאתי כי היא נכנסת לגדר החריגים המצדיקים מתן רשות לערער בשלב הנוכחי. אמנם ההחלטה מנומקת באופן תמציתי, אך יסודות ההכרעה וטעמיה ברורים.

ב. בהחלטה שניתנה בחודשים האחרונים בביהמ"ש העליון (כב' השופטת י' וילנר) ואליה מפנה ויצמן בתשובתו לבר"ע – רע"א 535/20 קוגיטו קפיטל אס.אמ.אי. שותפות מוגבלת נ' ויצמן (18.5.20) (להלן: "עניין קוגיטו") נקבע (סעיף 21 לפסה"ד):
"כידוע, הסמכות להורות על עיכוב הליכים מחמת קיומו של "הליך תלוי ועומד" נועדה לקדם יעילות דיונית, למנוע הליכי סרק והכרעות סותרות, ולחסוך במשאבי הצדדים ובמשאבים שיפוטיים. על רקע זה, נקבע כי בבחינתה של בקשה לעיכוב הליכים יאזן בית המשפט בין מגוון שיקולים וביניהם זהות הסוגיות אשר נבחנות בהליכים הנדונים, זהות בעלי הדין, מאזן הנוחות ושיקולי יעילות כמבואר לעיל...
עוד נקבע בפסיקה כי אין הכרח שתתקיים זהות מוחלטת בין בעלי הדין בהליכים הנדונים... ואף לא נדרשת חפיפה מלאה בין הסוגיות הנדונות בגדרם... די, אפוא, בכך שהליכים אלה עוסקים בסוגיה מהותית משותפת, אשר ההכרעה בה במסגרת אחד מהם עשויה להשליך על היקף הדיון שיידרש במשנהו".

החלטה זו ניתנה לאחר שבימ"ש קמא נתן את החלטתו, ויש בה כדי לסייע למשיבים ולא למבקש.

ג. התביעה בבימ"ש שלום דורשת הכרעה בנוגע להתנהלות אורליצקי ביחס לאישור הסכם הביטול ואי העמדת בטוחות לטובת אבוטבול.

הטענות המיוחסות לאורליצקי הן רשלנות רבתית בהקשר להתנהלות מועדון הכדורגל הפועל תל אביב, בין היתר בקיום חובותיו להבטחת תקציב הפועל תל אביב והתאמתו למציאות (סעיף 38 לכתב התביעה). נטען כי אורליצקי לא נקט בזהירות הנדרשת ולא עשה את הפעולות הדרושות כדי להבטיח את התקציב באופן המונע קריסה של מועדון הכדורגל, אורליצקי יכול היה לא לאשר תקציבי ענק שהביאו לקריסה, ולכל הפחות להבטיח את התקציב שאושר בבטוחות ראויות (סעיף 42 לכתב התביעה).
אין ספק שבימ"ש השלום ידרש לבחון את התנהלות אורליצקי בתפקידו כיושב ראש הרשות לבקשת תקציבים, נוכח טענות אבוטבול בכתב התביעה.

תביעת המפרקים מורכבת ובמסגרתה תבחן התנהלות אורליצקי באופן כללי ביחס לניהול פיקוח על התקציב בהפועל תל אביב.
עיון בפרק ז'4 לתביעת המפרקים מלמד כי במסגרת תביעת המפרקים מיוחסת לאוליצקי הפעלה רשלנית של סמכויות הפיקוח והבקרה תוך פעולות ומחדלים בניגוד להוראות התקנונים, באופן שאיפשר פעילות גרעונית ויצירת גרעון שגדל מעונה לעונה והותיר ללא בטוחות אפקטיביות.

בענייננו, ברי כי לממצאים שיקבעו בתביעת המפרקים יש השלכה ישירה לגורל התובענה דנן.
עולה איפוא, כי לפסק הדין שיינתן בתביעת המפרקים, במסגרתו תידון סוגית הרשלנות המיוחסת לאורליצקי , תהיה השפעה מכרעת על התביעה בהליך קמא.
אין מקום ששתי ערכאות יקיימו בירור עובדתי מקביל במחלוקת שבין הצדדים, באופן המנוגד ליעילות הדיונית, ואשר עשוי להוביל לפסיקות סותרות.
די בכך שבתביעת המפרקים, כמו גם בהליך קמא, עומדת להכרעה סוגיה משותפת – רשלנות אורליצקי ביחס להתנהלות מועדון הכדורגל הפועל תל אביב, ואין צורך בחפיפה מלאה בין השאלות העשויות להתעורר בכל אחת מהתביעות.

אשר למאזן הנוחות: הגם שיש בטיעוני המבקש ממש בעניין זה נוכח מורכבות תביעת המפרקים והשלב המקדמי בו נמצאת התביעה בביהמ"ש המחוזי, אני סבורה כי אין מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא הואיל ושיקולי יעילות מצדיקים את עיכוב ההליכים בהליך קמא , כמו גם תביעת החוב של אבוטבול למפרקים, מפחיתה את מידת הפגיעה של עיכוב ההליכים (ראה בעניין זה גם סעיף 24 לפסה"ד בעניין קוגיטו).

ד. איני סבורה כי יש בבקשה שהוגשה ע"י אורליצקי לסילוק תביעת המפרקים שהוגשה נגדו על הסף, בכדי לשנות את המסקנה אליה הגעתי .
יודגש כי ההחלטה בנוגע לעיכוב הליך בשל קיומו של הליך אחר תלוי ועומד היא החלטת ביניים שניתן יהיה לשנותה ע"י הערכאה הדיונית, ככל והנסיבות יצדיקו זאת.
לפיכך ככל שב"כ המבקש יסבור כי קיימים טעמים חדשים המצדיקים עיכוב הליכים, עם ההתקדמות ההליך בתביעת המפרקים, ניתן יהיה לבחון את נושא המשך עיכוב ההליך. ראה בעניין זה: רע"א 6354/15 עיריית ת"א – יפו נ' בריל (11.1.16).

9. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב. המבקש יישא בהוצאות משיבים 1, 2, 3, 4 ו - 6 בסך 2,500 ₪ (סך הכל 12,500 ₪).
סכום זה יחולט מתוך העירבון ויועבר למשיבים באמצעות באי כוחם.
יתרת העירבון תוחזר למבקש באמצעות בא כוחו.

ג. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אב תש"פ, 19 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.