הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 1757-06-18

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשת

א. דורי בניה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רז בן דור

נגד

המשיבים

  1. דורון גנסין
  2. יוכי גנסין
  3. סימה שיין

ע"י ב"כ עו"ד עירד באומל ועו"ד יונה זהבי

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' הרשמת הבכירה יעל מרמור דומב) מיום 23/5/18 בת.א. 53414-01-18 ולפיה נדחתה "בקשה נוספת לצמצום עיקולים” שהוגשה על ידי המבקשת.

2. עסקינן בתביעה בסך 376,147 ₪ שהוגשה על ידי המשיבים נגד המבקשת שעיקרה דרישה לפיצוי מוסכם בגין איחור במסירת דירות מגורים בפרויקט, שכונה בכתב התביעה : "מגדלי ת"א".

3. ביום 23/1/18 ניתן צו עיקול זמני אצל מחזיקים שונים וזאת תוך הגבלה לסכום התביעה כשהוא צמוד. (סעיף 3 להחלטה מיום 23/1/18).

4. המבקשת – הנתבעת הגישה ביום 6/3/18 בקשה דחופה לביטול צו עיקול זמני ולחלופין – בקשה לצמצם העיקולים כך שישקפו את גובהה האמיתי של התביעה.
בדיון שהתקיים ביום 8/3/18 הושגה הסכמה שנוסחה לפרוטוקול כדלקמן וקיבלה תוקף של החלטה:
"הצדדים:
לאחר ששמענו את בית המשפט ובהמלצתו, נסכים לצמצום העיקול בגובה סכום התביעה, על נכס שתציג המשיבה, שהינו "נקי".
לצורך כך, תציג המשיבה למבקשים מידע בדבר נכס "נקי" כאמור וזאת בתוך 10 ימים מהיום.
לאחר מכן, ישוחחו הצדדים ביניהם וינסו להגיע להבנות לצמצום העיקול לנכס זה, בהתאם לאמור לעיל. ההסכמה בין הצדדים תוגש עד ליום 1.4.18.
במידה ולא יצליחו הצדדים להגיע להסכמות, יגישו הודעת עדכון לבית המשפט ויינתנו הוראות בנוגע להגשת סיכומים.
הצדדים מודיעים כעת כי יעדיפו לסכם בעל פה ומודיעים כי בהסכמה יתייצבו באי כוחם".

5. משלא הושגה הסכמה התקיים דיון ביום 29/4/18.
בדיון התחדדה העובדה כי שורש המחלוקת הוא בעיקולים אצל המחזיקה - הנהלת בתי המשפט.

ב"כ הנתבעת הסכים לכך שהעיקול לא יבוטל אלא יצומצם לסך 250,000 ₪ ובלבד שיבוטלו עיקולים שהלכה למעשה "לא תפסו דבר " כגון העיקולים בהנהלת בתי המשפט וכן שיובהר שסכ ום העיקול המצטבר לא יעלה על הסך הנ"ל" (עמ' 2 שורות 13-15).
לאחר הדיון, הודיעו התובעים כי ניתן לבטל עיקולים אצל המחזיקים דניה סיבו ס בע"מ. קבוצת חג'ג ייזום ונדל"ן בע"מ, בנק דיסקונט ו הבנק הבינלאומי לישראל בע"מ, אשר לא "נתפסו" בעניינם נכסים.

בהחלטה מיום 29/4/18 נקבע כי יש לדחות הבקשה לביטול העיקולים על פקדונות המוחזקים בהנהלת בתי המשפט.

נקבע, כי הפקדונות נכנסים לגדר "נכסים" שניתן לעקלם לפי תקנה 374 (ב) לתקסד"א.

6. המבקשת הגישה "בקשה נוספת לצמצום עיקולים" (בקשה מס' 7).
נטען, כי העיקול בהנהלת בתי המשפט הוא על פקדונות בסך 5,461,442.17 ₪ ואילו סכום התביעה הוא 376,147 ₪. לכן צריך לצמצם את העיקול בהנהלת בתי המשפט לסכום התביעה.

הוצע להשאיר על כנו אחד מהפקדונות הבאים:
פיקדון על סך 500,000 ₪ בתיק ת.א. 32905-01-17 שפילמן ואח' נ' א.דורי בניה בע"מ ואח', (להלן: "תיק שפילמן").
פיקדון על סך 450,000 ₪ בתיק ת.א. 23304-11-15 בר לבב ואח' נ' א. דורי בנייה בע"מ (להלן: "תיק בר לבב").

7. המשיבים התנגדו לבקשה. הדגישו, כי הסכומים שהופקדו בתיק שפילמן ובתיק בר לבב הם ערבונות שהופקדו על ידי התובעים שם ולא על ידי המבקשת, כך שהסיכוי להיפרע מפקדונות אלו נמוך ביותר וכי המבקשת הסתירה מידע זה ופעלה באופן תכסיסני.
הודגש כי לצורך צמצום עיקולים יש לשכנע את בית משפט שאכן יש עיקולים בעודף וכי קיימת ודאות גבוהה כי די יהיה בעיקולים שיוותרו כדי להבטיח ביצועו של פסק הדין. (ת.א. 10473-03-17 אודי שאלתיאל נ' בנק אוצר החייל בע"מ 24/7/16).

