הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 17982-03-21

לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקשים - המערערים

  1. דויד חי שמואלי
  2. צדוק שמואלי
  3. יוסף שמואלי
  4. SC DOR PROPERTIES

ע"י ב"כ עו"ד יעקב טייב ועו"ד נחמן הרשקוביץ

נגד

המשיבים

1. בנימין ראובן
ע"י ב"כ עו"ד ארז ללקין

2. רונן הר נוף
ע"י ב"כ עו"ד גרגורי פאוסט קורצ'מני

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת הדס פלד) מיום 1/2/2021 בת.א. 68712-02-20 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים – הנתבעים לסילוק התביעה על הסף.

2. המשיב 1 הגיש נגד המבקשים תביעה בסך 2 מיליון ₪ וטען כי רימו אותו, הטעו אותו וגזלו ממנו כספים בנוגע לעסקאות ברומניה.

3. הנתבעים – המבקשים ביקשו לסלק התביעה על הסף משלל טעמים:
היעדר סמכות עניינית
היעדר עילה כשלהי – כספי השקעתו הושבו לו זה מכבר.
התיישנות, שיהוי ועוד.

4. המשיב – התובע התייחס בתגובתו לכל הנטען. הדגיש, כי התביעה הועמדה על סך 2 מיליון ₪ בלבד ובית משפט ממילא לא יפסוק סכום גבוה יותר.

5. בהחלטה מפורטת ומנומקת נדרש בית משפט קמא לטענות הצדדים והגיע למסקנה ולפיה יש לדחות את הבקשה.
נקבע כי אין זה המקרה החריג שבו תסולק תביעה על הסף כאשר אין צורך בבירור עובדתי וניתן להכריע רק על סמך הנטען בכתבי הטענות כי דין התביעה דחייה.

בית משפט קמא נדרש לטענת היעדר סמכות עניינית הן בהיבט של סכום התביעה. הן בהיבט של הטענה ולפיה עסקינן ב"עניין כלכלי" והן מההיבט של "פורום לא נאות" ומבחן
הזיקות.

בית משפט קמא נדרש גם לטענות המבקשים בדבר העלאת טענות סותרות בתביעה ובין טענות שעלו בעניינו של רונן הר נוף בבית המשפט המחוזי (ת.א. 43431-08-15 רונן הר נוף נ' חי שמואלי).
נקבע כי בבקשה לסילוק על הסף לא הצביעו המבקשים על טענות עובדתיות שעולות כדי השתק שיפוטי.
יש צורך בבירור עובדתי, לרבות בעניין היעדר יריבות והיעדר עילה.
נקבע כי גם טענת ההתיישנות צריכה בירור עובדתי – לעניין קיומו של החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק ההתיישנות.
גם נושא ייצוגו של התובע וייצוגו של הר נוף על ידי עו"ד ללקין אינו עילה לסילוק על הסף.
אציין כי הר נוף שהוא צד ג' בהליך קמא אינו מיוצג על ידי עו"ד ללקין ב"כ התובע אלא ע"י עו"ד אחר.

6. בבקשת רשות הערעור נטען כי בית משפט קמא שגה כאשר נתן החלטתו מבלי שהתובע הגיש תצהיר לאימות העובדות שבתשובתו. טעה משהכריע בבקשה טרם הוגש כתב הגנה על ידי הר נוף. טעה כאשר לא הורה על מחיקת המבקש 3 מההליך וטעה בעניין הסמכות העניינית ובטענת ההתיישנות.

7. המשיב 1 בתשובתו לבקשת רשות הערעור ביקש לדחותה וטען כי אין זה המקרה שבו ניתנת רשות ערעור על החלטת ביניים .מה גם שההחלטה נכונה לגופה .מוסבר מדוע הטענות שבמחלוקת טעונות בירור עובדתי (ראה למשל ביחס לטענת הנתבעים, כי החזירו לתובע את כספי השקעתו – סעיפים 14-17 לתשובה לבר"ע).
הסמכות העניינית נתונה לבית משפט שלום לפי מבחן הסעד וסכום התביעה וטענות מכוח חוק הייעוץ אינן משמעותיות במכלול הטענות כך שהסמכות אינה נתונה לבית משפט הכלכלי.
לא ניתן להכריע בטענת השתק עילה ללא בירור עובדתי במקרה זה וכך גם לגבי טענת ההתיישנות, מעבר לעובדה שזו לא נטענה על ידי המבקשים בהזדמנות הראשונה.
הפורום הנאות הוא ישראל – כל הנתבעים אזרחי ישראל. המו"מ נעשה בישראל והעדים הם מישראל.

8. המשיב 2 מבקש אף הוא לדחות את בקשת רשות הערעור וטוען כי ההליך כאן מנוגד להוראות שנדרשות מבעל דין בהתאם לתקנה 4 לתקנות החדשות. המשיב 2 נגרר בעל כורחו להליך על ידי המבקשים. תביעתם נגדו היא תביעת סרק.
החלטת בית משפט קמא נכונה לגופה .באשר לטענה בדבר פורום לא נאות ובאשר לטענת ההתיישנות – שתי טענות אלו שיש להעלותן בהזדמנות הראשונה לא הועלו בהזדמנות הראשונה וההחלטה ביחס אליהן נכונה לגופה. ההחלטה נכונה גם מבחינת סמכות עניינית וברור שאין אפשרות לקבוע בשלב הנוכחי כי קיים מעשה בי-דין המצדיק סילוק על הסף.
בית משפט קמא לא היה צריך להמתין לכתב ההגנה של המשיב 2.
בקשת הסילוק הוגשה לפני שהוגשה הודעת צד ג'- המשיב 2.אם חשבו המבקשים שיש צורך בכתב ההגנה של המשיב 2 יכלו להמתין עם הגשת הבקשה. מה גם שהמשיב 2 מכחיש פרשנות המבקשים לכתב הגנתו.

9. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה ניתנת רשות ערעור רק בנוגע לסוגיית הסמכות העניינית ודין הערעור להידחות לגופו. לגבי יתר רכיבי ההחלטה אין ליתן רשות ערעור:

10 בנוגע לסמכות עניינית:
בית משפט נוטה לאפשר השגה ערעורית על החלטת בינים בעניין סמכות עניינית יותר מאשר בהחלטות ביניים בנושאים אחרים וזאת כיוון שהחלטה זו במקרים רבים יש בה כדי להשפיע על הזכויות ועל ניהול ההליך.

ככל שההשגה הערעורית תתאפשר רק לאחר מתן פסק דין, יהיה זה כבר לאחר שכל ההליך נוהל בערכאה, שיתכן ואינה מוסמכת. על כן מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור.

דין הערעור להידחות לגופו.

נימוקי בית משפט בהחלטתו בנוגע לסמכות העניינית מקובלים עלי ולא אחזור במילותיי שלי על הנימוקים המצויים בסעיפים 28-35 להחלטה.

מדובר בתביעה כספית בסכום המצוי בגדר סמכותו של בית משפט שלום. לא יפסק סכום העולה על סך 2 מיליון ₪. הפורום בישראל הוא הפורום הנאות .
חוק הייעוץ לא מצוי בליבת המחלוקת ואין הצדקה להעברת התביעה לבית משפט כלכלי.

11. בנוגע לרכיבי ההחלטה הנוספים אין כלל מקום למתן רשות ערעור.
א) החלטת ביניים ניתנת לערעור ברשות עפ"י סעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט, (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984 טרם מתן פסק דין רק אם יהא בהותרת הערעור על ההחלטה רק במסגרת פסק הדין ולא באופן מיידי משום השפעה "באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". וראה לעניין זה גם רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב (8/2/15) (להלן: "עניין תרכובות ברום").
בעניין תרכובות ברום נקבע בסעיף 7 לגבי החלטה ולפיה בימ"ש לא סילק תביעה על הסף:
" ההצדקה לדון בטענות כלפי החלטת ביניים שדחתה טענה לסילוק על הסף במסגרת בקשת רשות ערעור, בטרם הסתיים ההליך כולו, מהטעם שיש אפשרות שהמשך הדיון יתברר בסופו של דבר כמיותר, שמורה למקרים קיצוניים בהם המשך הדיון כרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן וכד'.
המקרה דנא אינו נמנה עליהם, ומכל מקום – לא הוצגו נתונים שיוכיחו זאת".

דברים אלו יפים לעניינינו.

ב) אזכיר מושכלות יסוד ולפיהן סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי. יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לענין זה: ע"א 109/84 ורבר נ' אורדן תעשיות בע"מ, פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה, פ"ד מה (4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' יוליס, פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ(2) 668).

ג) זאת ועוד, ערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטה דיונית המורה על המשך בירור ההליך לגופו, מבלי לסלק ההליך על הסף וראה לעניין זה: רע"א 5062/16 רום גבס חיפוי וקירוי (1997) בע"מ נ' ניצן ענבר ניהל פרויקטים בע"מ, סעיף 6 להחלטת כב' הש' חיות (23/8/16); רע"א 8222/18 עיריית תל אביב יפו נ' אברהם בכדשן (25/3/19) פסקה 11 וכן רע"א 6794/18 רחל איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ (26/11/18) סעיפים 8-9 , רע"א 6285/20 טמפלרים בשרונה בע"מ נ' שירת הקרן בע"מ (23/11/2020) סעיף 8. רע"א 3449/20 אריאל גבאי תשתיות בע"מ נ' ש.מ. שירותים א. שאיבות בע"מ(7/7/2020) סעיף 9.

כאמור,גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעיקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן. ראה לעניין זה: רע"א 4729/17 שמעון אליעזר דוד לוי נ' אבירג'ל (22/5/18).

ד) בנוגע לאי מתן רשות ערעור בנוגע לטענה מקדמית בעניין התיישנות ראה גם: רע"א 5483/20 שירותי בריאות כללית נ' פלוני (7/12/2020) סעיפים 8-9 ורע"א 1101/20 שירותי בריאות כללית נ' פלוני (23/11/2020).

ה) במקרה דנן, יש צורך בבירור עובדתי. טענת המבקשים בבקשת רשות הערעור ולפיה המשיב היה צריך לתמוך תגובתו בתצהיר רק מחזקת את טענת המשיב כי יש מחלוקת עובדתית בין הצדדים שיהיה צורך להכריע בה טרם יוסקו מסקנות. הרי ככל שאין מחלוקת עובדתית, לשם מה, לפי המבקש ים יש צורך בתצהיר שיתמוך בתגובת המשיב?
מכל מקום, בית משפט לא יקיים "משפט זוטא" אזרחי. אינו צריך לערוך בירור עובדתי כלשהו בשלב המקדמי שבו אנו מצויים ולכן משנמצא כי קיימת מחלוקת עובדתית שיש לבררה טרם ייקבעו מסמרות הרי ההחלטה שלא לסלק על הסף היא ההחלטה המתבקשת ואין מקום להתערבות ערכאת ערעור.

12. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור בנוגע לסמכות העניינית ונדחית בקשת רשות הערעור לגבי יתר רכיבי ההחלטה מיום 1/2/2021.

ב) המבקשים יישאו בהוצאות כל משיב ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ (סך הכל: 10,000 ₪).

ג) הערבון יחולט ויועבר בחלקים שווים למשיבים באמצעות בא כוחם.

ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י' אייר תשפ"א, 22 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.