הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 20179-11-21

לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקשים

  1. מידן ישראל רווח
  2. סייל תקשורת בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד רווית בירן

נגד

המשיב

ד"ר דוד ביטון
ע"י ב"כ עו"ד לירון פרמינגר

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בבת ים (כב' השופט אודי הקר) מיום 10.10.21 בת"צ 71681-05-19 שעניינה בעיקרה זימון עדים.
המבקש ביקש להעיד את ב"כ המשיב ובקשתו נדחתה. על רכיב זה בהחלטה הוגשה הבר"ע.

2. בתיק קמא תלויה ועומדת בקשה לאישור תביעה ייצוגית שעניינה פיצוי לפי סעיף 30 א' לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב – 1982 .
נכון לעכשיו הבקשה לאישור קבועה לישיבת הוכחות ליום 20.12.21.

3. בהחלטה מיום 10.10.21 נדרש בית משפט קמא לשתי בקשות לזימון עדים – האחת מטעם מבקש בקשת האישור (המשיב בבקשת רשות הערעור) והשניה – מטעם המבקשים בבקשת רשות הערעור שהם המשיבים בבקשה לאישור וכן נדרש לבקשות נוספות שהבר"ע אינה עוסקת בהם.
בית משפט נעתר לרוב דרישת המשיב (ד"ר דוד ביטון) תוך נימוק ההחלטה.

באשר לבקשת מבקשי בקשת רשות הערעור התקבלה גם בקשתם ברובה למרות שבית משפט קמא הטיל ספק בנוגע לנחיצות חלק מהעדויות.
לא הותרה העדתו של בא כוח מבקש בקשת האישור, שכן נקבע כי יכול ויהיה בזימונו לעדות כדי לפגוע בייצוג. דברים שהוחלפו במשא ומתן לפשרה בין הצדדים הם ממילא חסויים וכך גם הדברים שהוחלפו בין מבקש בקשת רשות האישור ובין בא כוחו.
צוין מפורשות בהחלטה (סעיף 32) כי ככל שיתברר כי עדותם של עדים נוספים שבית משפט לא התיר את זימונם נדרשת לצורך הכרעה, אזי יהיו הצדדים רשאים לטעון לעניין זה והחלטה בעניין תישקל פעם נוספת.

4. בבקשת רשות הערעור נטען, כי ההחלטה שגויה. יש צורך להתיר את זימונו של בא כוח המשיב לעדות על מנת להוכיח ,כי המשיב ובא כוחו מתנהלים ,יחד ולחוד, כאילו אין דין ואין דיין. מנהלים הליכים משפטיים ומגוונים. מהווים למעשה "גוף אחד". העדת בא כוח המשיב דרושה גם על מנת להוכיח נטען לגבי התנהלות במסגרת הליכי פשרה (סעיפים 10 – 14 לבר"ע).
יש צורך בעדות על מנת להוכיח שהמשיב ובא כוחו לא ראויים לייצג שום אדם בתביעה ייצוגית.

5. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) ההלכה הפסוקה קובעת באופן עקבי, כי השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.
וראה לעניין זה:
רע"א 7960/14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עידית גולד – פיסקה 6 (15/12/14) ורע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' הדס חצב – פסקאות 6 ו-7 (8/12/15) .

ב) החלטה בדבר זימון עדים והגשת ראיות מסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית.
רק במקרה חריג תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעת זה.
ראה לעניין זה: רע"א 6606/21 עזבון המנוח אמין מנצור ז"ל נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון (7.10.21) סעיף 6.

עניינינו אינו נכנס לגדר החריגים.

ג) במקרה דנן, בית משפט קמא התיר ברוחב יד יחסי זימונם של עדים רבים.
קבע מפורשות כי ככל שיתברר בנחיצות העדתם של עדים נוספים לאחר שמיעת העדים הקיימים ניתן יהיה להגיש בקשה בעניין והבקשה תישקל.
כלומר – לא נקבעו מסמרות בסוגיה. הנימוקים בבסיס ההחלטה נשוא הבר"ע מניחים את הדעת בהחלט ועל כן אין הצדקה לאפשר השגה ערעורית בשלב ביניים זה על ההחלטה ודין הבקשה להידחות.

6. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) הערבון יוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.

ד) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' כסלו תשפ"ב, 09 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.