נטען, כי החלטות בתי משפט בעניינה של המבקשת עצמה מגלות כי טענותיה בעניין כבר נדחו.
ת.א. 32905-01-17 א. דורי בניה בע"מ נ' אביב אברהם (6/4/17).
ת.א. 23304-11-15 א. דורי בנייה בע"מ נ' מיכאל בר לבב ואח' (19/7/16).

8. בתשובה לתגובה הודגש, כי ההפניה לפקדונות בעניין תיק שפילמן ותיק בר לבב נעשתה רק כהצעה וניתן לבחור פיקדון אחר, ובלבד שלא ייותר על כנו עיקול שהוא מעין "שעבוד צף" בסך העולה על 5.4 מיליון ₪, שעה שהתביעה היא בסך כ- 376,000 ₪ בלבד.

9. בהחלטה מיום 23/5/18 נקבע:
"לאחר עיון בכתבי הטענות, מאחר ובית משפט זה אינו מהווה ערכאת ערעור על עצמו, ומאחר ולא שוכנעתי כי יש בצמצום העיקולים כדי להבטיח את ביצוע פסק הדין, הבקשה נדחית".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

10. בבקשת רשות הערעור שהוגשה רק על ההחלטה מיום 23/5/18 נטען, כי אם אכן מדובר ב"נכסים" שניתן לעקלם כיוון שקיימת מידה של וודאות גבוהה מאוד שיגיעו בסופו של דבר למשיבים – התובעים (כפי שנטען על ידי המשיבים במסגרת התנגדותם לביטול העיקול), אזי אין סיבה להותיר על כנם עיקולים בסכומים מצטברים חסרי פרופורציה לסכום התביעה.
נטען כי הבקשה לצמצם עיקולים אינה בבחינת ערעור על ההחלטה בבקשה לביטול עיקולים אלא רק בנוגע ליישומה.
נספח 2 לבר"ע הוא הודעת גזברות בית המשפט בנוגע לרשימת פקדונות שהופקדו בתיקי בית משפט שהמבקשת צד להם והסכום הכולל הוא אכן עולה פי כמה וכמה על סכום התביעה קמא.

11. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים כדקלמן:
א) ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעת רחב הנתון לערכאה הדיונית- המבררת בהחלטות הנוגעות למתן סעדים זמניים, למעט במקרים חריגים (ראה: רע"א 329/17 חברת "גונתר אנרגיית רוח בע"מ" נ' מלמד (14.8.17) פסקה 20; רע"א 7076/17 פלוני נ' פלוני (22.10.17) ורע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (10.9.17)) .

ב) במקרה דנן, אינני נדרשת לסוגיית עצם הטלת העיקול או להחלטה בדבר דחיית הבקשה לביטול עיקול , שכן ההחלטה עליה הוגשה הבר"ע היא רק מיום 23/5/18 ובמסגרתה נדחתה הבקשה לצמצום העיקולים.

ג) כאשר הציעה המבקשת לצמצם את העיקול בהנהלת בתי המשפט לפקדון שבתיק שפילמן או לפקדון בתיק בר לבב, ניתן היה להיווכח כי אין מדובר בעניין כה פשוט, שבו עוקל פקדון אשר קיימת סבירות גבוהה לכך שיגיע "חזרה" למבקשת ולפיכך גם קיימת סבירות גבוהה לכך שככל שהתביעה תתקבל, אזי יועבר הפקדון המעוקל לתובעים – המשיבים.

בתיק שפילמן, לגביו בהודעת הגזברות כתוב כי קיים ערבון לסעד זמני בסך 500,000 ₪ והמבקשת הציעה להותיר עיקול על פקדון זה, נראה כי לא המבקשת הפקידה ה פקדון אלא עסקינן בערבון שהפקידו שפילמן ואח' לצורך קבלת סעד זמני נגד המבקשת.
הפקדון יהא ניתן למימוש כפוף להוראות דין רק ככל שיוכח בעתיד כי עיקולי שפילמן גרמו נזקים למבקשת.

גם הפקדון בתיק בר לבב בסך 450,000 ₪ הופקד על ידי בר לבב ואח' ולא על ידי המבקשת ומימוש הפקדון לטובת המבקשת אינו נעשה בקלות ובדרך שבשגרה וזו בלשון המעטה, לאור הוראות הדין.

ד) משלא הוצע על ידי המבקשת פקדון או מספר פקדונות הולמים הכלולים ברשימת גזברות הנהלת בתי המשפט ומהם יכל בית משפט קמא ללמוד, כי קיימים פקדונות בסכום התביעה אשר ניתן לראותם כפקדונות, שפוטנציאל המימוש שלהם לטובת המבקשת הוא גבוה, לא היה צריך בית משפט קמא לערוך בדיקה משל עצמו בעניין ובדין נדחתה הבקשה ולא מצאתי לנכון להתערב בה.

ה) יובהר ויודגש, כי בנסיבות מתאימות וכפוף לתנאי תקנה 368 לתקסד"א, ניתן לשנות מהחלטה שניתנה בבקשה לסעד זמני גם על ידי הערכאה הדיונית ולא בדרך של ערעור.

ככל שתשכיל המבקשת להציע הצעות אחרות בנוגע לצמצום עיקולים כך שבית משפט קמא יוכל להשתכנע כי סכום התביעה מובטח באמצעות עיקולים, ניתן יהיה כמובן לבחון את בקשתה.

12. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב) משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ח, 03 יוני 2018, בהעדר הצדדים.